גליון 1442, 27 באפריל 1965, עמוד 13
בעוד כל יתר המנהיגים הערביים התעלמו
אז ומתעלמים ן ם עתה מקיומה
של מדינת ישראל, והיא מכונה בנאומיהם
והצהרותיהם בשם ״ממשלת תל־אביב״
או ״ממשלת בן־גוריון״ — הכיר בורגי־בה
בעובדת קיומה של המדינה וכינה
אותה בשמה המפורש.
גליון 1478, 29 בדצמבר 1965, עמוד 20
מהו הספר הכי
מיוחד שנכתב עד היום? התנ״ך • .אך
לא רק בן־גוריון גילה השבוע את אשר עם
ליבו. גם ח״כ (מפד״ל) משה אונא עשה
כך.
גליון 1372, 25 בדצמבר 1963, עמוד 18
המשורר מיכאל דשא, העורך
את העתון, גילה כי בן־גוריון אף
הבטיח לכתוב מדי פעם מאמרים לעתונו,
מבלי להיות אחראי לתוכן שאר הדברים
שיפורסמו בו • .אווירה כמעט היתולית
השתררה בין ספסלי הכנסת השבוע, כאשר
דנו חבריה בהצעה לתיקון חוק מרפאי־השיניים.
גליון 1357, 12 בספטמבר 1963, עמוד 7
קודם כל: רצונה
של ארצות־הברית לתמוך בממשלת־אשכול.
אמריקה לא אהבה מעולם את בן־גוריון ה־בטחוניסטי,
ראתה בו גורם ראשון־בדרגה
לאי־שקט במרחב.
גליון 1503, 22 ביוני 1966, עמוד 13
.״
המחקר שלו העלה שהתלמידים בבתי־הספר
בארץ שוללים שיטות של השמדת־עם
אצל עמים אחרים בזמן העתיק, אבל הם מצדיקים
את מעשיו של יהושוע, השמדת
תושבי יריחו ואת שיעבוד הגיבעונים —
כדבר מובן מאליו ומוצדק.
בחוגים לתנ״ך של בן־גוריון דנו רבות
בספר יהושוע, והישוד את המסופר בו עם
תולדות הציונות ומלחמת השיחרור.
גליון 1262, 15 בנובמבר 1961, עמוד 13
אני לא מספר ברצון על תקופה זאת.
היא פרובלימאטית למדי לגבי מר בן־גוריון. לא רציתי בהתחלה
לדבר על הימים ההם.
גליון 1314, 14 בנובמבר 1962, עמוד 9
לה־פירה לא דיבר אל הציפורים, אך השבוע
דיבר אל הקיר — והצליח. הוא הוכיח
שאפשר לשכנע את דויד בן־גוריון ואת
(המשך בעמוד )12
* אפשרות שניה, דומה במהותח: מתן
עצמאות לעיר יעדן, שהיא לאומנית קיצונית.
גליון 1352, 7 באוגוסט 1963, עמוד 19
זהי ההרפתקאות בקפריסין, ,ואולי. להיפך. שלוהרגיז
מאוד את בן־גוריון, והוא כתב-שני שה משחקני תיאטרון האהל, שלמה פז,
דוד שירנסקי ונסים עזיקרי, מתכומאמרים
מלאי זעם לעתון פועלי־ציון אחדות.
גליון 1285, 24 באפריל 1962, עמוד 9
(מצטט מתוך העולם הזה :)1228״דיין דגל
בשיטה של זבנג — וגמרנו. בעיניו היה גס
בן־גוריון הססן מדי. הוא הייה בטוח כי
הערבים לא יסכימו לעולם לשלום עם ישראל,
וכי שלום זה — אילו הושג — היה
אסון לאומי.
גליון 1323, 16 בינואר 1963, עמוד 9
-הטלפון חובר ללא דיחוי
ד אשר קמה מדינת ישראל, והדתיים הפכו אבן־פינה בקואליציות של בן־גוריון.
#בירושלים הוקם מלון הנשיא. הוא קיבל רשיונות־ייבוא ללא הגבלה, הוענקו לו הלוואות
גדולות, ניתנו לו הקלות במסים ובתשלומים אחרים.
גליון 1323, 16 בינואר 1963, עמוד 19
שומן, שחזר השבוע עם אשתו
אסתר טובי לאמריקה, רכש כמה
תמונות של ברנשטיין, הבטיח לארגן לו
תערוכה בניו־יורק אהבה מסוג אחר
התפתחה בין הסופר והבמאי הצעיר עי
דוא בן־גריון לבין שחקנית להקת הפנטומימה
הפולנית היפהפיה אווה וארא*
העולם הזה 1323
כדורגל העלבון ה ג דו ד
שחקנית אווה גאראבאם
אהבה בגרמנית משובשת
באס.
גליון 1305, 12 בספטמבר 1962, עמוד 7
המאזינים העיפים כמעט
ולא שמו לב לנפץ העיקרי, שהיווה סיום
הולם לישיבות הוועדה הפוליטית־הלוחמת
האמיתית של הכנסת הנוכחית: ישראל גורי,
המפא״ייניק הנאמן, הסתייג בזהירות אך
בבהירות מעמדתו של ראש מפלגתו, דויד
בן־גוריון, לגבי ועדת הכספים.
גורי טען בפירוש שמסמכותד, של הוועדה
היה להיכנס בפרשת סובל •,לכל
ענייני הכספים של אל־על ומכאן השתמע,
בניגוד לדעת ראש־הממשלה, שהיה גם
מסמכות הוועדה לשאול את שר־התחבורה
על כל העניינים האלה והיה עליו, כמובן,
להשיב עליהן.
גליון 1301, 15 באוגוסט 1962, עמוד 7
הכל קיוו כי הכביש החדש יהפוך את
אילת הקטנה, שמנתה אז כאלפיים נפש, ל־שער
הדרום של מדינת ישראל, שיהיה
פתוח לרווחה למסחר ימי עם אפריקה ואסלה,
בן־גוריון אף כינה (את) הכביש החדש
:״ה,סואץ היבשתי.״
״ורווחים כלב שמח 1״ ואמנם החלה
תנועה אדירה דרומה: תיירים, מתיישבים
חדשים, אנשי עסק שהזדרזו לנצל מקום
חדש שהבטיח רווחים בטוחים, קלים ומהירים,
גם ותיקי המקום לא תמנו את ידם
בצלחת.
גליון 1300, 8 באוגוסט 1962, עמוד 7
ההחלטה להסגיר את
סובלן היתד, החלטתו של איש אחד: דויד בן־גוריון. אולם התנועה
הציבורית האדירה, ששברה את ההחלטה, היתד.
גליון 1303, 29 באוגוסט 1962, עמוד 11
הפגזת האניה ופיצוצה, בהם נוכח, שברו
אותו.־ הוא שנא -מאז את דויד •בן־
גוריון שינאה איש ת עזה, וכאשר פיקד
במדי רב־חובל על המיפקד לזכר ז׳בו־טינסקי,
שנערך באיצטדיון המכביה בהשתתפות
שלושים אלף איש, פקד עליהם
ירמה: נעמוד דום לזכר חברינו שנרצחו
באלסלינה, לפי פקודת ראש הממשלה.
גליון 1295, 4 ביולי 1962, עמוד 15
הוא מסב את תשומת־הלב לקיבוץ יהודי העלול למצוא את
עצמו, תוך זמן קצר, במוקד הסכנה.
* שיטה המזכירה את עמדת 1עמוס בן־גוריון, שטען בשעתו
כי עורכי העולם הזד, פוצצו, היכו וחטפו את עצמם.
גליון 1337, 24 באפריל 1963, עמוד 11
הוא פגש איתר, בצאתה מן העבודה, הציע
אבל כשראיתי את עמוס בן־גוריון יורד מן
שווה. לה ללכת אתו הביתה.
גליון 1336, 14 באפריל 1963, עמוד 8
תחת זאת הריץ מכתב שני אל המפקח
הכללי, בו הסביר מדוע לא התייצב ברמת־גן:
נפה זו כפופה למפקד המחוז עמוס בן־
גוריון, שהוא גם מפקדו של הקצין אשר
נגדו התלונן רומק .
גליון 1656, 28 במאי 1969, עמוד 18
לפני 15 שנה, כאשר היה דיון
בכנסת על נושא זה, הוא עלה על שירטון
בגלל נקודה זו. היו חילוקי־דיעות בין דויד
בן־גוריון, פינחס לבון ואחרים על כך.
יכול להיות ויכוח על סוגי העיטורים
ועל העילות להענקתם.
גליון 1642, 19 בפברואר 1969, עמוד 19
.״
• ניסים חלימי : 24 ,״כי אני אוהב את
דיין. גם אוהב את בן־גוריון.״
• אלמליח יוסף : 44 ,״אוהב אותו• בן
אדם טוב.״
אליהו תורג׳מן :״כי הוא מומחה.״
• ניסים שרעבי :״מר, יש, אסור כבר
לחתום?
גליון 1610, 10 ביולי 1968, עמוד 14
ול ישראל ״
לפני שבועיים התפרסמו תוצאות מחקר
דעת־הקהל של מכון דחף, שגילו כי אני
תופס את המקום השלישי מבין חמשת
חברי־הכנסת הידועים ביותר בארץ. רק
דויד בן־גוריון ושמעון פרס זכו באחוז
גבוה יותר( .במקום הרביעי והחמישי עמדו
שתי הנשים: גולדה מאיר.
גליון 1588, 7 בפברואר 1968, עמוד 11
אחרי מילוי חובה נעימה זו עלי למלא חובה עגומה,
להביע השתתפות באבלו של חבר־הכנסת דויד בן־גוריון,
ששיכל את אשתו, אשר דמותה האנושית היתד, יקרה לכולנו**.
גליון 1522, 2 בנובמבר 1966, עמוד 27
זה התחיל עוד בסוף ימי שלטונו של חבר־הכנסת בן־גוריון, ונמשך בימי שלטונו של
ראש־ד,ממשלה הנוכחי.
גליון 1511, 17 באוגוסט 1966, עמוד 3
.
* ח״כ יעקוב כ״ץ (פא״י) הוא בעל שער אדום.
** הכוונה. למשפט עמוס בן־גוריון.
העולם הזה 1511
* ח״ב תמיר, הדובר היחיד של גח״ל בוויכוח, דיבר על החוק בנימה מתונה ביותר
ושיבח את הממשלה על התיקונים.