גליון 1065, 26 בפברואר 1958, עמוד 9
.
• נחנך מילזוה הפיתוח על־ידי ראש
הממשלה דויד בן־גוריון בביקורו בארצות־הברית.
הכנסות המילוזה הסתכמו עד ראשית
1958ב״ 320 מיליון דולר.
• אושר הסכם השילומים מגרמניה השביב
של תקוזה חדשה: שמא יימצאו גם
שני המוסקטרים הנותרים?
גליון 1068, 19 במרץ 1958, עמוד 5
.״ ילדי חסמבה מקבלים הוראות אישיות ממשה דיין, מעריצים את בן־גוריון, דיין
ואלתרמן, גדולי הדור, וחולמים על היום בו תציג הבימה את הדיבוק בקאהיר.
גליון 1061, 29 בינואר 1958, עמוד 9
היא דבר־שבאסונה, שהצלחתם
האישית של דויד בן־גוריון, שמעון פרם
ומשה דיין תלויה בו.
גליון 1057, 1 בינואר 1958, עמוד 5
בעקביות אכזרית, הופעלו נגדן כל המכשירים
אשר בן־גוריון עיצס וריכז אותם
בידיו במשך שנים, בעזרתן הפעילה.
גליון 1059, 15 בינואר 1958, עמוד 8
מערכת־המשפם לא החלימה
ממכה זו מעולם. .לאחר השמצה זו,״ אמר שמואל תמיר במשפט עמום בן־גוריון. ,דרוש
התאונה האחווש
של ד״ר ישראל רודולף קסמנר, במזנון ביתי
המשפט העליון, בשעת העירעור.
גליון 1052, 1 בדצמבר 1957, עמוד 14
לא רק קציני
משטרה גבוהים, ובראשם עמוס בן־גוריון
עצמו, לקחו בד, חלק. גם ראשי ד,ש.ב.
גליון 1053, 8 בדצמבר 1957, עמוד 8
באות־ זמן התרוצצו אנשים שונים בחדר. נכנס גם עמוס בן־גוריון ועוד
אדם לבוש אזרחית — דומני שהיה זה ראש ד,ש.ב.
גליון 1073, 23 באפריל 1958, עמוד 37
חייל
האלמוות, יצירתו של צבי בן יוסף שנפל
במלחמת העצמאות, היא רק אחת מרבות
שתאפיין את היום.
מפגן לילי ועליצות. נאום דויד בן-
גוריון, שישודר ב־ 18.30 בערב, יהווה גשר
בין יום הזכרון לנופלים וחגיגות יום העצמאות
העשירי.
גליון 1076, 14 במאי 1958, עמוד 9
בשבועות האחרונים הגיע בישראל לשיאו
תהליך שאפשר לקרוא לו בשם ההפוך:
״מהפכת האנטי־מנהלים״ .זהו המסע הגדול
של עסקני הממשלה וההסתדרות, בהנהגת
פנחס לבון ובתמיכתו האילמת של דויד
בן־גוריון, לחסל את המעמד השליט של
המשק ההסתדרותי.
גליון 1069, 26 במרץ 1958, עמוד 13
.״
• עיי״ף ״ הארץ ״ ג ר שו ם שלקן, במאמר ראשי בעתונו :״זכותו של מר ־
:בן־גוריון היא לירות בתותח הכבד ביותר שברשותו על כל חתול העובר בין !
גליון 1077, 21 במאי 1958, עמוד 10
מגששים באפילה,
לפי הוראות בלתי־ברורות וסותרות, בלי אף נתון מדוייק, כשחלקי־ציוד חשובים ביותר
חסרים במחסניהם, בלי כוח אדם מתאים, בעזרת זרם דק ובלתי־מספיק של חלקי תקציב,
הוטל עליהם להניח את היסודות לאחד המפעלים הלאומיים, ששרים ופקידים בכירים כינוהו
באסיפות מנהל־ההסברה וועידות מפלגותיהם כ״אבן הפינה לכלכלה הישראלית״ .דויד בן־
גוריון כלל את מפעל תמנע כאחד מעשרת ההישגים העיקריים של העשור הראשון.
גליון 1072, 16 באפריל 1958, עמוד 2
שהאשים
את ראש ממשלת צרפת, ולא את
דויד בן־גוריון. כי אחרת היתד, החוברת
של איחוד הקבוצות והקיבוצים מכריזה שסופר
צהוב זה הוא פורנוגראף מאנה!)
גליון 1007, 30 בינואר 1957, עמוד 8
בין פרשות
השחיתות ואי־הסדריס שנתגלו
בפעם הראשונה מעל לעמודי
העולם הזה בשנה האחרונה, נכללו
פרשת המסחר הפרסי של
דובר המשטרה ינאי )983( ,פרשת
עיסקות המכוניות הפרטיות
של קציני המשטרה הגבוהים
( ,)992 פרשת הרחקתו של זאב
שטיינברג(ו ,)99 פרשת שעוני המים
של שלום ליגוס 990 פיטורי
מגלה־השחיתות דויד חייצין
בעמק חפר 971 פרשת משפחת
אונגר ()982־
השי־ית חייידו כד הפרשית האלה
בתשובות שורת המתנדבים
במשפט עמוס בן־גוריון כדוגמות
לתיקים שנסגרו עד־ידי המשטרה.
גליון 1010, 20 בפברואר 1957, עמוד 5
המשעשע
ביותר היה כי ההסבר ניתן דווקא לתשובתו של פרקליטו הממושקף
של עמו ם בן־גוריון, מיכאל כספי. ת! א הגיש לבית־ו־ו״שפם ד>,תק
של מכתבו של היועץ המשפטי אל שר האוצר לוי אשכול.
גליון 1010, 20 בפברואר 1957, עמוד 19
* הסדרן לא היסס והגיב במקום בצורה
פסקנית — בעיטה באחוריו של הצלם
בגלל משפט עמוס בן־גוריון נגד
השורה, נאלץ התובע להיגמל ממנהגו לבקר
מדי שבת בתחרות כדורגל.
גליון 1031, 17 ביולי 1957, עמוד 16
השגריר קיבל
מתנה את ספר זכרונותיה של כסנייה, שיצא
לאור לא מזמן שגריר אחר,
פייר אדן ז׳ילכר הצרפתי, עסק בשבוע
שעבר בבעייה אחרת: כאשר הוגשה
לו, לכבוד החג הצרפתי הלאומי, עוגה המקושטת
בצבעי הטריקולור, של הדגל הצרפתי,
אמר השגריר הנבוך :״איך לחתוך
את העוגה מבלי לפגוע בדגל במערכת
דבר עורר השבוע חיוך כבוש קטע
זעיר, שנדפס במדור הכרוניקה אנשים ומוסדות,
כפי שנכתב במקורו, ללא כל
עריכה, על־ידי גיבור הקטע עצמו. הקטע:
״הסופר עימנואל בן־גריון נטל חופשה
מדבר לשנה, עקב פעולה ספרותית שיהיה
עסוק בה דכאון עמוק אפף את המשורר
זלמן שניאור כאשר נודע לו על
מותו של הסופר שלום אש בלונדון, אף
כי בחייו של אש היו השניים יריבים עד
תרמה.
גליון 1001, 19 בדצמבר 1956, עמוד 4
באמריקה* נתמנה תת־שר חדש ומתקדם יו תר
במשרד־החוץ* שהיה בעבר אוהו הציונות
. .אולם גם י כריסטיאן הרסר לא
שינה את העמדה האמריקאית. העיר היד
בן־גוריון. :איני יודע מה יביא הרסו. אני
יודע ר ק שקודמו, הרברט הובר, היה זד
בולגאנין של אמריקד״-
בינתיים עברו הימים.
גליון 1039, 4 בספטמבר 1957, עמוד 8
המחייבים,
לדעת ביג׳י, ליכוד מחודש של השורות המפלגתיות. על עניין זה, ירבה בן־
גוריון לכתוב ולדבר בחודשים הקרובים.
• ייתכן כי העלאת מחיר החשמל, כה מתלכטת הממשלה
מזה זמן רכ, תיפול לכסוף על שכם הצרכן הכיתי.
גליון 1036, 18 באוגוסט 1957, עמוד 7
״זה צריך להיות פספורט פלסטיני,״ קבע.
הוא חשש מפני הבטחת בן־גוריון להביא לארץ ארבע מיליון יהודים.
גליון 982, 8 באוגוסט 1956, עמוד 5
.
* מאחר שגס אז היה לוורפל שס רע בחוגים
רחבים, נולדה בשעת שינוי השם הבדיחה
כאילו אמר בן־גוריון ״אויסיווערפל.״
התרגום המילולי: סופו של חשס מערפל.
גליון 990, 3 באוקטובר 1956, עמוד 9
שס האיש: שלוס ליגום, שקשריו המצויים עם אנשי־המפתח
בחוגי השלטון הוזכרו כמה פעמים בפרשת עמום בן־גוריון. עוד לפני שנודע
ברבים על הכוונה לחוקק חוק כזה, הזדרז ליגום להקים מפעל להרכבת שעוני־מים,
הנהנה מכל ההקלות של מפעל מאושר של משקיעי הון זר.
גליון 987, 12 בספטמבר 1956, עמוד 2
בהתיעצות ראשונה זו הוזכרה שורה של
שמור״ המועמדים העיקריים היו דויד בן־
גוריון (סילוק שרת ובעית המלחמה והשלום,
תוך שילוב עם בעיות השחיתות),
משה דיין (בעיות המלחמה המונעת וגיבוש
צה״ל) ,לוי אשכול (בעיות הכלכלה
והשחיתות) ,מרדכי שטטנר (המלחמה בשחיתות)
וגמאל• עבד אל־נאצר.
גליון 979, 19 ביולי 1956, עמוד 19
אח יכולה
להגיש לשניהם את נאומו האחרון
של בן־גוריון על מיזוג גלויות. את
יכולה לפתח ביניהם התחרות (למשל
במתן מתנות) .אולם הפתרון הסופי
הוא יצירת רקע ישראלי משותף, למשל
בצורת נכד צברי.
גליון 1441, 20 באפריל 1965, עמוד 13
.״
הידו שה
כשהקים משרד־ד,חינוך לפני כשנה וחצי
את האגף לתרבות, חשבו רבים כי האגף
נוסד כדי להעמיד בראשו את יצחק נבון,
למצוא תעסוקה למי שהיה מזכירו המדיני
של דויד בן־גוריון.
״כשימצאו לנבון ג׳וב חדש, יחסלו את האגף
לתרבות,״ ריננו במסדרונות משרד־החינוך.