גליון 1023, 22 במאי 1957, עמוד 3
מעט מקרים בולטים לעין כמו מקרהו
של דויד בהרל, שהתבהר עתה סופית בשעה
שהמפקח הכללי של המשטרה הציג
את המיסמכים שלו במשפט עמוס בן־גוריון.
המעציב בהפרת-חוק זו הוא ש־ראש־הממשלה
בכבודו וכעצמו
נתן לה את הגושפנקה האישית
שלו, דבר שהוא אולי מיוחד במינו
כעולם.
גליון 1020, 30 באפריל 1957, עמוד 5
מניין היה למנהלי
מנגנון־החושך ד,בטחון כי הקרבן המיועד אינו דויד בן־
גוריון, למשל? מי קיבל על אחריותו לשחק מישחק של
חתול ועכבר, ולסכן את חייהם של ראשי המדינה רק כדי
שתהיה לו האפשרות, אחרי ביצוע הפשע המתועב, לארגן
משפט גדול יותר?
גליון 1022, 15 במאי 1957, עמוד 5
כאשר
נאלץ סהר,
תחת לחץ דעת־הקהל,
להצדיק
את עצמו על־ידי
זגשת משפט פלילי
נגד שטיינברג,
זוכה זה
מכל אשמה, ב־פסק־דין
חריף בו
קבעה השופטת
מינה שמיר כי §
שני קציני־משטרה גבוהים נשבעו לשקר,
וכי מטר, המשטרה נהג שלא כשורה.
שטיינברג האשים את דויד בן־גוריון במכתב
גלוי שהמשטרה הרסה את חיי בניו
כדי להציל את בנו של ביג׳י.
גליון 985, 29 באוגוסט 1956, עמוד 6
אלוף משה כרמל
היה גם האיש שהיה מקובל ביותר על דוד
בן־גוריון. אולם הוא התפטר ככל חבריו,
הפך סטודנט שקדן לפילוסופיה, לאטינית
וצרפתית בירושלים• המשיר את לימודיו
בפאריס.
גליון 1445, 19 במאי 1965, עמוד 11
שלא כמרבית השינויים במנגנון הממשלתי,
שבוצעו לאחרונה, אין סילוקו של רחב־
עם עמיר נובע ממגמתו של לוי אשכול
להחליף את אנשי בן־גוריון באנשיו.
הפעם, מסתבר, המגמה היא להטיל על
היועץ החדש, שמואל טולידאנו, את בדיקת
האפשרות של ביטול המימשל הצבאי.
גליון 1449, 16 ביוני 1965, עמוד 10
עסקים פרטיים בארץ ובחו״ל. ייתכנו
בהם שולטים עדיין אנשי בן־גוריון.
על דיוניהם, בשאלת ההתפלגות ממפא׳יי
ייעשה מאמץ לגייס כספים מכמה אנשי־גם
תרומות מכמה מיפעלי־ענק הסתדרותיים,
מ ועמד אפשרי לריכוז המגבית: טדי קולק
גליון 1446, 26 במאי 1965, עמוד 11
האם אין לוי אשכול אומר על בעיות־ערב דברים חסרי־שחר, רק מפני שהוא חושש מפני
תגובות דיין ובן־גוריון? האם אין מפ״ם כובלת את עצמה, מחשש ״מה יגידו בקריית־גת? … ראש־הממשלה נטל כמה דקות, נתן ראיון
למעריב, עתון התומך בו ללא־סייג
במאבקו בבן־גוריון. תוך כדי כך הפליט
כמר, משפטים שהוכיחו בעליל כי אין לו
עתה זמן לחשוב על בעיות מדיניות.
גליון 1434, 3 במרץ 1965, עמוד 8
אין ספק כי ״המנהיגים המדיניים של
ישראל״ — בן גוריון, שרת, גולדה, אשכול
ושות׳ — כלל לא הבינו את אשר הם
עושים.
גליון 1463, 22 בספטמבר 1965, עמוד 9
ואכן, חוברת זו, שנכתבה על־ידי יליד־הודו
חניך־אוכספורד, מתארת את המצב העדתי בארץ ב־סיגנון
המהפכני הלקוח ממילון מאבק־הגזעים באמריקה.
מלחמת בן־גוריון—אשכול שיחררה כוחות עדתיים עזים
ביותר.
גליון 1463, 22 בספטמבר 1965, עמוד 15
בכך התנגש עם היועץ המשפטי, משה כן־זאב, משרתו הנאמן של
דוב יוסף וחסיד בן־גוריון, שציווה לבטל את הוראות חיים כהן בשטח זה.
גליון 1491, 30 במרץ 1966, עמוד 23
היה הזוג שמוליק
ר,ראוס ופייר כראסר: היתד, מלכה
רוזנכלוט לבדה, היתד, דיצה חכם, שבאה
כרגיל יפה ומפוארת, והיה נחום רז, שהסתובב
וסיפר לכולם בדיחות על בן־
גוריון.
רוזי נתן, השותפה השלישית של הדיסקוטק,
לא באה.
גליון 1490, 23 במרץ 1966, עמוד 21
.״
אבל בעצם גם את רפ״י היא מעריצה
בגלל האינטלקט שלו, או יותר נכון, של
בן־גוריון :״אני חושבת שהוא הגבר ההכם
ביותר במדינה.
גליון 1496, 4 במאי 1966, עמוד 20
.״
• הפיזמונאי דידי מנוסי, על
דויד בן־גוריון :״מאז שסיים תפקידו כ־פרמייר,
הוא כמעט כל שבוע יוצא ב־פרמיירה.״
העתונאי עמום אילץ, במאמר
בהארץ :״רפ״י צועדת קדימה, כשראשה
פונה לאחור.
גליון 1495, 27 באפריל 1966, עמוד 29
שחקן
נודד אחד (משה חורגל) מתחפש פתאום ל-
בן־גוריון, נושא נאום ארוך ונמלץ, גונב
לו את ההצגה.
גליון 1442, 27 באפריל 1965, עמוד 9
למחרת נלקח
העסקנים הציוניים — וייצמן, בן־גוריון,
מיושבי הקווים עצמם, שרבצו בחפירותיהם.
גליון 1475, 8 בדצמבר 1965, עמוד 19
קצין זה, שדמותו הובהרה בימי שלטון
הצמרת המושחתת של יחזקאל סהר ועמום
בן־גוריון במשטרת ישראל, חזר למישרתו
אחרי שליחות באמריקה.
גליון 1485, 16 בפברואר 1966, עמוד 18
ד 1״ ה
מ 1יתד ()14
וכת הנוות הקדושות
ך * כ ר * הכנםת דויד בן־גוריון הסתובב, פנה אל שמואל מיקוניס, שישב מאחוריו.
גליון 1484, 9 בפברואר 1966, עמוד 11
בביקורו הראשון
לעשות את הפעולה, ני יש סובסידיה ממשלטון
חזק מאוד, היודע בדיוק מה הוא
כראש
בן־־גוריון
דויד את שהחליף אחרי בארצות-הברית,
שלתית.
גליון 1486, 23 בפברואר 1968, עמוד 12
רבינא קשר בעצמו את שתי המהומות של
אותו יום שבת: המהומה בנתניה, בה מילאו
הביריונים את התפקיד הראשי, והמהומה
בכניסה למשולש, ב .1עבר התפקיד הראשי
לידי המשטרה, בעוד הביריונים רק עוז־
הנותן לכל הפרשה צביון מפתיע :״אני
מזכיר רפ״י בכפר־יונה ואיש נאמן של
בן־גוריון!״
ך כר שני, שנעלם לחלוטין מתחומה
הראייה של המשטרה, הוא מרדכי לוי.
גליון 1370, 11 בדצמבר 1963, עמוד 5
ולא רק מדינות־אירופה שראשיהן ביקרו בישראל, וש־הקימו
בכל ערי ישראל סניפים לקאזינו של מונטה־קארלו! אירחו את מר בן־גוריון בבירותיהן, הצביעו נגד ממשלת
קנו אך ורק תוצרת של מונאקו!
גליון 1370, 11 בדצמבר 1963, עמוד 19
והחלק השני הוא הנהגת המהפכה העברית!״
ח ״ב מפא ״י דויד בן־גוריון,
על יחסיו עם ראש־הממשלה לוי אשכול:
״אנחנו חברים טובים.
גליון 1371, 18 בדצמבר 1963, עמוד 14
ה מי משלהצב אי
גדוע מן ה תורכי ם
״הטרור הציוני הרג את קנדי״ :קאריקטורה בשבועון הקאהירי
״אחר סאעה״ (״שעה אחרונה״) מראה את בן־גוריון, כעל אף
שטירמרי מוארד, מחזיק ביד שמאלו את אוסוואלד, ההורג את
קנדי, וביד ימינו את ג׳אק רובינשטיין, ההורג את אוסוואלד.
גליון 1262, 15 בנובמבר 1961, עמוד 16
היה זה אחרי שנודע בי סהר קיכל
י חז קאל
סדלר
9מצב בלבדי
9מהות העכירה
מתן עדוית־שקר, לטובת עמום בן־גוריון.
העונש המאכסימאלי הצפוי עבורה הוא
שבע שנות מאסר.
9עונש בשלב ראשון
שנת מאסר על־תנאי ו־ 10 אלפים לירות
קנס.
גליון 1331, 18 במרץ 1963, עמוד 15
״היתה זו הפעם הראשונה בה ניצחתי את
בן־גוריון,״ סיפרה גולדה, ומאז עבר כנראה
הכינוי דוידל לביג׳י.