חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 3,026 עד 3,050)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2494 (19 ביוני 1985), עמוד 38

ידידותיה הטובות היו ורה וייצמן, רעיית הנשיא הראשון ופולה בן־ גוריון רעיית ראש״הממשלה הראשון. שתי נשים שונות לחלוטין זו מזו. … נו, הם גרו שם במלון והיו באות אצלי לתפור והיו באות גם מקיירו והמשפחות העשירות ביפו, פולה בן־גוריון וצפורה שרת וגברת וייצמן. היא לא באה מקיבוץ, היא היתה מאוד אלגנטית, היתה פירסט ליידי, מאוד אלגנטית והתלבשה בסלונים הכי גדולים.
גליון 2563 (15 באוקטובר 1986), עמוד 17

פרס שאף לגדולה, והגדולה חומקת ממנו. הוא היה רוצה להיות בן־גוריון שני, לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה, אך אינו שומע אלא סיסמות נדושות. … נאומו בן חצי־השעה בכנסת מזכיר לי את אימרתו הארסית של וינסטון צ׳רצ׳יל על נאום של אנתוני אידן :״הג׳נטלמן הנכבד השתמש בכל המליצות הקיימות בשפה האנגלית, חוץ מאשר בפסוק,האדונים מתבקשים לכפתר את ביגריהם לפני צאתם מן השרותים.׳״ הנאום היה שטף של מילים ומליצות, חלקן לקוחות ממחסן־ הגרוטאות של העבר, חלקן פרי מירצו המילולי הבלתי־נלאה של פרס עצמו. לא היתה בהן השראה. בן־גוריון ידע לרומם את הרוח. בגין ידע לשלהב.
גליון 2493 (12 ביוני 1985), עמוד 36

ידידותיה הטובות היו ורה וייצמן, רעיית הנשיא הראשון ופולה בן- גוריון, רעיית ראש־הממשלה הראשון. שתי נשים שונות לחלוטין זו מזו. … נו, הם גרו שם במלון והיו באות אצלי לתפור והיו באות גם מקיירו והמשפחות העשירות ביפו, פולה בן־גוריון וצפורה שרת וגברת וייצמן. היא לא באה מקיבוץ, היא היתה מאוד אלגנטית, היתה פירסט ליידי, מאוד אלגנטית והתלבשה בסלונים הכי גדולים.
גליון 2500 (31 ביולי 1985), עמוד 20

המדינה. הקדוש־ברוך־הוא אמר לרויד בן־גוריון: עשית גדולות, הוא לא חזר לבודפשט, וההשמדה נמשכה. … בראנד עצמו סיפר כי נפגש בקאהיר לבקשה אחת שלך. מבלי להסס הביע בן־גוריון את מישאלתו: עם אישיות בריטית(הוא האמין שזה היה הלורד מוין, השר הבריטי שכל יהודי יהיה חכם, הגון וחבר מפא״י(כפי שנקראה אז מיפלגת־בקאהיר, אך לא היה בטוח בכך) .הבריטי אמר לו, לדבריו :״מה העבודה).
גליון 2524 (15 בינואר 1986), עמוד 4

נראה כי ההסבר הנכון הוא זה: כאשר קמה המערכת הנוכחית של העולם הזה, ב״ . 1950 היתה העיתונות כפופה ומשועבדת כולה למישטר־יחיד של דויד בן־גוריון. הוא נהג בה כבחתול־הבית שלו. הוא עצמו התפאר שאם הוא רוצה למנוע פירסום כלשהו, הוא מזמין את עורכי העיתונים, מספר להם את הסוד ומבקש מהם לגנוז אותו. … במשך הרבה שנים היינו כלי־התיקשורת היחידי שמתח ביקורת מתמדת, עיקבית וחריפה על מדיניותו של בן־גוריון בענייני פנים וחוץ, ושכרנו כל קשר־השתקה שלא נגע לצורכי- הביטחון החיוניים של המדינה.
גליון 2520 (18 בדצמבר 1985), עמוד 11

המעשה השני היה בקביעת האזרחות עצמה. בהתאם לתפיסתו של דויד בן־גוריון, נקבע כי לשום יהודי אין זכויות במדינת־ישראל, אלא אם בא הנה וקיבל אזרחות. … הרצל חזה שעם קום המדינה יחליט כל יהודי אם לבוא למדינת־היהודים ולהישאר יהודי, או להישאר בארצו ולהינתק מן העם היהודי. בן־גוריון לא הרחיק־לכת עד כדי כך, אך הוא קבע במפורש ובמודע שהמדינה שייכת לאזרחיה, ובעיקר לאזרחיה היהודיים — אך לא למי שאינו מוכן לבוא הגה.
גליון 2661 (31 באוגוסט 1988), עמוד 27

הכל התחיל, לדבריו, בשיחה עם דויד בן־גוריון שהפציר בו לכתוב ספר על ״המצביא העברי הגדול חניבעל״ .חניבעל כמובן לא היה ״עברי״ כלל — אף כי הפיניקים היו עם שכן, קרובים לעברים, ושפתם דמתה מאוד לשפה העברית. צבי הרמן מתקומם, בצדק, כנגד ״ייחודן״ של דמויות היסטוריות, תופעה הנראית ׳בעיניו גלותית, ומתגלה לפעמים גם בישראל. אבל עצתו של בן־גוריון לא נתנה לו מנוח. אחרי שחזר ללמוד את הספרות הכבירה בהיקפה על חניבעל, כולל ספרות רומית ומחקרים מאוחרים, הגיע למסקנה שדמותו של המצביא הנפלא הזה נראית לו באור חדש.
גליון 2659 (17 באוגוסט 1988), עמוד 7

הוא היה ראש ממשלת־ישראל, ראלים יצא — משום־מה — שם של עם יהיר, יורשם של דויד בן־גוריון ולוי אשכול. הוא הלך -הבז לזולתו, והמזלזל במיוחד בערבים ״.לכן היו להתנחלויות בלתי־חוקיות, שנועדו ליצור ״עוב המצרים דרוכים בכל רגע לקראת מחוות ישדות בשטח״. … התעוררו רגשות גם בצד הישראלי. ולא נותר מנהיג חזק, בן־גוריון שני, שיקבל החלטה וייסוג. ההתחכמות הראשונה גררה אחריה התחכמויות נוספות.
גליון 2588 (8 באפריל 1987), עמוד 11

אם נתייחס אל קהילת־המודיעין הישראלית כאל מיקשה אחת, הנה כמה שיאים בולטים: בינואר 1948 הודיעו כל מומחי־הביון של הסוכנות וההגנה(פה אחד!) לדויד בן־גוריון כי צבאות־ערב לא יפלשו לארץ בתום המנדאט. למרבה המזל, בן־גוריון לא שעה להם. ב־ 1954 בוצע במצריים העסק־ביש המפורסם, שהשיג שיא עולמי של טימטום תיכנוני וחובבנות מיבצעית.
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 33

אינני יודע למה מתכוון מי שמשתמש כיום במלה ״ציונות״ .יש ציונות של הרצל — תנועת השיחרור של העם היהודי: ויש ציונות של א״ד גורדון ובורוכוב ור׳ בנימין. יש ציונות של בן־גוריון ה״בלתי־ציוני״ ויש ציונות של משה ארנס ושל אריק שרון ושל בני קצובר. … בייחוד מאחר שאני תומך בהחלט בדעתו של מנהל מישרד־הקליטה, הרב לפידות, שהציונות(של הרצל וא״ד גור־רון ואף זו של בן־גוריון) פשטה את הרגל, וכבר מכבר היבעתי את דעתי כי הגיעה השעה לקצוב גבול לחוק השבות (כפי שטען בראשונה ידידי רטוש לפני עשרות שנים, אלא שאז עוד לא הסכמתי עימו).
גליון 1357 (12 בספטמבר 1963), עמוד 3

איש השגה תשי״א העולה החדש איש השנה תשי״ב סבקר הסוכנות שטוראק איש השנה תשי״ג יועץ טשפנוי כהן ונחתם חוזה איסור הניסויים הגרעיניים, זוהי שנה בה סולק הממונה על שירותי הבטחון ושמעון פרם הגיע לשיא הקאריירה שלו לפני שנעצר לפתע, זוהי שנה שבה הגיע הזמן להציג את השאלה השנתית: נאלץ דויד בן־גוריון להרפות מן השלטון מי יהיה איש השנה י מי היה האיש שעמד בו החזיק מזה שני דורות.













