חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 301 עד 325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1351 (31 ביולי 1963), עמוד 9

הם לא עשי זאת ולא יעשו זאת משום שאימת בן־גוריון עדיין רובצת עליהם• הם נכנעו לבן־גוריון פעמים אין־סוף — הן במדיניות החוץ, הן בתביעתו להדיח את לבון והן כאשר הרחיק בגסות את משה שרת מן השלטון. … כמובן שדבר זה השניאו על בן־גוריון, אך בן־גוריון גם לא יכול היה לוותר על שיקוליו. לא פעם, כאשר נעדר ארן מישיבת ועדת שרים או הממשלה עצמה, עיכב בן־גוריון את קבלת ההחלטה עד שתישמע דעתו של ארן.
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 6

הפלישה תהיה דרושה כדי למנוע התמרמרות ואכזבה בקרב חסידיו המושבעים ביותר של דויד בן־גוריון. יהיה לה משמעות רבה גם על רקע ההתמודדות הפנימית בין גולדה, אשכול ושות׳ לבין פרס ושות׳ על הירושה. … ״לא היו חילו־קי־דעות על הערכתי המדינית,״ סתר בפירוש את הודעת בן־גוריון. מדוע, אם כן, נאלץ להתפטר? תשובתו היתד, חד־משמעית: בגלל התערבותו של שמעון פרם. … הוא החליט לפתוח במסע־הסברד, קיצוני, אף השיג מראש את אישורו של דויד בן־גוריון למסע זה. אותו זמן היה שמעון פרס באחת מ־שהיותיו התכופות בחוץ־לארץ.
גליון 1203 (11 באוקטובר 1960), עמוד 3

מתחת למסווה של פיקוד משותף התגבשו שתי החזיתות: נערי־הזוהר של דויד בן־ גוריון מצד אחד — ומולם: ותיקי המפלגה. … על כן החליטו לחסל את לבון ולהחזיר את דויד בן־גוריון. בי רק בגרורי הזקן יכלו לטפס אל עמדות השלטון. … פעם אף נחשב למקורב לבן־ גוריון, ובעת הוויכוח הגדול שקדם למיב־צע סיני היה ידוע כ״אקטיביסט״ .אסונו היה, כי ברגע מסויים של תולדות המדינה עמד בדרכו של דויד בן־גוריון.
גליון 1914 (8 במאי 1974), עמוד 30

״בסוף שנת 44 נידאו אירגוני המחתרת בעיני בן־גוריון יריב עיקרי המסכן את מעמדו בעתיד, ויאולי יימנע יממנו למלא את השלוחות, שהאמין בייעודה ללא שמץ של ביקורת עצמית. ככל בעלי היצרים הפוליטיים העזים, ראה בן־גוריון את המציאות בלבן־ושחור בלבד. את אשר שנא — שנא בכל ריגשותיו. ״אז שנא בן־גוריון את ה׳פורשים׳ שיג־אה עזה, תהומית.
גליון 2244 (3 בספטמבר 1980), עמוד 33

איום על אשכול ך* ל אותה עת התהדק הקשר בינו ל ״ -בין בן־גוריון .״בן־גיריון רצה תמיד לדעת בן כמה אני. … לא רציתי שהוא ידע שאני כל־כך צעיר, ותמיד הייתי מתחמק מתשובה. בן־ גוריון הבין שאני מתחמק, התעקש, וזד, היה כזה מישחק בינינו. … בתוקף תפקידו היה לו מגע רב עם ראש־הממשלה ד שר־הביטהון דויד בן־גוריון, אך הבוס הישיר שלו היה משה שרת .
גליון 2486 (24 באפריל 1985), עמוד 5

איש לא חשב על הרחבת הגבולות. גם כאשר הכריז בן־גוריון, ברגע של שיכרון, בתום מילחמת־סיני, על ״מלכות ישראל השלישית״. … מותר לקרוא לו בשם ״אדריכל המדינה״ ,מפני שהוא החזיק בראשו תוכנית | מגובשת של הבניין העומד לקום. בן־גוריון דגל בצורה חד־משמעית במדינה ״יהודית״ .מדינה ליהודים, וליהודים בלבד. מדינה הומוגנית. מכאן גם ה״יוניות״ המפתיעה של בן־גוריון אחרי מילחמת ששת־הימים. הוא תבע להחזיר את בל השטחים שנכבשו, מלבד ירושלים.
גליון 1433 (24 בפברואר 1965), עמוד 17

אולם לקבוצת נצר־אלמוגי־דיין לא היה חשוב כל כך אם בן־גוריון מסכים עמם עד הסוף או לא. להם היה חשוב להתארגן ככוח בעל ציון מספרי, בעזרתו יוכלו להמשיך ולתפוס עמדות־מפתח במפלגה ובמוסדות ההסתדרות והמדינה. … שהתייצבה בראש הלוחמים בצורה אישית נגד בן־גוריון, נשאה בוועידה את 1 1 #111 הנאום התוקפני ביותר נגדו. … לאחר הוועידה ניסו מעריציו, לשווא, ליצור רושם כי הוא ינצח בעתיד. בן־גיוריון לא הסתיר, לעומת זאת, את קורת־רוחו ממחיאות הכפיים המאורגנות שליוו את דבריו, חייך בהנאה כל אימת שתומכיו הפריעו למתנגדיו.
גליון 1361 (8 באוקטובר 1963), עמוד 10

האיש מסגירה הוא מרדני מזרחי, שאביו עבד עס בן־גוריון כאשר זה היה פועל חקלאי בסג׳רה. … חברי הוזעדה המרכזת התיישבו ליד השולחן המוארך שבחדר־הספריה של בן־ גוריון. המזכיר הכללי אהרן בקר פתח את הישיבה בכל הרצינות, אך רוח שובבה מילאה את החדר בעל מיזוג־האודיר. … בן־גוריון, הנשיא, שרים, ואנשי־רוח, מקשיבים להרצאה בחדר״האוכל של שדה־בוקר.
גליון 1349 (17 ביולי 1963), עמוד 7

אז פרץ השטן בצחוק :״זה כל מה שהשופר עושה? תקע כאוות נפשך!״ הקיש הידיד :״בן־גוריון מאיים לתקוע בשופר הפרשה? בבקשה, שיתקע! … מהזה במערכה ארוכה. לפתע הרעים הרעם. דויד בן־גוריון נדחק לקרן־זוזית, שממנה ראה מיפלט אחד בלבד: להתפטר. … הוא התחשב בצעיר אחד בלבד: שמעון פרס, אשר במשך שנות (המשך בעמוד )8 בן־גוריון בגילם כבר היה יושב־ראש הנהלת הסוכנות.
גליון 1287 (8 במאי 1962), עמוד 4

זה רק אחד המעשים בהם התנקש ב ך גוריון השבוע בעוזריו. אוזנו החדה של בן־גוריון קלטה רחש גובר והולך סביבו. מעשים שונים (וביניהם הכתבה ״יום לאחר בן־גוריון״ ,העולם הזה ) 1286 הוכיחו לו כי עוזריו ומלחכי־פינכתו אמנם עסוקים כיום בחלוקת עור האריה, בעודו בחיים. כך פשטה השבוע שמועה על היערכות הדשה בצמרת המדינה. בן־גוריון, כך נרמז, שוב אינו מסוגל לרכז את ענייני המדינה. … לא היה מחסור ביורשים שאפתניים. ו דויד בן־גוריון אינו אוהב יורשים. הכנסת אוטופיה מציאותית הוא פנים חדשות בכנסת.
גליון 2113 (1 במרץ 1978), עמוד 45

אנשי ״השורה השניה״ היו מרוגזים על בן־גוריון עוד לפני . 1959 כמה נזר,ם התלוננו שמעולם לא הזמינם לכוס קפה ושיחה. … ״ דני ענה: תל- אביב, ירושלים, חיפה בן־גוריון התפרץ: תל-אביב? חיפה ו זה לא ישראל ! … אז לקחנו את דני דרומה, ובדרך חזרה מאילת נעצרנו לבקר את בן־גוריון בקי בוצו, שדה־בוקר. כולנו היינו מלוכלכים, מכוסי אבק מהדרך, אבל בן־גוריון היה לבוש היטב.
גליון 1892 (5 בדצמבר 1973), עמוד 11

מבעד לחלונות המסוקים נראה הנגב גדול מאוד וריק מאוד, מקום להרבה־הרבה יהודים. בן־גוריון האמין שאפשר לתעש את הנגב׳ ליישב אותו ביישובים עירוניים, מבלי לנשל אף ערבי אחד. … אולם כאשר הורדה הגופה לתוך הבור באדמה, התעוותו פנים רכות* בייחוד פני הקשישים בחבורה. ייתכן שמותו של בן- גוריון אינו מסמל סופה של תקופה. אבל הוא מחסל כמעט סופית שיכבת־גיל במנהיגות הציונית. … פרירה מחבר -ארונו שי בן־גודיון חו רו עי פניה שי ראש־ה מ מ שיה גוי ר ה מאיר זר׳ הפדחיס עי העבד אדונו שי בן־גוריון נטמן באחוזודקקבר בשרה בוקר ייד קיברה שי פויה
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 69

כשפירסם העתונאי את הדו״ח, שהיה מלא וגדוש דברי־בלע על חשבון יריביו השונים של בן־גוריון (ראה מכתב העורך) ,הכחיש בן־גוריון את הכל, הוסיף לשאר ההשמצות גם השמצה על חשבון העתונאי. איש לא יכול היה להטיל ספק שבן- גוריון צדק: לולא זכרו רבים ראיונות קודמים של דויד בן־גוריון, שנערכו בדיוק לפי אותה מתכונת, עם בדיוק אותן התוצ אות. … בסוף השבוע היו רבים ממנהיגי המדינה, ומנהיגי מפא״י בראשם, משוכנעים כי העולם יכול היה להיות מקום הרבה יותר שקט לו נשאר דויד בן־גוריון בשדר,־בוקר. כשנזכרו, כמו בסיוט, כי בן־גוריון עומד עתה בראש מערכת הבחירות של מפא״י, ושחדק הפיל נטוי לשבור עוד הרבה עשרות כלים בחצי השנה הקרוב, נפלטה מגרונם אנחה עמוקה.
גליון 1990 (22 באוקטובר 1975), עמוד 38

וטו ב מי שפחת בן־גוריון בן־גוריון. קדה אלון כן־גוריץ, מעשה בבחור צעיר, בן לאחת המישם־ חות המכובדות ביותר בארץ, אם לא המכובדת שבהן — מישפחת נכדו של שם הצעיר הזקן, ובנו של עמוס כן־גוריון, מי ש אלון גן־גוריון ילד צייתן היה מפכ״ל מישטרת ישראל. ובכן, אלון בן־גוריון, שהוא בחור נאה וקצין בצה״ל, נפצע במילחמת יום־הכיפו־רים כשהג׳ים שבו נהג, התהפך. … בקיצור, כל אחד בבית-החולים וגם מחוצודלו ידע כבר כי בין נכדו של בן־ גוריון לבין האחות פורחת אהבה. כל אחד — פרט למישפחתו של עמוס בן־גוריון.
גליון 1458 (18 באוגוסט 1965), עמוד 7

במשך שנתיים הסתיר זאת. במשך שנתיים העמיד פני לוחם בבן־גוריון. במשך שנתיים התקיף אותו בן־גוריון בשצף־קצף, כדי להסוות את המזימה ולאחז את עיני האורי־זוהרים למיניהם. … על כך הוסיף בן־גוריון לאחרונה כי לבון נתן פקודה לרצוח נשים וילדים בקיביה, כדי להיות גיבור בעיני הציבור. בדי לטעון זאת נגד הממשלה הנוכחית, זקוק בן־גוריון לחומר. הוא מקווה שהסוכן 000 יספק את הדרוש.
גליון 1265 (6 בדצמבר 1961), עמוד 11

בן־גוריון. הם נראו סקרנים, ורצו לדעת מי אני. … ״ שאלו עיתונאי *״•פינ ה כוצר פקקהדש. בן־גוריון ערך חידון תנ״ך. * 2השופט זילברג הקשיב . … אפילו הציע להתקרב לחבורה שהקיפה את בן־גיריון. פינה עבורי את הדרך ואמר בחסד :״את בטח לא שומעת כל יום את בן־גוריון; הנה הזדמנות.״ כמעט רציתי לומר שהגברת אותה הוא מפנק כל כך, שייכת להעולס הזה אבל לא.
גליון 1511 (17 באוגוסט 1966), עמוד 36

תחילה התיישב, לפתע, באמצע ישיבת המליאה, ליד ח״כ רק״ח תופיק טוכי, ודיבר עימו למעלה משעה. בן־גוריון, שלא דיבר עם טובי בכל שנות שלטונו, רצה לדעת מדוע אינו מדבר בכנסת בשפה הערבית • .למחרת היום קרא בן־גוריון, שוב בישיבת הכנסת, לח״ב מפ״ם?}בד* אל״עזיז זועכי, שאל אותו את אותה השאלה. בן־גוריון טען כי התעמק בנעוריו בקשר שבין הערבית, התורכית והפרסית (שלוש שפות השייכות לשלוש משפחות לשוניות שונות לגמרי) .כשטען זועבי כי בן־גוריון טעה בכל מעשיו לגבי העולם הערבי, תבע ממנו בן־גוריון להביא אפילו דוגמה אחת של טעות • .לצורך זה הזמין בן־גוריון את זועבי לבקר אותו בשבח בשדה־בוקר. … ״מהמפלגה,״ השיב אבידוב .״איזו מפלגה?״ שאל בן־גוריון ,״יש בארץ הרבה מפלגות 9 ״.אם תשאלו את הזמר כני כ ר מן אם מפא״י מכבדת התחייבויות, הוא יגיד לכם שלא.
גליון 1827 (6 בספטמבר 1972), עמוד 13

וחיילי ב ח תונ ה במשך חמש שנים התנגד בן־גוריון לפיתרון הקולוניאלי, דרש את החזרת כל השטחים, מילבד ירושלים, ומשום־מה גם רמת־הגולן, במיסגרת של שלום. לשונות רעות טענו, כי היו לכך סיבות אישיות. בן־גוריון לא יכול היה לסבול שיורשו, שהוא בז לו, יחזיק בשטחים שהוא עצמו החזירם בתום מיבצע־סיני. … אשכולע קציני בתעלה * דודיו הרעיוניים של דויד בן־גוריון מראים עד ^ כמה חזק התהליך מן האנשים המעורבים בו.
גליון 1456 (4 באוגוסט 1965), עמוד 21

כמו כן יש לציין את נוכחותם של הגיבורים הבאים: אלוף חיים בן־דויד, שלישו הצבאי של ביג׳י ; המיליונר יוסף יעקוב־סון: יוסף ספיר, ממנהיגי גח״ל; שומרי־הראש של בן־גוריון, בן־גוריון. ופולה. הגיבור הראשי חושי גם היה צריך להיות, אבל הוא הודיע שהוא מצטער. … הוא אמר לה מייד כמה שהיא נחמדה ונהדרת והיא ענתה לו קוטש־מוטש. ״למה באת?״ התפלא בן־גוריון ,״הלא לא קראת את הספר!״ ״אני פשוט אוהב את פולה! … מה פתאום אני אחד בדורו? זה אחד ודורו.״ ״אבל מר בן־גוריון,״ ענתה מירד, ביראת־כבוד ,״אני לא התכוונתי לכתוב מה שברכה חבם כתבה.
גליון 1211 (7 בדצמבר 1960), עמוד 5

אחרי שהשמיץ משך דור שלם את המיליטריזם של ז׳בוטינסקי, הפך בן־גוריון למיליטריסט קיצוני עוד יותר ממתנגדו. … ז׳בוטינסקי עצמו חש בהגזמותיו והתנצל עבורן באומרו יכולה היא לצעוק כנגד בן־גוריון, להרים כלפיו אגרופים קמוצים, לשלוף נגדו אקדח. … היא לא עירערה על זכותם הבלעדית של בן־גוריון ופרס לנהל את כל עיסקות־הנשק: ולקבוע בהן למעשה את,מדיניות־החוץ של המדינה.




