נמצאו 6,944 תוצאות עבור "בן גוריון"

״ ללא חסינות פרלמנטרית נראה ח״כ אריה בן־אליעזר מסיעת חרות, שהוא אחד מסעי־יושב־ראש הכנסת, מניהל את הישיבה, כשדויד בן־גוריון יושב ליד שולחן הממשלה, מימין. … וכי אנחנו אי־פעם נכנענו בפני הבריטים, או בפני הגרדום, בתי־סוהר והגלייה? מר בן־גוריון מתיימר לומר כי נכנענו כאילו בפניו הוא, וחוסלנו לאחר האולטימטום שלו. … ״ ׳בעת הויכוח בכנסת, בשבוע שעבר, כאשר הפליג מר בן־גוריון בהכרזותיו הזדוניות אודות הארגון־הצבאי ואלטלנה, קמתי והטחתי בפניו :״רוצח!

הסיבות לאי־אמון זה היו רבות• בין השאר: (צחוק כללי וממושך באולם) .וכל אחד יכול להעיד על כך שבמצבים כאלה ראש־חממשלה י • הערכת אישיותו של דויד בן־גוריון וחוסר־ערך ההכחשות הרשמיות בישראל. … שהממשלה משחקת רק תפקיד־משנה של מפקחת על חלוקודהשלל( .לשוא ניסה רוזן לתקן • הודאתו של בן־גוריון שאישר את עצם שידורן של הודעות־גיוס (אם כי לא בנוסח את עצמו למחרת היום, בהכחשה הפחות־משכנעת של השנה. … צורך בכך׳. • סירובו של ביג׳י להסכים למינוי ועדת־שרים לחקירת הפרשה, שהיתר, עשוייד, לחקור כאשר החליט דויד בן־גוריון לבסוף לבטל את הודעת־הגיוס והודיע על כך ללוי אשכול גם את חלקו בענין• בכנסת״ ,,נגמרה ההתלהבות המלחמתית.

כהמשך אותה שיחה : 31.1.56 ,בן־גוריון :״ערבות חשובה רק לאחר הימצ אות הנשק( .המדובר בערובות אמריקאיות לקיום השלום, שהציע שר־החוץ דאלם). … יש רק הבדל אחד בין שני המצבים. ב־ 1956 כבר ידע בן־גוריון שהוא עומד לקבל משלוחי־נשק גדולים מצרפת, ואלה אמנם הגיעו כעבור שבועות מעטים. … ממשלת בן־גוריון לא היתה מוכנה לשלום כתנאים שכהם ניתן היה להשיגו — כדיוק כשם שממשלת גולדה אינה מוכנה לכך היום.

ינאי גם מחליק את המאבק הפנימי בתוך מפא״י, מאבק שהביא להדחתו של דויד בן־גוריון בידי הטרויקה — גולדה מאיד, לוי אשבול וזלמן(״זיאמה״) ארן. סיפור נפילתו של בן-גוריון במפא״י, נוסח ינאי, חסר את פרקי־הרקע של סיפור השתלטותו של בן־גוריון על מפא״י בשנות השלושים וראשית הארבעים, תוך יישורה לשם התאמה לצרכיו הפוליטיים, המאוד מוגדרים. … משבר השיא בימי שילטונו של בן־ גוריון הוא הפרשה המכונה פרשת לבון, אותו סיפור עסק הביש, שהיכה בכמה גלים על חייה של המדינה.

הצבא חסם את מחנותיו בפני גליונות העולם הזה. בן־גוריון עצמו התייצב בראש המאבק נגד ״השבועון המסויים״ ,שהוא סירב לקרוא לו בשמו. … דוגמה קטנה: כאשר ניתן פסק־הדין במישפט־הדיבה של עמוס בן־גוריון נגד שורת המתנדבי ם קרא השופט בקול רק חלק קטן מפסק־הרין. … חלק מהחומר שלהם היה בלתי־מוסמך, ועל כן חשוף להתקפה נגדית. עמוס בן־גוריון ויועציו — צמרת השילטון הבן־גוריוני — עטו על המציאה.

מזה כמה שנים אנו טוענים השכם והערב כי המשך כהונתו של עמום בן־גוריון בתפקיד אחראי נ־מישטרת ישראל הוא בנדר שערוריה. … דווקא פרשת שפיגל מוכיחה שוב, בכל החומרה, מה רבה הסכנה הכרוכה בהימצאות איש כזה בתפקיד כזה. שהרי עמוס בן־גוריון אינו יכול ללחום למען ההגינות נגד הקנוניה העכורה. … יהיה חשבוננו הציבורי והאישי עם עמוס בן־גוריון כאשר יהיה — לא ניתן את ידנו למסע כזה, ואנחנו נשים אותו לאל.

חוק העור הזה? מעולם לא עמדה ממשלתו של דויד בן- גוריון בפני בעיות חמורות יותר מאשר בפרום חודש מרס. 1962 , כרעידת־אדמה מתקרבת, בקע ממעמקי האומה קול ההתמרמרות הגוברת של המוני העובדים. … בפיסקה זו שפך בן־גוריון את חמתו לא רק על העולם הזה, אלא גם על מעריב**. … נץ״) ויניצקי :״הם מדברים על, העולם ׳הבא•* בקטע אחר, שצונזר אף הוא על־ידי דבר, התקיף בן-גוריון בחריפות את הדר׳ נחום גולדמן.

ברמת־גן: ריבניץ. פרסום בלקיל דויד בן־גוריון לא נסע לפאריס רק כדי לקבל. הוא היה מוכן גם לתת. … ״בנקודה זו,״ סיפר לאחר מכן אחד המל- וזים ,״היתד. השיחה מעניינת ביותר. כי בן־גוריון ניסה לשכנע את דר,־גול שהוא טועה בהשקפתו לפיתרון בעיית אלג׳יריה.״ סואץ ׳00צ. … צי 1נ 1ת ה ח תו ל והעכבר* מי יתלה את הפעמון הציוני על צווארו של החתול הסורפני ששמו דויד בן־גוריון? נחום גולדמן, הלוחם האמיץ, שמעולם לא גילה נסיה רבה להתגרות בבעלי־חי בעלי ציפורניים חדות.

האנגלים אהכו תמיד את האיש הזה, שהזכיר להם את התכונות היפות ביותר המבוקשות אצל בן־ אצולה בריטי: הגינות, יציבות, נאמנות, איפוק, חוש-מידה. בשנות ה־ ׳ 50 טיפח בן־גוריון את דיין, והוא הפך רמטכ״ל, מצביא, מנצח סיני. … אסור לגרוע ממנו עין.״ אחר־כך הוסיף :״פעם, כשבן־גוריון יחליט לאסור את יצחק שדה, הוא יפנה אל כל האלופים, בזה אחר זה, ויבקש מהם לבצע זאת. … כמו שדה עצמו, פרש אלון מצה״ל למחרת המילחמח, כמחאה על דרכו של בן- גוריון. למעשה פעל בן־גוריון לסילוק כל מפקדי הפלמ״ח מן הצבא.

הוא, מלא חר ל מן ארן דה להתפתחותו הרוחנית של בן־גוריון, אם יילך אף האמריקאי והבינלאומי, אך אינו רואה את התהליך הישראלי. … מתוך רמזים שנזרקו מפיו (של אבריאל) ,בכלל זה הודיות על חטאיו הוא בעבר, הבנתי איזו, תהום היתד, בן־גוריון אין תקנה עזבתי את הישיבה באמצע נאומו. … פולה בן־גוריון גובה רמתה הרעיונית. !• שוב תהיתי על התמימות ועל חוסר כל החדשה למתרחש כעולם סביבנו ולקצב דחיפותם של העניינים העומדים על הפרק אצלנו אנו...

בחייו ובמותו, כתב עיתון זה יותר מכל עיתון אחר בארץ על עידוא בן־גריון. הוא היה גם אחד הקוראים המושבעים של עיתון זה. … החיים ימשיכו הלאה /בכוחות מנוונים /ורק הגורל־של־מעלה / כרמחים מכוונים /יסחרר את מר־המוות /בשיקוי של אין־אוניס / עד שצללי צלמוות /ינצחו את המנצחים וידבירו את החומר עד יצחין. עידוא בן־גריון פרח טל הקבר כאותה חוברת נדפס גם תרגומו של עידוא בן־גריון לפואימה המפורסמת של אדגר אלן פו העורב. … משמאל, אותם בתים מהעורב, בתרגומו של עידוא בן־גריון: ה לו טו. תמורת 50אגודותתוכל לסמן 6מספרים בכל אחת משתי הטבלאות שבטופס.

אחד המרואיינים, שביקש להסביר מדוע פעל אז על פי מיצוות דויד בן־ גוריון נגד הימאים השובתים ,״וצאי הפלמ״ח, טען להגנתו כי בן־גוריון שיכנע אותו. … שלא לדבר כלל על כתביו של בן־גוריון, שמעטים מאוד טרחו לקראם בחייו או לאחר מכן. … לא האלות של המישטרה ניצחו את הימאים, ולא האגדובים של ביריוני אלמוגי, אלא הלשון של בן־גוריון.

ליגאל הורביץ יש גם אילנות רבים שבהם הוא נוהג להיתלות. הרם ביותר מביניהם הוא דויד בן־גוריון. הורביץ הצטרף אל בן־גוריון בשנת ,1965 כאשר מפא״י פולגה על־ידי הזקן והוקמה רפ״י. … עיקר פעילותו הפוליטית של יגאל הורביץ כחניכו של בן־גוריון וכתלמידו היה דווקא בסופה של דרכו הפוליטית של הזקן, כאשר רפ״י, בראשות שימעון פרס, חזרה למפא״י, יובן־ גוריון נותר עם כמה פעילים קיצוניים שעימם נימנו, נוסף על הורביץ, גם איסר (״הקטן״) הראל וזלמן שובל. … ,וההתקרבות בין השניים — אם־כי לא היתה זו ידידות — חלה אחרי שהורביץ נכנס לחיים הפוליטיים. דויד בן־גוריון הוא מקימו של צבא- ההגנה־לישראל, ולא היה איש שחרד יותר ממנו לשלמותו ולעוצמתו של צבא זה.משה דיין, גם בעיני מתנגדיו, הוא אחד המפקדים הבולטים ביותר שהיו לצה״ל, הן כמפקד בדרגות הנמוכות, כרמטכ״ל וכשר- ביטחון.

״ נחמיאם היה העד השני שהעיד במשפטו של עמוס בן־גוריון שלא מן ד,מנין, לפני פתיחת המשפט עצמו. … לפני העדות נראה נחמיאס משוחח בידידות עם גבר בריא־גוף, לבוש באפודה משובצת עליזה. אולם הידידות בין עמוס בן- גוריון ונחמיאס מפוקפקת. כי נחמיאס, כמו ישורון־ שיף ונעמן סתווי, הוא אחד האנשים שסולקו בעדינות מן המשטרה כדי לפנות את המקום לכוכבו העולה של בן־ גוריון הבן. … מ שטרה חוקרים נחקרים אחיו ואלמנתו של מתאבד ראסולי השאלה נשארה עדיין שאלה בן־גוריון. האם היה קשר בין עובדות מוזרות אלה?

לוי אשכול אינו שר־הבטחון; הוא קודם־כל ראש־הממשלה, ורק לאחר־מכן שר־הבטחון. מתכונת זו נקבעה בימי דויד בן־גיוריון. אולם בן־גוריון הזדהה הזדהות נפשית עמוקה עם צה״ל, ושום דבר לא עניין אותו כמו מערכת־הבטחון. … איש אינו רואה בו מנהיג של מערכת־הבטחון, גם אחרי שהוא יושב שלוש שנים במקום בן־גוריון. לוי אשכול הוא איש הכלכלה והיחסים ״המפלגתיים. … כבר במלחמת־העצמאית כיהן כסגן־שר־הבטחון, תחת דויד בן־ גוריון. הוא היה מפקד ההגנה, ונחשב גם כיום לאיש המקורב לענייני בטחון.

כולם משגשגים כיום, כולם משתתפים ב״פלא הכלכלי״ ,אשר בן־גוריון מעלה אותו על נס כהישגו האישי, הפרטי, של אדנואר. … כרט־יסי־כססגו לגן־ עדן ץ ם זכותו השנייה של הר אדנואר ברשימת מר בן־גוריון אינה חד־משמעית ביותר. ^ המטבע של איחוד אירופה — שני צדדים לו. במאמרו מצייר מר בן־גוריון תמונה מלבבת של שני זקנים — אדנואר ודה־גול — שחוללו במאמצים משותפים את הפלא ההיסטורי של ברית צרפת־גרמניה.

ואפל, ומלאך חבלה הלך והביא את דוד בן־גוריון לפני האלוהים, והוא רועד וחיוור־פנים. … גם הם יבואו למשפט לפני. — הלא בשמים שופטים צדק. חברי הם בן־גוריון האשמים, הם שהיטו אותי לדרך הרעה. … אולם גם לאחר החזיון לא שקט לבו: הוא לא היה בטוח כי גם בן־גוריון ראה אותו. השבוע שלח מכתב נוסף: העתק הפרטיכל של המשפט, המופנה לדוד בן־גוריון.

אומנם, בן־גוריון הכריז זאת מתוך תקזזה שעצם ההכרזה יסכל את ביצוע התוכנית — אולם ההסכמה נרשמה בבירות העולם והמרחב. בשובו ארצה, נסתבר כי הסכמת בן־גוריון לא היתה מילולית בלבד. בן־גוריון אינו דוגל עדיין בהחזרת הפליטים, אך הוא פוסח על שתי הסעיפים, כאשר נעריו ה־בטחוניסטיים תובעים את המשכת הקו הנוקשה, ואילו היועצים הדיפלומאטיים מזהירים כי ישראל מתקרבת לשואה מדינית. … גימגם מזכיר־המפלגה, יוסף אלמוגי :״עמדת המפלגה הובעה על־ידי דויד בן־גוריון בתשובתו (לגירסה הכוזבת של) נאום בורגיבה, קבע שאף ערבי לא יוחזר.״ אלא שעתה לא ברור עוד אם דויד בן־ גוריון עצמו מאמין בכך.

במשך שנים למד כי חבר־מפלגה חייב להעריץ את דויד בן- גוריון, גם אם הוא בז לו בעומק הלב. הוא למד שיש להבליג, גם אם סופגים מדויד בן־גוריון עלבון אישי פומבי; שיש לעשות את רצון הזקן — גם אם אינו צודק. … היא לא הבינה מדוע מוכרחים להסכים לדעתו של בן־גוריון, בשעה שהכל רואים כי אינו צודק. … האיש — שלפני שנה כמעט בכה בפני חבריו האינטימיים בדמיה ב׳ ,כאשר התאונן שאין בכוחו לעמוד עוד מול הלחץ והחודרות של בן־גוריון ואנשיו — תבע לפני שבוע, מאותם חתרנים: להסתייג מבן־ גוריון, או להתפטר מן הממשלה.

״למה לא אחד ,״הרי בן־ הקצינים של נמל־התעופה ומרוגזים. בן־גוריון מחכה חצי שעה, והוא עוד לא מזרזים־ אותו?״ שאל קצין גוריון מחכה.״ כולם כבר חיכו. שומר הראש של בן־ גוריון חיכה בשקט ליד הראש של בן־ גוריון. … ושומרי־הראש של אדנאואר חיכו בשקט שהראש שלהם יגיע. בן־גוריון ניגש לשמעון פרס ושאל אותו: ״קיבלת כבר את המכתב ששלחתי לך?

היא מנהלת מדיניות פרסונאלית — לא של גוף אחד, אלא של שלושת האישים המרכזיים (בן־גוריון, דיין ופרס) ,שלכל אחד מהם מדיניות אישית משלו. … כל הופעותיו של בן־גוריון בכנסת מוקדשות לוזיכוחים פרטיים לגמרי בינו ובין אשכול, על עניינים של מה בכך, המעלים חיוך סלחני על שפתי מאזיניו. … בעיקר: שינוי שיטת־הבחירות. לכן המציא בן־גוריון את רעיון הרשימה העל־מפלגתית, אליה יוזמן להצטרף כל מי שדוגל בשינוי השיטה (לא חשוב באיזה כיוזן) ,בתוספת נקודות כלליות וחסרות־משמעות.

פרס עשה ימים כלילות, חרש את הארץ, הקים סניפים, ובמאמץ בלתי־נלאה הציל את הנוער למען המיפלגה של בן־ גוריון. הוא עשה זאת באותה עקשנות, דבקות־במשימה וסבלנות שבהן עזר לבן־גוריון, כעבור 20 שנים, לפלג את מפא״י שבהנהגת לוי אשכול ולהקים את רפ׳׳י. … לא היה לו רכב, ומישהו סידר לו טרמפ במכוניתו של בן־גוריון הנערץ. בן־גוריון שתק במשך כל הנסיעה, שקוע במחשבותיו. … ״ פרס הצעיר שאל :״מדוע?״ ועל כך אמר בן־גוריון :״מה זאת מדיניות של,לא שלום ולא מילחמה׳?

ומדוע קיבר בן־גוריון את הכתיבה של הגווארדיה הישנה? … בן־גוריון, שהשתתף באותה ישיבה מלפני חצי־שנה, שתק אז, וההחלטה התקבלה פה־אחד. … מועמדות שזר, שאינו אהוד על בן־גוריון, התבטלה אז מאליה. ב ך גו רי ון שתק גם.

לכן נאלץ בן־גוריון לפטור את המורים בלא־כלום, בטפיחה אבהית על הגב ובבקשה סתמית לסמוך על הזקן. כאשר רץ אליו שלום לוין למחרת היום, סיפר לו בן־גוריון סיפור משעשע על חייל בגדוד העברי שהתעקש ועצר את הגדוד כולו. אז דיבר בן־ גוריון אל לבו, קרא לו בשמו ופייס אותו במלים יפות — והגדוד היה יכול להמשיך בדרך.