חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 6,026 עד 6,050)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2043 (27 באוקטובר 1976), עמוד 24
אפנדי: הגישה שלי מצטרפת, לדעתי, לזרם ראשי בציונות שהחל בהרצל, וש- נמשך עם ארלוזורוב, מרטין בובר, וב מידה מסויימת גם בן־גוריון. כנגד זה יש זרם, שאני רואה בו עיוות של הציונות, גידול-פרא על גבי הציונות, ואולי גידול ממאיר, המבקש להטביע על הציונות תווית של מיסטיקה דתית, לאו מנות פרועה, ואפשר גם לומר התנשאות אשכנזית, שהיו זרים לגמרי להרצל ול אבות הציונות.
גליון 2043 (27 באוקטובר 1976), עמוד 25
״אולי אנטי־ציוני״ מתייחס לכך שעם הקמת מדינת־ישראל המימסד הציוני טעון פירוק. כמו שאמר דוי ד בן־גוריון. התנועה הציונית היתה פיגום לבניין המדינה, ועם הקמת הבניין הפך הפיגום מייותר.
גליון 2036 (8 בספטמבר 1976), עמוד 4
אחת מהשתיים: או שחנוך מרמרי סבור שלאנשים ששם מישפחתם הוא שפרינצק, בלום, דיין או בן־גוריון, מגיע טיפול עיתונאי אחר מאשר לאנשים ששמם הוא בוזגלו, אבוטבול או צימרמן: או שהוא סבור שהעיתונות בכללה צריכה להתעלם מכל פרשה וידיעה שיש בה כדי לפגוע בכבודם של אנשים ולצייר בפני קוראיה ין תמונת עולם אידיאלית, שבו אין רוצחים, אין אונסים, אין בוגדים ואץ שופכים חומצה בפנים.
גליון 2037 (15 בספטמבר 1976), עמוד 42
כי בעוד שמישעל שאל ולחץ את עמית, הרי בשיחה עם ויקטור לוי, רוברט דסה ומרסל ניניו שימש כמיקרופון בילבד, ונמנע מלשאול שאלות הכרחיות, שהתחייבו מדיברי השלושה. כך לא שאל למה התכוון בן־גוריון, כשאמר להם ש״מכרו שחקנית רומן מביקורת למישחק ה מ פג רי ם לימדו א ת לונדון לראיין מלבד החידוש •שבעצם ריאייון אנשים מפגרים בטלוויזיה, היו חראיונות של ירון לונדון עם המפגרים, בעלי כותרת האחרון, רדודים לגמרי, כמו מרבית הראי יונות של לונדון.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 6
ברווזי מים״, הלוא הוא תרגיל הגיוס המפורסם, לא היסס ראש־הממשלה דוד בן־גוריון להענישם ולסלקם. הפאניקה שעורר מוטה גור הטורה יותר ועל הממשלה היה להסיק מיד את המסקנות ולהדיחו מתפקידו.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 21
מצריים רוצה בהסדר כולל חקוקה לו — מטעמים נפשיים ומדיניים גם יחד. מאז ימי בן־גוריון ראתה ישראל סכנה באחדות הערבים וברכה בפילוגם.
גליון 2068 (20 באפריל 1977), עמוד 29
י• ה״רב״ מאיר כהנא, שלמד את שי׳ שלרש דיילות חינניות — ניצה אמיד, רוזי שרוקי וחנה לבי — ישבו בנמל־התעופה בן־גוריון והמתינו. לא היה בזה כל דבר מייוחד — לולא העובדה שהן ישבו על מסלול ההמראה, לפני גלגלי הג׳מבו שהיד, צריך לטוס למונטריאול.
גליון 2070 (4 במאי 1977), עמוד 11
מסידרה זו ו״מימצאיה״ עולה, כאילו אליאב, פעיל, אבנרי ועמיתיהם להנהגת שלי היו סוכני בן־גוריון בעבר הרחוק, וסוכני דיין בעבר הקרוב, צידדו בחימושה ה גרעיני של מדינת ישראל, ניסו לתקוע מקל בגלגלי מדיניות־השלום של ממשלת רבין—פרס אלון, וחתרו (או שמא עדיין חותרים) לפירוק משק־העובדים וחברת- העובדים ולחיסול ״ההגמוניה חפועלית״.
גליון 2033 (18 באוגוסט 1976), עמוד 55
״ קשה לראות את אהרון מגד המתבונן בפרוטומה של בן־גוריון וקורא לעברו :״מה שנמנע ממך לעשות בחרב, אשלים אני במבוינת־הכתיפה.״ החיטוט המכוער ומעורר־התמיהה של אהרון מגד אחר משמעויות אנטישמיות בדברי טורנר, בעיקר כאשר של ויזלטיר ברשימה אחרת, שפורסמה לפני כשנתיים.
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 28
אל הפוליטיקה בדרך אחרת לגמרי, כמזכירו המדיני של דויד בן־גוריון. הוא הלך יגאל לנייב י העולם הזה 2118
גליון 2115 (15 במרץ 1978), עמוד 43
בעודו מרתק אותנו לירושלים — וגם ״מארגן״ בעבורנו את האסטרטגיה וניהול המערכה שלנו, על־ידי יצירת אילוצים ואינוסים באמצעות לחץ על העיר — לא היה לו-עצמו כל יעד חיוני דומה, שייחשב בשבילו, כמו ירושלים בשבילנו, בחזקת ״ייהרג ולא יפול״ (בן־גוריון היה נכון להשלים אף עם אפשרות של ניתוק זמני של ישראל במישור החוף, כתוצאה אפשרית מהסחת הכוחות להתקפה על לטרון)!
גליון 2117 (29 במרץ 1978), עמוד 6
הד״ר ישראל בר, מי שהיה יועצו של ראש־הממשלה דויד בן־גוריון, התגלה כסוכן סובייטי. אז מדוע שהסוב ייטים לא ינסו לשתול לנו גם ראש־ממש־לה?
גליון 1967 (14 במאי 1975), עמוד 32
אבירן נודע בימי מיל־חמת־העצמאות כאישיות מוסדית ממדרגה ראשונה, סולק ממערכת־הביטחון על־ידי דויד בן־גוריון מייד אחרי המילחמה בשל השתייכותו השמאלית. • כמומחה מישפטי נבחר עסקן בכיר של הליכוד, הח״כ-לשעבר הנם קלינגהופר, אדם נקי-כפיים, פרופסור מפוזר בעל הופעה ייקית מובהקת (למרות שהוא ממוצא אום- טרו-הונגרי). • כאיש שלישי בצוות נתמנה ד״ד ארתור ברגמן, מנכ״ל לשעבר של הבנק לספנות, גם הוא בעל הופעה ייקית מובהקת, שהתפרסם כאשר הגיש את העתירה לצו־על־תנאי אשר הכשילה את המהדורה הראשונה של מימון הבחירות מקופת המדי נה.
גליון 1968 (21 במאי 1975), עמוד 4
קל לה* בין מדוע איש כזה, עם בל הרצץ הטוב שלו, אינו יכול להתאים את עצמו לשינוי הערכים שחל במדינה מאז ימי מנגנון- החושך של תקופת בן־גוריון. יי־יי 71 אם יתברר שהיה זה בראוו — המאמין עדיין בכוחה של הצג- זורה הצבאית להשתיק פירסומים שאינם נוחים לשילטון — שיעץ את עצת־אחי- תופל ליצחק רבץ בפרשת ספרו של מתי גולן.
גליון 1835 (1 בנובמבר 1972), עמוד 22
המערך וגח״ל ערכו גיוס כללי, והחוק נתקבל, באווירה של שיעמום טוטאלי, ב־ 64 קולות נגד 23 הקולות של כל הסיעות הקטנות והמפד״ל. דרו־ בל בימי שילטונו של דויד בן־גוריון עלד, לא פעם החשד שהוא מביים בכוונה סערות ״היסטוריות״ בכנסת, כדי להסיח את הדעת ממעשיו האקטואליים.
גליון 2195 (26 בספטמבר 1979), עמוד 27
התביעה להדיח את הרמטכ״ל ״פוגעת בצבא״ .ראש־ממשלה חזק היה מסיק מס קנה. דויד בן־גוריון סילק פעם שני אלופים בדלילה. אבל קבוצת־העסקנים המעורערת והמפולגת, הקרוייה כיום ממשלה, שאין בה ראש־ממשלה אלא אך נואם־ראשי, בוודאי אינה מסוגלת לכך
גליון 2200 (31 באוקטובר 1979), עמוד 15
לא פעם האשימו אצלנו, בלהט הוויכוח, את פלוני ואת אלמוני בפאשיזם. דויד בן־גוריון אמר על מנחם בגין שהוא ״תלמידו של היטלר״ .לפני כן הוטחה האשמה זו בפניו של זאב ז׳בוטינסקי.
גליון 2130 (28 ביוני 1978), עמוד 8
באר־שבע, שדה בוקר, מצפה רמון, עתיקות עובדת דרך בן־גוריון, לינה ואירוח מלא באילת. למחרת סיור במצפה התת ימי וחזרה הביתה דרך עמודי שלמה.
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 6
במיקרה זה אין פסול בדיברי מוטה גור. האם כוונתו של בן־גוריון היתד, להרע, כשאמר בזמנו שהיה רוצה לראות רמטכ״ל תימני בצה״ל י שמשון שיכל״ בני-ברק כבראות המדד נגיד בנק־ישראל, ארנון גפני, מזהיר אותנו מפני דהירת האינפלציה ומפני האינפלציה של הוצאות שהפכה אינפלציה של ביקוש.
גליון 2140 (6 בספטמבר 1978), עמוד 43
.״ ספ1רט כדורגל מילחמח הרומאים קבוצת הכדורגל של מכבי נתניה שבה ביום השלישי בשבוע שעבר ממחנה אימונים ברומניה. בנמל-התעופה בן־גוריון הקבילו את פני השבים מאמן נבחרת הכדורגל, עמנואל שפר, והמנהל יוסי דגן.
גליון 2136 (9 באוגוסט 1978), עמוד 15
יש ערבים, יש מה לשנוא, יש נגד מי להסית. קמפוס ניברסיטה, על שמו של דויד בן־גוריון. הוא לא כל־כך אהב ערבים, אבל הוא סבל אותם איכשהו.
גליון 2155 (20 בדצמבר 1978), עמוד 11
זאת בתקופה, שמדינת ישראל היתה זקוקה לכל תמיכה של בל מדינה, קל וחומר לניטרול איבה מצד מעצמה בברית־המועצות, דבר שאותו מתחילים להבין עתה. בן-גוריון שהבין דבר זה על כל עומקו, מיהר להחזיר את גולדה ארצה.
גליון 2165 (28 בפברואר 1979), עמוד 2
וכש״ המשורר הצעיר הסביר לו שאס הוא לא יסכים יהיו לו בעיות, לא היסס הלח וכעבור כמה ימים אפשר היה לראות את המצפניסט, את האשה ואת הילדה, בנמל־התעופה על שם בן־גוריון, במטוס ש הוביל אותם לניו־יורק.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 2
כך, למשל, היה הער לס הזה היחיד שקלט את התקרית בין רעיית ראש־ד,ממשלה עליזה בגין לבין רעיית הנשיא, אופירה נבון, בתום טכס קבלת־הפגים בנמל־התעופה בן־גוריון. הוא יכול היה לפרסם בלעדית את פרשת הסיב־סוך בין ראש־הממשלה והנשיא, סביב תפקיד המארח הרשמי של קארטר ועל איומו של הנשיא בהתפטרות.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 29
המאזניים תהיינה מונחות ״יהודה״ ו״שומרון״ ו״חכל עזה״ ץ בל זה קורה כימי שילטונו של כגין. עובדה. דויד בן־גוריון היה האיש •טקס והחליט כ־14 במאי 1948 להבריז על הקמת המדינה.
