חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 3,151 עד 3,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 64
עזר, בין השאר, הוא איש 90 חושים, של אימפולסים (חושים זה דבר טוב, אימפולסים לא) .הוא תפס פיתאום בחוש שבמילחמות לא רק לא נפתור שום בעייה, אלא רק נחריף כל בעייה ; שתקופת הסער והפרץ, שפתח בה בן־גוריון במילחמת ,1956 כילתה במרוצת השנים את המשאבים ואת האשראי של ישראל גם יחד, שהסיכוי היחיד — כן, סיכוי, ואולי רק שמץ סיכוי — שיש לישראל להתקיים הוא בנסיון לטפח את השלום. … עכשיו, כך יש להניח, ציווה שר־הביטחון יצחק שמיר להגיח על מיכתבתו את ״אנחנו ושכנינו״ ,״בהלחם עם״ ושאר כתבי דויד בן־גוריון. הסוף יהיה, שבגין יטלטל אותו ממישרד למישרד, עד שהוא יכתוב עבודת דוקטור על מפא״י.
גליון 2242 (20 באוגוסט 1980), עמוד 24
ביליתי שעות רבות בבי תו של בר, בשיחה על צה״ל, מילחמותיו ובעיו תיו. מכיוון שהיה ממקו רביו של דויד בן־גוריון, היה בפיו שפע של מידע, והוא ניפץ את האלילים בלי־רחם. … הוא היה גם אחד הראשונים שהצביע על הסכנות הכרוכות בהת גבשותה של קבוצת־הצעירים דאז (שימעון פרס, משה דיין, אהוד אבריאל וחבריהם ).כאשר פרצה פרשת- לבון, תבע ממני לתמוך בלבון, כדי לחסל את סכנת הדיקטטורה של בן־גוריון ונערי חצרו( .באותם הימים היה הגבר האלגנטי, בעל ההיגוי הייקי המובהק, מרצה מערכת־הביטחון, להיסטוריה צבאית ומקורב לראשי למרות שהכל ידעו שהוא בעל דיעות שמאליות מאוד, ומייודד מאוד עם משה סנה).
גליון 2255 (19 בנובמבר 1980), עמוד 41
אלחנן ישי, שהוגדר פעם על־ידי דויד בן־גוריון .,אחד האנשים ההגונים וההוג־נים,״ היה ממקורביו, כיהן כראש אגף־ הנוער־והנח״ל במישרד־הביטחון ומילא אחר־כך תפקידים ביטחוניים רמי-דרג. … פריצה לחיפוש מיסמכים ^ שי פנה אל הנשיא נבון, שגם עימו הוא בידידות מתקופת שירותם המשותף אצל בן־גוריון, והציג לפניו את הנושא כולו. תגובת הנשיא: ביטול הענקת פרס־כץ במישכן־הנשיאים.
גליון 2274 (1 באפריל 1981), עמוד 84
ה ם דיברו על מ חנו ת ״בתל־אביב, בבי תו של שגריר צרפת מר ז׳ילבר — שגריר שטרח ללמוד עברית — סעדנו ב מחיצ תו של בן־גוריון וגב׳ בן־גוריון. גברת בן״גוריון הי ת ה הדוגמה המו שלמת למ ה שמכנים בפולקלור, ה,יידישע מאמע׳ .היא נבחה בהופעתו של מונ טאן אמש ואף שאינו •יהודי בל־עיקר, חיבבה או תו מאוד• אותי ...היא הי ססה.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 15
אישים האיש שלא ידע אחד הסיפורים שטרם פורסמו עד כה בקשר לאישיותו של איסר הראל, מי שהיה הממונה על שירותי הביטחון, נוגע לתקופה בה היה בשיא השפעתו על ראש־ד,ממשלה דאז: דויד בן־גוריון. באחד הימים לא היסס איסר והציע לאחד מהמקורבים ביותר לביג׳י, שיעלה בפניו את הרעיון למנות אותו, את איסר, כסגן ראש־הממשלה. … על רקע זה צריך לראות את המכתב שכתב השבוע דויד בן־גוריון להוצאת הספרים שהוציאה לאור את ספר עלילותיו של איסר הראל — המימונה.
גליון 2059 (16 בפברואר 1977), עמוד 26
וכך, תבע פרם לצרף גם את שרי־הביטחון של מדינת־ישראל לתצוגה. דוד בן־גוריון היה מיוצג שם ממילא, כמקים צה״ל. … ילדי בתי־הספר, שהם עיקר המבקרים במקום, יכולים לראות עתה במדור על שמו של שמעון פרס תמונות רבות מתקופת כהונתו כמנכ״ל משרד־הביטחון, בעיקר לצידו של דוד בן־גוריון. הם יכולים לראות שם כל מיני אלבומים וחוברות שקיבל במתנה בסיוריו ולהתרשם עד מה רבה היתד, חשיבותו של פרס בצה״ל.
גליון 2057 (2 בפברואר 1977), עמוד 13
8הסבר מקורי אחר להצ־ היום שנו א״ם נו־גוויוו ונ סו את ״גאו יויו * הנוונ 0וו שהחרים ונצח אזז הסימן * שיו סאס־ו׳ של מנהו ביתיהסבו מצרי ה לי ל ה בז בערה אלט לנ ה ד״ר מיכאל בר־זוהר, במאמרו על סף מילחמת־האזרחים, מביא פרקים מתוך הטרילוגיה שלו בן־גוריון, תוך הצגת כמה פרשיות ממילחמת* השיחרור ומשנותיה הראשונות של המדינה. … כאשר נשאלה גז מדוע היא מתנגדת כל־כך לחוק ההפלות החדש, השיבה :״אילו בן־גוריון היה חי, גם הוא היה מצביע נגד.״ גז היא אחת משתי חברות- הכנסת שהכשילו את הצעתהחוק להתרת הפלות מלאכותיות -שהגיש אורי אבנרי לכנסת לפני שמונה שנים. 81 כשירדה חברת-הכנסת שולמית אלוני מעל דוכן הנואמים באולס-המליאכה עצרה אותה עמיתתה גאולה כהן- ,שהיתה נגד חוק ההפלות המלאכותיות, והחלה מתווכחת איתה.
גליון 2023 (9 ביוני 1976), עמוד 11
לביסוס טענת ה״סילוף״ צבר ב. מיכאל קולקציה משונה של ראיות. מבן-גוריון עמד וציטט, ש״רוב מניינם של ערביי הארץ סירב, ומסרב להיכנס למערכה... מיפו, מחיפה ומירושלים ביקשו שלום נניח שבן- גוריון דייק. ובכן מה ז מבחינה מעשית, הפעילות המשמעותית של היישוב הערבי בארץ התבטאה כולה בייזום וטיפוח מאמץ המילחמה ביהודים. … מן הצד הערבי אין נשמע אפילו ציפ- צוף של רמז דומה. ואם כבר מצטט מיכאל את בן־גוריון, אז לא לחצאין. ערב המילחמה אמר ב.ג ,.
גליון 2101 (7 בדצמבר 1977), עמוד 50
.״ ״אין לי הרבה סיכות לצחוק,״ אמרה... ״עד אשר ייפגש נאצר עם בן־גוריון — כנסיון לפיתרון של שלום.״ אחרי שעדנה מסרבת להצעות הנישואין של ראם, הוא עומד להינשא לידידה אחרת שלו — דידי העיתונאית. … מארבסיסט שסירב להילחם נגד ישראל עד אשר ייפגש נאצר עם בן־גוריון בניסיון לפיתרון של שלום. הוא נעלם בשקט, כך סיפרו לי שבניו, שיותר לא שמעו אודו תיו עד שראיתי את התמונה.
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 18
עשור למילחמת ששת הימים עבר, וא״א אפילו לא הרגיש בו. הבוקר מצא בעיתון סימן למהפכה: בן־גוריון טוהר מחרפת אלטלנה. שמיר כתב משהו נגד הקליקה. … היה יכול להוריד את המסגרות מהתמונות של בן־גוריון וברל, אבל אלה מסגרות מיושנות.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 40
כאשר הסתיימה המילחמה יכלה ישראל להגיע לשלום עם העולם הערבי — אילו היתה סוכנה לפתור את כעיית הפליטים, ולהחזיר לפחות חלק מהם לתחומי המדינה. אבל דויד בן־גוריון, שרצה במדינה יהודית ה ר מוגנית, לא היה מוכן לכך. … מ״לחמוחהעצמאות, אשר יכלה להסתיים בניצחון אמיתי אילו קם השלום, הסתיימה בשביתת־נשק רופפת, שהפכה את הניצחון הצבאי למפלה פוליטית. העולם הערבי החרים את ישראל, בן־גוריון חשש שפא מצריים מתעצמת מדי, והוא החליט לפתור את הבעייה באמצעים צבאיים, בהזדמנות הראשונה.
גליון 2415 (14 בדצמבר 1983), עמוד 27
זה קרה בימי ראש־הממשלה ושר־הביטחון דויד בן־גוריון. רו! שלו, ולא רוחו של מנחם בגין, מרחפת על פני התהום הזאת. כאע בא בן־גוריון לבקר בנצרת עילית, עקף את נצרת הערבית ו7 נכנס אליה, כשם שלא ביקר אף פעם א חת, בכל שנות שילטו במדינה, בכפר ערבי.
גליון 2451 (22 באוגוסט 1984), עמוד 19
תחילה התעופפו בחלל שמות רבים: דויד בן־גוריון (שהיה באופוזיציה) ,יגאל ידין, יגאל אלון, שימעון פרס, משה ריין. … כאשר נפזקו העיצומים של עובדי המיטען בנמל־התעופה בן־גוריון, פרצו הנוסעים השמחים בקריאות ״בגין!
גליון 2454 (12 בספטמבר 1984), עמוד 37
בכינרת חיכו לארון ראשי ההסתדרות ומפא״י ורק איש אחד, ידיד־לשעבר של סירקין, נעדר: זה היה ראש־הממשלה וראש מפא״י, דויד בן־גוריון. הוא כבר הודיע מזמן כי אינו חסיד של קבורות מחדש, וכי הוא מעדיף׳שהחיים יעלו ארצה, לא המתים. … ״ לפי סיכומה של מארי סירקין בפוסט. קשה להניח כי בן־גוריון התכוון לשנת . 1984
גליון 2477 (20 בפברואר 1985), עמוד 15
כאשר כיהן כיועץ המישפטי לממשלה, שירת את תיד בן־גוריון וכל מזימותיו. בין השאר גיבש הצעת־חוק, שקבעה עונש־מוות על שורה של עבירות נגד ביטחון המדינה, ושגם שאר סעיפיו היו דרקוניים. … אולי אין זה הוגן להשוות את תקופת״כהונתו של כהן כיועץ המישפטי לממשלה לתקופתם של מאיר שמגר, אהרון ברק ויצחק זמיר — כי כהן היה בורג במערכה השתלטנית של בן־גוריון, בתקופה שהיתה רחוקה מאוד מן הליברליות(היחסית) של ימינו.
גליון 2406 (12 באוקטובר 1983), עמוד 29
פגשתי שם באנשי מישרד־החוץ, דויד בן־גוריון החליט, בראשית ימי המדינה, שלא כדאי לקבוע בחוק את גבולות־המדינה, כי מדינת־ישראל דומה למסטיק. … במשך שנים היה ד בהודעה סתומה של ״מקורביו״ שהוא שוקל פרישה מן הממשלה כדי להרעיד את אמות הסיפים דויד בן־גוריון הישווה אותו לחיו המלך, אנשי־עסקים ספרותית התעשרו על חשבונו, הוא עצמ גבה עשרת אלפים דולאר עבוז ראיון קצר עימו.
גליון 2390 (22 ביוני 1983), עמוד 15
עזר אווז במשך שנים רבות בילבלו את מוחנו בטענה כי יש תרופה אחת לכל חוליי המדינה: שיטת הבחירות האיזוריות. את הרעיון המציא דויר בן־גוריון. עם־ישראל מנע ממנו שוב ושוב רוב מוחלט בכנסת. בן־גוריון רצה להתחכם ולהשיג את הרוב המוחלט באמצעות טכסיס — הנהגתה של שיטת־הבחירות, שתבטיח למיפלגתו, שהיא מיעוט בציבור, רוב בכנסת.
גליון 2383 (4 במאי 1983), עמוד 33
ישנו כבר שטר הנושא את דיוקנו של דויד בן־גוריון, ואילו יצחק רבץ — ייבדל לחיים ארוכים — עוד יצטרך לחכות הרבה זמן( .מדוע קופח משה שרתי הוא לא היה ראש־מסשלה?) … בשום מדינה דמוקרטית בעולם אין מנפיקים בולים ושטרות־כסף הנושאים את דיוקניהם של פוליטיקאים, אלא אם כן היו מדינאים בעלי שיעור-קומה היסטורי. בן־גוריון היה אדריכל המדינה, לטובה או לרעה (בעיקר לרעה, לדעתי) ,ומגיע לו.
גליון 2348 (1 בספטמבר 1982), עמוד 19
כל האופוזיציה, מימין ומשמאל, רצתה בראשית שנות ה־ 60 לבטל את המימשל הצבאי, שהיה מוטל על האזרחים הערביים בישראל, חרות תמכה בביטול. דויד בן־גוריון התנגד. הדבר הוכרע על חודו של קול אחד. זה היה קולו של אריה אלטמן. הוא הצביע בעד בן־גוריון, נגד בגין. נץ גדול היה פה אב לבנוני בביירות אומר ׳לאשתו בשעת הפצצה :״תרדי עם הילדים למטה.
גליון 2561 (1 באוקטובר 1986), עמוד 12
זהו ההבדל בין סתם פוליטיקאי ובין מדינאי, בעל שיעור־הקומה של דויד בן־גוריון .״הזקן״ לא הסתכל בסקרים. לא היה איכפת לו מה תאמר הכותרת של מחר־בבוקר. הוא קבע יעד, חתר לקראת( בצעדים נחושים, וסמך על הציבור שיבוא בעיקבותיו כאשר יתבררו לו, בבוא היום, התוצאות. פרס, הרואה בעצמו תלמיד של בן־גוריון ויורשו, לא למד תכונה זו ממנהיגו.
גליון 2556 (27 באוגוסט 1986), עמוד 21
(לשיא הבורות מגיעים הצעירים הסבורים כי המתקוממים נגד תועבה זו פועלים ברוחו של בן־גוריון, אוייב התיבה ״את״ .אין כל קשר בין הדברים. בן־גוריון רצה, משום־מה, לבטל בכלל (את) התיבה ״את״ ,גם כשהיא רצויה ומועילה — ״בראשית ברא אלוהים השמיים והארץ״ .ואילו בפסוק ״יש לי את זה״ התיבה ״את״ אינה אלא שיבוש חמור.
גליון 2671 (9 בנובמבר 1988), עמוד 17
ר חל אבנרי, ה עו ל ם הז ה נמל־התעופה בן־גוריון. אולם הנוסעים היוצאים. המצלמה מתמקדת בזוג צעיר, יורם ושולה, הממתין למטוס. … באוניברסיטה מרצה הפרופסור אלמליח מאוניברסיטת בן־גוריון על כימיה אורגאנית. ויכוח ידידותי בחרר־הסגל.
גליון 2574 (31 בדצמבר 1986), עמוד 21
באמת משהו בשביל חיילי־שוקולד. כעבור כמה שבועות ערך דויד בן־גוריון, יחד עם יעקב דורי וייגאל אלון, מיסדר גדול לכל חטיבת גיבעתי ברחובות. … בבית־המישפט שלנו בוטל הצורך בשבועה, רווקא לפי דרישת הדתיים. גם הנוסח שנקבע על־ידי בן־גוריון לשבועת־צה״ל אינו דתי .״הנני נשבע ומתחייב בהן־צידקי לשמור אמונים למדינת־ישראל״...
גליון 2630 (27 בינואר 1988), עמוד 36
החלטה קודמת להעניק את פרס ביאליק לחוכמת־ישראל להוד בן־גוריון(תשי״א) עוררה הסתייגויות והירהורים, והיוותה תקדים מסוכן. התקדים נעשה מסוכן פי־כמה כשדור בן־גוריון זכה בפרס בשנית בחלוקה ה־ 39 לשנת תשל״א.
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 8
כמו אידן, חי אשכול כל חייו בצילו של לוחם מדופלם (צ׳רצ׳יל שם, בן־גוריון פה). כמו אידן, לא נתבע מעולם להכריע בענייני שלום ומלחמה.
