חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 2,951 עד 2,975)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 933 (1 בספטמבר 1955), עמוד 7
נקרא לשיחה. מצידו השני של הקו דיבר דוד בן־גוריון ודבריו כללו איום קצר, אך ברור מאוד: אם לא יצביעו נציגי הפועל־המזרחי בעד גולדה, תנקום בהם מפא״י בכל האמצעים אשר בידה. … כל אדם אחר עתיד לשלם יום אחד, באם לא יסכים לבטל את רצונו מפני רצונו של דוד בן־ גוריון. רפאלהתעקשעדהס 1ף * בימים עברו קראו האירגפים למרוקאים בשם ״מורים״ או ״מאורים״ ,על פי השם הרומאי הקדום של מרוקו ,״מאורנוניה״ .אל תלו, גיבורו של טקספיר, היה מרוקאי, והפסוק שתורגם לעברית בטעות לאמור :.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 6
המלים ריקדו מול עיניו.16.00 , 16.00 , 16.00 : בן־גוריון הוא אדם עקשן, הירהר דואק, והעלה לפניו את דמותו של האיש בעל רעמת השיבה, כפי שישב לבוש בבגדי חאקי לפני ארבעה חדשים, בעת שביקר אותו בשדה בוקר. בן־גוריון נראה אז נרגז במקצת על שהאורח הבלתי־קרוא מטרידו.
גליון 1049 (13 בנובמבר 1957), עמוד 8
. *< יוזמי חוק ההדרים החדש ייכנעו ללחץ דעת־חקחל ויכניסו שינויים מרחיקי־־לכת הע ם בתוד המיטה המדיניות הישראלית שכבה השבוע במיסה. דויד בן־גוריון נשאר בבית־החולים הירושלמי, החלים לאסו מן הפצעים המטרידים, בעוד ששרת־החוץ הוסיפה להתחמם בשמש בחצר ביתה, כשהיא יושבת על כסא־הגלגלים שלה. … הצלחתו של מחנה גדול כזה בבחירות הבאות עשויה להבטיח לו תפקיד של שר־חוץ אחרי הנחירות, להפכו מועמד לראשות־הממשלה כאשר ירד דויד בן־גוריון מן הבמה הפוליטית. העובדה שכיום אין בכלל שום תסיסה ס לימית לציונים הכלליים, גם היא גורם חיובי בחשבון.
גליון 1005 (16 בינואר 1957), עמוד 31
.״ • ח״ב חרות ד״ר אריה אלטמן, על תשובתו של ראש הממשלה דוד בן־גוריון בכנסת, בעניין ההסברה הישראלית הלקוייה :״אינני יודע אם בן- גוריון היתמם מתוך התחכמות, או התחכם מתוך היתממות.״ • ח״כ חרות מנחם כנין, על עמדת המפלגות ביחס לנסיגה מסיני: ״אחדות העבודה מוכנה לסגת מכל מקום, פרט למקום אחד — מקומה בממשלה.״ • ח״כ צ״ס יוסף ברלין, לשעבר שר־הבריאות, בפגישתו עם שר־החוץ לשעבר משה שרת, בשובו ממסעו בחוץ־לארץ :״שמע, שרת, אינני יודע מה נהוג אצלכם במפא״י, אבל אצלנו בציונים הכלליים, הדרגה הגבוהה ביותר היא שר־לשעבר.״ • הממונה על הכנסות המדינה זאב שרף, על עליית המסים :״נכון שעלו מסי הבלו על משקאות חריפים וטבק, אבל אלה אינם דברים חיוניים.
גליון 1006 (23 בינואר 1957), עמוד 9
אנלם מאחר שבינ׳י חושש קי שרת עלול לבצר לעצמו בצורה זו חוג אישי, הוא יעדיף להטיל את הדבר על ליבנה. מת.״ אולם דויד בן־גוריון לא הסכים לדעה זו. אף כי לדעת רוב הפרשנים נגמרה הקא־ריירה הפוליטית של משה שרת לעולמי עד, אין ראש הממשלה שוכח להלום בקודמו בכל הזדמנות אפשרית. … בכל המדינה נשארו רק שני גורמים ששמרן אמונים לשרת: פקידות משרד־החוץ ו10י העתונים הארץ ודבר, שניסו גם השבוע להעלים את ההתנפלות הביג׳יסטית האכזרית. כצלוכשמש. יתכן כי דויד בן־גוריון לא האמין כי הסום מת. ערב מיבצע סיני דאג ביג׳י כי שרת יהיה רחוק מן הארץ ביום הגדול.
גליון 1009 (13 בפברואר 1957), עמוד 13
הסביר שרת לחבריו לסיעה :״יש די והותר מותחי ביקורת על הקו המדיני של דוד בן־גוריון גם בלעדי״ ראש עיריית רמת־גן אכרהם קריניצי גרם השבוע לסיכסוך ספורטאי חריף, כאשר הוזמן כאורח־כבוד למשחק כדורסל שניהלה נבחרת הצנחנים, המאומצים על־ידי רמת־גן, עם יחידת צה״ל אחרת. … ,בורג, לאחר שהמנהל הכללי של משרד־החוץ תלטר איתן החל למס,ר את הדו״חים המדיניים בישיבות הממשלה, בעיקבות מחלתו של דוד בן־גוריון והיעדרה של גולדה :״מאז שהמצב איננו כל כך איתן — דתקא איתן מוסר את הדו״חים.״ • חגא (״חונא״) מדז׳וכיצקי :״מצאתי דרך משלי כדי לציין את היד׳ ק היחסים עם צרפת — אני מרבד, לשתות קוניאק!
גליון 1032 (25 ביולי 1957), עמוד 2
אני מתכוון לאותו קטע של פסק־הדין במשפט עמוס בן־גוריון, בו קבעו השופטים כי המתנדבים ״הם הם שסיפקו את החומר לפרסום בחעולם הזה,״ דבר שהחמיר בהרבה את הנזק שגרמו לעמוס. … היו ימים כשהיינו ביחסים טובים מאד עם עמ ס בן־גוריון. אפשר כמעט לומר: יחסים ידידותיים.
גליון 1028 (26 ביוני 1957), עמוד 5
היא טעונה תשובה ברורה ומפורטת. מה בנוגע? ד. בן־גוריון אני יודע, חוגים מסויימיס — אינני רוצה לפרש בשנזם -- מדוע לא? … שני צעירים שבאו להחליף את הסוללה נמסרו למשטרה, ששיחררה אותם אחרי שמסרו שמות כוזבים. • צעיר שהתפרץ למועדון מפ״ם בתל־אביב וערך בו חיפוש, נתפס, נמסר למשטרה ונעלם. • תעודות שנגנבו משורת המתנדבים נמצאו בידי בנך, מר עמוס בן־גוריון, שהשתמש בהן במשפטו. • בביתו של חבר־הכנסת מנחם בגין נערך חיפוש מדוקדק. • מביתו של מר מלסיאל גרינוולד, מאשימו של הד״ר קסטנר, נגנבו מסמכים שונים, שנמסרו כעבור זמן לפרסום בבטאון־הרפש של עוזריך.
גליון 1001 (19 בדצמבר 1956), עמוד 17
כשטען כרמל, :למה דווקא אני?״ השיב בן־גוריון :״מפני ששליחי ייקח הקיימת מרבים לנסוע ברחבי העולם, ומתאימה להם ברכה מפי שרד,תחבורה״ בדבר התפרסמה השבוע הודעה, :בפגישת המרצים במרכז מפא״י שנתקיימה אמש, הוחלפו מעיליהם העליונים של שר־המסחר והתעשייה פנהס ספיר וסגן יושב־ראש הכנסת ישראל לפנות ישעיהו. … צנזורה על דבריו של ראש הממשלה ושר־הבזחון דוד בן־גוריון הוטלה, זו הפעם הראשונה, על־ידי קול ישראל.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 17
האיגוד, שנוסד ביוזמתם של חברי בית־הנבחרים היפאני, הנוהגים לקבל שיעורים קבועים בז׳יו־ז׳יצו, שם לו למטרה להפעיל את שריריהם של מחוקקי העולם כולו, כדי שגופם יישמר במצב תקין לא־פחות מאשר ראשם. בן־גוריון גילה בהזדמנות זאת, כי הוא קובע עתים להתעמלות, וכי מדריכו בשטח זה הוא המומחה לתרבות הגוף משה פלדנקרייז, המשמש גם כמדריכם של שחקני תיאטרון רבים, מאיש הבינזה אהרן מפקין ועד לאיש הקאמרי יוסף ידין בינתיים עומדת בתו של ראש הממשלה ד״ר (לבקטריולוגיה) רננה ק״גוריון, אשתו של מנהל אורלו־ני! … פס(1ן י השסע • ח״ב מפ״ם מאיר יערי, על ראש הממשלה דויד בן־גוריון :״בראש מפא״י עומד יהודי שיאריך ימים, והוא כבן שבעים ומעלה, אך אין הוא אוהב סביבו יהודים מבני ששים ומעלה.״ 9 .ראש הממשלה דייר בן*גוריץ, בהסבירו את הרכב וזעדת השרים להסדר בעיית התחבורה בשבת :״אשר לדתיות?
גליון 1017 (10 באפריל 1957), עמוד 22
כי כל אדם כזה היה הופך את עצמו לבוגד בעיני עמו. לעתים מתעורר הרושם, כי דויד בן־גוריון נוטר שנאה אישית עזר. לרודן המצרי. … מי שאומר זאת ברצינות, אינו רציני. לא דויד בן־גוריון הוא שנכנע כאל־עריש, בשארם אל־־שייד ובעזה.
גליון 1466 (13 באוקטובר 1965), עמוד 9
אם לא שיתפו אותה עד כה בקואליציות, הרי זה רק בגלל שגעונו הפרטי של דויד בן־גיריון, שקבע את הכלל :״פרט לחרות ולמק״י״ .רבים מאמינים כי חרות הסכימה לשותפות עם הציונים־הכלליים רק מפני שזו תסלול בפניהם את הדרך ״לתוך המחנה״, ותעניק לה כשרות קואליציונית. … הוא גילה, את אשר היה ידוע עד כה רק למעטים — שמיבצעם הפרטי של בן־ גוריון ונערי־חצרו היה רחוק מלהיות כולו אפוס מזהיר.
גליון 1468 (27 באוקטובר 1965), עמוד 9
לא יהיה קושי רב בהקמתה, תוך סילוק בן־גוריון ואשכול גם יחד. לא יהיה קשה למצוא ראש־ממשלה שיהיה מקובל על שני השותפים: אבא חושי, למשל, או חיים צדוק. … במדינה ך• בעיה האמיתית העומדת כיום בפני ( \ הדמוקראטיד בישראל אינה איך למנוע דיקטטורה דימיונית של איש אחד, ויהיה שמו בן־גוריון או בגין, פרם או חושי, דיין או ידין.
גליון 1468 (27 באוקטובר 1965), עמוד 20
מיקוניס דז) זזגנוז על הדיסוקרטיה הקומוניסטים היו הראשונים שחשפו את הסכנה לדימוקרטיה שמהווים בן־גוריון וחבריך, סיעת מק״י בכנסת מילאה תפקיד ראשון במעלה בהבלטת והרחבת הניגודים שבין דיין ואשכול וסייעה לבידודם של אנשי בן־גוריון.
גליון 1451 (30 במרץ 1965), עמוד 20
שמיר, רביזיוניסט מסורתי ששירת בעבר את בן־ גוריון, והפוזל לאחרונה לעבר בגין, מציג את שני אליהו כאילו היו אנשי אצ״ל. … האחרים השיבו על שאלה זו תשובות ברורות. ״בן גוריון ומחנהו כינו את האוייב: * בין שלושת חברי מרכז לח״י היתה חלוקת־עבודה טבעית.
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 10
למרות שבתוך מפא״׳ יישמעו קולות לא לוותר בנקודח זו לדתיים, ועל אף סירובו של דויד בן־גוריון להיענות בשלב הראשון של הדיונים, יגברו בסופו של דבר אלה שיציעו להשיג פשרה. … שה על־ידי כמה קבוצות של אנשי־רוח, נדחתה אומנם הישירה של דויד בן־גוריון. אולם קיימים סיכויים, בעצמו בקשת חנתה — ייענה בחיוב.
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 7
כי גם הערבים מבינים עתה שפה זו. קרא מאיר וילנה מנהיג מק״י :״בן־ גוריון יכול ללמוד לעמוד על הראש, אבל הוא לא יכול להעמיד על הראש את הגיאוגרפיה. … אבל גם מפא״י אינה יכולה לקנות עם שלם, אינה יכולה לקנות את המוני ישראל (מחיאות־כפ״ם סוערות וממושכות) .על כן, חברים, תפקידנו הוא להעביר את המאבק מן הכנסת אל העם, אל ההמונים. לפני כמה ימים איים מר דויד בן־גוריון להעביר את ההכרעה על עתיד המימשל הצבאי מן הכנסת אל העם.
גליון 1307 (26 בספטמבר 1962), עמוד 12
אחרי התמוטטות חזית קואליציית״ניר, שקמה בפרשת״לבון, השלימו הכל עם הרעיון ששוב אי־אפשר להרחיק את דויד בן־גוריון משלטון־היחיד. תשומת־הלב הכללית הופנתה אל השאלה: מה יקרה כאשר יירד הזקן מן הבמה? … בעיני רוב מנהיגי מפא״י הפכה חרות חומר קואליציוני פוטנציאלי — בעידוד אנשי חרות עצמם. היה ברור כי אחרי רדת בן־גוריון, תיתכן בהחלט קואליציה מפא״י־חרות־אחה״ע, על רקע ביטחוניסטי.
גליון 1278 (7 במרץ 1962), עמוד 9
במצב זה, לא היה כדאי לאבא חושי להגיש משפט נגד העולם הזה, כי ידע שבמשפט יתגלו דברים הרבה יותר חמורים מאלה שהעולם הזה הזהיר העז לפרסמם. כאשר הגיש עמום בן־גוריון משפט, בלחץ דעת־הקהל, לעג אבא חושי למעשהו. … אילו קיים היה חוק זה בימי משפט עמום בן־גוריון, הרי אסור היה לפרסם את קטעי פסק־הדין, בהם קבעו השופטים כי יחזקאל סהר שיקר, כי קציני־המשטרה הגבוהים נהגו שלא כשורה, וכר וכר.
גליון 1299 (1 באוגוסט 1962), עמוד 7
שום דבר בפרטים אלה אינו מצדיק את הכינוי בו מנסה דויד בן־גוריון לחפות על המעשה המביש ביותר של שלטונו. … סובלן נפצע עוד בישראל: >> 6שופט הבריטי, שאינו דומה לדויד בן־גוריון, קבע: 1 1״אין זה מעניין אותנו אם סובלן אשם או חף־מפשע מבחינת המשפט האמריקאי.״ לעומת זאת התעניין מאד בפרטי הגירוש מישראל.
גליון 1613 (30 ביולי 1968), עמוד 20
באחד הימים לקח ויויאן את ראש־הממשלה דויד בן־גוריון לסיור באחת המחלקות, של החייל. … כאשר ניגש ויויאן עם הפתק של ביג׳י להורוביץ, הסתבר שהסכום אותו אישר בן־גוריון היה גדול יותר מכל סכום הדולארים שהיה אז בקופת־המדינה.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 19
. • בריטניה הסתייגה מכל העניין — אך רצתה להשתמש במיצבע של ישראל־צרפת כדי לשבור את עיקשותו של השליט ה־מיצרי, להחזיר לעצמה את התעלה, להבטיח את מקורות־הנפט ואת התובלה הימית עבורם. • בן־גוריון, והישראלים שמאחריו, תבעו בתוקף לצמצם את המיבצע ל״פעולת־תגמול נירחבת.״ הדבר היה מבוסס, לכאורה, על תביעתו של ביג׳י לשמור על ״מטרת־השלום כמטרה לטווח ארוך.״ אך במישור מעשי יותר דאג בן־גוריון שמא יוכלו הרוסים, בכל זאת, לשגר ״כמה אלפי מתנדבים ל־מיזרח התיכון״ ור,מיצרים להפציץ את תל־אביב ״הנימצאת בטווח אווירי של שמונה דקות ממצריים.״ לבסוף נחתם ההסכם על התקפת־התעלה.
גליון 1589 (14 בפברואר 1968), עמוד 21
אנשים קריניצי ו ה סו סי ם בתום ימי ה־ 30 לפטירתה של פולה גן גוריון, מתעתד בעלה, דויד בן־גוריון, להוציא לאור כספר את ההתכתבויות בינו לבין פולה, במשך שנות היכרותם וחייהם המשותפים. … ביחוד מדאיגה את הערבים העובדה שפרק מיוחד בסרט יוקדש לדויד בן־גוריון. תחילה הוצע התפקיד ל־צ׳ארלי צ׳אפלין והעיתונות המצרית הציעה להפעיל עליו לחצים כדי שיסרב לתפקיד זה (העולם הזה .)1586 השבוע, מסר השבועון המצרי אל מוצוואר, כי המאמצים נשאו פרי: צ׳אפלין סירב לקבל את התפקיד ואת ביג׳י יגלם אנטוני קווין.
גליון 1520 (19 באוקטובר 1966), עמוד 13
כל ילד יודע כי המשמעת הקואליציונית היא המצאתו הפרטית של דויד בן־גוריון, שביסס עליה בשעתו את שלטון־היחיד שלו. … כי לרפ״י אין, בסופו של דבר, אלא תיקונים קטנים לשיטה אשכול וספיר — שהתגבשה בימי שלטונו של בן־גוריון. האופוויציה שרא היווה כעבור שעתיים, כשהגיע תורו של פרם, אמר : פרס לאן שלא גפפה בדיון הכלכלי, נמצא ׳את עצמנו תועים מחדש בסבך המפלגתי והפוליטי של מדינת־ישראל.
גליון 1519 (12 באוקטובר 1966), עמוד 15
למפלגה ניתן המיבחר בין השיטה האנגלית, החביבה על דויד בן־גוריון (חלוקת הארץ ל־ 120 אזורים, שבכל אחד מהם ייבחר נציג אחד, שיזכה למירב הקולות) לבין שיטה ציונית־כללית מיוחדת, עליה הוציא את הפאסנט לפני כמה שנים ח״כ הליברלים יוסף טרלין. … מ תג־ מן השמיים דתמיר ף אכן, זאת היתה הטיבה שהביאה דווקא את בן־ גוריון לשיטה זו. כאשר היה ראש־ר,ממשלה, הרגיז אותו הצורך להקים קואליציה עם מפלגות אחרות.
