נמצאו 6,944 תוצאות עבור "בן גוריון"
גליון 1960, 26 במרץ 1975, עמוד 4
בספטמבר 1960 התפוצצה לראשונה ״הפרשה,״ בשנסתבר שיש האשמות הדדיות חמורות בין לבון ובן־גוריון. הציבור לא ידע על מה מדובר. אך באותו שבוע עצמו, שבו הופיע לבון על שער העולם הזה ( ,)1201 פירסמנו לראשונה גם את הפרטים המלאים על עסק־הביש. עשינו זאת בצורת העתקת קטעים מן העיתונות המצרית על מישפט העסק-הביש, כאילו ללא שום קשר עם ויכוח בן־גוריון—לבון. מאותו רגע הבין כל אדם בר-דעת על מה נטוש הוויכוח — ומאותו רגע אי-אפשר היה עוד לקבור את הפרשה.
גליון 2050, 15 בדצמבר 1976, עמוד 7
״ • מועדון אלהמברה שבעיר גראנאדה, ספרד, שחבריו מתמחים באיסוף חפצים בעלי חשיבות היסטורית, פנה לדויד בן־גוריון בבקשה לקבל את אחת מ- מיגבעותיו המשומשות. כיוון שההזדמנות האחת שבה חובש ראש־הממשלה מיגבעת היא בתפילת יום־העצמאות בבית־הכנסת ישורון בירושלים, ומאחר שהיו לבן־גוריון רק שלוש הזדמנויות לחבוש את המיגבעת והיא טרם בלתה, נענה המועדון בשלילה. * בדרך לאילת — במאי שרגא פרידמן — תיפאורה מרסל יאנקו — הבימה. ** הכוונה להוא הלך בשדות מאת משה שמיר ובערבות הנגב ליגאל מוסיד זון.
גליון 2095, 26 באוקטובר 1977, עמוד 39
אולוגיד. זיו -חוסלה -ביגלל הבשורה שבן־גוריון נשא והפיץ. בשורת הממלכתיות, שהביאה בפועל לאובדן הערכים של ארץ־יישראל-ד,עובדת במערכתשזחינוך. … • עם נצחון והאורתודוכסיה היהודית, האם אתה צופה את שקיעתנו ץ • האם ׳מקדם,הקנאות כחכרד הישראלית מצוי כתהליך של התנכרות ז אותו פילוג ופיצול מערכת־הח״נוך, שנעשה בהשראתו ובאשמתו -של דויד בן־גוריון, סילק את תנועו׳ת־הנוער החלוציות מתוך בתי־הספר.
גליון 2077, 22 ביוני 1977, עמוד 34
לא במיקרה היה ז׳בוטינסקי אנטי־דתי מה כרה, כמו הרצל לפניו ובן־גוריון בימיו. היה ברור כי הדת, שצמחה בפזורה (ואולי אף גרמה לה, כדעת רבים) תפנה את מקומה ללאומיות החילונית המודרנית. … שדהו 3ן־גוריון ין זה מיקרה ששני המורים של הדור, שני היריבים הגדולים — דויד בן־גוריון ויצחק שדד — ,גדלו שניהם בחו״ל, במיזרח אירופה, ובאו ארצה אחרי התבגרותם.
גליון 2080, 13 ביולי 1977, עמוד 13
ראש־ממשלתה הראשון של ישראל, דויד בן־גוריון, ביקש לשלוט בהכוונת הטיפרות והתרבות ! … מהלך הפגישה אמר שמיר לבן- 6גוריון :״לא נקלוט עלייה, כל זמן שראש הממשלה העיכרית יכבד את אורחיו כסיגריות שכתוב עליהן, סטראנד ספיישל אלא שבן־גוריון לא נותר חייב לשמיר, ולוא אף לשניה קלה, והשיב : ״ראש הממשלה חדל לע׳טן ואינו רואה מה כתוב על הסיגריות...״ בדבריו באותה פגישה ניסה שמיר, ל ראשונה בתולדותיו, לעטות על עצמו אר שת אינטלקטואלית, וניסה לפתח תיזה ׳של מטבעות־לשון שהושת כפילוסופיה.
גליון 2378, 28 במרץ 1983, עמוד 15
הממשלה הרמונזה צורזמת ״בין מישרד ראש־הממשלה ובין מישרד־החוץ, כבין ראש-הממשלה ובין שרת- החוץ בז&ופן אישי, שוררת הרמוניה ג מד רה!״ קרא השבוע דויד בן־גוריון בתדר עת-ניצחון בכנסת. היתד. זאת הכחשה גמורה לידיעות על סיכסוך אישי חמור בין גולדה מאיר ושימעון פרם, שנפרם ונותח בהרחבה בעיתונות והוזכר בכנסת. אולם עוד לפני שבן־גוריון הספיק לק רוא את דבריו, באו כמה ידיעות אחרות שהוכיחו כי ההרמוניה בין גולדה ופרם צורמת במקצת.
גליון 2368, 19 בינואר 1983, עמוד 53
על סדר יומם עמדה שאלת חוק-העיתונות, שבן־גוריון עומד להציעו לכנסת. ״מה אתם חושבים לעשות נגד חוק זה? … מרד כי נזרוק, בהציעו לכנסת לדון במתן עיטורים :״ראש־הממשלה מקבל בהכרה ובתודה עיטורים מחוץ־לארץ, והוא צריך להביע תודתו באותה דרך.״ • ראש-הממשלה חרד בן־גוריון, בתשובה להצעתו של נורוק :״אם ננהיג אצלנו עיטורים, יתחילו עסקים ויתחילו רינונים על כל דבר שינתן.״ • ח״כ מפא״י ישראל גורי, בהביעו את דעתו על המרננים על שנת העשור : ״למה אתם חושבים שזה מיותר — האם בכל שנה מייסדים את מדינת-ישראל?
גליון 2588, 8 באפריל 1987, עמוד 4
על המילה השכיחה ביותר בלשון העברית (״סוד הזנבות״ ,העולם הזה .)11.3.87 העליתם את דניאל פרסקי מקיברו וציינתם את מילחמתו בבן־גוריון על שהחרים את המילה את, המילה השכיחה ביותר בלשון העברית. גם אני הקטן ( 157 סנטימטר) ייצאתי חוצץ נגד בן־גוריון. טענתי היתה שמילה זו היא המילה הראשונה שנבראה בעולם, שהרי התורה פותחת באומרה: בראשית ברא אלוהים את.״ ד״ר ראובן סיוון, ירושלים דוקטור קונדום ביום ראשון בלילה, בשבוע שעבר, סיימתי את עבודתי בחצות.
גליון 2646, 18 במאי 1988, עמוד 37
922 ובין התרשמותו של צעיר יהודי מפלונסק בשם דויד גרין, שירד כמוה בחוף יפו 17 שנים לפני כן. גרין, ששינה את שמו לבן־גוריון, תיאר את החווייה כך.׳ ״הירידה בחוף יפו, בסירות הערבים הסוחבים ומטל־טלין וזורקים אנשים וחפצים בקולי־קולות, בשפה זרה ומוזרה ובתנועות- ידיים מיזרחיות — לא היתה מן הדברים הקלים והנעימים ביותר...״ והוא הוסיף לתאר את ״סימטאות־יפו הצרות והמלוכלכות״... … נורא פחדתי ממנו.״ הפחד האינסטינקטיבי הזה מפני הערבים, כאילו היו בני־אדם מסוג אחר שאי־אפשר לבטוח בהם, והשייכים לכוכב אחר, לא נטש את ורה שנרמן עד יום מותה, כשם שלא נטש את בן־גוריון עד יומו האחרון. זהלא הי ה בי תשמר עי פי ם בו אהבה!
גליון 2723, 8 בנובמבר 1989, עמוד 21
אתה לא היית כוח, אני לא הייתי כוח, רטוש לא היה כוח, הכנענים לא היו כוח, יגאל אלון לא היה כוח, יצחק שדה לא היה כוח, אף אחד לא היה כוח, בן־גוריון היה כוח. ושמע, אתה רוצה שאני אכתוב פה עכשיו ספר בראיון איתן־? אז אני אגיד לך: אילו ואילו ואילו לבן־גוריון לא היה מגע עם יהדות ארצות־הברית, ואילו יהדות ארצות־הב־רית לא היתה ממלאת את כוחו למלא את השאיפות שלה, בעצם, היתה מדינת־ישראל אחרת.
גליון 1074, 30 באפריל 1958, עמוד 2
״ לפעולות דור המרד למען שיחדור המולדת, ידעתם יפה להסתייג מהמטרה המפלגתית לעתים רחוקות נתגלגלו גליונות עתונים ובבקר דויד בן־גוריון בבית־משוגעים• ,על הכנס. זאת יש לציין לזכותכם. … הצעירים אליעז סמואלוב, תל־אביב קראו כל החולים במקהלה, לפי הוראות יותר היו פשוט צעירים מדי. הרופאים :״יחי בן־גוריון!״ רק איש בעוד שאנחנו חיינו רק האובייקטים של אחד נוף שער הגיא חומר העתון (מלבד החתום מטה, ששלח שתק• כששאלו ביג׳י לפשר שתיקתו, השיב אינכם חייבים להסכים לפעולות ועדת המפעם לפעם רשימה או שיר מן הדרום) האיש :״אני לא משוגע.
גליון 1012, 6 במרץ 1957, עמוד 7
בשעה שמונה בבוקר באו ראשי המפלגה אל ביג׳י, שם ישבו כבר אנשי מפ״ם שחיפשו דרך לפשר בין שני חלקי החלטת מפלגתם. ואז נפלה ההפתעה הגדולה ביותר: בן־ גוריון הודיע כי לא יתבע משותפיו בקואליציה הצבעה מפורשת בעד הנסיגה. … על כן, שע ת ספורות לפני שנועדה הכנסת להתכנס, חודיע דויד בן־גוריון על וויתורו. מבחינת החישובים המפלגתיים — חם וחוסל ד,משנוי.
גליון 1112, 21 בינואר 1959, עמוד 4
*W.Hiff*# A xp-a *wAox NORTH SHOW HONORS ROSS AiSCHlRW יכול לנסוע לירושלים ולתקבל על־ידי נשיא ישראל ועל־ידי אותו אדם דגול מרבבה, דויד בן־גוריון. הוא יכול להנציח את הפגישות בתמונות. … היהודי הרגיל, התורם את דולאריו למגבית והמוכן להגן עד טיפת הדם האחרונה (כמעט) על כבודה של ישראל, אינו מתעניין בהרכב המפלגתי של ישראל. בן־גוריון הוא המנהיג המוכר, משמע שהוא גאון וגיבור ומלאך.
גליון 1079, 4 ביוני 1958, עמוד 4
״יחזקאל יקר,״ כתב ראש הממשלה דויד בן־גוריון ליחזקאל סהר, אותו סילק ביג׳י עצמו בצורה מבישה, אף ללא נסיון להסתיר את העובדות ,״שר המשטרה הודיע לממשלה בישיבתה השבועית מיום 18.5.58 על החלטתך להתפטר מהמשטרה.״ אחרי אי־אמת אדיבה זו המשיך ביג׳י במטר השבחים הוטל עליך להקים יש מאין ולארגן משטרה שתרכוש אמון הציבור ותהיה ראויה לתפקידה הקשה בישראל. … אולם לפני שיצא, עוד הספיק סהר להשתתף בחמש מסיבות מפוארות שנערכו לכבודו בכל מחוז משטרה לחוד, לקבל תעודות הרשמה של 6000 עצים באחד מיערות הקק״ל, אחרי שכל שוטר הוכרח לתרום סכום מתאים למימון נטיעתו של עץ אחד, ולהשתתף במסיבה רישמית שהרמטכ״ל, רב־אלוף חיים לסקוב, ערך לכבודו, בבית ידידו האישי, עמוס בן־גוריון. לא היה זה מקרה. אנשי החצר של ביג׳י חשבו כי אם יעטפו את גלולת פיטוריו של סהר בעטיפת מליצות נשגבות ושקרים חסרי־בסיס, יקבל הציבור ההולך לקלפי בעוד כשנה את גירוש סהר כמעשה שהיה צפוי מראש, ישכח את המאבק העקשני של הלוחמים בשחיתות שחייב גירוש זה.
גליון 1081, 18 ביוני 1958, עמוד 5
קשה להניח שאברהם זלינגר, הממונה על הופשטטר, יעשה צעד כזה. לעמום בן־גוריון, שהוא אמנם ידידו של כספי, אין זיקה למחלקתו של הופשטטר והוא אינו מוסמך לעשות כן. … ז׳בוטינסקי שר שבארץ יחיה לו בנחת ואושר, בן טרב, בן נצרת ובניו האמנם מוכרחים תלמידיו להיגרר אחרי מושגי הגטו של בן־גוריון, לתמוך במדיניות הכושלת של מימשל צבאי, שוד הקרקעות מאזרחי ישראל׳ הקיפוח וההפליה המתמידים — במקום לעשות מאמץ נועז להפיכת המיעוט הערבי בישראל לחולית־הקשר הטבעית בינינו לבין המדינות השכנות?
גליון 1160, 16 בדצמבר 1959, עמוד 17
אנשים מיי לדתלממשלה במצב בלתי רגיל היו כמה ח״כים של מפא״י בעת ההצבעה על בחירת סגנים ל־יושב־ראש הכנסת. אחרי שדויד בן־גוריון אישר שעות ספורות לפני ההצבעה את ההסכם בין ח״כ מפא״י עקיבא גוברין לבין ח״כ חרות הד״ר יוחנן באדר, על בחירת חמישה סגנים בלבד, הודה ח״כ מפא״י החדש גדעץ בך ישראל :״זוהי הפעם הראשונה אחרי אלפיים שנה שאני מצביע בעד איש חרות בפעם הראשונה אחרי אלפיים שנה פרצו השסע גם מחיאות־כפיים כאלה בכנסת. … פנינים גרייבסיים: כשקנה שטיח־צמר מתוצרת־בית בשדר,־בוקר, ק ווה כי הצמר בא מכבשים ״שדויד בן־גוריון גזז אותם במו ידיו.״ ע, לי תימן לא נבהלו מן המטוסים, אותם חשבו לנשרים, אלא מן האוטובוסים, שחשבום לדרקונים בתוספת לכתבה פירסם הירחון את תסנותיהם של האנשים המייצגים לדעתו (ולדעת הפקידים שהדריכו את גרייבס וצלמו) את המדינה: הסופר ״המהולל״ משה שמיר, הארכיאולוג ד,״נודע״ יגאל ידין, חבר־קיבוץ (נחשונים) יצחק לוי, השחקנית דינה דו* רון, סגן (שריון) יעקב.
גליון 844, 24 בדצמבר 1953, עמוד 10
הוא הש תתף בשיחות רודוס, שוחח כמה פעמים בחשאי עם המלך עבדאללה, גויים לאו״ם אחרי מעשה קיביא. אך כמו דוד בן־גוריון, מורו ורבו, היה תמיד בטוח שרק מעשים ישראליים ישנו את המצב, בכוח עובדות מוגמרות, ושמדינות העולם תכרנה בסוף תמיד בעובדות האלה. … אולם אין הוא שייך למפא״י כפי שהיא ידועה, אלא למפלגת־על בלתי־רשמית: מפלגת דוד בן־גוריון. זוהי מפלגה יהודית לאומית׳ ש מטרתה העיקרית ליצור שטח מחייה לעם היהודי.
גליון 1243, 12 ביולי 1961, עמוד 12
היה ברור ששיגורו של הטיל נועד למטרות מדיניות פנימיות וחיצוניות. ראש הממשלה, דויד בן־גוריון, הודה בכך בעצמו בישיבת הממשלה, בראשית השבוע, כאשר ציין כי לטיל היתד, מטרה מדינית תעמולתית — להוכיח כי בידי ישראל מצוי טיל מתוצרת עצמית לפני שרע״ם תשגר את הטילים האמריקאים שתקבל, אותם תימנה לשלח ביום המהפכה שלה, החל ב־ 23 ביולי. … הכתבים הצבאיים, למשל, לא ישתתפו במסיבת עתו־נאים שזימן אגף השיקום של משרד הבט- חון, במטרה השקופה להאפיל על שביתת הנכה אמנון טוזילי מול ביתו של בן־גוריון. אשר למסיבה נוספת, אליה הוזמנו, עם מפקד חיל הים אלוף יוחאי בן־נון, החליטו להשתתף בה, כדי לא להעליב את בן־נון.
