נמצאו 6,944 תוצאות עבור "בן גוריון"
גליון 1293, 20 ביוני 1962, עמוד 8
אחרי סיום דו-השיח הישראלי־אמריקאי, הבטיח ראש־הממשלה אישית להעניק לקונגרס הייחודי __קר, ליד מלון המלך דויד, כדי להקים שם מרכז לאירגון זה, כהפגנה נוספת להתרחקותו של בן־גוריון מן ההסתדרות הציונית. הם סומכים עליהם כיום. … ״ ״אנו אמריקאים: אם נדהמו האמריקאים מדברי הציונים השולטים בישראל, עוד לפני שנפתח הפה הראשון בדו־ה־שיח, היה ברור לכל כי מטרתו האמיתית שונה מזו שהוצהרה רשמית: לבן־גוריון היתר, זו הזדמנות יוצאת מן הכלל להפגין איבה לדר׳ נחום גולדמן, ואילו לפרינץ היתד, זו הזדמנות להעלות את קרנו של ארגונו הקטן על־ידי קבלת גושפנקה ישראלית רשמית.
גליון 1279, 14 במרץ 1962, עמוד 5
אתר, היית אחד האנשים שהכריעו את הכף במפלגתך למען הקמת הקואליציה הנוכחית עם בן־גוריון — אחרי שחשף את דמותו בימי הפרשה, אחרי שהובס בבחירות, אחרי שירד למיעוט של שליש. בקואליציה זו העניקה מפלגתך לבן־גוריון מעמד של שלטון־יחיד מוחלט. מאז התדרדרה ממשלה זו עד כדי הנחת חוק נאצי׳ כמו חוק לשון הרע על שולחן הכנסת.
גליון 1292, 13 ביוני 1962, עמוד 20
בעוד אשר לפני שמונה וחצי שנים הציג בן־גוריון את הליכתו לשדה־בוקר כמעשה הירואי של פוליטיקאי היודע מתי ללכת ובוחר לו נווה פרישות להגות בו, כמעט ולא היו שומעים לטענות מתנגדיו, שירידה זו לשדר,־ביקר נעשית צורך עליה חדשה לכם ראש־ה&נד שלה, ולא באה אלא לעשות רושם ילכרור כתרים נוספים. … ״ פ סו קי ה ש בו ע ח״ב מפא״י זלמן ארן :״מפא״י הפכה למפלגת נבחרים רבים ובהירים מועטים!״ ח״כ מפא״י אברהם הרצפלד, לבן־גוריון :״גם אם אתה שר ועומד בראש מלכות, אל תאמין בעצמך!
גליון 1081, 18 ביוני 1958, עמוד 6
רוב הנואמים דאגו שלא לסבך את עצמם בויכוח ההיסטורי בין ארלוזורוב ובן־גוריון. אפילו משה שרת, מזכירו של ארלוזורוב שסולק על־ידי ביג׳י, הטביע בים של מלל חסר־תוכן כל רמז על הדו־קרב שהטיל את צלו על הימים האחרונים של המנהיג הגדול. שני צלילים הפריעו את ההארמוניה בגל ההספדים לאיש שהיה בחייו ״דיסונאנס״ בתנועת־הפועלים (העולם הזה .)1080 האחד סופק על־ידי בן־גוריון עצמו: הוא נמנע מלהשתתף אף באחד מכל ההספדים והאז־כרות.
גליון 857, 25 במרץ 1954, עמוד 14
להצלחה גדולה זכה באותה מסיבה אחד מחברי-המשק שהופיע כדוד בן־גוריון, הסער, בתחפושתו המוצלחת אפילו את פאולה בך גוריץ, שחשבה אותו לבעלה, הזמינה אותו לשבת לצידה. הופיעה כבן־גוריון בנשף תל״אביבי גם הקול־ישראלית רות שפירא, שלבשה מכנסי חאקי, חגרה אקדח, חבשה פיאה נכרית מצויינת׳ הרכיבה חוטם מלאכותי, נשאה בידה חליל וספר אפלאטוני, חדלה להזכיר את המלה חברתה על גלי האתר, לאה פורת, הו פיעה, לעומת זאת, כנזירה פשוטה, החליפה ,מחמאות עם השופט ישעיהו הראל, ש התחפש למאהאראג׳ה הודי !
גליון 1222, 22 בפברואר 1961, עמוד 4
השבוע בא סופו של עוד מסווה הגון. פנחס רוזן, האיש שאמר ״לא״ לבן־גוריון ברגע המכריע, הפך להיות סמל של התקוממות אנשי־הרוח נגד תעלולי ביג׳י ונטיותיו הדיקטאטוריות. משום כך אף זכתה מפלגתו להערצה גלויה מצד פרופסורים כאזרחים פשוטים• עד שבא מיכתבו של איש הארץ, יעקוב רוזנטל( ,ראה עמודים 8־ .)9מיכתב מאלף זה קרע את המסיכה מעל פני רוזן, הציגו כעסקן מפלגתי מן הסוג הערמומי הרגיל, המשמיע בפומבי הכרזות נגד בן־גוריון — ובאופן פרטי מפלס לו דרך לשלטון דיק־טאטורי.
גליון 1234, 10 במאי 1961, עמוד 10
אנשל שפילמן, מרכז הועד להוצאת כתבי לח״י, הציע לארגן את יום יאיר כעצרת, בה ישותפו חוגים רחבים אותם אף דאג לציין :״מבן־גוריון ועד בגין״ .יעקב אליאב (לבשטיין) ,קצין־הבטחון של בנק ישראל, הציע להקים חוג רעיוני, מתוך מגמה ברורה ליצור מסגרת לגיוס לוחמי המחתרת לתמיכה בקבוצת דיין־פרס. … ״ ענה לעומתו הגלילי :״ומי לדעתך צריך לדברי בן־גוריון? דיין?״ התפרצויותיו הנוספות של שייב הושתקו על־ידי הנוכחים, שפתחו בשירה :״הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד...״ ארגוגים טי ר ת לדו״י ״לח״י היה אירגון שלחם לשחרור הארץ מידי האימפריאליזם, ומי שרוצה להמשיך בדרך הארגון, חייב גם היום להילחם באימפריאליזם,״ קבע השבוע יוסף הגלילי, לוחם לח״י ותיק, במסיבה שנערכה באולם טל בגבעתיים לרגל הוצאתם לאור של שני כרכים מכתבי לח״י.
גליון 2272, 18 במרץ 1981, עמוד 80
הסקירה ההיסטורית המקיפה של דויד בן־גוריון, אף שלא הזכיר את אפלטון ובודהא, היתד, רגילה בהחלט. … עטפתי אותו בעלה,־התאנה, זרקתי אותו לפח — וגרמנו.״ אנשים י• בעצם השבוע בו התחוללה שערוריית ההשמצות במליאת הכנסת, לאחר שח״כ חרות מנחם בגין קרא לעבר דויד כן־ גוריון ״מלשין״ ,הדפים היומון וזארץ במדורו לפני 30 שנה קטע זעיר מתוך פסק־דינו של בית־מישפט-חשלום העברי, שהחליט בשעתו לדרוש מבן־גוריון לשלם את הוצאות המישפט ולפרסם התנצלות על שקרא למשה סמילנסקי המנוח בשם ״מלשין״. >• האיש המסתתר מאחורי שם העט ״פרשן צבאי״ בהארץ אינו אלא ישראל כר, הסופר הצבאי של דבר.























