חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 2,851 עד 2,875)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1971 (11 ביוני 1975), עמוד 23
תחילה הגיש, בזמנו, את התלונה על גניבת 8.5מיליון דולר, אבל שימעון פרס עם אדמונד דה־רוטשילד המליץ בפני בן־גוריון לתת לי את הכסף, וכי הוא הוציא אותו מהחברה לישראל בקנונייה עימי. … אני דואג לבודדים. הודעתי למישפחתי וילדי דויד בן־גוריון המליץ בפני רוטשילד שתפקיד חיי הוא להחזיר למפקידים את כספם חזרה מתחת לאדמה.
גליון 1910 (9 באפריל 1974), עמוד 12
בחוק זה ביקש לפרוע, חוב מוסרי שהוא חב, לדעתו, לדויד בן־גוריון, עי׳מו התנגש בצורה חמורה !כאשר פילג בן־גוריון, את ׳מפא״י.
גליון 1911 (17 באפריל 1974), עמוד 6
האמת היא שיש לדרוש שתחולת הזמן המשמש נושא ל מחקר הוועדה יהיה ׳משנת 1949 עד שיחות יומי מילחמת ההפרדה בשנת .1974 הכיפורים כמו מילחמית ששת־היסים הן תוצאות מדיניותו של דוד בן־גוריון, מדי ניות שגירסתה היונה: ביטחון קודם לכל — השלום יבוא מאליו. … שכן, המישטר והשילטון שיהיו בישראל אחדי גולדה מאיר שוב לא יהיו כמו ב תקופתה. ממש כמו שהסתלקותו של דו ד בן־גוריון מהשילטת חוללה תפנית פסיכו לוגית וחברתית עצומה במישטר בישראל (ללא קשר לעובדה שגמדי׳ם פוליטיים הם שיר שו את מקומו של מענק המדיני) ,כך עשויה למתחולל מהפכה שלימה בכל מע רכות מחיים בארץ אחרי גולדה מאיר
גליון 1937 (16 באוקטובר 1974), עמוד 28
המיפלנות הלאומניות האלה השיגו בידוד ״ 6.77 של הקולות, ו־ 4.3+0של המקומות. .חלום בן־גדריון. לא במיקוד. דגל דויד בן־גוריון בשיטה האחורית, כאשר היה ראש המיפלגה הגדולה ביותר במדינה — מפא״י. התוצאות הבריטיות הוכיחו שוב שהשיטה משיגה בדיוק את אשר בן-גוריון רצה להשיג: להעניק רוב מוחלט בפרלמנט לטיפלגה המייצגת רק מיעוט במדינה.
גליון 2054 (12 בינואר 1977), עמוד 11
המישטדה ושירותי-הביטחון לא הופעלו כדי להשתיק את העיתונות החופשית ולהשתיק את הפרשה, כפי שקרה בתקופת דויד בן־גוריון. הזרועות הכלכליות לא הופעלו כדי להעלים ולהסתיר את העובדות, כמו כימי פינחס ספיר. … ימפי אדם מוסמך (בלי ספק בכור שיטרית המנוח) ,שכבר למחרת רצח חיים ארלד זורוב ידעו בן־גוריון וחבריו שרוצחיו ** שעת ההתאבדות והלאה חדלה היו ערבים — ושהם ביימו בזדון ובדם קר 1* 1הממשלה מלתפקד כשילטון תקין במדינת־חוק.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 6
התמורה שעוברת ישראל, אחרי מילחמת העשרה ברמאדאן או מילחמת יום- הכיפורים, כמו שקוראים לה בישראל, היא תמורה המצרה את כוונות ההתפשטות הציוניות ואת כל דיעותיה ואמונותיה השטניות להתפשט. האסכולה של בן- גוריון, שכללה את גולדה מאיר ומשה דיין, הוכיחה את האיבה שגרמה הה תפש־טות הציונית. אישים אלה הועמדו בצל ומנהיגם בן־גוריון מת, כידוע. אבל למרות העמדתם בצל הם עדיין בעלי מרץ בחיים המדיניים במיפלגתם מפא״י או מיפלגת רפ״י בהנהגת דיין, שפרשה ממפא״י.
גליון 2022 (2 ביוני 1976), עמוד 29
השלישי ן | בשבוע שעבר באולם־ד״נום? 5הבאים של נמל־התעופה בן־גוריון, ו/ר<5ד. לא רק את מיתקני האולם וזגוגיותי׳ו, בקוטלה את קצינת־הביסחון מיקי בן־ישי ואת האיש שנשא את הפצצה. … מבחינת כוח האדם והמשאבים הביטחוניים והכם־ פיים המושקעים בהגנה על נמל־התעופה בן־גוריון, ספק אם יש עוד אתר אזרחי ידי קצינת־הביטחון, לא חשף מחדל או פירצה במערכת האבטחה הצפופה על לוד.
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 22
מסתבר כי בגין אינו מסוגל אפילו לפרק התנחלויות, אה לא כדי להגשים את חלום: חייו: למכור את סיני כדי לקנות את הגדה והרצועה. דויד בן־גוריון היה מסוגל לכך, ועשה זאת, גם כאשר מנחם בגין הרעיש עולמות כדי למנוע זאת ממנו. בן־גוריון היה מסו גי להתמודד עם בגין. בגין אינו מסוגל לכד• כל חייו של מנחם בגין עמדו בסימן המילחמה.
גליון 2067 (13 באפריל 1977), עמוד 28
ראש־הממשלה הראשון של ישראל היה נץ: דויד בן־גוריון. •אחריו באה יונה: משה שרת. אחרי היונה בא הנץ: בן־גוריון חזר לשילטון ב־.1955 אחריו, כעבור שמונה •שנים, באה יו נה: לוי אשכול.
גליון 2070 (4 במאי 1977), עמוד 4
טען יש ראל מידברי, יו״ר אירגון המשתכנים : הוסר חומר־בנייה הוא נימוק מגוחך, שעד, שכל אהד מאיתנו יודע שבמשך ארבע שנים, מאז הובטח שיכון לחוזרים משדה * דויד בן־גוריון. הקרב, הוקמו שיכונים שונים, כולל שי־כוני־מותרות וחווילות מפוארות, לרבות נזילה של חומרי־בניין לשוק השחור. … אחר־כך הודיע ד״ר ״שיבא לפקידים שביקשו שיח־דור מעבודתם מפאת יכאב הזריקה :״תפי חה קלה בזרוע איננה מחלה.״ * בניגוד לביטוי מאוחר, שהשתרש במדינה כי ״הזקן״ הוא בן־גוריון, הרי ״הזקן״ האמיתי היה יצחק שדה.
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 29
אחרי מורו לרפ״י, כאשד פרש בן־גוריון ממפא״י, אך מעולם לא חיה איש רפ״י מושבע מבחינת ׳השקפותיו. כאשר רפ״י הפכה גוף ניצי יותר ויותר, בניגוד להש קפותיו של בן־גוריון, נשאר נבון יונה. מעולם לא הסתיר את בחילתו בעסקנות מייפלגתית לשמה ובאינטריגות המיפלגתיות המקובלות.
גליון 1973 (25 ביוני 1975), עמוד 19
הפועלים הגדילו את התפוקה ב־ 100 אחוזים, ואף אחד לא כתב הבחירות של 51׳ ,כשהיה ריב קשה בין מפא״י והציונים- הכלליים, מפא״י פירסמה אז כרוזי־בחירות ואמרה: הציד נים־הכלליים מדברים על יכולת להביא כסף? הנה, בן־ גוריון נסע, ובנסיעה אחת הביא 150 מיליון דולרו הם, למעשה, אמרו: בדגוריון הוא מלך השנוררים, ולא הציונים־הכלליים ! … כוחו הגדול של ספיר היה בכך שהוא היה תמיד מסוגל לנ סוע לארצות־הברית ולהשיג עוד כסף. אפילו בן־גוריון, כאשר נסע לעשות למילווה־הפיתוח, וזה היה לקראת חרושת, הוא אדם לא חשוב.
גליון 2169 (29 במרץ 1979), עמוד 78
איך יכולה מדינה, שיש לה אויבים, להיות ניטראלית, זאת אומרת לא לחפש לה בעלי־ברי ת? פעם אמר בן־גוריון כי האוריינטציה שלנו צריכה להיות על ארגון האומות המאו חדות, והוא לא שעה לאזהרתנו כי הארגון הבינלאומי אינו אלא מבטא את האינטרסים הנפרדים של חבריו, ומבחינה מדינית אינו אלא מעין, ועיד ת עתונאים בינלאומית מתמדת״ .רק בשנת 1954 גילה מר בן־גוריון כי ארגון האומות המאוחדות אינו אלא מעין ״עתון עתונאים בינלאומי״ ,ואסור לנו לסמוך עליו.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 19
התועבה של איקרית ובירעם בוצעה בחסותה של ממשלתי מפא״י, בימי שילטונו של ראש־הממשלה ושר- הביטחון דויד בן־גוריון. כל יורשיו של בן־גוריון — משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין — המשיכו בתועבה זו וחיפו עליה, וכולם כאחד שותפים לפשע.
גליון 2121 (26 באפריל 1978), עמוד 42
הוא יהיה אורח הכבוד, וכראש־הממשלה אף יישב על ה כסא ההיסטורי, מקום אותו תפס דויד בן־ גוריון בעת שקרא את מגילת העצמאות והכריז על הקמת המדינה. כאשר בגין יישב על כסאו של מקים המדינה יישמע ברקע קולו של בן־גוריון. יהיו, כמובן, כמה אירועים שבהם לא ישתתף מנחם בגין, והשאלה הניצבת עתה בפני מארגני החגיגות היא: מי כן ישתתף בהם.
גליון 2086 (24 באוגוסט 1977), עמוד 4
אחד המשקיפים האובייקטיביים המעטים ׳בארץ, העיתונאי האנגלי ירוי (בעיני ׳הגר הגר בתוכנו) אלסטיון המשתתף דרך קבע בהארץ, הגיב על ההחלטה בכמה היד־הורים העשויים לעורר !מחשבה: ״מר בן־גוריון מזה, וגנראל נגיב ׳וקולונל שישקלי ...מזה, מנצלים אליו את אילו כדי לחדור עוד יותר לתחום האזרחי ...בתוכניות להקמת צבאות גדולים ומשוכללים יותר. … היא חיפשה עורך ,׳ומצאה אותו בדמותו של ד״ד ׳בנימיו אליאב, שאינו אלא ד״ר בנימין ל ד ביוצקי, שותף לוו״י לשעבר, שהגיע בינתיים למסקנה ׳שדויד בן־גוריון הוא היהודי המגשים את ׳חלומותיו הלאומניים.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 84
^ וריאציה על הנושא כידוע, פעם היהודים ידעו להגיד כן והערבים לא, כלומר הערבים לא ידעו להגיד כן וידעו להגיד רק לא. בן־גוריון, בכל הזדמנות נאותה או לא נאותה, היה מכריז במלוא עוצמתו ההיסטורית :״כן, ידנו מושטת לשלום ! … כך יצא לישראל שם של שוחרת שלום מושבעת, ולערבים — שם של מחרחרי מילחמה במיזרח התיכון. אלה היו ימים ! בן־גוריון, מרוב חריצת לשונו לשלום, החל להשתכנע מדבריו״הוא והיה בטוח שכל העולם מאמין לו.
גליון 2279 (6 במאי 1981), עמוד 33
שם מסופר כי עוד בראשית שנות ה־50׳ הציע דויד בן־גוריון, בתמיכת משה דיין, לעודד את הנוצרים בלבנון להביא לחלוקת אותה ארץ ולהקמת מדינה נוצ רית נפרדת. … המדינה היחידה, שכאה כחשכון, היתה ונשארה ישראל. מה הביא את בן־גוריון ויורשיו לנקוט עמדה זוז הם חיו בצילו של מיתוס, שהטיל עלי הם את חיתיתו.
גליון 2422 (1 בפברואר 1984), עמוד 7
אולי רצו גם לשמור על רציפות היסטורית, או לפייס את הימין הפטריוטי. המעמד בנמל״התעופה בן־גוריון אינו מסמל את ניצחון הגרמנים, כפי שנדמה לרבים. … ה״נורמליזציה״ בין ישראל וגרמניה הצליחה מעל לכל המשוער. דויד בן־גוריון, שדגל בנורמליזציה זו, ניצח. היה זה אך צודק שההימנון הגרמני ינוגן על־ידי תיזמורת של צה״ל, בן־טיפוחיו, בנמל-התעופה הנושא את שמו.
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 13
לקום בישראל תנועה פאשיסטית נחשב כתימהוני, אם לא גרוע מזה. כאשר תיאר דויד בן־גוריון את מנחם בגין כ״תלמידו של היטלר״ עורר הדבר רוגז רב, קודם כל בין חסידיו שלו עצמו, והכל הבינו שאין זו אלא סיסמה תעמולתית פסולה. … מי שסבר כי בגין התפטר כדי להשפיע על המאורעות מלמעלה, כפי שעשה דוי ד בן־גוריון בפורשו ב־ 1953 לשדה־בוקר, וכפי שעשה שנית כאשר פר ש שוב ב־ ,1963 טעה.
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 4
בץ השאר, על אדם אזתד שקנה בחנות חיות־בית תל-אביבית תוכי והסביר, כי הוא זקוק לתוכי כדי שיוזיה לו עם מי לשחק קלפים • בשער הקדמי של הגיליון (משמאל) :הקרב על מפא״י, יותר נכון, על הירושה של דויד בן־גוריון, כשפנחם לבון מייצג את האבות-המייסדים ומשה דיין את הצעירים • בשער האחורי (למטה) :הרצח המחריד בחיפה, בו דרך אדם את אשתו ואת שלושת בניהם למוות ואחר-כך התאבד בתלייה, אבל לא לפני שהעלה את דירתם באש וכאשר מכבי-האש פרצו לדירה הם גילו חמש גופות חרוכות. … תדהמה בפאריס ובניריורק דיווח של האופנאית פיבקו בריט ליד האייסל בגד מתל־ א ביב המעשיות האלה על שרון שהיה* ^ שיינרמן, ושהוא לא היחיד, ושגם לץ נולד כמישהו אחר (אסולין) ,שעליהן הרחיבה את הדיבור הקוראה רוזן (העולם הז ה ,)5.12 מזכירות לי את המעשה בדן טולקובסקי, מי שהיה פעם מפקד חיל־האוויר. לדויד בן־גוריון (שכזכור, נולד 1 גרין) היה השיגעון הזה לעברת לכולם את השמות (מגולדה מאירסון עשה מאיר, מפנחס קוזלובסקי עשה ספיר ^ מייגאל סוקניק עשה ידין) .אבל היה ל ו [ בנושא זה תקל אחד: עם דן טול־קובסקי, שהיה בשנות ה־ 50 מפקד חיל-האוויר.
גליון 2455 (19 בספטמבר 1984), עמוד 36
הוא העלה חזון דימיוני: פיזור כל צבאות העולם, חיסול כל- פצצות האטום והמימן, פירוק־נשק עד כדי החזקת כוחות־שיטור קטנים בלבד. דויד בן־גוריון מיהר להשמיע את קול ממשלתו בהצהרה, שבה הביע את נכונות המדינה לפרוק את נישקה, כאשר תהיה על כך החלטה בינלאומית מוסמכת ובת־ביצוע. אך ייתכן כי הפעם לא התיר בן־ גוריון רסן די חופשי לדימיונו הפורה. אילו קרא השבוע לגדולי העולם לבוא לירושלים, לכינוס בינלאומי חסר־תקדים לדיון בהצעתו של כרושצ׳וב, היה נוהג כמדינאי אמיתי.
גליון 2404 (27 בספטמבר 1983), עמוד 10
למעשה קיבל ז׳בוטינסקי את העיקרון שטבע יריבו, דויד בן־גוריון, שהכריז :״צריך להילחם נגד הספר הלבן* כאילו אין מילחמת־עולם — ולסייע לבריטים באילו אין ספר לבן.״ במיסגרת מדיניות זו נהרג כעבור זמן דויד רזיאל בשליחות סודית של הביון הבריטי בעיראק, ואנשי אצ״ל בארץ שירתו את הבולשת הבריטית במצוד אחרי קומוניסטים, שהתנגדו אז למילחמה. … #בסק־רץ מוות \ 1הרי הריגתו של יאיר בידי הבריטים, בדירה בדרום תל־ר ו אביב, היה האירגון איש אחד בודד. יהושע כהן(שהתגורר לאחר־מכן עם בן־גוריון בשדה־בוקר) ,שהיה היחיד שהבריטים לא הצליחו לעצור, למרות שהוכרז פרס על ראשו.
גליון 2379 (6 באפריל 1983), עמוד 64
לפני כחצי שנה נעצרו במפתיע בשדה־התעופה בן־גוריון שבלוד ישראל וזהבה זילברברג, ישראלים שעברו להתגורר בשווייץ לפני יותר מ־ 20 שנה. … כאשר ירד זילברברג בלודית אשתו מה מטוס בנמל־התעופה בן־גוריון, ב ערב ראש השנה, הוא נעצר. הוא נחקר על עיסקי חברתו בשווייץ וזהות לקוחותיו הישראלים.
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 12
תוך דור אחד בלבד הפכה המיפלגה הדתית־לאומית, שהיוותה פעם את האגף המתון ביותר בממשלת בן־גוריון, לפלוגת־הסער של הרב חיים דרוקמן ודומיו. … שהרי ציזלינג וטבנקין נמצאים במיפלגה אחת עם מנוולים מושחתים כמו בן־גוריון וכצנלסון, ואילו אנחנו נמצאים במיפלגה אחת עם אנשים טהורים ודגולים כמו ציזלינג וטבנקין.
