חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 4,826 עד 4,850)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 940 (20 באוקטובר 1955), עמוד 9
אולם השבוע חרד החייט למצב בריאותו של דויד בן־ גוריון. ים ששה בסירה אחת לילה כבד רבץ על הים.
גליון 938 (6 באוקטובר 1955), עמוד 19
אני מקווה ששאול ביבר שבע רצון, וגם פרויקה, האוהב חיות. על שניהם חשבתי בזירה, וגם על בן גוריון משדה בוקר, שהיה יכול להיות לוחם שוזרים מעולה, אילו היה מבטיח לשוורים שיכון.
גליון 941 (27 באוקטובר 1955), עמוד 10
אולם כאשר נפתחה החזית החדשה במלחמת ההתיישבות, ידעה ״אם הבנים״ ,כפי שכינה אותה בן־גוריון בהתרגשות, איה מקומה• יחד עם בעלה, יושב־ראש מועצת אזור באר־טוביה ובתה חיה עזבה את ביתה, עברה לפני חודשיים לגור בנוגה, מושב עולים קרח וחסר־כל בחבל לכיש.
גליון 937 (29 בספטמבר 1955), עמוד 17
אח הסוסים לא ראיתי ולא שמעתי עליהם ברשימת 100 האנשים החשובים בעולם המתפרסמת השבוע בשבועון לוק האמריקאי נמצאים שני ישראלים: דוד בן־גוריון ופרופסור מארטין פוכר. מספר היהודים ברשימה מגיע ל־ , 15 בתוכם: סגן ראש ממשלת ברית־המועצות דאזאר לן א־גאנוביץ, אחד ממציאי הפניצילין ד״ר זלמן וואקסמן, ראש ממשלת צרפת לשעבר פייר מנדם־פראנס, המוציא לאור של ניו-יורק טיימס ארתור זולצברגר, .ספרים המערב־גרמני הוגו פון־רטנאו שתי מלים לא־רגילות נכנסו ללכסיקון השימושי של כי.
גליון 945 (24 בנובמבר 1955), עמוד 4
.״ 0עקוב -אחדי צעדיו הבאים של אהוד אכריאל, איש אמת! של דויד בן־גוריון. אבריאל עומד לקבל לידיו בקרוב תפקיד מרכזי, בעל השפעה רבה במערכת השלטון־בשעת־חירום הנוכחית.
גליון 947 (8 בדצמבר 1955), עמוד 6
הבטחה לבית. תביעות הח״כים היו מופנות לדוד בן־גוריון, שר הבטחון, שהסכים בשעתו לתנאי שותפיו השמאליים בקואליציה לביטול או צימצום היקף הממשל הצבאי בשטחים מסויימים.
גליון 917 (12 במאי 1955), עמוד 14
חלב אגו ד ס לצורך תעמולת הבחירות הזמינה מפא״י בבית־חרושת עלית כמות גדולה-של טבלות שוקילאד, עליהן מתנוססת מצד אחד תמונתו של דוד בן־גוריון ומצד שני אלף• 3נ— 3רי־־*בול במקום תשע הכבשים שנגנבו בחודש שעבר ממושב ביה עריף בשפלת לוד, החזיר הלגיון הערבי השבוע לידי משסרת ישראל 18 כבשים, משום שכל התשע המליטו בינתיים במקום מעצרן שמעבר לגבול- .
גליון 932 (25 באוגוסט 1955), עמוד 17
״להרגשת רבים,״ נאמר בדבר ,״יש מקום אחד המחייב את דוד בן־גוריון לבגד חגיגי יותר : כשהוא נקרא אל הנשיא ללא בחירות חדשות, עשה ידיעות אחרונות כמה שינויים חשובים בהרכב הכנסת: בדף ש פני ים המלח ירדו ב־ 25 השנים האחרונות בארבעה וחצי מטרים.
גליון 929 (4 באוגוסט 1955), עמוד 14
.״ השופטת רשמה את הכל, הוסיפה את המלה ״את״ למשפטיז של סלומון, שהשמיט מלה זו בנוסח בן־גוריון. אחר החליטה להמשיך בדיון. ״מה זה גאנגסט בפני כל קטיגור במשפט פלילי על הוצאת דיבה עומדת הברירה בין שתי רעות.
גליון 913 (12 באפריל 1955), עמוד 3
סערו מאבקים בין המפלגות, ובתוכן. קם שרת מול בן־גוריון, לבון מול שרת, טבנקין מול משך תקוסת־המלחמה לא הציבה ההנהגה הלאומית מטרה פוליטית ברורה לכוחות יערי, פלוני (צנזור נגד אלמוני (צנזורה נ) הלוחמים.
גליון 907 (3 במרץ 1955), עמוד 5
־ו בשעה שהמאבק הפוליטי היה נטוש בין משולש בן־גוריון—לבון—שרת על עניני מדיניותיחוץ ובטחון, התנבר אשכול יותר ויותר על עניני הכלכלה, חזק עתה• יותר מאשר אליעזר קפלן בשעתו.
גליון 968 (3 במאי 1956), עמוד 10
. • נשיא המדינה יצחק בן־צבי, ראש הממשלה דוד בן־גוריון, שר־החוץ משה שרת וראשי העיריות שערכו קבלות־פנים מצולמות והגישו לאורח את ספר־התנ״ך (״ספר מוקדש לבן־העם מאת עם־הספר״) ,ספר רחובות וסמלים מוזהבים של העיריות. • אלפי המעריצים שרקדו ושרו בהיסוב אליהם עין המצלמה והושיטו לדני חפצים שימושיים, ככובעי־טמבל וחלילים. • עשרים משחקני התיאטרון הישראלי, בתוכם חנה רובינה, חנה מרון׳ רפאל קלאצ׳קין ושי אופיר, שהתכנסו למסיבה שנשאה את התואר ״פרטית״ ,הציגו לעין המצלמה קטעים מ הופעותיו,ם רק כדי לראות כעבור זמן קצר כיצד מחקה להטוטן קיי את העוויותיהם האופייניות בכשרון רב. • חזנים וכוהני־דת, שהפכו את תפקידם הקדוש לחלק של הצגה.
גליון 966 (19 באפריל 1956), עמוד 17
סכין בגב ההצגה לדעתו של עורך העמודים הפנימיים בדבר׳ נולד המנצח־האורח התורכי של התזמורת הפילד־,אדמונית ג׳מאל ראשיד פעמיים (לפחות) :ביום ב׳ השבוע, בעמוד בשל העתון, נמסר במדור ב שולי דברים כי הוא ״נולד בירושלים כשאביו היה מושלה, בתקופת הקיסרות העותומנית -ואילו מהמדור תרבות וא מנות, באותו עמוד, למדו הקוראים כי ״המנצח האורח נולד באיסטנבול לפני 52 שנה מקורות יודעי־דבר טוענים כי ברגע האחרון ממש הצליחה ספרית פועלים, הוצאת הספרים של מפ״ם, לעכב את ההוצאה לאור של ספר חדש, פרי עטו של יוסף וויסריונוריץ׳ סטאלץ ...בהצגת האדרה בתיאסיון הקאמרי, בה מופיעה פסוקי ה שבוע • מתווך האו״ם דג האמרשילד, בתשובה לשאלת עיתונאי אם לדעתו ייתכן להפגיש את ראש ממשלת מצרים גמאל עבד אל־נאצר ואת ראש ממשלת ישראל דוד בן־גוריון לשיחות פנים־אל־פנים :״רק אדם תמים מאד יחשוב שאפשר או שאי־אפשר לזמן יחד שני אישים בעלי אינטליגנציה ואופי כבו־גוריון ועבד אל־נאצר המשורר חיים גורי, במסגרת רשימה בלמרחב שנקראה בשם כמה עצות למר האמרשילד ; ״היה בריא, מר האמרשילד !
גליון 969 (10 במאי 1956), עמוד 3
בדיחה־לא־בדיחה זו התחילה כאשר ביקש דויד בן־גוריון להכניס את מפ״ם לקואליציה הממשלתית.
גליון 969 (10 במאי 1956), עמוד 18
נקח את מקרהו של צעיר ערבי בנגב, שהצטרף למפ״ם, למד עברית והוזמן להשתתף בקורם במשק גבעת־חביבה• אחרי התערבות אישית אצל דויד בן־גוריון קיבל קורס זה אישור מטעם המימשל הצבאי, והערבי הצעיר קיבל רשיון־תנועה.
גליון 922 (16 ביוני 1955), עמוד 12
אך בסיכומו של דבר, הוכיחה מדינת ישראל את עצמה כמדינה הנדיבה ביותר והמסורה ביותר לנכיה. השבוע קם שר הבטחון דוד בן־גוריון, הציע לכנסת תיקונים לחוק הנכים.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 10
.״ משטרה הקצין החסר אחד הקצינים העליונים של משטרת ישראל, שבלט בהעדרו בשורת מצחיות הכסף שהיתר, תופשת את מקומותיה מדי בוקר במשפט עמוס בן־גוריון נגד שורת הסת־נדבים, היה סגן מפקח מחוזי יהושוע בן־ ארי.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 29
לא פעם עוררה רוגז: למשל, כאשר עמדה באופן הפגנתי לצד בנה עמוס, בפרשת השחיתות המפורסמת, גרמה לצילום־היחד של עמוס ודויד בן־גוריון בימי המשפט. לא פעם עוררה חיוך: למשל, כאשר הודיעה בגאווה בראיון עתונאי שאמרה לדאג האמרשילד שעליו להתחתן, תוך התעלמות נהדרת מן העובדה שחייו האינטימיים של האציל השבדי הם הנושא מספר 1לרכילות בינלאומית.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 11
״הנאום המפוצץ ביותר בתולדות הכנסת,״ התלוצץ ארן .״בעת צרה זקוק בן־גוריון בכל זאת לאלמוגי,״ התבדח אחר. בפינה עמד יצחק דפאל.
גליון 1047 (30 באוקטובר 1957), עמוד 16
.״ >• חכרהכנסתמשהארם, בויכוח בכנסת על חוק תיקון פקודת סימני סחורות :״אין כל סעיף בחוק שימנע מלייצר ביסקוויט בן־גוריון ושוקולד בן־צבי.״ • ד״ר אכא אחימאיר :״הסבתא היסטוריה סלחנית לגבי נכדיה המצליחים.״ • עורך שבועון מפא״י ״הפועל הצעיר״ ישראל כהן, בכנס יובל הפועל הצעיר ברחובות :״אני רוצה להזכיר לחברים שהפועל הצעיר הוא שבועון המופיע מדי שבוע בשבוע.״ • דן שמר, הנאשם כרצח ד״ר קסטנר, בחקירתו במשטרה, שהוקראה השבוע בבית־המשפט :״הרגשנו שמישהו עוקב אחרינו, אבל בסוף התברר כי זה לא היה איש משטרה אלא הומוסכסואליסט.״ • ראש מועצת פועלי חיפה, יוסף אלמוגי, בברכתו לקבוצת הכדור• רגל של הפועל חיפה לקראת פתיחת הליגה :״אני מאחל לכולנו שנת שמידת שערי האינדכם, שער הלירה, שערי העליז־ ,ושערי הכדורגל.״ • משפטן אליעזר כהן, בהתבקשו לחוות את דעתו על מצב המשפטנים במדינה :״לחצי מעורכי־הדין אין זמן לאכול ואילו לחצי השני אין מה לאכול.״ ־העולם הזה 1047
גליון 1045 (14 באוקטובר 1957), עמוד 16
.״ • פרופסור ישעיהו ליבוביץ׳ על דויד בן־גוריון :״נציג חשוב מאוד של התרבות היוונית בישראל בעל ערמומיות של רוכל ירקות בשוק הכרמל.״ על יחזקאל סהר :״יצור מבחיל ו מגו ח ך על חגיגות העשור :״באלאגאן בינלאומי • חגי אשד, סופרו המדיני של ״דבר״ ,בכותרת לידיעה על פגישת גולדה מאיר עם דאלס :״הושגה הבנה בין ישראל לארצות־הברית, ביחס לאופיר, של הסחטנות הערבית.״ שי החינוך זלמן אין, בפתיחת משחק הכדורגל בין צרפת ב׳ לישראל: ״אם יש הרמוניה בלבבות, לא חשוב אם יש דיסהרמוניה ברגליים.״ • מסקי הקולנוע יוסף שריק, על סרס התעמולה של המגבית היהודית המאוחדת, שעת האפס לדני, שהוצג יומיים בקולנוע ארנזון־דוד בתל־אביב :״לוא הייתי מיניסטר התעמולה של עבדול נאצר או של המלך סעוד, הייתי רוכש סרט זה ומציג אותו בפני העולם כולו.
גליון 1065 (26 בפברואר 1958), עמוד 3
יש גם להניח שזו תמונת־עולמו האישית של דויד בן־גוריון, אשר פרס משמש לו מעין כרוז ונושא־כלים.
גליון 1057 (1 בינואר 1958), עמוד 20
פי^ 8זפ£$ ב ע רי כ ת * יל גלילי הערות=ע<ול״נ) כיצד לקרוא לראש הממשלה, עקב גילוי התוכנית לד,ידו קהקשרים בין ישראל לבין ממשלתבון ...כון ־ גוריון. בן־גוריון לא סתם מוזמנים משתתפים. אחד הקור •ם הסיותתפיס בעמוד זה יזכה מדי שבוע ב־סז ל״י.
גליון 1054 (11 בדצמבר 1957), עמוד 13
בטענו כי אין בישראל סוציאליסטים טובים יותר ממפלגתו. מאחר שדויד בן־גוריון נחשב בעיני כל הערבים במרחב כמשרת מדופלם של המערב וכאוייב רגשני של הערבים, יבלה זאת להיות מכת־מודת לכל נסיון רציני להושיט יד לתנועה הגדולה בצפון, ודרכה לקצינים החופשיים במצריים.
גליון 1078 (28 במאי 1958), עמוד 5
היה רק איש אחד שנראה מסוגל לכך: דד,־גול׳ האיש שהתפטר לפני 12 שנה מן השלטון, מפני שנמאס לו לרבוץ במים העכורים של מפלגות רקובות, ושחיכה בסבלנות עד שייקרא חזרה — דבר שדויד בן־ גוריון בגלות שדד,־בוקר לא היה מסוגל לו אפילו שנה אחת.
