חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 4,376 עד 4,400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 667 (3 באוגוסט 1950), עמוד 6
על יד אותו שלחן — בארוחת ערב לכבוד האורח מנחם בגין, אלא דיד הכל יודע את הפרטים, כמעט כל בן גוריון, דב יוסף וגם שר הפנים, העיר כבר מדברת על זה, ויש רק גירסא אחרת במקצת: כי נהרגו למעשה יחד עם הלוחם האמיץ לחרות עמו (שהוכרז אח״כ כ״בוגד״ על ידי הקיצו לא שתים אלא שלש נשים, ואילו עיד ניים) באו שני בניו, אירים ט־פוסים, גירסא אחרת אומרת, כי הללו לא נסעו שניהם לבושים חליפות שחורות וחולצות פתוחות ללא עניבה (לא יד־ע מה השפיע על שני הבנים: הסגנון המקומי או החום) מדי פעם היו מחליפים ביניהם דברים בשפת אמם, והדבר נשמע באזנינו כמו שנשמעת השפה העברית באוני האירים.
גליון 972 (31 במאי 1956), עמוד 17
הצדקה מקורית לגידול חזירים בארץ מצא דויד בן־גוריון בעובדה (חסרת הבסיס במקורות) כי בימי המבול נתן הק־דוש־ברוך־הוא פקודה לנוח להכניס לתיבה חזיר וחזירה על ;מנת שיישארו קיימים גם אחר ה מ בול ...בכינויים מיוחדים במינם השתמש גם סופר אמריקאי־ארמני וויליאם (הקומדיה האנו שית) סארויאן.
גליון 970 (17 במאי 1956), עמוד 4
למרות הבי קורת הקטלנית שנמתחה בכל החוגים על הצעוז זו, תונח הצעת החוק על שולחן הכנסת, כי זהו רצונו האישי התקיף של דוד בן־גוריון. • שני עתונים חדשים יצטרפו לעתונים היומיים העבריים.
גליון 899 (6 בינואר 1955), עמוד 16
במפקדו הראשון של חיל־הספר החליט לבקר את פיקודיו בחייל, שהפך בינתיים למשמר הגבול, יצא עם כמה מהם, כשהוא לבוש מעיל צבאי כבד ומושחר־פנים, למארב לילה באזור הספר. לא שכח את ידידיו גם דויד בן־גוריון. בין טבילה בחמי טבריה לביקור אצל מאיר מ$רי במרחביה (ראה במדינה) ,הספיק לשגר שני מכתבים דחופים לביתו המאומץ, שדה בוקר.
גליון 891 (11 בנובמבר 1954), עמוד 4
הנוף המצרי -- האיש הראשון אליהו חכים יכול היה להיות בן אופייני * כיום שכנו של דוד בן־גוריון בשדה־ ביקי• תמונת ״?ן ורים אופיינית זו לתקופה, בה גדל בית־צורי, מראה אותו (קיצוני מימין) במשק רמת־גני, בטיול של בית־תספר; בו למד בילדותו.
גליון 941 (27 באוקטובר 1955), עמוד 18
גבוהים, רוזבלט ומדינאיו ניצבו בשורה צילו־מית ארוכה ולידם — חיי,ם וייצמן, משה שרת ודוד בן־גוריון. סאמט פנה לגוי רם־מעלה ממשרד החוץ הפולני׳ התמונות הוסרו.
גליון 946 (1 בדצמבר 1955), עמוד 5
.״ אם תפרוץ בקרוב מלחמה במרחב, או אם יישאר השלום על בנו — דבר זה תלוי עתה בהכרעה פנימית בישראל: אם תתגבר טפל- גת־המלחמה של ראש־הממשלה בך גוריון והרמטכ״ל משה דיין, או מפלגת־השלום של שר־החוץ משה שרת. בן־גוריון מאמין כי ישראל עודה מסוגלת לחזק על־ידי מלחמה מהירה את המצב האיסטראטגי של המדינה בצורה כזאת שתהיה בטוחה לעולם ועד.
גליון 943 (10 בנובמבר 1955), עמוד 8
בערב הופיע משה שרת, ועמו כמעט כל שרי הממשלה (מלבד דויד בן־גוריון, שעמד לבוא אך נעדר) .לשרי מפ״ם ואחדות־העבודה היתה זאת הופעת־בכורה בתפקידיהם החדשים.
גליון 926 (14 ביולי 1955), עמוד 9
ההאשמות העיקריות היו כלהלן : ת צ פי ת (דד הזכויות • םורו1ו< • אל תצפה לשום פעולה לפריצת המצוד על אילת כחדשים הקרובים. הנאומים התאומים של בן־גוריון ושרת כאו כמקום הפעולה, אחרי שנתברר כי אי!
גליון 928 (26 ביולי 1955), עמוד 13
״ התנחם אביון :״אני מקווה שהם ראי אותי אחר־כך על הבמה דוד בן- גוריון, יוצרו של פרס־הילודה. אינו נלהב לייסד פרס־נישואין דומה: לאחר שב- בדה חופעיתר במלון יה נט זיא* בירוטזלים !
גליון 914 (21 באפריל 1955), עמוד 18
״ ז ״ ה ־לוצית לעס בחיפה, הדביקו אלמונים תמונה של כיכבת הקולנוע ג׳ייי ראסל, מעוטרת בהזיה ענקית, על גבי תמונתו של דויד בן גיריון, שהופיעה בכרוז החזית החלוצית לעש• כ ש מן ן הוא * בתל־אביב, נעצר ימאי אנגלי בשם אי- כבוד ג׳ונם לאחר שהשתולל יחד עם חמשת חבריו השיכורים באחד הבארים.
גליון 912 (6 באפריל 1955), עמוד 15
כנשק מסייע נוסף עומדת לרשות המצרים הממשלה האמריקאית, ששגרירה הזהיר השבוע את משה שרת רשמיה בפני כל פעולת־תגמול נוספה בין ההתקפה המצרית בפטיש והסדן הדיפלומטי האמריקאי, עמדה ישראל במבחן קשה מאד: מבחן שהוכיח מחדש שבלי מדיניות עקבית לחיסול המצב הקיים במרחב, אין שום ערך לפעולת־תגמול בודדה. את הרגע הזה בחר דוד בן־גוריון כדי להכריז, השבוע, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי הוא מקבל על עצמו את האחריות לעזה, בהשוותו את הפעוייה למבצע יואב (עשר המכות) בסתו תש״ח.
גליון 962 (22 במרץ 1956), עמוד 12
הסקירה ההיסטורית המקיפה של דויד בן־גוריון, אף שלא הזכירה את אפלטון ובו־דד,א, היתד, רגילה בהחלט.
גליון 962 (22 במרץ 1956), עמוד 13
.53 הבד״א הגבוה ביותר ; .54 העתון שיצא להגנת עמוס בן־גוריון ! .55 נהר אגדי. מ או נ ך .1 :גיבור מגילת אסתר ; .2 יושר 3מכשיר חשוב להוראה ; .4 לא־מהר !
גליון 962 (22 במרץ 1956), עמוד 17
פ סו קי ה ש בו ע • ראש הממשלה דוד בן־גוריון, חסכון פרס בנאומו בפתיחת וועידת ההסתדרות : ״העולים אינם ציונים, והציונים אינם עולים.״ • יצחק טכנקין, מנהיג המפלגה לאחוות העבודה, בפנותו אל ברית־המועצות בקריאה לשלוח נשק לישראל :״שלחו לנו נשק כמו ששלחתם לרודנים, מבלי להתעניין במשטרם !
גליון 966 (19 באפריל 1956), עמוד 9
ההזדמנות: הדיון על השאלה אם המשא,־ומתן על הקף הפיצוי נגרר בלי עמוס בן־גוריון ו שורת המתנדבים חייבים לסוף. הלקוחות דרשו מנועים חדשים׳ אילץ ענות איש על שאלות רעהו, נוכח העובדה הציע חלקי־חילוף לבוכנית.
גליון 1050 (20 בנובמבר 1957), עמוד 6
״ברור שאין בכוח שום כסף לפצות על חייהם של האנשים,״ הכריז דוד בן־גוריון בישיבת הכנסת. הנפגעים קיבלו את דבריו כפשוטם.
גליון 1043 (2 באוקטובר 1957), עמוד 6
.״ החתום על הדף היה שר הבטחון דוד בן־גוריון, שביקש להשתמש בסמכותו הבטחונית בדי לשכנע את הנשיא התורן לסגור את דלתות בית־המשפט, בשעת הדיון בתיקו של גרוס־בלאט.
גליון 1044 (7 באוקטובר 1957), עמוד 8
הסופר בנימין גלאי, איש מפא״י וותיק, שתקף קשות בטורו על קפח הפון במעריב את סהר, את עמוס בן־גוריון ואת היעלמו של עמוד 30 מפסק־הדין, אמר בחרטה: ״הייתי רוצה למצוא איזו דרך לבקש את סליחתו!
גליון 1046 (23 באוקטובר 1957), עמוד 16
בתשובה למכתבו של העתונאי כ ך ציון כ ״ ץ מען בן־גוריון; ״יש בלי ספק אישים בודדים שלא התישבו בעצמם בארץ ויש להם זכויות גדולות ביצירת הישוב, והדוגמא המובהקת היא אדמונד דח* רו ט שי ל ד.
גליון 1005 (16 בינואר 1957), עמוד 9
באניה זו נערך הטיול הראשון של דוד בן־גוריון ואליעזר קפלן סביב קפריסין. מבצע מעשי יותר היה הוצאת שלד אלטלינה מחוף תל־אביב והטבעתו במים.
גליון 1005 (16 בינואר 1957), עמוד 15
לאיזורים הטרופיים שו הבו מאם טאם לידי אביר הים בן־גוריון שם מרקד עלינו גס, את הים טעם בלס וחייך, טאם טאם הן — עד שארם אל־שייך.
גליון 1067 (12 במרץ 1958), עמוד 9
.״ הקירות קושטו בתמו־גותיהם של אישי צבור ידועים, ומעליהם הכרזה ,״מבוקשים על־ידי המשטרה״ ,בדיאגרמה שהראתה את עקומת היתרבות מקרי האונס בעשר שנות המדינה, ובסיסמאות נוסח ,״מדוע יושב דואקז״ ״שלחו אלינו את נוד-,תרצד1,״ או ״שולמן ועמוס בן־גוריון משלמים!״ אל תוך תפאורה זו התקבצו כ־ 100 בני־טובים ונערות זוהר מכל חלקי הארץ, מחופשים בתלבשות של גאנגסטרים, כשאל כל אחד מהם צמוד מספר של אסיר.
גליון 1067 (12 במרץ 1958), עמוד 12
במשך שלושה ימים פוצץ הכפר ונמחה מעל פני האדמה כשתו־שביו עומדים על גבעה ליד גוש־חלב המשקיפה על הכפר, ורואים כיצד בתיהם עפים השמיימה. כשנשאל דויד בן־גוריון בכנסת, מדוע פוצץ הכפר, השיב כי אין לו כל ידיעה מי עשר, זאת• מאז, מדי שנה בשנה~ ,ביום~בו~ פוצץ הכפר, עורכים אנשי ברעם אזכרה לכפרם מעל הגבעה ממנה השקיפו בפיצוצו.
גליון 1062 (5 בפברואר 1958), עמוד 17
.״ האם ככה מדברים בשנת העשור? • ברמזו לכך על דויד בן־גוריון, שהרים בהצגת־הבכוריה את ידיו מעל לראשו, מחא כפיים באופן הפגנתי לעיני הקהל שהוזמן סל־ידו.
