נמצאו 6,944 תוצאות עבור "בן גוריון"

אסתר מ ,.תל־אביב אחרי חנפינח שמעתי כי בחוגי הליכוד גובר החשש שמא לאחר הנסיגה הבאה יהיה צורך להעלות את עצמות בן־גוריון ז״ל למדינת־ישראל. יעקב טימכרג, תל־אביב י קלשון מניב ה א חי מנ ד ד בו׳ כל מי שחושב כי אם יש שני אחים, שהאחד מהם תעשיין והשני פקיד בכיר במישרד המיסחר-וד,תעשיה, אז הדבר מפריע להם להתקדם בחיים — טועה טעות מרה.

רשת זו — בשעתו קרא נו לה ״יונייטד פרם״ — ניהלה תעמולה רצופה למען שימעוין פרם, ולמען כל הקבוצה שהתארגנה מאחרי גבו של דויד בן־גוריון, ושהפכה לאחר־מכן לרפ״י. וזה בדיוק מה שיעשה פריס עכשיו.

תמיד היתר, השפעה מיפלגתית בצה״ל. בן־גוריון היה איש־מיפלגה מובהק, והוא דאג שלא ישתלטו על צה״ל השפעות מיפלגתיות שלא היו לרצונו.

גם לאדינו, גם ספרדית של צילינ:ה הצטיין ככוכב המסך הקטן :״אמרתי דר, גם סחוג, גם כינמון. בן־גוריון ...אתה כמו משה רבנו ...העם לעומתו, קצ׳לסקי, בטלוויזיה, נבוך, בייטא לך ...סלח לו אומץ־לב כביר, לנחם שן, אורח חיים שכאלה שלא קורא למנחה, אור תודה ל״מגור״ אפרים קצ׳לסקי כמו נבון :״תן לי לדבר, אלו החיים שלי פה.״ כי נבון הוא שש שנים יותר צבר מקצ׳לסקי.

חמש־עשרה רישתות־שידור שלחו צוותים לנמל־התעופה על־שם בן־גוריון בלוד, ואליהם הצטרפו עשרות רבות של כתבים וצלמי־עיתונות.

שרת, שנפטר ממחלת סרטן בשנת ,1965 כתב יומן אישי מפורט החל מסוף שנת , 1953 בעת שכיהן עדיין כשר־חוץ בלבד, ועד אמצע שנת ,1955 כאשר -חזר דוד בן־גוריון משדה־בוקר לכם ראש- הממשלה. היומנים, המשתרעים על פני 2,500 עמודים כתובים במכונת כתיבה, מתארים בעיקר את מה שהתחולל מאחו־רי־הקלעים המדיניים והמפלגתיים בישראל בשנתיים בהן כיהן כראש־ממשלה.

כמוהו היה אברהם לניקולן האגדתי. כמוהו היה, בימי זוהרו, דוי ד בן־גוריון. ג׳ון קנדי ה צעיר היה הופך, כנראה, למדינאי אמיתי — לולא נקטף בדמי ימיו.

בשנים הקובעות , 1952 , 1949 :אפילו 1955ו־.1960 תחת זאת הלכה הממשלה, בהנהגת דויד בן־גוריון, משה דיין ושמעון פרם, בדרך ההפוכה.

שתי סטירות לחי מאביו ריככו אותו: פרוע־הבלורית היה דויד בן־גוריון :״פולה תמיד היתד, מזכירה לי זאת,״ מגחך כיום יוסף.

עוד בחודש מרץ ,1948 לפני הקמת המדינה, הציע זרחין לדוד בן־גוריון, אז יו״ר הנהלת הסוכנות היהודית, לייצר בארץ חומר־נפץ מסוג זה.

אורי אכנרי: עכשיו יצליח חבר־הב- נסת עופר במקום שנכשל דויד בן־גוריון. זאת האירוניה של הגורל ! זלמן שוכל: בעזרת חבר־הכנסת בא- אורי אכנרי: הציבור לא נתן להם אף פעם רוב מוחלט, והוא יודע למה.

כן היו חילופי קריאות ״האוגדה של הליכוד־ ״הארץ 22.11.73 ,, אדוני היושב־ראש, כל הוויכוח הזה היה בלתי־אפשרי בימי כהונתו של דויד בן־גוריון כשר־הביטחון. שובל ותמיר — בקריאות שנועדו לשים את הדגש על השאלה האמיתית : שניאור זלמן אכרמום: והוא גם מועמד לכנסת השמינית, הוא יכול לנהל תעמולת־בחירות 1מדוע אתה שולל אותה זכות ממועמד שאיננו חבר־כנסת?

הוא חשש שהתקרבות לפקינג תרגיז את וושינגטון עד כדי כך, שהיא עלולה לשנות את יחסה לישראל. דויד בן־גוריון, שגילה את פין רק לאחר מכן, לא התנגד ל דעה כיום ברור שהיה זה חשש־שווא, וכי ישראל החמיצה הזדמנות היסטורית חד־פעמית.

״ ב :״כש א :״מתי ועדת וי תקון זאת כבר תגמור אתהח קיר ה מאחורי הקלעים של הציונות האמריקאית, מזכירו של חיים וייצמן, מי שגילם את תפקיד דוד בן־גוריון בסרט אקסודוס, ומי שאחראי להפיכתו של מכון וייצנזן ברחו בות למה שהוא כיום.

הרצל עצמו, נורדוי (שנשא אשד, נוצריה) ,וייצמן, דבוטינסקי (שדגל בשריפת גופות, ושחינו את בנו ברוח אנטי־דתית מובהקת) ,בן־גוריון — לכולם היה ברור כי הכוונה היא להעביר את היהדות מדפוסים דתיים לדפוסים לאומיים, תוך מהפכה נפשית.

הוא יצא לארצות־הברית כציר לענייני הסברה, אבל נקרא על־ידי גולדה עץ המדיני ד״ר יעקב (ג׳קי) הרצוג. דוד בן־גוריון ולוי אשכול העריכו הערכה רבה את דעתו של הרצוג, אבל דיניץ חשב שהוא מיותר בכל מה שקשור ב־גולדה.

הנרי מרקוזה, יליד גרמניה, כיום פילוסוף אמריקאי. איני שותף לדיעותיו של דויד בן־גוריון על הציונות כלל ועיקר. אבל כאשר הוא אמר שההסתדרות הציונית היתד, פיגום להקמת המדינה, ועם הקמת המדינה היו צריכים לפרקה, אני מסכים אתו.

זלמן שובל (ע״ס) :לפני שנה אסרת שיאסר עראפאת הוא בן־גוריון של הפלסטינים, וראית ב־פת״ח גשר שלום בין ישראל והערבים.

ואם תרשו לי פאראפרזה על משפטו הקלאסי של בן־גוריון :״לא חשוב מה שהממשלה תגיד. חשוב מה אנחנו כאן נעשה !

התחילו גישושי שלום מצידו, נערכו פגישות, הוכנו טיוטות של הסכם, וייתכן שאפשר היה להגיע לידי סיכום( .על כך נטוש ויכוח, שלא נכנס אליו כיום. נניח זאת לאהרון כהן, דויד בן־גוריון ולהיסטוריונים). העיקר הוא: הערבים היו חלשים, הלך לנו — והנהלת הטוב נות היהודית החליטה לשים קץ לכל הגישושים. *>< רב מלחמת העצמאות היו הדא- י ע גות רבות.

^ 4ולס מאז כבש צה״ל את כל ארץ־ ישראל המערבית, ושטחים נרחבים בצפון ובדרום, קיימת סתירה מובהקת בין שתי המגמות. יש ציונים כמו דויד בן־גוריון, הרואים את העיקר במדינה היהודית ההומוגנית.

שנת צ5ע 1פרצה המהפכה המצ- רית, שפתחה פרק חדש בתולדות העולם הערבי. בן־גוריון הכריז שהוא ״מוכן היא נקרעה מן החוויה החד־פעמית שהו־לידה אותה, כדי לשמש כיסוי לערוותם של פוליטיקאים כושלים.

ף * רבמשהזמר, שגם הוא וגם אשתו | 1אילנה דומים יותר לדוגמני פירסומת יפי־תואר מאשר לדמות המקובלת של רב ורבנית, מספר: ״כשבאתי ארצה, קיבלתי מראש־הממשלה דאז, דויד בן־גוריון, מכתב ברוך הבא, בו כתב שהוא רואה בי יהודי המסוגל לחדש את העניין ביהדות, מאחר שהיהדות הקיימת היא חנוטה ומאובנת.״ מכתב ברכה נתקבל גם ממשה שרת ז״ל.

הוא היה הזרוע המבצעת של חושיסטאן, בתקופה שבה אמר דויד בן־גוריון בישיבה פנימית של צמרת ה־מיפלגה :״בחיפה השתלטו גאנגסטרים על סניף המיפלגה״.