נמצאו 6,944 תוצאות עבור "בן גוריון"
גליון 1054, 11 בדצמבר 1957, עמוד 5
היה זה אחרי משפט קסטנר, וערב מש.ט עמוס בן־גוריון. המסקנה היתד, ברורה. הכתיר העולם הזה את הניתוח, :החוק לריגזון תנזיר, תשס׳־ז״. … הוא בא, במפתיע, הודות לרב יהושע זליג דיסקין מפרדס־חנה, שציווה לקבור מחוץ לגדר את בן נשאי־התערובת שמת משיתוק־ילדים (העולם הזד .)1052 ,קם משה פרמל בממשלה והגיש שאילתא שיכלה לפוצץ את הקואליציה. בן־גוריון היה בצרה. קשה היה לו להגן על הרג אולם בשעת־הדחק פעל שוב הציר ביג׳י־אלתרמן.
גליון 1058, 8 בינואר 1958, עמוד 5
לדבריהם, היה כל המשבר רק שיעור לדוגמה של המורה בן־גוריון, שהעמיד את תלמידיו בפינה ולימד אותם לקח בהלכות קואליציוניות . … ״ כך נסתיימה מנגינת המשבר, בשיר המעלות לדויד בן־גוריון. אנשי מפ״ם ואחדות־העבודה יכלו לשיר, בלבם :״עת שיבת הקואליציה היינו כחולמים״ .אולם לפי כל :הסימנים, יהפוך חלום זה לגביהם, בחודשים הבאים, לסיוט אחד ממושך.
גליון 1077, 21 במאי 1958, עמוד 5
השאר; עמוס בך גוריון יצא כנראה להשתלמות ממושכת, שתרחיקו מן החייל; ייעשה נסיון למשוך בחזרה את ידידו של נחמיאס, ישורון שיף, מי שהצטיין בעבר כראש אגף החקירות במטח הארצי והתפטר מתפקידו אחרי סיכסוך ,סמכויות עם עמוס בן־גוריון; מפקדי המחוזות יוחלפו ויפוטרו או יועברו ממחוזותיהם למחוזות אחרים; אגף האירנון המנופח, שהוקם במיוחד למען עמום בן־גוריון, עלול להתחסל ותפקידיו יועברו לאגף המינהלה, כפי שהיה קיים בימי המנדט; ראש מדור הכספים במחלקה הכלכלית של המטה הארצי, ס.מ.מ.
גליון 1070, 1 באפריל 1958, עמוד 6
השלטון הפוליטי הוא אחוזתו הפרטית של דויד בן־גוריון, המשתמש בכספי היהודים מחוץ־לארץ כדי לקנות את קולות הבוחרים בישראל. … גם כאן היו המליצות כה רבות, ודרכי ההסוזאה כד, מחוכמות, עד שהיה קשה לראות את המחט של הכוזגות המעשיות מתחת לערימת השחת המילולית. צד אחד של הויכוח היד, דויד בן־גוריון. הוא הודיע ברבים כי החל מהיום חדל להיות ״ציוני״ .הוא כפר בהחלט בזכותם של יהודי העולם להתערב בעניני המדינה .
גליון 1074, 30 באפריל 1958, עמוד 13
באותה שורה, מחוץ למסגרת התמונה, ישבה גס פולה בן־גוריון. היהודים והערבים• מנהיג מצרי מרכזי אחר, מחמוד צדקי באשא, אמר כי המזרח התיכון יפיק תועלת רבה משיתוף־פעולה עברי־ערבי. … היה זה הנציב העליון הבריטי האחרון, הגנרל סר אלן קאנינגהם, שרואיין על־ידי כתב ידיעות אחרונות סיפר הגנרל, באירוניה דקה: באחד הימים פרץ דויד בן־גוריון למשרדו כרוח־סערה, צעק :״הוד מעלתו, אם יש בדעתכם לירות, מוטב שתתחילו בי!
גליון 1030, 10 ביולי 1957, עמוד 12
לכל אורך החזית חלה השבוע תזוזה ניכרת. בירושלים כינס דויד בן־גוריון את ח״כי מפא״י הערביים, הרשה להם לבשר לבני עמם בישראל ומחוצה לה כי סוף־סוף ישתנה היחס אליהם: שורה ארוכה של גזירות, שמררו את חיי הערבים — כולל הגבלות־התנועה המחפירות — יבוטלו או יומתקו. יתכן כי הדבר המהפכני ביותר במאורע כולו היה נעוץ בהשתתפותו האישית של דויד בן־גוריון. היתד, זאת הפעם הראשונה שראש ממשלת ישראל לקח חלק פעיל בהפגנה אישית של אהדה לערבים.
גליון 1028, 26 ביוני 1957, עמוד 7
משלושת ראשי־הממשלה שהסתערו אשתקד על התעלה, שניים — הבריטי והצרפתי — התפטרו, הניחו ליורשיהם להיכנע בפני גמאל עבד אל־נאצר וחברת־התעלה שלו. השלישי, דויד בן־גוריון, עוסק בכתיבת חוברות על המיבצע, לא הצליח להצביע אף על הישג בטוח אחד. … חוק זה הוא חלק מתוכנית הוא לא גילה רק פרטים בטחוניים שהיו עד כה סודיים (למשל: ביטול משלוח אונית־שנתבשלה זמן ארוך על־ידי דוד בן־גוריון וחוגו המצומצם, הסבורים כי חופש המיבחן, אחרי שצרפת נכנעה לעבד אל־נאצר העיתונות עשוי להוות סכנה ממשית ליציבות שלטונם.
גליון 1029, 3 ביולי 1957, עמוד 9
גם מבלי להביא בח שבון׳ את פסק־הדין האפשרי במשפט עמוס בן־גוריון, שיינתן עוד החודש, צ פיי ם גילויים רבים על פרשיות שחיתות חדשות ונרחבות, הקשורות עם המטה הארצי של המשטרה ועם במה מן המטות המחוזיים. אחד העיתונים החשובים בישראל, שהצטרף בשעתו למסע ההגנה על המשטרה וראשיה וחזר בו עם סיום משפט עמוס בן־גוריון, עומד לפרסם סידרת כתבות מאשימות בעניין זה
גליון 1024, 29 במאי 1957, עמוד 4
הממשלה האמיתית של ישראל, זו המחליטה החלטות וקובעת את גורל המדינה, מרוכזת באיש אחד: דויד בן־גוריון. לרשותו עומדים עוזריו האישיים, שאין להם צורך להיות חברי־ממשלה. … היא לא תוכל להתחמק מן התוצאות, ואין ספק ששליח הנשיא האמריקאי דיבר על כך עם האיש הקובע בישראל — דויד בן־גוריון. במישחק זה, מילא האזרח הישראלי את תפקיד הצופה, המשלם את דמי־הכניסה בצורת מסים.
גליון 1037, 21 באוגוסט 1957, עמוד 7
.״ משנס עמוס: הסיבוב השני המעוכה סביב שמו הטוב של בן ראש־הממשלה, טנווס בן־גוריון, התחדשה השבוע, כאשר הגישו שלושה מתון ארבעת הנתבעים, מראשי שורת המתנדבים, עירעור על פסק־הדין של ביודהדין המחוזי בתל־אביב. … אין לה על מה שתסמוך בית־המשפט התעלם כליל מהעובדה שהיועץ המשפטי לא רק קרא, אלא אף תיקן את המכתב האמור( ,מכתבה של השורה בתשובה לעמוס בן־גוריון) ,אשר בו ראה ביתד,משפט את עיקר הדיבה בית־המשפט הסיק איפוא מסקנות מוטעות מיחסים אלה, במקום להסיק את המסקנה ההגיונית והיחידה, דהיינו, שהמערערים נקסו בצעד ללא תקדים ביחס לפירסומיהם, שעה שהראו אותם תחילה ליועץ המשפטי, דבר המורה על תום־לב קיצוני ללא סייג
גליון 993, 24 באוקטובר 1956, עמוד 8
המפקח־הכללי בכבודו ובעצמו, שהרגיש כי עמדתו התערערה לחלוטין גס בעיני צמרת המדינה, מחזר עתה על פתחיהם של אנשי־ציבור ועתונאיס, משתדל למחזיר איחס לצדו רדי לקדת את פני היעה, עם המשכת משפטו של עמוס בן־גוריון. • עד השום כמשפטי קסטנר, לכשיחודשו, עלול להיות מפקד הוואפו ם. … יותר ויותר השתכנעו כי ישיבתם בכנסת אינה אלא ביזבוז זמן, ביהוד בסיעת מפא׳׳י שכל תפקידה לענות אמן אחרי דויד בן־גוריון. מתוך חישוב שמוטב להיות ראש לשועל עצמאי ופעל מאשר זנב לסיעה הפרת־מעש, פרשו השלושה עתה מסיעת מפא״י, חזרו לתפקידיהם שמחוץ לכותלי הבנין הירושלמי.
גליון 998, 28 בנובמבר 1956, עמוד 8
לפי התעמולה המצרית הרשמית, שכל עתוני העולם חזרו עליה בתמימות רבה, גרמה לכך ההתקפה הישראלית על עזה, מיד עם שובו של דויד בן־גוריון משדה־בוקר. היתד, זאת הת־קפה צבאית רבתי׳ בעקבות כמה הפרות־גבול מצריות קטנות, והיא הוכיחה את נחיתותו הגדולה של הצבא המצרי. … להחזיר לקדמותו את מצבה של ישראל מלפני הסיבוב השני. התלונן השבוע דויד בן־גוריון, מדק רב, במכתב למרכז מפא״י :״הצלחנו במערכה הצבאית, אבל האדייב הצליח במערכה הפוליטית!
גליון 998, 28 בנובמבר 1956, עמוד 9
קרה הדבר אשר אפשר היה לצפות לו מראש, אילו התיחסו המומחים לערבים כאל עם נורמלי, ולא כאל אספסוף נבער מן המדבר. גם האוייב הגדול ביותר של דויד בן־ גוריון בישראל לא היה מסכים להדיחו מתפקידו תחת איום של הפצצה סובייטית. … אחרי התחלת הגיוס ההמוני גבה בית־חמשפס המחוזי ב־תל־אביב את עדותו של אליהו ספקטור, לשעבר אחד ממיטב לוחמי אצ״ל, במשפטו׳ של עמוס בן־גוריון ..ססקטור, שכבר לבש מדים, גילה שורה ארוכה של גילויים מזע טרמפיסטים רבים נוהגים לחלק את נהגי ישראל לשתי משפחות: משפחת בני האסכולה התיאטרלית, המנסים להתחמק באו־תתם כל מיני תנועות בבוהן היד לרמוז שהם נוסעים לכל הרוחות ורק לא לכוון הטרמפיסט .
גליון 992, 17 באוקטובר 1956, עמוד 13
ברדיו היהודי של ניו־יורק ניתן לו להתקיף את ג׳ון פוסטר דאללס כאוות נפשו, אך לא את בן־גוריון. בבואנום־איירס, אחרי שקבע אסיפת־עם על הנושא ״מדוע מגינה מפא״י על קסטנר״ ,נקרא אל הציר הישראלי, נתבקש להימנע מכך. … לחפות על עדי־שקר בעבר ובעתיד, ביהוד בקשר עם פרשות קסטנר ושאר המשפטים הפוליטיים הגדולים העומדים להיערך ב ארץ, ביניהם משפט עמום בן־גוריון. מהההתרגשות )־ פרסומי העולם מ*ל• ה סו ד ח הזה, עוררו תגובה חריפה, אף ששום במשך השבועיים ששהתה בישראל, הצליעתון אחר לא הצטרף למערכה.
גליון 1023, 22 במאי 1957, עמוד 10
כשנכנס תמיר לענין זה, היה ברור כי הארץ תזכה למשפט־אלטלינה גדול, בו תבורר בפעם הראשונה כל הפרשה: אם אמנם היה זה נסיון־הפיכה, ולפצוע יוסף חדד לא מגיע דבר — או שהיתר, זאת מלכודת של דויד בן־גוריון לאנשים שפעלו בתום לב במערכה נגד האויב, דבר המזכה את הפצוע חדד בתגמולים החוקיים. דויד בן־גוריון לא היה מעוניין במשפט זה. כשר־ד,בטחון אישר ליוסף חדד — ובעקבותיו לשאר פצועי ר,אוניה ולמשפחות חלליה — את הזכויות של פצועי המלחמה ומשפחות שכולות, אחרי שסירב לעשות זאת במשך שש שנים רצופות.
גליון 1449, 16 ביוני 1965, עמוד 13
העולם הזה אף הקדיש שני שערים, בזה אחר זה (העולם הזה )1324—5לרפאל ולשפירא, ותבע ברורות לקבוע את אחריות השניים. אולם החקירה, שנוהלה בידי עמוס בן־גוריון ובפיקוחו הישיר של המפכ״ל הקודם יוסף נחמיאס — נעצרה בכל פעם שהיא התקרבה לראשי המפד״ל. … כי במלחמה המתחוללת כיום בצמרת השלטון, מתייצב דבר יותר ויותר לצד אשכול — ואילו הארץ נעשה יותר ויותר בטאונם של אנשי בן־גוריון ודיין. מקומו הטבעי של מרכוס הוא העולם הזה 1449 המפלגתי הוותיק?
גליון 1462, 15 בספטמבר 1965, עמוד 15
שליחותו היתר, הצלחה מלאה: הוא גייס חמישה מיליון דולאר — בעיקר מן המשקיעים היהודיים הגדולים, היושבים באנגליה. כאשר החמירו היחסים בין צעירי בן־גוריון לבין אשכול, גילה פינחס ספיר במיקוד, את קיומה של קרן זו. … אלת הס?משים, שקיבלו הטבות ענקיות מידי בן־גוריון או נעריו, כעת היותם בשלטון. אחד מתם תרם מיליון דולאר, באמצעות ידידו טדי קו*ק.
גליון 1437, 24 במרץ 1965, עמוד 11
בלא משים, האיר רפאל באור מיוחד את בעיית הוועדות המשפטיות, מן הסוג שדויד בן־גוריון דורש להקים. כי הנה, אחרי שועדה כזו מונתה כחוק, והשופט פירסם את מסקנותיו, קם האיש המוקע — שהסכים מתחילה למינוי הוועדה — וטען כי ועדה מסוג זה כלל אינה מסוגלת לטפל בבעייה, ועל כן יש להקים ועדה חדשה. … מאוחר יותר לא הסתיר טיטו את מורת רוחו על כי הישראלים רימו אותו. גישוש ו של בן־גוריון בא לאחר מכן. אין תימה בכך שבעיני טיטו הנרגז נראה הדבר כחסר־טעם לחלוטין.
גליון 1365, 6 בנובמבר 1963, עמוד 19
עליהם להתאפק, להסתפק בסוכריות — או לצאת למסדרון למציצה דחופה • .שריד אחר מתקופת בן־גוריון עדיין מהלך אימים בחיי הציבור בארץ. … ״ אמר לו הרצפלד :״נתת לי כבר פעם יד שלא תשאל אותי יותר על כך.״ אבל בן־גוריון לא ויתר :״אף פעם לא אשלים עם שם לא עברי בדיון שנערך השבוע בכנסת סביב ההצעות לסדר־היום בעניין מהומות השבת בירושלים, הזכיר ח״כ מפ״ם ויקטור שט־טוב את הכינויים בהם מכנים קנאי־הדת את השוטרים :״נאצים!
גליון 1457, 11 באוגוסט 1965, עמוד 16
פסוקי חשבוע • העונון האנגלי ״ג׳ואיש כרד ניקל״ :״גילוייו של בן־גוריון, והוצאת שלדים מן הקבר, רק יכולים להזיק לישראל.״ ח״כ ״מן היסוד״ יונה כסה : ״דברי בן־גוריון הם דוגמה מאלפת לכשרון טכני־פורמלי לשלב עובדות נכונות עם ד,ונ־את־דעת, המכוונת להטעות את הציבור לגבי העובדה המהותית, שהיא העיקר.״ • מנהיג רפ״י דויד כן־גוריון: ״כל אחד, מה שהוא עושה בחייו, זה הכבוד שלו והפרס שלו.״ • ח ״כ יוסף אלמוגי, על רפ״י: ״גוף מבוגר, אבל ערום כביום היח־לדו.״ • סגן ראש הממשלה, אכא אכן :״מצע רפ״י הוא נושא לספרות הומוריסטית.״ • משה סנה :״אץ שתי מקיי — יש רק מק״י אחת!
גליון 1483, 2 בפברואר 1966, עמוד 20
.״ לכאורה היה זה ביטוי של חרדה לשלומו של המנהיג, אך למעשה היה בכך רמז לשפירא עצמו, כי טוב יעשה אם ילך בעקבות מנהיגי מפלגות אחרות — פינחס רוזן הליבראלי העצמאי, פרץ ברנשטיין הליבראלי, ודויד בן־גוריון — ויפנה את מקומו לבאים אחריו בתור. … העליה מהמחלקה לאיגוד מקצועי בקומה השלישית, לכסא הרם שבקומה החמישית, עליו ישבו בעבר יוסף שפרינצק, דויד בן־גוריון, דויד רמז, גולדה מאיר ופינחס לבון, סיחררה את העסקן הזוטר.























