חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 5,851 עד 5,875)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1486 (23 בפברואר 1968), עמוד 12
רבינא קשר בעצמו את שתי המהומות של אותו יום שבת: המהומה בנתניה, בה מילאו הביריונים את התפקיד הראשי, והמהומה בכניסה למשולש, ב .1עבר התפקיד הראשי לידי המשטרה, בעוד הביריונים רק עוז־ הנותן לכל הפרשה צביון מפתיע :״אני מזכיר רפ״י בכפר־יונה ואיש נאמן של בן־גוריון!״ ך כר שני, שנעלם לחלוטין מתחומה הראייה של המשטרה, הוא מרדכי לוי.
גליון 1370 (11 בדצמבר 1963), עמוד 5
ולא רק מדינות־אירופה שראשיהן ביקרו בישראל, וש־הקימו בכל ערי ישראל סניפים לקאזינו של מונטה־קארלו! אירחו את מר בן־גוריון בבירותיהן, הצביעו נגד ממשלת קנו אך ורק תוצרת של מונאקו!
גליון 1370 (11 בדצמבר 1963), עמוד 19
והחלק השני הוא הנהגת המהפכה העברית!״ ח ״ב מפא ״י דויד בן־גוריון, על יחסיו עם ראש־הממשלה לוי אשכול: ״אנחנו חברים טובים.
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 14
ה מי משלהצב אי גדוע מן ה תורכי ם ״הטרור הציוני הרג את קנדי״ :קאריקטורה בשבועון הקאהירי ״אחר סאעה״ (״שעה אחרונה״) מראה את בן־גוריון, כעל אף שטירמרי מוארד, מחזיק ביד שמאלו את אוסוואלד, ההורג את קנדי, וביד ימינו את ג׳אק רובינשטיין, ההורג את אוסוואלד.
גליון 1262 (15 בנובמבר 1961), עמוד 16
היה זה אחרי שנודע בי סהר קיכל י חז קאל סדלר 9מצב בלבדי 9מהות העכירה מתן עדוית־שקר, לטובת עמום בן־גוריון. העונש המאכסימאלי הצפוי עבורה הוא שבע שנות מאסר. 9עונש בשלב ראשון שנת מאסר על־תנאי ו־ 10 אלפים לירות קנס.
גליון 1331 (18 במרץ 1963), עמוד 15
״היתה זו הפעם הראשונה בה ניצחתי את בן־גוריון,״ סיפרה גולדה, ומאז עבר כנראה הכינוי דוידל לביג׳י.
גליון 1289 (23 במאי 1962), עמוד 9
היתה זאת הפסקת־העבודה; הארצית השניה, מאז הכריזה ממשלת בן״ גורייון נבל פיחות ערך הלירה הישראלית
גליון 1274 (7 בפברואר 1962), עמוד 8
תמשו תמצית ספרו הזנסציונ, של צ׳ילדוס ץ* אשריצאו למיבצע סיני, לא ידעו בן־גוריון ודיין כי הבריטים יפציצו את שדות^ התעופה המצריים כעבור 48 שעות, וכי הבריטים והצרפתים יגישו אולטימאסוס תיך 24 שעות.
גליון 1284 (18 באפריל 1962), עמוד 9
אז הציג גבריאל בך אישור חתום בידי דויד בן־גוריון, לפיו קבע, כי אין לחקור עדים בנושא זה, כדי לא לפגוע בבטחון המדינה .
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 27
.״ • נשיא ההסתדרות הציונית הדר׳ נחום גולדמן, בהשיבו לעקיצותיו של ראש הממשלה על חוסר עליה מארצות־הברית :״גם בתקופת כהונתו של מר בן־גוריון כיושב־ראש ההסתדרות הציונית, לא עלו יהודי פולין בהמוניהם ארצה, למרות שמשה שרת לא כיהן אז כיושב־ראש ההנהלה וד״ר גולדמן לא היה נשיא ההסתדרות הציונית.״ 9קוראת היומון למרחב, חנה נתיב מנתניה, במכתב ששלחה למערכת העתון אחרי שזה פירסם את תמונתו של שלוי־ שטארקס בעת שהוחזר ארצה : ״כאשר מתפרסמת תמונה מעין זו בעתון פועלים נשאר טעם מר והרגשה כאילו דללו מקורותינו עד כדי כך שאנו נאחזים בזקנים ומדביקים אותם בראש עתוננו.״ העזלס הזה 1314 נוער וזוהר 9סן לז> השבוע תערוכה, שלא ישא עליו את שם האספן.
גליון 1309 (10 באוקטובר 1962), עמוד 6
השבוע המאושר ביותר בחייו של דויד בן־גוריון: סוף־סוף הועמד במרכז המאורעות האדם שלמינויו מטיף ראש הממשלה כבר שנים רבות — ד,רמ־סכ״ל התימני.
גליון 1310 (17 באוקטובר 1962), עמוד 14
אבל בספרו מופיעה הקדמה מאת ראש הממשלה דויד בן־גוריון: ״צנור הנפט מאילת לבאר־שבע היה אחד מפרי ההילולים המבורכים של מערכת סיני.
גליון 1310 (17 באוקטובר 1962), עמוד 15
כך, למשל, בעמוד 9בשורה 16 במקום חייב־מיטה צריך להיות חייב־מיתה ובעמוד 25 שורה 35 במקום בן־גוריון צריך להיות לבון. אבל אפילו הוא לא הספיק להכניס לספר את הביקורות שהתפרסמו אודותיו.
גליון 1347 (3 ביולי 1963), עמוד 8
מנגנוך־התעמולה המסוען ז שלו, וכראשו היומון ״הארץ׳ /התמוגג מרוב התפעלות, הקדיש לו את הכותרות הראשיות, הגדירו בנאום החשוכ ביותר שנשמע ככנסת מזה זמן רב. מר בן־גוריון צוטט כמביע הוקרה על ״הנאום הגדול״.
גליון 1347 (3 ביולי 1963), עמוד 9
.״ מי יאמין כי הודעה זו לא נמסרה על דעתם של מר בן־גוריון ופרס, וביוזמתם? מי יאמין כי אחרת היתד, בכלל מתפרסמת בעתונות הצייתנית?
גליון 1345 (19 ביוני 1963), עמוד 21
הדדון (המשך מעמוד )9 סכין בגבו של בן־גל, מדוע המעיט בחשיבות נשק־הקטל המצרי, מדוע גייס לצורך זה גם את סגנו ודוברו — דויד בן־גוריון. כך נוצר מצב אבסורדי: בית־המשפט השווייצי מוקיע את פיתוח נשק־ההשמדדי במצריים — ואילו ממשלת ישראל ממעיטה בחשיבותו.
גליון 1282 (4 באפריל 1962), עמוד 12
אך הלחץ הכללי, אליו הצטרפו גם סיעות אחרות בכנסת, נשא פרי, כאשר הכריז ראש הממשלה ושר הבטחון דויד בן־ גוריון, בכנסת, בתחילת שנת , 1956 שאין כוונת המימשל הצבאי לגזול את קרקעות ה־אכרים הערבים או להפקיען.
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 7
דויד כן־גוריון וחכר מרעיו יבצעו אותו בעזרת המכשירים העומדים לרשותם, שאינם כפופים לשום פיקוח ממשלתי רציני. עזרתם של חסידי בן־גוריון וכן/או של הנוער היהודי המאורגן באלג׳יריה דרושה לקנונייה מכמה בחינות.
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 7
אני עוד מוכרח לציין, שבתקופה בין מכתב ההדחה לבין יום ההדחה, באו אלי ראשי מפלגות־ד,קואליציה והציעו לי להס מימין, מחייך לשמע המפלגה החשובים בבירת הנגב. בצילום משמאל נראה חכם של דויד בן־גוריון( .מרכיב משקפיים) מתחת לכרזזת־תעמולה של מפא״י.
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 8
אנתוני ודג׳ווד בן (במרכז) בסימפוזיון רקוד, טייל וקרא תורה גרעין מוצק בדייסה שיכלה לבוא גם מפי דויד בן־גוריון :״עלינו להיות בכל רגע מוכנים לשלום, בלי שום ויתורים שהם.
גליון 1304 (5 בספטמבר 1962), עמוד 11
אין הוא מתיימר להיות תניעת־נוער ממשלתיק בלעדית. אפילו דויד בן־גוריון ויתר על רעיון זה, בו הגה פעם.
גליון 1296 (11 ביולי 1962), עמוד 15
הפרשה הגיעה עד לשולחן הממשלה, ולחץ כבד הופעל על הדתיים. בראש וראשונה היה זה דויד בן־גוריון שלחץ לחסל את הפרשה. כי היא הדגימה בצורה המבעיתה ביותר את הקנוניה שהוא עצמו עשה עם הדתיים, כאישר הסכים למכור להם את הזכות הבלעדית לפסוק בענייני נישואין וגירושין במדינה.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 18
הנילהב ביותר מכל לקבלת האורחים היה חבר המשק ראש הממשלה דויד בן־נוריץ, שעוד ביום שישי בערב, כשניכנס לחדר־האוכל, התעקש לברר מי מהאורחים במקום היה סתם חבר בלח״י ו״מי היה חבר חשוב בלח״י?״ בן־גוריון נשאר אף לחזות בערב במערכון ההומוריסטי, שהוצג במיוחד לכבוד האורחים.
גליון 1338 (2 במאי 1963), עמוד 18
״ לפתע נותקו כל אותם השגרירים, שרים, אישים מרשימה א׳ ו־ב׳ ,ממסע הלוויה, ההמון, המגביר את לחצו ואינו מרפה, יבלע ע! ד רגע את בן־גוריון עצמו. את זר, אס.ר להרשות. מאי שם מופיעה לפתע יחידת צנחנים.
גליון 1334 (3 באפריל 1963), עמוד 8
מה מקור האופטימיות של הריפורמיים, לגבי עתיד תנועתם בישראלי גילה אחד האורחים שבאו השבוע מאמריקה :״בן־ גוריון תומך בנו.״ האם יש באמת נבט בישואד?
