חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 3,426 עד 3,450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1552 (31 במאי 1967), עמוד 9
לפני עשר שנים, למחרת מיבצע־סיני, דאגו חסידי בן־גוריון לחקיקת חוק־בטחון־ המדינה, אשר סעיף 13 שלו אומר: ״תעמולה תבוסנית. … אחרים רצו בהפלת אשכול ומסירת השלטון כולו לבן־גוריון בן ד,־ ,80 שאיבד מזמן את הכושר לכך.
גליון 789 (11 בדצמבר 1952), עמוד 13
.״ אחר כך התאושש, הצהיר ברבים את החלטאו הנוקשה ואמונתו הפוליטית :״אני מעריך, למשל, את בן־גוריון, אולם אני שונא את הבן־ גוריונים הקטנים. דוגמה מאלפת לבן־גוריון קטן: ברמן.״ אחר קרא לאסיפה בקולנוע חדרתי, שהבאים אליה, היו, לתמהונו הרב, אנשי מעברות דוברי יהודית, שלפי טענ״ העיריה.
גליון 1209 (23 בנובמבר 1960), עמוד 6
תומכים בתוכנית הפרוג־וסיבים, הדסה, הצ״כ, הדתיים וחרות עצמה, המהווים יחד רוב, בעוד שבן־ גוריון מתנגד לה בחריפות. טענת גולדמן: מגוחך לשתף בסוכנות לא־ציונים, ולמנוע ייצוג מתאים למפלגה ציונית. … פגישת שני האישים, שהיו רחוקים זה מזה בגלל תפקידו של נולדמן בהשגת הסכם־ השילומים, היא סימן למיפנה ביחסיהם, על רקע של שיתוף־פעולה אפשרי נגד בן־גוריון. דיפלומטים האיש מאפרי^ח • ההתפתחות הכאה במרחב: פניה ימנית חריפה של הדיקטאטור העיראקי, עבר אל״כרים קאפם.
גליון 2185 (18 ביולי 1979), עמוד 4
סרידו ירוחם הג׳ינג׳י (זה שהיה חבר הכי טוב של עבד אל־נאצר) עבר יום אחד בסים־ טות כרס־התימניס עם דויד בן־גוריון והסביר לו את מצב העניינים בשכונה. … את אלה שלובשות חולצות ויצ״ו. את כל אלה שאומרים שבן־גוריון, בבל זאת או לא בכל זאת, אדם גדול.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 79
בימים הראשנים, כאשר הודיעו מעצמות המערב על כוונתן לכנס ועידה בינלאומית כדי להטיל על עבד אל־נאצר בכוח את רעיון הפיקוח הבינלאומי על תעלת סואץ, התכוננה גולדה מאיועסון) לנסיעה. היה ברור לה ולבן־גוריון כי ישראל, שלא הוזמנה, חייבת להופיע לפחות במיסדרונות הוועידה, לדפוק על הדלתות ולהשמיע את דברה באוזני הצירים. … ן ון פרם, שחזר השבוע מסיור קצר בחוצלארץ, קידם את פני העיתונאים בנמל־התעופה לוד בהצהרה זו :״כל מה שאני יכול לומר לכם הוא, שזירה שפיר היא או־קיי.״ ס דובר מישירד־החוץ הבריטי, בתשובה לשאלת עיתונאי, כיצד נוסעות כיום הספינות בתעלת־סואץ :״אני סבור כי הן נוסעות כשחרטומן מופנה קדימה.״ • ראש־הממשלה דויד בן־גוריון, בכנס פנימי של מפא״י לבירור בעיות פוליטיות :״שום אדם אינו קומוניסט מלידה.
גליון 2259 (17 בדצמבר 1980), עמוד 71
בחוגי עיתונאים זכור קוריוז מהעבר, בו סיקר צימוקי בידיעות אחרונות יום־הולדת של דויד בן־גוריון, תחת הכותרת יום מולדת לבן־גוריון.
גליון 1696 (4 במרץ 1970), עמוד 22
לסילבי היד, רעיון: היא כתבה מכתב לדויד בן־גוריון (את הכתובת לא ידעה; כתבה רק תל־אביב על המעטפה) ,בזו הלשון: ״קראתי בעיתון שהממשלה החליטה לעבור לירושלים. … תחת זאת הופיע כעבור חודש ב־מקום־עבודתה בחור מטיל־אימה שקרא לה החוצה, לא הציג את עצמו אלא רק שלף את מכתבה לבן־גוריון ושאל אותה :״את כתבת את המכתב הזה?
גליון 1821 (25 ביולי 1972), עמוד 18
לא מייצגים אותנו, המפלגה הזאת קמה ברוח הדיעות של בן־גוריון. הוא היד, הגיבור שלה — והוא עדיין הגיבור שלנו. … למען ארץ ישראל השלמה? הרי ידוע שבן- גוריון הוא בעד החזרת שטחים. ובכלל, ע״מ היא מפלגה של פועלים.
גליון 2172 (17 באפריל 1979), עמוד 31
עד היום אין אייט יודע מי נתן את ההוראה, מי הם האלמונים שחרשו את המזימה ושביצעו אותה. גדולי המדינה דאז, ובראשם דויד בן־ גוריון, הכחישו את שייכותם לעניין. אך אותם גדולי־המדינה, ובן־גוריון בראשם, דאגו שהמזימה תצליח ושהעוול יימשך.
גליון 2092 (6 באוקטובר 1977), עמוד 9
הממשלה דרוש: בי ח־ חידי ם תיימרוניו של בן-גוריון נמשכו השבוע בעצלתיים. הוא זרק רמז לאחד, שוחח שיחה בלתי־מחייבת עם השיני, קרץ בעינו ל־שלישי, יונתן לכולם את ההרגשה ש עוד מעט יאבדו את עולמם ובן־גוריון יקים ׳ממשלה בלעדיהם.
גליון 2452 (29 באוגוסט 1984), עמוד 8
מלכת הבשמים היא נינה ריצ׳י (לייר די טן) ולאחריה מי אם לא שאנל מסי .5מלך הסיגריות — מרלבורו. העושר הקר. אם לשוב לנמל־התעופה בן־גוריון, הרי שם, כאמור, העסקים יפים למדי. הדיוטי פרי שלו, לפי המחזור, עומד במקום ה־61 בעולם, בין מינכן ( 11 מיליון דולר לשנה) לווינה ( 9.5מיליון). גם הרכישה הממוצעת לנוסע בבן־ גוריון היא לגמרי לא רעה. תשעה דולר ותשעה סנט בדיוק.
גליון 2299 (23 בספטמבר 1981), עמוד 67
אחד מהפרקים המרתקים הוא שיחה דימיונית טס עבד אל־נאצר (חלום ליל קיץ ב־ ,)1965 בו מדגיש מלטש, כי מה פיכת הקצינים הצעירים במצריים, ואדישות ישראל, היו החמצה היסטורית חסרת־תקדים• מאל-נאצר, טבעי המעבר ל גן־גו ר־יון, כאשר מלטש, מביא תחת הכותרת ספיקות במיתוס בן־גוריון, ביקורת על רוב תפיסות היסוד שבן-גוריון נטע ב חברה הישראלית.
גליון 2550 (16 ביולי 1986), עמוד 21
זמן קצר לפני כן נודע בארץ שדויד בן־גוריון מוכר תת־מקלעים מדגם עוזי לגרמניה, והארץ היתה כמרקחה. … ״ עניתי לו שלדעתי, הרוב הגדול של הציבור תומך בעניין זה דווקא בבן־גוריון. נזכרתי בכך כאשר קראתי את דבריו של יצחק שמיר על דעת־הקהל בפרשת־השב״כ :״אתה יודע מה 909 מהציבור לא רוצים לדעת שום דבר!
גליון 2504 (28 באוגוסט 1985), עמוד 40
לב־ארי שאל עוד :״מי המנהיגים שאהבת לעבוד איתם?״ וספיר ענה שעבד עם דויד בן־גוריון, ובו״גוריון אהב אותו, מכיוון שלא בא אליו בכל יום לשאול שאלות. ספיר סיפר עוד כי פחד לבוא לבן־גוריון, וכשנאלץ לעשות כן. היה יושב במתח על קצה הכיסא.
גליון 2669 (26 באוקטובר 1988), עמוד 32
חתן כזה אני מאחל לכל אחד. לא אשכח איך דויד בן־גוריון — אז כבר היה זקן — תפס אותי ביד ואמר לי :״גיסים גאון, מקומך פה!״ נשבעתי אז לבן־גוריון: ״יבוא יום ואבוא לישראל!״ היחסים של אשתי ושלי עם מיש־פחת הרצוג טובים מאוד.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 21
אני מקווה שתהיה לנו מנהיגות חכמה ואמיצה, שתדע לעשות מה שבן־ גוריון עשה ב״. 1948 • האם אין פה איזו מידה של התחסדות? … אני זוכר את הוויכוח שהיה לגבי הדרוזים אצל בן־גוריון בשנות ה־ ,50 בהתחלה. אמרו: הרמטכ״ל הסורי הוא דרוזי, איך אנחנו נכניס אותם לצבא.
גליון 896 (16 בדצמבר 1954), עמוד 6
מה היה קורה אילו׳או תם הקצינים היו גם מחליטים להוציא להורג את האישים המכובדים ביותר של ישראל -דוד בן־גוריון, מנחם כגין, מאיד יערי ודומיהם?
גליון 1047 (30 באוקטובר 1957), עמוד 11
סאלח כרע ארצה בין רגלי החיילים ומירר בבכי :״נורי, נו רי דמות קטנה לבושת שחורים נכנסה אל החלקה. דויד בן־גוריון חצה את השטח בצעד מהיר והתיצב ליד הרמקול.
גליון 1028 (26 ביוני 1957), עמוד 20
מוזה — מותר האדם מן הבוהמה. מטמורפוזה — מצבו של בן־גוריון בין ה־7 וה־ 8בנובמבר . 1956 מינימום ומקסימום -שני קווים מקבילים שאינם נפגשים לעולם.
גליון 989 (26 בספטמבר 1956), עמוד 10
הסברנו לו: המשכורת היתד, קטנה, וחברה כמו שאול ביבר ועמום בן־גוריון עשו לו צרות, אז הוא לקח את המזוודה וברח.
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 11
״שמי הוא מורסי חטאן,״ אמר• ,יחי בן- גוריון!״ כשנתברר לו כי אין עומדים לאכלו, הוא התחבק עם חייל ישראלי לצורך צילום, חייך שבע־רצון.
גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 6
כי הדגל הגרמני מסמל את הדם ואת החד במידה שהממשלה לא תאסור את הנפת הדגל הגרמני, היא לא תייצג את בני העם, ובעיקר את הנפגעים, המבגסל כים את זכר קרוביהם אשר ניספו בשואה. ח״כ בן־גוריון אמר כי מי שלא רואה כי גרמניה היא אחרת הוא אידיאוט גמור.
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 27
בניו־יורק הראלד טריביון נכתב, בין היתר, שאני דודנו של דויד בן־גוריון. למטה חיכתה לנו מכונית, בה נסענו למקום ליד הגבול השווייצי, לירח־דבש בן שבוע ימים בבית־מלון קטן ועתיק, שבשעתו שימש תחנת־מרגיע לנפוליון ולחייליו.
גליון 1366 (13 בנובמבר 1963), עמוד 13
,לייצג את אופנת־ישראל לצידן של רננה בן־גוריון, קטי מטמור ופנינה זלצמז. דירתה, פנטהאוז ברחוב דובנוב, היא אחת הדירות היפות והמטופחות ביותר בתל־אביב, מרוהטת בסיגנון המזרח הרחוק, באביזרים מקוריים אותם הביא הזוג פדרמן מסיורו ביפאן.
גליון 1368 (27 בנובמבר 1963), עמוד 4
אדם אחד שדאג כי לא יישכח גם ביום זה היה חבו־הכנסת דויד בן־גוריון. הוא מיהר לשגר מיברק גדוש־מליצות לשגרירות האמריקאית, ולמסור העתק לקול־ישראל, ל שידור מזורז.
