חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 576 עד 600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1449 (16 ביוני 1965), עמוד 3
דויד אלנקרי, שיעדר לתמימים בית־שמש מצטער מאוד, רבותי החכמים, אבל אתם לא מבינים שום דבר בפוליטיקה. בואו אתן לכם שיעור קל: בן־גוריון לא משוגע, והוא לא שונא את מפא״י. … עכשיו תחשבו צעד אחד קדימה, ותראו שעל־ידי פילוג מפא״י ייזכר, בן־גוריון את לוי אשכול בפופולאריות עצומה. אפילו אנשי חרות ואנשי מק״י ירוצו להצביע בעדו — כדי להפגין את סלידתם מבן־גוריון. אז בן־גוריון יידפק ברשימה העצמאית שלו — אבל מפא״י לא תורד מן השלטון.
גליון 1361 (8 באוקטובר 1963), עמוד 6
משלחת של פקידים בכירים של משרד־הבטחון באה לברך את דויד בן־גוריון ליום־הולדתו ה־.77 חבר־הכנסת בן־גוריון לא הכיר אף אחד מהם. התקרית, המצלצלת כבדיחה, שופכת אור על עובדה, שהיתר, בבחינת סוד גלוי בשנים האחרונות לכהונת בן־גוריון. בכל אותו זמן, כשלאזרחי ישראל היה נידמה כי דויד בן־גוריון מכהן כשר־הבטחון ומחזיק בידיו את האחריות היומיומית לבמחון־המדינה, כבר לא היה לו, למעשה, שום מגע ממשי עם שטח חיוני זה.
גליון 679 (2 בנובמבר 1950), עמוד 4
לוא האמינו הדתיים, למשל׳ שיקבלו שוב אותו מספר של קולות ושל צירים, לא היו, מן הסתם, מקבלים את תנאי האולטימטום של בן־גוריון ונכנעים כניעה כה מביישת לעיני הציבור. … קודם כל אותם שרצו להביע בדרך זו את תודתם האישית לדוד בן־גוריון, האיש שהכריז על המדינה ב־ 14 במאי בניגוד לדעת חבריו >מ. … בכל זאת ברור : החנווני ברחוב אלנבי בתל-אביב שהצביע בעד בן־ גוריון בימי המלחמה לא יצביע בעדו מחר.
גליון 1172 (9 במרץ 1960), עמוד 4
אחריה באה הסכמת שלוש ראשי המערב — הנשיאים אייזנהואר ודה־גול וראש־הממשלד. מק־מילן — להיפגש עם בן־גוריון אישית. דאג האמרשילד, שעוד חודש לפני כן פסה בבוז על ישראל במסעו, נחפז עתה להזמין את בן־גוריון לפגישה עמו. לכל המדינאים האלה ה ה רק ענין אחד בישראל: שתשב בשקט ולא תנענע את הסירה, שכל האנושות מיטלטלת בה עתה בים הסכנה הגרעינית. ניצול דאגה זו על־ידי בן־גוריון הביא לו את ההזמנות — שהנחילו לא רק נצחון פוליטי ל שראל ערב ועידת־הפיסגה, אלא גם יכניסו הון פוליטי אישי עצום לדויד בן־גוריון בשנת חייו ד,־.73 היה זה פרם עגום.
גליון 2185 (18 ביולי 1979), עמוד 42
מישרד ראש־הממשלה החליט עוד בשנת 1949 כי יש לשמור על ביטחונו האישי של ראש־הממשלה ושר־הביטחון, דויד בן־ גוריון, ושיש להצמיד אליו שומרי־ראש. צעירים אחדים אומנו במיוחד לצורך זה, והוקמה חוליה של אנשי־ביטחון, שכל תפקידם היה לשמור על בן־גוריון. … גם הקשישים שבין אנשי החוליה, אותם שכבר פרשו ממנה ופנו לעיסוקים אחרים, נקראים ל״מילואים״ בכל פעם שכוח־האדם אינו מספיק. בעיקבות התקדים של בן־גוריון, הוחלט בממשלות הקודמות כי אל ראש־הממשלה ואל שר־הביטחון יוצמדו שומרי־ראש אי- אולם מלפני שנתיים עד עתה עבר מהפך שלם על עולם הגורילות. … שיים. בגלל אישיותם המייוחדת, של בן- גוריון ואחד משרי־הביטחון שבאו אחריו, משה דיין, הוחלט כי גם לראשי-ממשלה ולשרי-ביטחון שכבר פרשו מתפקידיהם תוצמד שמירה אישית.
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 16
הראשון שהגיב על־כך היה שר־הביטחון וראש־הממשלה, דויד בן־גוריון, שעמד אז בראש מיפלגת פועלי ארץ־ישראל. בן־ גוריון היה אבי ההחלטה על שיחדור בני- ישיבה מצה״ל. … אולם משום שהיה אבי החלטה זו, ומשום הביקורת הציבורית שנמתחה עליו בשל כך מעברים שונים, היה בן־גוריון רגיש, יותר מכל אחר, לניסיונות של צעירים דתיים שאינם בני-
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 20
הוא למד באוכספודד, קיבל ציח- צוח בריטי. כאשר קמה סביב בן־גוריון קבוצת נערי־החצד שלו, ובראשם משה דיין ושימעון פרס -היה אלון בחוץ. הוא שב ארצה, הפך ישר זוטר בממשלת בן־גוריון, למחרת המשבר של פרשת־לבון. עם עליית לוי אשכול לשילטון הש תעשע במשך זמן־מה׳ בתיקווה שאשכול יהיה שר־הביטחון רק להלכה ואילו הוא, אלון, יהיה הקובע האמיתי בענייני־הבי־טחון. … כמה חודשים לאחר־מכן׳ בעודו מכהן כמפקד חזית הדרום, חצה את גבול סיני, כיתר את כל צבא־השדה המצרי מצפון לאל־עריש ועשוי היה לנחול את גדול הניצחונות בתולדות צה״ל — לולא נכנע אז דויד בן־גוריון לאולטימטום אמ ריקאי מפורש, וציווה על אלון לסגת.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 118
בוויכוח, שבא אחרי דבריו, היה ברור כי רוב חברי מרכז המפלגה תומכים ב הצעת בן־גוריון, אם כי אחדים מהם עור רו שאלות חמורות. שאל אחד: מה יהיה על האיזורים החקלאיים, בהם עלולה מפ״ם לקבל רוב ז בן־גוריון לא המתין לתורו להשיב, ופרץ בקריאת־בעיים :״זה תלוי מי ייסמן את האיזורים.״ וכששאל ! 118 משתתף אחר, מה יהיה על תל־אביב, בה עלולים הציונים הכלליים לזכות ברוב, ענה בן־גוריון, כי השיב על כך בקריאת- הביניים הקודמת שלו.
גליון 2526 (29 בינואר 1986), עמוד 20
בעיני איסר הראל ואנשיו, לא היה הבדל בין בן־גוריון, הממשלה והדמוקרטיה. מי שפגע בבן־גוריון, היה אוייב־המישטר ואוייב־הדמוקרטיה, וזכה בטיפול מתאים — עיקוב, ציתות, פרובוקציות ועוד. … גם עכשיו משוכנע איסר שאסור היה למתוח ביקורת על בן־גוריון וממשלתו, אסור היה להטיף נגדם — וכי זה היווה נסיון להפיל את המישטר. .איסר לא השתנה במאומה, ובכך תרומתו להבנת התקופה. … על כך אין לאיסר גם היום תשובה, מלבד הטענה שמי שמתח ביקורת על בן־גוריון ,״מייסד המדינה״ ,חתר תחת הדמוקרטיה הישראלית.
גליון 1347 (3 ביולי 1963), עמוד 7
בדיוק כמו בתקופה ששניהם שלטו ברמה במערכת הבטחון, תחת חסותו האבהית של בן־גוריון, כאשר פרס ניהל את מערכתו מתוך חדר שקט ודיין בחזית הצבאית ובהתנגשויות רועשות עם בן־גוריון. … ״הוא גמר את תקו־פת־ההתמחות שלו תחת בן־גוריון,״ אמרו דובריו ,״אצל אשכול מגיע לו תפקיד חשוב יותר.״ שר־הבטחון, למשל. … מזכיר המפלגה, ראובן ברקת, שפרישת בן־גוריון השאירה אותו טובע במים עמוקים, ניסה לפייס את דיין.
גליון 2255 (19 בנובמבר 1980), עמוד 21
׳ 8עם מלאת שבע שנים למותו של דויד בן־גוריון ו־ 13 שנים למותה של רעייתו, פולה, נערכה אזכרה לשניים בקיבוץ שדה־בוקר. … אולי תיפתרנה אז בעיות המשק בארץ.״ 8נכדו של בן־גוריון, יריכ כן־אליעזר, טען ש- ״מודעי נתן ובגין לקח״ ,ב התכוונו לשר־האנרגיה יצחק מודעי, שטעה ואמר באר- צוודהברית כי ״ראש־הממשלה דויד בן־גוריון״ חתם על הם־ כם־השלום עם מצריים, בעוד שראש־הממשלה מנחם כנין לקח את. הזכות על הקמת־המדינה מבן־גוריון ונתן אותה לזא 5ז׳כוטינסקי, גם זאת בנאום בארצות־הברית .
גליון 1288 (16 במאי 1962), עמוד 10
התשובה האמיתית: פולחן־האישיות של דויד בן־גוריון יכול לשגשג רק הודות ל- טישטוש חלקם של כל שאר המנהיגים והמפקדים של תש״ח. בעוד שכל זרקורי הפירסום הרשמי הופנו לעבר מעשי בן־ גוריון. ניתן במתכוון לכל שאר הפרקים להיעלם בחשיכה הגוברת. אלופי הבטחוניזם, נערי־החצר של בן־ גוריון, החל בשמעון פרס וכלה בתדי קולק, לא שירתו מעולם בצבא הלוחם.
גליון 1280 (21 במרץ 1962), עמוד 5
כל התנאים האלה קיימים כיום. בסוריה. ומכוערת. מר בן־גוריון הוזעק משדה־בוקר, והפך שליט־יחיד מוחלט בענייני חוץ ובטחון. … לדעת כל הפרשנים -ובכללם איש־אמונו של מר בן־גוריון, דר׳ ישראל כר -היוו פעולות-התג- מול דאז הכנה שיטתית, מחושבת ומחוכמת, למיבצע-פיני. … על רקע זה יש עניין רב בנאום שנשא מר דויד בן־גוריון לפני שבועיים, עוד לפני התקרית הראשונה על הכינרת, במעמד ממלכתי חשוב, על הנושא ״יעודו של צה״ל״.
גליון 1318 (12 בדצמבר 1962), עמוד 6
היוזמה תבוא מצדדים שונים, כולל חוגים המקורבים לדויד בן־גוריון, שטרם ויתרו על הרעיון כי יש מקום להפריד בין דת ולאום בזהות היהודית. … בראש וראשונה: הוא ידרוש כי דויד בן־גוריון ולוי אשכול יופיעו לציז־י באסיפות־הסברה לפועלים … ״ גיבתון וחבריו ניסו באופן נואש לשכנעו, אך בן־גוריון כבר הפליג בספירות אחרות, קרובות יותר לאפלטון ולחינוך הדור.
גליון 1317 (5 בדצמבר 1962), עמוד 7
הוועדה סיימה בפשרה: ליועץ המשפטי יש סמכויות בלעדיות, אך שר־המשפטים יכול להפקיען בכל רגע לעצמו. בן־גוריון רצה כי הממשלה תאשר מסקנות אלה אוטומטית. … הדעה הכללית: מוטב שר־משפטים טוטא־ליטארי כמו דוב יוסף, האחראי בפני הכנסת, מאשר יועץ משפטי טוטאליטארי ״עצמאי״ ,הרוקד לפי חלילו של בן־גוריון ואינו אחראי בפני איש. מקום פנוי. … כך באה ההתפטרות הנוספת. שוב השתדל בן־גוריון לשמור על יועצו הנאמן. הוא שקל אפילו את האפשרות להעביר את דוב יוסף לתפקיד אחר בממשלה (בשטח הכלכלי) ,למנות את האוזנר עצמו לשר- משפטים.
גליון 1294 (27 ביוני 1962), עמוד 10
על כן היה ברור שאותו צעיר עלה על כוונת חורש המזימות הראשי, ברגעי שהוצעד קדימה על־ידי בן־גוריון. דעות חדשות. ההזדמנות לחסלו לא איחרה לבוא. … הממשלה העניין המסו ״ שני שרים הוזמנו השבוע באורח דחוף אל דויד בן־גוריון. היו אלה שרי אחדות־העבודה, ישראל בר־יהודד. … נושא השיחה כבר הועלה קודם לכן בישיבת הממשלה, וגם ועדת־החוץ־והבטחון התעניינה דויד בן־גוריון, שהיה מעורב בו מקרוב, ביקש להסירו מסדר היום.
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 3
אך לא אחד מערביי הגדה המערבית לא ינטוש את ביתו. דויד בן־גוריון לא יחזור על שגיאות האתמול. הוא לא יכריז על הקמת המלכות הרביעית, אחרי שהמלכות השלישית טבעה למחרת לידתה במימי שארם אל־שייך. … ף ש להודות כי מיבצע כזה עולה יפה עם השקפת7עולמו של דויד בן־גוריון. הוא ישמור על עקרון המדינה ההומוגנית - צה״ל — ועל כן לא תהיה ד,נ 2 $׳ החוזרת חמורה מדי. … הוא עשוי עבד אל־נאצר על יריביו גם את אחרון הערבים כי הציונית. חרף כל נאומיו של דויד בן־גוריון, הסכנה האמיתית המאיימת על ישראל אינה צבאית.
גליון 1121 (25 במרץ 1959), עמוד 4
ליד בן־גוריון נראה אלוף־משנה יששכר שדמי, בתקופה שלפני מש פטו, כשמילא תפקיד מרכזי באגף ההדרכה של צה״ל ובקורס זה. … ״בן־גוריון קורע אותנו, אז אנחנו נקרע אותך,״ היו לועגים לו ומטילים עליו עונשים מיוחדים. … ״ שאל הקצין התורן .״כאן מדברת פולה בן־גוריון,״ היתד, התשובה. הקצין חשב שמישהו חומד לו לצון.
גליון 700 (29 במרץ 1951), עמוד 16
מ־42 נקודות ומעלה, זברונף -טוב, מ־ 33 נקודות ומעלה -בינוני, מתחת לזה, אינך מתמצא כנעשה -עליך לקרוא כקביעות את העולם הזה. .Iאחי ראש ממשלת ישראל, בעל קיוסק בתל־אביב, הוא : (א) עמנואל בן־גוריון, (ב) מיכל גרין, ( )1ארתוי לוריא, ( )7מאיר גרוסמן. … מעון קיץ בכרמל חיפש אחד מראשי רב אלוף יגאל ידץ, אריה שנקר, דוד בן גוריון, חיים וייצמן. .10 אניורין ביואן. … לבקר .31 ראש מדינה אירופי העומד .45 כסנדק של תינוק אבו־גושי בן ,372 בושינגסון, ומתכונן לכך ע״י לימוד האנגלית שמש( :א) תוסיק טובי הוא( :א) וינסנם אוריול, >ב) נתן ילין־מור, (ב) ג׳אלאל באיאר, (ג) דוד בן־גוריון, (ג) קלמנט אסלי, (ד) אליהו סחר.
גליון 1171 (2 במרץ 1960), עמוד 4
הוא קיבל דו״ח על הפעולה, שקל אותו לאור הכרזת בן־גוריון על ההכרעה הצבאית הקרובה ולאור נאומו בכנסת, בו איים לגרש בכוח את הצבא הסורי מן האמור המפורז. … אולם, תחת לחץ המתיחות, ותמורת הבטחות־ארגעה ישראליות, הסכימה לביקור בלתי־רשמי, בו יוכל בן־גוריון להיפגש עם מנהיגי ארצות- הברית, כולל, כנראה, הנשיא דוייט אייזג־הואר. היד, זה הישג חשוב יותר מביקורו של האמרשילד בישראל. בן־גוריון באמריקה: יפגין את קיום ישראל.
גליון 1222 (22 בפברואר 1961), עמוד 6
קבע עתון שני, מאותו יום :״קטנו הסיכויים להצטרפות הדתיים.״ חמש פעמים נפגש דויד בן־גוריון עם ראש המפלגה הדתית, משה חיים שפירא, כדי להשפיע עליו. … במישחק מתיש זה, שדמה לתנועת נדנדה העולה ויורדת ללא הפוגה, נדמה היה לרגע כי הוטל גורם מכריע, שיטה את הנדנדה סופית לצד מחייבי ההצטרפות לקואליציה עם בן־גוריון. היה זה בדיוק ערב כינוס הנהלת המפלגה, ביום חמישי האחרון. … האיש שהכריז בפומבי על התנגדותו לשתף פעולה עם דויד בן־גוריון, התערב עתה בצורה גסה׳ מאחורי הקלעים, למען המשכת שלטונו של ביג׳י.
גליון 1231 (19 באפריל 1961), עמוד 10
עד כדי כך שהמשטרה כבר שמיה לב לכך, ושהש.ב. הזהיר את בן־גוריון שאדם כזה אסור לתת בו אמון. אינני יודעת בשביל מה ממציאים סיפורים כאלה. … האם מפני שהכבוד של כניסתי לבית בן־גוריון זיכה אותי להנחה במחיר, או שחשש שאני אתלונן אצל ראש־הממשלה שהנהג הזה לקח ממני יותר מדי כסף?! … על כל פנים, בקשר לקשריו עם דויד בן־גוריון, אינני יודעת את המספר המדוייק של
גליון 2290 (22 ביולי 1981), עמוד 33
חיתופל המקורי התרגז מאוד י משלא התקבלה עצתו, ויקם וילד בימיה הראשונים של המדינה החליט דויד בן־גוריון לחוקק את חוק־השבות. ידוע לי סוד היסטורי, הקשור בהחלטה זו. כאשר הגה בן־גוריון רעיון זה, התייעץ עם אחד המישפטנים הגדולים במדינה, יעקוב שימשון שפירא. … כשלום דחה את עצת אחיתופל, י ועל כן מצא את מותו כשהוא תלוי על עץ־האלה. ואילו דויד בן־גוריון, שדחה איני מבין גם את ההתלהבות הזאת להגן על זכויות הקונסרוואטיבים והרפורמיים.
גליון 2055 (19 בינואר 1977), עמוד 4
את האינפורמציה שלו קיבל הכתב ממטה המיש־טרה ובנוגע, לפרטים אישיים — גם מעמוס בן־גוריון עצמו. מאמרים אלה מהווים, למעשה, הרצאה מלאה של הטענות שמר סהר ועמוס בן־גוריון השמיעו אחר־כן בעדותם במישפט, להצדקת התנהגותו של עמוס בן־גוריון ומטרתם הברנרה של טענות אלה היתה להש־ חיי הוללות, קבלת מתנות־חינם ונטילת שלל ברמלה ב־( 1948 כפי שטען העולם הזה) מבוססות על התחסדות קרתנית של עורכי השבועון יותר מאשר על עובדות של ממש.״ אבל טבת לא הסתפק בנוסח מעודן זה. … למעשה זכה שבתי טבת בכבוד ששום עיתונאי לפניו או אחריו לא זכה בו : בית־המישפט העליון התפנה כדי לבקר סידרה של כתבות שפירסם בעיתונו, גינה אותן בצורה חד־משמעית ובחריפות חסרת־תקדים. הדבר היה בשיאה של פרשת עמוס בן־גוריון. ב־ 1955 החל העולם הזה בסידרת גילויים גדולה על השחיתות שפשטה ב־מישטרת מחוז תל־אביב, עליה פקד אז בנו של דויד בן־גוריון, עמום בן־גור־יון. … ואם מתחבט טבת בשאלה מדוע מתייח סת העיתונות הכללית למידע של העולם הזה כאל מקור של אמת, יש לכך תשובה פשוטה: מאז קבע בית־המישפט שטבת הוא סלפן קבעו בתי־המישפט ומוסדות מוסמכים אחרים כי העולם הזה צדק בפרשות עמוס בן־גוריון ויחזקאל סהר, טיבור רוזג* בוים ומיכאל צור, נתיבי־נפט ורכטר, ורבות אחרות.
גליון 2155 (20 בדצמבר 1978), עמוד 4
אחרי הכל, היה זה העולם הזה שהרים, בשנות ה־ ,׳50 את נס המילחמה נגד קבו צת ״נערי־החצר של בן־גוריון״ .את ה מחיר ששילמנו עבור מילחמה זו גילה לאחרונה איסר הראל, מי שהיה אז הממו נה על שרותי־הביטחון. … ב־ 1963 עמדה גולדה בראש הפעולה לחיסולו הפוליטי של דויד בן־גוריון. ה מניע העיקרי שלה היה הפחד מפני כוונתו של בן־גוריון לסלק את הגוורדיה הוותי קה של מפא״י מן השילטון ולהמליך במקו מה את נערי-החצר שלו. גולדה לא היתר. מצליחה מעולם להתגבר על בן־גוריון ולהדיחו, לולא מילחמתו רבת־השנים של העולם הזה, שחשף את קיום קבוצת נערי- החצר, את מעללי בן־גוריון בפרשת־לבון ואת הסכנות הכרוכות בהמשך המישטר הבן־גוריוני.
