גליון 2630 (27 בינואר 1988), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

הסובייטים הסכימו קודם
לכן לדון בנושא, ואף רמזו על נכונותם ללכת לקראת הצעות האמריקאים לגבי
גורבאצ״וב עם רגן
נמ ש
שניה היתה בעיקבות מיבצע־סיני, כאשר האמריקאים והסובייטים ביחד הכריחו
את דויד בן־גוריון לשכוח את הצהרותיו על הקמת ״מלכות ישראל השלישית״,
ולהחזיר למצריים את כל השטחים שכבש).
גליון 2631 (3 בפברואר 1988), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

שלישו מיהר להתכופף, בבקשו להרים
את המימחטה הנשיאותית
וייצמן עיכב בידו ואמר לו, :הנח למיטפחת
שלי. זה הדבר היחיד שבו נותן לי בן־גוריון(אז
ראש־הממשלה, שמנע מווייצמן כל תפקיד מעבר
לתפקיד ייצוגי) לדחוף את אפי!
גליון 2619 (11 בנובמבר 1987), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

שבאמת קיבלנו כפסיקה סופית, לכל מה
שאנחנו עושים בארץ הזאת, את דברי דויד בן־
גוריון :״לא חשוב מה שהגויים אומרים, חשוב מה
שהיהודים עושים.״ אפי ארציאלי, יחשל׳
אש זרה
על קומץ קנאים המגבירים את
השינאה ביו יהודים וערבים.
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

קראתי,
למשל, על מרד הימאים, על ביקורים
של בן־גוריון במוסקווה. אני אוהב
להתעניין. אני אוהב היסטוריה, ממש
אוהב.
גליון 2607 (19 באוגוסט 1987), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

ב־ 1930 קמים יהודים ציונים, כמו זאב ז׳בו־טינסקי
ודויד בן־גוריון, שקוראים ליהודים לעלות
לישראל.
גליון 2654 (13 ביולי 1988), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

מלבד זאת: דנה זכתה בתואר ״הרגליים של
מצהיר במכס, בנמל־התעופה בן־גוריון, על הסוודר
שקיבל במתנה באמריקה.
גליון 2648 (1 ביוני 1988), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

פגשתי גם באנשי,הוועדה׳ — אותה
יחידה של מאוננים פסיכולו־גיסטיים,
שעקב פירוק אירגוני־המח־תרת,
והחלטתו של בן־גוריון להכניסם
אל תוך המיסגרת בצורה שתתאים
לכישוריהם הביטחוניים — שהפכו את
טרגדיית המוסר לקומדיה אימפוטנטית.
גליון 2617 (28 באוקטובר 1987), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

מישה ארנס קשור במיסמך, הוא
תלמידו של דויד בן־גוריון, ולא של
זאב ז׳בוטינסקי. אין במיסמך שום
מחשבה שלא נוסתה ונכשלה עור בימי
״הזקן״.
גליון 2610 (9 בספטמבר 1987), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

הוא ״התאים״ למדינה, כפי שהתגבשה בימי דויד
בן־גוריון והלאה. זאת היתה הכרעה מדינית.
גליון 2674 (30 בנובמבר 1988), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

בניגוד
לנו, חששו ראשי״חרות מפני השין־בית (כפי
שכינו אז את השב״כז ומישטרו של דויד בן־
גוריון. השלם הזה, שכבר היה אז למוד-קרבות,
לא פחד.
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF

רק שנים רבות לאחר מכן שמעתי במו אוזני עדויות כיצד
רדף איסר הראל, ראש המוסד הכל־יכול, את השבועון הזה
בחורמה, באמצעים ובסמכויות האדירות שהיו אז בידיו, מתוך
אורי אבנרי ואורי דן
התלמיד ע 1ב לבית הרב
אמונתו העיוורת בדויד בן־גוריון ובשילטון המוחלט של
מפא״י.
להכרתי הפוליטית — בניגוד להכשרתי העיתונאית —
הגעתי בבתי־ספר אחרים.
גליון 2699 (24 במאי 1989), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

רק אז, בתום חודשיים של פעילות חשאית — מלווה
בהדלפות לעיתונות — נקראה מליאת־הממשלה לאשר את
התוכנית בישיבה מרתונית — כי המישלחת האמריקאית
המתינה בחדר הסמוך לקבל את המיסמך חתום בידי ממשלת
בן־גוריון העלה את ישראל למעמד של עם. בגץ ביסס את
העם במדינה.
גליון 2707 (19 ביולי 1989), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

.״
תל־אביב, בפר־סבא
נפטר בגיל ,80 גרשון ז׳ק, ממקורבי
דויד בן־גוריון, שבחר בו, בשנת , 1948 להיות
המפקד הראשון של חיל־הים, שנקרא אותה
עת שרותי־הים.
גליון 2706 (12 ביולי 1989), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

צמבר , 1960 נשא בשער הקידמי את תמונתו
דויד בן־גוריון מתואר על״ידי דליה כרכלן
של היועץ המישפטי, גירעון האוזנר, והמי זקן.
גליון 2705 (5 ביולי 1989), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

וכך, גם במוקד זה, נשארו אי־האמון והפחד
מנהיגי הרחוב היחידים.
רק חבל שמטבע־הלשון שטבע דויד בן־
גוריון ־לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה
יעשו היהודים״ שינתה במוקד את פניה וקיבלה
משמעות חדשה :־לא חשוב מה יעשו
היהודים, קובע מה ירצו הגויים״.
גליון 2720 (17 באוקטובר 1989), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

הרעיון שצץ בראשי השילטון התורכי במאה
הקודמת לפרק את חומת העיר כדי לזכות
באבנים כחומר לבניה לא יצא אל הפועל. גם
הצעתו של בן־גוריון, אחרי מילחמת ששת-
הימים, להרוס את החומה כמחווה של איחוד
העיר, נהדף על־ידי התבונה.
גליון 2720 (17 באוקטובר 1989), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF

שנים רבות לאחר מכן נשאל רביו ע״י דוד בן־גוריון
אם היה עושה זאת שוב. הוא השיב בחיוב ללא היסוס.
גליון 2718 (4 באוקטובר 1989), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

הציונות היתה צריכה לעקור אח הפסיכולוגיה של הגטו. זיבוטיוסק ,,בן־גוריון, ו״ונמן, מל ס אמרו
(המשך מעמוד ) 19
הערבים ומה קורה, והערבי מסתכל על היהודי.
גליון 2726 (29 בנובמבר 1986), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

רק יומרותיו הבלתי־נלאות עלו
על חתרנותו(נגד רבץ, נגד שמיר, נגד איסר
הראל, נגד שפייזר עמיתו, ואולי גם נגד בן־
גוריון אלילו) .שימון פרסקי, מזכיר הנוער־העובד
בן :19 נציג הארמאדה הישראלית
במלחמת השחרור (בניו־יורק, אלא מהי),
ומנכ״ל משרד הביטחון בגיל — 29 כה מוכשר
היה (בחסימת דרכם של המקצוענים,
המשכילים והחסכנים) — ממשיך בהפרחת
ציפוריו מרוטות הכנף: שימון יחסל את האבטלה
צ׳יק־צ׳אק ויציב את ישראל בחזית
היי־טק, היי־פיי, והיי־צוצאי ...אלמלא היה
אני חתומה על כרטיס אד׳׳י.
גליון 2605 (5 באוגוסט 1987), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

הנה עמד עליי, זה לא כבר, ידידי
עמוס עוז, ובהשוואה לא־חכמה במיוחד שערך
בעיתון דבר ( )8.8.86 האשים אותי, עבדכם הנאמן,
שאני ״מחרה־מחזיק עכשיו אחרי דן מירון
כמו איזו בולגריה אחרי רוסיה הסטאלינית ״.ועוד
הוסיף, כי צר־לו־צר לראותני ״משתטח, ואפילו
השתטחות סיגנונית, למרגלות דן מירון כמו שהשתטה
אלתרמן למרגלות בן־גוריון.״
והנה — מי היה מאמין! — עכשיו בא סטא־לין־מירון
ומאשימני באשמה הפוכה בדיוק. מעתה,
אם נקבל את דבריו, נשתנו סידרי בראשית
ורוסיה הסטאלינית היא־היא המחרה־מחזיקה
אחרי ״איזו בולגריה״־זך; ובן גוריון, דויד ולא
אחר, משתטח עתה למרגלות אלתרמן כמו לא
היה אלא שטיחו הפרסי הפרטי.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

לא נפתרה בספר של אבנרי תעלומת
אישיותו של לוץ עצמו: יתרה מזו, אבנרי
שוכח בכלל להצביע על העובדה הבולטת
העיקרית — שפרם ובן־גוריון צדקו. מלחמת
ששת־הימים הוכיחה, כי הראל טעה
לחלוטין בהערכת חשיבותם של המדענים
הגרמניים.
גליון 675 (5 באוקטובר 1950), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

המשנים את מקומם
..פנחס לוכיאניקר, בן ה־ ,46 בעל
שערות השיבה והפנים השלווים׳ האיש ש יעמוד׳
לדעת יודעי דבר׳ בראשה של ממ שלת
ישראל, אחרי שחד בן גוריון יפסיק,
מסיבה כל שהיא, למלא את כהונתו הנו כחית
; המזכיר הכללי של ההסתדרות וה אחראי
לתקיפה הסוערת ביותר בחיי אר גון
הפועלים הגדול במדינה: הוא המועמד
הרציני ביותר לתפקיד השר שמפא״י מתעתדת
להוסיף לממשלה, לכשיבוצעו בה
חלופי הגברא — שמדובר עליהם זה מזמן
מזכירים אפשרות שיתמנה כשר החינוך
במקום זלמן שזר הסובל ממחלה.
גליון 971 (24 במאי 1956), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

כשהגדישו גלי ההתמרמרות את הסאה, קרא דויד בן־
גוריון בכנסת בחצות הלילה למינץ, הודיע לו שלטובת העדן
המשותף עליו לוותר.
גליון 954 (26 בינואר 1956), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

בהרל וליגום, ירקוני וסהר, הפכו לסמל
המשטר. כשמוזכר השם בן־גוריון, שוב
אין לדעת אם המזנה למפקד העליון של
חיילי צר,״ל או לשותף של חברת־זיפזיף.
גליון 952 (12 בינואר 1956), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

כאשר ביקר ד״ר ר,נרי זונאבנד בישראל
לראשונה, בא המרצה הממושקף, גדוש
חוש ההומור של אוניברסיטת יוהנסבורג
כשליח יהדות דרום־אפריקה לישוב העברי,
שהתחפר בעמדותיו הראשונות לקראת מלחמת
העצמאות.
הוא נפגש עם דוד בן־גוריון ואליעזר
קפלן, כשאלה היו עוד מנהיגי הסוכנות היהודי*
ביקש לברר במה יכולה יהדות
ארצו לעזור לישוב במאמץ המלחמה.