גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

יתכן שזעמו לא היה מגיע לשיא, לולא
קרא קודם לכן כתבה אחרת, של פיליפ בן,
שהתלונן כי המשלחת הישראלית הגדולה
מ חז ה או מרל
ניקרה את עיני העולם ועוררה מורת־רוח
״אילו הייתי דויד בן־גוריון, הייתי מפיץ
בחוגי השגרירות הישראלית, שראו בה
״מחווה של חוסר־ענתה״ .הכוהן הנזעם את הירחון ניו אוטלוק בכל רחבי העולם,
ישב וכתב מכתב חריף, בו הצדיק את כמכשיר מדיניות־החוץ הישראלית,״ אמר
הלורד הבריטי הצעיר, אנתוני וזדמזד בן,
המשלחת.
גליון 1278 (7 במרץ 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

אילו קיים היה חוק זה לפני חמש שנים,
היה משפטו של עמוס בן־גוריון מסתיים
בנצחון מזהיר של כוחותיה,שחיתות, והשקדן
יחזקאל סהר היה חולש כיום על המשטרה.
גליון 1305 (12 בספטמבר 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

לא מיקרה הוא שתיק שר־הבטחון
נתון בידי האיש שהוא שליט־יחיד במדינה, ולא מיקרה הואשתיק סגן־שר־הבטחון
נימסר לאותוצעיר אשר בן־גוריון מנסו להפכו ליורש־עצר. ואם כך זה כיום, כאשר
מערכות ישראל מבוססות על נשק שיגרתי — מה תהייה עוצמתן הפוליטית־פנימית של
מישרות אלה בעידן האטום?
גליון 1298 (25 ביולי 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

בי הנבלה, החרפה וההשפלה
של מישטר זה היו מסריחים לשמיים
(תרתי משמע) גם בלי הופעתו של מק־שין,
איננו יכולים להתייחם אליה כקלות-ראש.
*** הרי אם לא שיקר מר דויד בן־גוריון בצורה שפלה,
\1/פחדנית וזדונית, אין כל מנוס מעובדות אלה:
כלי ידיעת ראש־הממשלה ושר-הבטחץ, נוצר
ראש־הממשלה בן ד,־ ,75 שאינו שומע דבר זולת משק
כנפי ההיסטוריה?
גליון 1298 (25 ביולי 1962), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

דעה דומה הביע גם שמעון פרס, ואילו
דויד בן־גוריון היה אף הוא סבור כי אין
נשקפת סכנת־מלחמה קרובה לישראל.
גליון 1299 (1 באוגוסט 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

נשאלת
השאלה: מי הם ״יהודי התפוצות״?
מר בן־גוריון בוודאי אינו מתכוזן ל־
2,345,000 יהודי ברית־ד,מועצות.
גליון 1299 (1 באוגוסט 1962), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

החלטת ממשלת ישראל — היינו, החלטת
דויד בן־גוריון — היתד. שלילית. אולם
׳גם ממשלה זו אינה רוצה להסתבך עוד
יותר, לבזות את עצמה עוד יותר בעיני
אזרחיה והעולם.
גליון 1306 (19 בספטמבר 1962), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

בעצם,
* שהועלתה בינתיים לדרגת שגרירות,
לכבוד ביקורו של דויד בן־גוריון.
אפרים טרי היה שם לעתים קרובות מאד;
לא רק בעת המסיבה.
גליון 1293 (20 ביוני 1962), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

יחד עם אליהו גולומב
השתתף בעיצוב ארגון ההגנה, ואין איש מן הוותיקים
שאינו מכיר את דובי קלמנוביץ׳ .עם קום המדינה החליף
את שמו, ולפי הצעתו של החבר בן־גוריון עצמו נמל את
השם דוב מנוף. בשמו זה הוא מופיע תדיר במדור ״הכלל
והפרט״ של היומונים — כי מר דוב מנוף, ממנהלי
סולל־בונה, נוסע תכופות בענייני משרדו לחו״ל.
גליון 1290 (30 במאי 1962), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

תצפית׳
כל הזכויות מסורות
• עמום בן־גוריון, כנו של ראש־הממשלה המכהן כמפקד
משטרת מהוז תל־אביכ, יתמנה כקרוב לתפקיד דיפלומטי.
גליון 1294 (27 ביוני 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

האמת הפוכה.
בראשית ימי המדינה בגד דויד בן־גוריון בעקרון
החינוך הממלכתי ומכר את האינטרס הלאומי העליון
תמורת נזיד־העדשים של תמיכת המפלגות הדתיות.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

על כך היתד, גאוותו האישית של
דויד בן־גוריון. ואמנם — הוא פירק את
הפלמ״ח, את אצ״ל ואת לח״י (ושפך כמה
וכמה ילדים יחד עם מי האמבט).
גליון 1342 (29 ביוני 1963), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

רצו להקים צבא חדש — קנו כמה עוזים
עלובים והזמינו מדים.
רצו בפגישה אדנואר־בן־גוריון, כדי לאפשר
לקאנצלר מסע־נצחון בארצות־הברית
— הבטיחו מילווה־ענק (אך לא קיימו).
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

* * אותו רג ע מלאה העיתונות ידיעות
/ 3על פגישותיו של שטראוס עם בן־
גוריון, שתיית קפה בעוספיד, הדרוזית,
ביקור יסודי במכון וייצמן ומיתקני האטום.
גליון 1264 (29 בנובמבר 1961), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

היום ברור כי מהפכה זו תימשך
לפהות דור שלם, וכי בהצלחתה תליי גורל מדינת ישראל. גם מתנגדים כמו דויד בן־גוריון
מודים שהרעיון עצמו נכון ובלתי־נמנע, אך טוענים כי הוא בא לפני זמנו — ועוד צריך
לעבור דור אחד או שניים לפני שיגיע תורו.
גליון 1261 (8 בנובמבר 1961), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

בידיו את המיסמכים החשובים למטרה זו עוד מימי פעילותו, יקדיש למלאכה
זו את כל מרצו, מתכוון להוכיח כי הוא צודק בוויכוח שלו עם דויד בן־
גוריון, שהתלקח מחדש ערב הבחירות.
ההסתדרות תחזור לכותרות הראיטיות.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

שני גילויים אלה, עם כל חומרתם, לא היו מפתיעים או
מדהימים. לפני שנתיים שילח דויד בן־גוריון, בנוכחות
פמליה בטחונית, את הטיל שביט 2לצורכי תעמולת הבחירות•
לאותו טיל לא היתד, משמעות בטחונית כלשהי, אך
הפירסומת שליוותה אותו ד,שמימה עוררה דוזקא רושם
בטחוני מובהק — ודירבנה בהכרח את הנשיא המצרי להכפיל
את מאמציו בכיוזן זה, ולוא רק מטעמי יוקרה.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

בהשוזאה לנסיגתו הבלתי־מכובדת של דויד בן־
גוריון מחצי־האי סיני, היה זה תמרון מזהיר.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

העסקנים הדתיים לקחו חלק בכל האירועים המדיניים —
החל בסילוק בן־גוריון, כלה בקיום המימי
של הצבאי. עבור כל שרות גבו מייד את
ליטרת־הבשר, בצורת נתח נוסף של כפייה.
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

ד״ר
ארתור אהרון ברגמן ( )63 הוא בן ונכד של רב ראשי
ברלינאי, אחיו של הפרופסור לכימייה ארנסט דויד ברגמן,
מי שעסק באנרגיה האטומית בימי בן־גוריון וסולק על־ידי
אשכול, ואחיו של הפרופסור הפרמאקולוגי אליעזר
פליקם ברגמן.
גליון 1661 (2 ביולי 1969), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

רשימת הנוכחים: המערך
מתוך ( 63 נמיר, שורש, דגני) .גח״ל — 1
מתוך ( 22 גולדשטיין) .מפד״ל — 2מתוך
( 11 בורג, זוארץ) .ל״ע — 1מתוך 4
(אליעד) .נעדרו כליל סיעות המרכז־החופ־שי,
רק״ח, אגו״י. פא״י, מק״י, הסיעות הערביות,
בן־גוריון.
מדי פעם צריכים לחזור ולומר את
העיקר.
גליון 1612 (24 ביולי 1968), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

כעבור
שבועיים זכה סרן עודד אברבנאל בצלי׳ש
מידי דויד בן־גוריון, ראש־הממש־ה ושר־הביטחון
דאז.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

כשהייתי בן 7הייתי פית-
אום אדוק,״ סיפר בן־גוריון וגילה גם סודות
מגיל יותר נמוך :״עוד כשהייתי בן
שלוש גמלה בליבי המחשבה לעלות לארץ,״
אמר • .גם שסייעו ראשי ההסתדרות בעבודות
ביצור בעיירת בית־שאן, לא הירפו
מהם בעיות היום־יום.
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

האם זאת
לא תהיה ערובה מספקת שיתר ההתחייבויות,
המוצעות בהסדר — יקויימו אף הן?ן
ב־ 57 בן־גוריון נתן הוראה לסגת ובלי שום
ערבויות.
גליון 1633 (18 בדצמבר 1968), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

אבל אפשר להבין לפעמים שמשרד־מסויים, אולי לשם צרכים מיוחדים — ולא
אכנס לפרטים, והמבין יבין — מעוניין שיקראו את הדברים הללו.
המבין יבין כי ה״ה בן־גוריון, פרס ודיין השתמשו בכספי משרד־הביטחון כדי לקיים
עיתון שתמך באינטרסים הפוליטיים הפרטיים שלהם.