חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 5,826 עד 5,850)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1028 (26 ביוני 1957), עמוד 3
אחת מן השתיים: או שמר שרת שיקר, דבר שאיני מאמין, או שיש לפנינו אישור רשמי לכל פרטי ד,סידרה, כולל הפרט על הבילוש נגד המפלגות — ואז אתה הוא המשקר בהמשך דבריך. ד. בן־גוריון: אבל אני רוצה להגיד מלים אחדות על ענין חבר־הכנסת סוזאייב, כי על כך־ינמסר לי מראש־הממשלה הקודם.
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 10
״ היה גם מישהו ואז יהיה שיעץ:״סלקו את בן־גוריון שלום!״ ״אין דבר, טוכאריש !״ ילו המשכנו במסלול שנקבע לנו, לא היינו מגיעים למועד פתיחת הפסטיבל באיצטדיון על־שם לנין.
גליון 1041 (18 בספטמבר 1957), עמוד 3
הדתיים לא היו מעונ נים להחריף את המאבק. אחרי שדויד בן־גוריון הזהיר אותם שבמקרה של מלחמה חריפה תצטרך מפא״י להתחשב בדעת בוחריה, ולא תוכל למלא את דרישות הדתיים הנובעות מקנוניות קואליציוניות חשאיות־למחצה.
גליון 1041 (18 בספטמבר 1957), עמוד 4
אין זו הפעם הראשונה שהכהן מעורר מהומה בשלוות בית־הקברות של משרד- החוץ (ובקבוצת־החצר של דויד בן־גוריון) בהשמיעו דברים מרחיקי־ראות. לפני שנתיים התנגש עם משה שרת, אז עדיין שר־החוץ, כשתבע לפתוח דף חדש ביחסי המדינה עם סין העממית, כצעד לקראת השתלבות המדינה בגוש האפרו־אסיאתי.
גליון 1040 (11 בספטמבר 1957), עמוד 2
אי׳ט הצבא — אסף •טמחוני; מדיניות — שמעון פרם; ספורט — אברהם כנרורי: הצעיר — יהודה קן־דרור, איטר נהרג בהתנדבו לנסוע בנ׳יפ שריתק את אש המצרים; תיאטרון — חנה רובינא; עתונות — אורי רז. בן־ציון כר,נא, רמת־גן עמום בן־גוריון. שלמד, ברנד, ירושלים התפקעתי מצחוק למקרא תעלוליו של יטלום כה; במוסקבה.
גליון 1037 (21 באוגוסט 1957), עמוד 4
למרות התפתחותם הבלתי־בריאה של הסכסוכים בין שר־הפיתחז מרדכי בנטוב לבין שר־התחבורה משה כרמל על בל בעיית נמל איל ת, ובין שר המסחר והתעשייה ספיר לבין שר־החקלאות קדיש לוז על הסמכות לקביעת מחירי התוצרת החקלאית, הוריד בן־גוריון מסדר היום של הממשלה את הסעיף הדן בסמכויות השרים ומשרדיהם
גליון 1004 (9 בינואר 1957), עמוד 9
• וועדה מדינית משותפת לשלוש מפלגות הפועלים - זהו העכבר שיוולד כנראה מתביעתו של בן־גוריון לאיחוד שלוש המפלגות הפועליות.
גליון 1023 (22 במאי 1957), עמוד 3
מעט מקרים בולטים לעין כמו מקרהו של דויד בהרל, שהתבהר עתה סופית בשעה שהמפקח הכללי של המשטרה הציג את המיסמכים שלו במשפט עמוס בן־גוריון. המעציב בהפרת-חוק זו הוא ש־ראש־הממשלה בכבודו וכעצמו נתן לה את הגושפנקה האישית שלו, דבר שהוא אולי מיוחד במינו כעולם.
גליון 1020 (30 באפריל 1957), עמוד 5
מניין היה למנהלי מנגנון־החושך ד,בטחון כי הקרבן המיועד אינו דויד בן־ גוריון, למשל? מי קיבל על אחריותו לשחק מישחק של חתול ועכבר, ולסכן את חייהם של ראשי המדינה רק כדי שתהיה לו האפשרות, אחרי ביצוע הפשע המתועב, לארגן משפט גדול יותר?
גליון 1022 (15 במאי 1957), עמוד 5
כאשר נאלץ סהר, תחת לחץ דעת־הקהל, להצדיק את עצמו על־ידי זגשת משפט פלילי נגד שטיינברג, זוכה זה מכל אשמה, ב־פסק־דין חריף בו קבעה השופטת מינה שמיר כי § שני קציני־משטרה גבוהים נשבעו לשקר, וכי מטר, המשטרה נהג שלא כשורה. שטיינברג האשים את דויד בן־גוריון במכתב גלוי שהמשטרה הרסה את חיי בניו כדי להציל את בנו של ביג׳י.
גליון 985 (29 באוגוסט 1956), עמוד 6
אלוף משה כרמל היה גם האיש שהיה מקובל ביותר על דוד בן־גוריון. אולם הוא התפטר ככל חבריו, הפך סטודנט שקדן לפילוסופיה, לאטינית וצרפתית בירושלים• המשיר את לימודיו בפאריס.
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 11
שלא כמרבית השינויים במנגנון הממשלתי, שבוצעו לאחרונה, אין סילוקו של רחב־ עם עמיר נובע ממגמתו של לוי אשכול להחליף את אנשי בן־גוריון באנשיו. הפעם, מסתבר, המגמה היא להטיל על היועץ החדש, שמואל טולידאנו, את בדיקת האפשרות של ביטול המימשל הצבאי.
גליון 1449 (16 ביוני 1965), עמוד 10
עסקים פרטיים בארץ ובחו״ל. ייתכנו בהם שולטים עדיין אנשי בן־גוריון. על דיוניהם, בשאלת ההתפלגות ממפא׳יי ייעשה מאמץ לגייס כספים מכמה אנשי־גם תרומות מכמה מיפעלי־ענק הסתדרותיים, מ ועמד אפשרי לריכוז המגבית: טדי קולק
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 11
האם אין לוי אשכול אומר על בעיות־ערב דברים חסרי־שחר, רק מפני שהוא חושש מפני תגובות דיין ובן־גוריון? האם אין מפ״ם כובלת את עצמה, מחשש ״מה יגידו בקריית־גת? … ראש־הממשלה נטל כמה דקות, נתן ראיון למעריב, עתון התומך בו ללא־סייג במאבקו בבן־גוריון. תוך כדי כך הפליט כמר, משפטים שהוכיחו בעליל כי אין לו עתה זמן לחשוב על בעיות מדיניות.
גליון 1434 (3 במרץ 1965), עמוד 8
אין ספק כי ״המנהיגים המדיניים של ישראל״ — בן גוריון, שרת, גולדה, אשכול ושות׳ — כלל לא הבינו את אשר הם עושים.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 9
ואכן, חוברת זו, שנכתבה על־ידי יליד־הודו חניך־אוכספורד, מתארת את המצב העדתי בארץ ב־סיגנון המהפכני הלקוח ממילון מאבק־הגזעים באמריקה. מלחמת בן־גוריון—אשכול שיחררה כוחות עדתיים עזים ביותר.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 15
בכך התנגש עם היועץ המשפטי, משה כן־זאב, משרתו הנאמן של דוב יוסף וחסיד בן־גוריון, שציווה לבטל את הוראות חיים כהן בשטח זה.
גליון 1491 (30 במרץ 1966), עמוד 23
היה הזוג שמוליק ר,ראוס ופייר כראסר: היתד, מלכה רוזנכלוט לבדה, היתד, דיצה חכם, שבאה כרגיל יפה ומפוארת, והיה נחום רז, שהסתובב וסיפר לכולם בדיחות על בן־ גוריון. רוזי נתן, השותפה השלישית של הדיסקוטק, לא באה.
גליון 1490 (23 במרץ 1966), עמוד 21
.״ אבל בעצם גם את רפ״י היא מעריצה בגלל האינטלקט שלו, או יותר נכון, של בן־גוריון :״אני חושבת שהוא הגבר ההכם ביותר במדינה.
גליון 1496 (4 במאי 1966), עמוד 20
.״ • הפיזמונאי דידי מנוסי, על דויד בן־גוריון :״מאז שסיים תפקידו כ־פרמייר, הוא כמעט כל שבוע יוצא ב־פרמיירה.״ העתונאי עמום אילץ, במאמר בהארץ :״רפ״י צועדת קדימה, כשראשה פונה לאחור.
גליון 1495 (27 באפריל 1966), עמוד 29
שחקן נודד אחד (משה חורגל) מתחפש פתאום ל- בן־גוריון, נושא נאום ארוך ונמלץ, גונב לו את ההצגה.
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 9
למחרת נלקח העסקנים הציוניים — וייצמן, בן־גוריון, מיושבי הקווים עצמם, שרבצו בחפירותיהם.
גליון 1475 (8 בדצמבר 1965), עמוד 19
קצין זה, שדמותו הובהרה בימי שלטון הצמרת המושחתת של יחזקאל סהר ועמום בן־גוריון במשטרת ישראל, חזר למישרתו אחרי שליחות באמריקה.
גליון 1485 (16 בפברואר 1966), עמוד 18
ד 1״ ה מ 1יתד ()14 וכת הנוות הקדושות ך * כ ר * הכנםת דויד בן־גוריון הסתובב, פנה אל שמואל מיקוניס, שישב מאחוריו.
גליון 1484 (9 בפברואר 1966), עמוד 11
בביקורו הראשון לעשות את הפעולה, ני יש סובסידיה ממשלטון חזק מאוד, היודע בדיוק מה הוא כראש בן־־גוריון דויד את שהחליף אחרי בארצות-הברית, שלתית.
