חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 6,226 עד 6,250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1323 (16 בינואר 1963), עמוד 9
-הטלפון חובר ללא דיחוי ד אשר קמה מדינת ישראל, והדתיים הפכו אבן־פינה בקואליציות של בן־גוריון. #בירושלים הוקם מלון הנשיא. הוא קיבל רשיונות־ייבוא ללא הגבלה, הוענקו לו הלוואות גדולות, ניתנו לו הקלות במסים ובתשלומים אחרים.
גליון 1323 (16 בינואר 1963), עמוד 19
שומן, שחזר השבוע עם אשתו אסתר טובי לאמריקה, רכש כמה תמונות של ברנשטיין, הבטיח לארגן לו תערוכה בניו־יורק אהבה מסוג אחר התפתחה בין הסופר והבמאי הצעיר עי דוא בן־גריון לבין שחקנית להקת הפנטומימה הפולנית היפהפיה אווה וארא* העולם הזה 1323 כדורגל העלבון ה ג דו ד שחקנית אווה גאראבאם אהבה בגרמנית משובשת באס.
גליון 1305 (12 בספטמבר 1962), עמוד 7
המאזינים העיפים כמעט ולא שמו לב לנפץ העיקרי, שהיווה סיום הולם לישיבות הוועדה הפוליטית־הלוחמת האמיתית של הכנסת הנוכחית: ישראל גורי, המפא״ייניק הנאמן, הסתייג בזהירות אך בבהירות מעמדתו של ראש מפלגתו, דויד בן־גוריון, לגבי ועדת הכספים. גורי טען בפירוש שמסמכותד, של הוועדה היה להיכנס בפרשת סובל •,לכל ענייני הכספים של אל־על ומכאן השתמע, בניגוד לדעת ראש־הממשלה, שהיה גם מסמכות הוועדה לשאול את שר־התחבורה על כל העניינים האלה והיה עליו, כמובן, להשיב עליהן.
גליון 1301 (15 באוגוסט 1962), עמוד 7
הכל קיוו כי הכביש החדש יהפוך את אילת הקטנה, שמנתה אז כאלפיים נפש, ל־שער הדרום של מדינת ישראל, שיהיה פתוח לרווחה למסחר ימי עם אפריקה ואסלה, בן־גוריון אף כינה (את) הכביש החדש :״ה,סואץ היבשתי.״ ״ורווחים כלב שמח 1״ ואמנם החלה תנועה אדירה דרומה: תיירים, מתיישבים חדשים, אנשי עסק שהזדרזו לנצל מקום חדש שהבטיח רווחים בטוחים, קלים ומהירים, גם ותיקי המקום לא תמנו את ידם בצלחת.
גליון 1300 (8 באוגוסט 1962), עמוד 7
ההחלטה להסגיר את סובלן היתד, החלטתו של איש אחד: דויד בן־גוריון. אולם התנועה הציבורית האדירה, ששברה את ההחלטה, היתד.
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 11
הפגזת האניה ופיצוצה, בהם נוכח, שברו אותו.־ הוא שנא -מאז את דויד •בן־ גוריון שינאה איש ת עזה, וכאשר פיקד במדי רב־חובל על המיפקד לזכר ז׳בו־טינסקי, שנערך באיצטדיון המכביה בהשתתפות שלושים אלף איש, פקד עליהם ירמה: נעמוד דום לזכר חברינו שנרצחו באלסלינה, לפי פקודת ראש הממשלה.
גליון 1295 (4 ביולי 1962), עמוד 15
הוא מסב את תשומת־הלב לקיבוץ יהודי העלול למצוא את עצמו, תוך זמן קצר, במוקד הסכנה. * שיטה המזכירה את עמדת 1עמוס בן־גוריון, שטען בשעתו כי עורכי העולם הזד, פוצצו, היכו וחטפו את עצמם.
גליון 1337 (24 באפריל 1963), עמוד 11
הוא פגש איתר, בצאתה מן העבודה, הציע אבל כשראיתי את עמוס בן־גוריון יורד מן שווה. לה ללכת אתו הביתה.
גליון 1336 (14 באפריל 1963), עמוד 8
תחת זאת הריץ מכתב שני אל המפקח הכללי, בו הסביר מדוע לא התייצב ברמת־גן: נפה זו כפופה למפקד המחוז עמוס בן־ גוריון, שהוא גם מפקדו של הקצין אשר נגדו התלונן רומק .
גליון 1656 (28 במאי 1969), עמוד 18
לפני 15 שנה, כאשר היה דיון בכנסת על נושא זה, הוא עלה על שירטון בגלל נקודה זו. היו חילוקי־דיעות בין דויד בן־גוריון, פינחס לבון ואחרים על כך. יכול להיות ויכוח על סוגי העיטורים ועל העילות להענקתם.
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 19
.״ • ניסים חלימי : 24 ,״כי אני אוהב את דיין. גם אוהב את בן־גוריון.״ • אלמליח יוסף : 44 ,״אוהב אותו• בן אדם טוב.״ אליהו תורג׳מן :״כי הוא מומחה.״ • ניסים שרעבי :״מר, יש, אסור כבר לחתום?
גליון 1610 (10 ביולי 1968), עמוד 14
ול ישראל ״ לפני שבועיים התפרסמו תוצאות מחקר דעת־הקהל של מכון דחף, שגילו כי אני תופס את המקום השלישי מבין חמשת חברי־הכנסת הידועים ביותר בארץ. רק דויד בן־גוריון ושמעון פרס זכו באחוז גבוה יותר( .במקום הרביעי והחמישי עמדו שתי הנשים: גולדה מאיר.
גליון 1588 (7 בפברואר 1968), עמוד 11
אחרי מילוי חובה נעימה זו עלי למלא חובה עגומה, להביע השתתפות באבלו של חבר־הכנסת דויד בן־גוריון, ששיכל את אשתו, אשר דמותה האנושית היתד, יקרה לכולנו**.
גליון 1522 (2 בנובמבר 1966), עמוד 27
זה התחיל עוד בסוף ימי שלטונו של חבר־הכנסת בן־גוריון, ונמשך בימי שלטונו של ראש־ד,ממשלה הנוכחי.
גליון 1511 (17 באוגוסט 1966), עמוד 3
. * ח״כ יעקוב כ״ץ (פא״י) הוא בעל שער אדום. ** הכוונה. למשפט עמוס בן־גוריון. העולם הזה 1511 * ח״ב תמיר, הדובר היחיד של גח״ל בוויכוח, דיבר על החוק בנימה מתונה ביותר ושיבח את הממשלה על התיקונים.
גליון 1520 (19 באוקטובר 1966), עמוד 10
זוהי עמדה קלאסית וקבועה של אנשי בטחון מאז קום המדינה, והיא עברה בירושה מממשלת בן־גוריון לממשלת אשכול. למה לא? נימוקים אלה ואחרים התחילו להכריע את הכף.
גליון 1505 (6 ביולי 1966), עמוד 26
. • המחקרהאטומי: סגן שר־הבטחון נתן פרטים על החברה לקידום המחקר האטומי, שהוקמה על־ידי דויד בן־גוריון ושמעון פרם כדי לגייס תרומות למטרה זו.
גליון 1499 (24 במאי 1966), עמוד 20
גם כך היא אינה גדולה ביותר.״ השיב בן־גוריון :״אל תתווכח איתי על קוצו של יו״ד.״ 0בסיום הוועידה לחץ ביג׳י על חבריו, שיקבלו החלטה לקיים בעתיד את ישיבות הוועדה המדינית של רפ״י בירושלים ,״כדי לשמש דוגמה למפלגות אחרות.״ • כמה רפ״יסטים ציניקאים סברו כי כל עניין ירושלים נופח מדי בוועידה, ובי הסיבה האמיתית לכך נעוצה בעובדה שירושלים היא העיר היחידה הנתונה לשליטתה של רפ״י — עובדה המעלה את המוראל של החברים.
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 9
קולו, שנשמע כחיקוי אמנותי מדוייק של קול דויד בן־גוריון, הביא את דבריו לאוזני חברי מפא״י בתל־אביב.
גליון 1145 (9 בספטמבר 1959), עמוד 16
הוא כתב לי שהוא רוצה שאשלח לו חתימה, כדי שיוכל להדביק אותה על־יד החתימה של דוד בן־גוריון ויצחק בן־צבי, על הקיר בבית שלו.
גליון 1127 (6 במאי 1959), עמוד 7
אביעזר ילין, קודמו הותיק של שלום לוין כמזכירה הכללי של הסתדרות המורים, שיגר מיד מיברק לדויד בן־ גוריון, בו הסביר כי המורים התיכוניים לא ייצגו איש, כי פנייתם אל ארגון האקדמאים השובתים נעשתה ללא ידיעתו, וכי ראש הממשלה יכול לראות את הפניה כבטלה ומבוטלת — כאילו לא התקיימה כלל.
גליון 1099 (22 באוקטובר 1958), עמוד 4
בראשו עומד ראובן שילוח, המקיים מנגנון גדול לפקודתו, והכפוף במישרין לדויד בן־גוריון. מנגנון זה שנא את גולן — כפי שהודו השבוע דובריו בגלוי ובכתב.
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 16
.״ עסקן מפא״י יונה יגול, בתשובה לטענת שר־הפיתוח מרדכי בנטוב כי הוא מבין בבטחון כמו בן־גוריון :״מרדכי בנטוב מתפאר בראיה בטחונית עצמית סרטים בעת ובעונה אחת.
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 13
מגדה היפה התאבדה יחד עם בעלה וחצי תריסר ילדיה, בשעת כיבוש ברלין על־ידי הרוסים ספריהם של אכרהם שלונסקי, מנחם בגין, משה שמיר ודוד בן־גוריון, יוצבו בקרוב זה לצד זה על דוכני הספריות הלאומיות של מוסקבה, לנינגראד וסטאליג־גראד, לאחר שהם יצאו בשבוע זה במשלוח מיוחד לברית־המועצות תקלה אופיינית אירעה למומחה האטום האמריקאי הפרופסור רוברט אופג* היימד, זמן קצר אחרי שעזב את ישראל.
גליון 1095 (23 בספטמבר 1958), עמוד 5
הוא עשה זאת כדי להוכיח בפשטות עילאית שחייו מסורים לרעיון — וכדי לשכנע בזאת את דויד בן־גוריון. צעד־יאוש זה מרמז לנו משהו. על מצב־רוחו של איש דגול זה, הפליט מארץ־ישראל, שעיצב במו ידיו את רעיון שיתוף־הפעחלה בין התנועה הלאומית הערבית הכל־מרחבית לבין ישראל החדשה.
