נמצאו 6,944 תוצאות עבור "בן גוריון"

היתה זאת הפסקת־העבודה; הארצית השניה, מאז הכריזה ממשלת בן״ גורייון נבל פיחות ערך הלירה הישראלית

תמשו תמצית ספרו הזנסציונ, של צ׳ילדוס ץ* אשריצאו למיבצע סיני, לא ידעו בן־גוריון ודיין כי הבריטים יפציצו את שדות^ התעופה המצריים כעבור 48 שעות, וכי הבריטים והצרפתים יגישו אולטימאסוס תיך 24 שעות.

אז הציג גבריאל בך אישור חתום בידי דויד בן־גוריון, לפיו קבע, כי אין לחקור עדים בנושא זה, כדי לא לפגוע בבטחון המדינה .

.״ • נשיא ההסתדרות הציונית הדר׳ נחום גולדמן, בהשיבו לעקיצותיו של ראש הממשלה על חוסר עליה מארצות־הברית :״גם בתקופת כהונתו של מר בן־גוריון כיושב־ראש ההסתדרות הציונית, לא עלו יהודי פולין בהמוניהם ארצה, למרות שמשה שרת לא כיהן אז כיושב־ראש ההנהלה וד״ר גולדמן לא היה נשיא ההסתדרות הציונית.״ 9קוראת היומון למרחב, חנה נתיב מנתניה, במכתב ששלחה למערכת העתון אחרי שזה פירסם את תמונתו של שלוי־ שטארקס בעת שהוחזר ארצה : ״כאשר מתפרסמת תמונה מעין זו בעתון פועלים נשאר טעם מר והרגשה כאילו דללו מקורותינו עד כדי כך שאנו נאחזים בזקנים ומדביקים אותם בראש עתוננו.״ העזלס הזה 1314 נוער וזוהר 9סן לז> השבוע תערוכה, שלא ישא עליו את שם האספן.

השבוע המאושר ביותר בחייו של דויד בן־גוריון: סוף־סוף הועמד במרכז המאורעות האדם שלמינויו מטיף ראש הממשלה כבר שנים רבות — ד,רמ־סכ״ל התימני.

אבל בספרו מופיעה הקדמה מאת ראש הממשלה דויד בן־גוריון: ״צנור הנפט מאילת לבאר־שבע היה אחד מפרי ההילולים המבורכים של מערכת סיני.

כך, למשל, בעמוד 9בשורה 16 במקום חייב־מיטה צריך להיות חייב־מיתה ובעמוד 25 שורה 35 במקום בן־גוריון צריך להיות לבון. אבל אפילו הוא לא הספיק להכניס לספר את הביקורות שהתפרסמו אודותיו.

מנגנוך־התעמולה המסוען ז שלו, וכראשו היומון ״הארץ׳ /התמוגג מרוב התפעלות, הקדיש לו את הכותרות הראשיות, הגדירו בנאום החשוכ ביותר שנשמע ככנסת מזה זמן רב. מר בן־גוריון צוטט כמביע הוקרה על ״הנאום הגדול״.

.״ מי יאמין כי הודעה זו לא נמסרה על דעתם של מר בן־גוריון ופרס, וביוזמתם? מי יאמין כי אחרת היתד, בכלל מתפרסמת בעתונות הצייתנית?

הדדון (המשך מעמוד )9 סכין בגבו של בן־גל, מדוע המעיט בחשיבות נשק־הקטל המצרי, מדוע גייס לצורך זה גם את סגנו ודוברו — דויד בן־גוריון. כך נוצר מצב אבסורדי: בית־המשפט השווייצי מוקיע את פיתוח נשק־ההשמדדי במצריים — ואילו ממשלת ישראל ממעיטה בחשיבותו.

אך הלחץ הכללי, אליו הצטרפו גם סיעות אחרות בכנסת, נשא פרי, כאשר הכריז ראש הממשלה ושר הבטחון דויד בן־ גוריון, בכנסת, בתחילת שנת , 1956 שאין כוונת המימשל הצבאי לגזול את קרקעות ה־אכרים הערבים או להפקיען.

דויד כן־גוריון וחכר מרעיו יבצעו אותו בעזרת המכשירים העומדים לרשותם, שאינם כפופים לשום פיקוח ממשלתי רציני. עזרתם של חסידי בן־גוריון וכן/או של הנוער היהודי המאורגן באלג׳יריה דרושה לקנונייה מכמה בחינות.

אני עוד מוכרח לציין, שבתקופה בין מכתב ההדחה לבין יום ההדחה, באו אלי ראשי מפלגות־ד,קואליציה והציעו לי להס מימין, מחייך לשמע המפלגה החשובים בבירת הנגב. בצילום משמאל נראה חכם של דויד בן־גוריון( .מרכיב משקפיים) מתחת לכרזזת־תעמולה של מפא״י.

אנתוני ודג׳ווד בן (במרכז) בסימפוזיון רקוד, טייל וקרא תורה גרעין מוצק בדייסה שיכלה לבוא גם מפי דויד בן־גוריון :״עלינו להיות בכל רגע מוכנים לשלום, בלי שום ויתורים שהם.

אין הוא מתיימר להיות תניעת־נוער ממשלתיק בלעדית. אפילו דויד בן־גוריון ויתר על רעיון זה, בו הגה פעם.

הפרשה הגיעה עד לשולחן הממשלה, ולחץ כבד הופעל על הדתיים. בראש וראשונה היה זה דויד בן־גוריון שלחץ לחסל את הפרשה. כי היא הדגימה בצורה המבעיתה ביותר את הקנוניה שהוא עצמו עשה עם הדתיים, כאישר הסכים למכור להם את הזכות הבלעדית לפסוק בענייני נישואין וגירושין במדינה.

הנילהב ביותר מכל לקבלת האורחים היה חבר המשק ראש הממשלה דויד בן־נוריץ, שעוד ביום שישי בערב, כשניכנס לחדר־האוכל, התעקש לברר מי מהאורחים במקום היה סתם חבר בלח״י ו״מי היה חבר חשוב בלח״י?״ בן־גוריון נשאר אף לחזות בערב במערכון ההומוריסטי, שהוצג במיוחד לכבוד האורחים.

״ לפתע נותקו כל אותם השגרירים, שרים, אישים מרשימה א׳ ו־ב׳ ,ממסע הלוויה, ההמון, המגביר את לחצו ואינו מרפה, יבלע ע! ד רגע את בן־גוריון עצמו. את זר, אס.ר להרשות. מאי שם מופיעה לפתע יחידת צנחנים.

מה מקור האופטימיות של הריפורמיים, לגבי עתיד תנועתם בישראלי גילה אחד האורחים שבאו השבוע מאמריקה :״בן־ גוריון תומך בנו.״ האם יש באמת נבט בישואד?

״ • מנהיג חרות מנחם בגין, על ראש הממשלה, דויד בן־גוריון :״שום פרוטוקולים של זיקני־ציון לא יכלו להשפיל את כבוד ישראל בעמים, כפי שעשה זאת המטיף החרוץ לאהבת־ישראל, לעם־סגולה ולאור־לגויים.״ 9ברזה בהפגנת מפ״ם נגד שטראוס: ״שטראוס הביתה!

.״ נציג הפעולה השווית, עורך־הדין יעקב ירדור, פנה בדבריו לראש הממשלה. בחת־יחסו לדברי בן־גוריון על ההפלייה הגזעית בדרום־אפריקה, קרא :״אדוני ראש הממשלה!

אולם ההנהגה הציונית — שנבחרה על־ידי יהודי העולם כולו — נראתה לנוער כעדה של פחדנים. וייצמן, שרת, בן־גוריון — כולם היוד בלם, התרפסו בפני הבריטים, גינו את פעולות המחתרת ולא הראו כל נכונות או יכולת לארגן את היישוב למאבק אמיתי.

)* 6צם העמדת השאלה כפי שהועמדה על־ידי בן־ אע שיחי בשיחה שהזכרתי, כלולה בה האשמה חמורה ביותר (אם כי תת־הכרתית) כלפי האנשים האחראיים לעיצוב צר,״ל מאז יומו הראשון ועד היום — דויד בן- גוריון וחבר עוזריו. יל ו הכין שר־הבטחון מניעים חבויים אלה של נפש החייל הקרבי, כי אז לא היה הורם את הפלמ׳יח.

תעשיית הטילים דוראש צוות משלחי רשת ידע טכנולוגי מעולה והשקעה אדירה שביט ,2מסביר ל־של פוטנציאל אנושי וחומרי. מדינות הר בן־גוריון פרטי המיבצע שעורר רעש בעולם. בה יותר גדולות ומפותחות ממצרים נטשו את הרעיון של ייצור, מחוסר נתונים אלה.