חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 2,351 עד 2,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1487 (2 במרץ 1966), עמוד 20

הוא הציע, לכן, לבחור במנהל החברה, מסוק השסע דויד ארנפלד, כיצואן מצטיין. אך ספיר • ח״כרפ ״י דוד בן־־גוריון :״אם מחק את מועמדותו. מכיוון שלא היה מועמד אחר בשטח יצוא היהלומים׳ נשאר מדברים עם אדם קרוב, על עניין שהשתיקה השנה ענף זה מיותם. … היהלומן גבו,־הקומה מהווים סכנה מוסרית למדינה — שרהוא גם חבר במרכז תנועת העולם הזה — ד,בטחון ושר־ר,משפטים.״ כוח חדש, שאינה אהובה על פינחס ספיר. • דו ב יו ס ף , :אשכול אינו מגיע לס בכנס רבנים מיוחד, שנערך לאחרונה בתל־אביב, כדי לדון בחארקות ובד,תפר־ קרסוליו של בן־גוריון.״ עויות נוער השכונות, הפתיע רב השכונות, ס השר ישראל גדילי :״רפ״י ממידידה פרנקל, את עמיתיו הרבנים.
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 10

בטייבה אירע אחד מגילויי־הדיכוי האחרונים של תקופח בן־גוריון. אסיפה חוקית שקטה, שעמדה להערך במקום, דוכאה על־ידי המשטרה בעזרת מחסומים ומאסרים. … מאותו רגע התגלגל הכל כאילו לא התחלפה הממשלה בישראל; כאילו דיבוריו של לוי אשכול הם פטפוטיו של פירחח ברחוב; כאילו דויד בן־גוריון עודנו האל העליון, ושמעון פרס נביאו.
גליון 1325 (30 בינואר 1963), עמוד 21

הסיבה: באחד הימים עברה קבוצת חיילים מאותה יחידה ליד ביתו של ראש הממשלה, כשלפתע יצאה פולה כ ך גורמן ושאלה אחד החיילים :״חיילים, אתם רוצים לראות את ספרייתו של בן- גוריון?״ הצנחנים, שהופתעו לשמע ההזמנה הבלתי צפויה, נכנסו בדחילו ורחימו לבית. פולה הובילה אותם לספרייתו של ביג׳י וביקשה :״אתם רואים? זהו ארון הספרים של בן־גוריון, עכשיו צריכים להעביר אותו לחדר השני.״ אומרים חיילי היחידה: אולי הסיפור לא נכון, אבל הוא יפה לפני ההצבעה שנערכה בתעידת תנועת החרות, בשאלת הקמת סיעה בהסתדרות העובדים, ערכו ביניהם שני היריבים מנחם בגין ואליעזר שוסטאק הסכם ג׳נטל- מני: זה שיפסיד בהצבעה, יקום מיד אחרי היוודע תוצאותיה ויתחיל בשירת ״הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.״ באיטר בתום ההצבעה התברר לשוסטאק כי הוא המפסיד, קם ממקומו ורצה לשיר, אבל גרונו לא נשמע לו.
גליון 1289 (23 במאי 1962), עמוד 16

אנשים מגע שיר אחת הפעמים הנדירות בהן הודה ראש־הממשלה, דויד כן״גוריון, כי מיפעל שלא הוא עשה אותו היה מיפעל היסטורי: הקמת ״גדוד נהגי הפרדות״ על־ידי יוסף טרומפלדור, בראשית מלחמת העולם הראשונה. בן־גוריון הודה שהדבר הוקם למרות התנגדותו, והתנגדות יצחק בן* צ בי אולם עוד השבוע חזר בן־גוריון לרמת צניעותו הרגילה, צירף את עצמו לשרשרת גדולי האומה בכל הדורות, קבע: ״תריי״ג מצוות ניתנו למשה.
גליון 1347 (3 ביולי 1963), עמוד 14

בשלב הראשון לא רצה לנקוט צעד זה, פן יתפרש כפגיעה מעליבה בדויד בן־גוריון, אן דעת השרים לענייני בטחון היתה כולה בעד החזרת ״האיש הקטן״ .הסיבה: הוברר כי בלעדיו, ובלעדי ידיעותיו וקשריו האישיים, לא יגיע השרות לאותה רמת־תיפעול שהיתה לו עד כה. … הם סבורים, כי במצב שנוצר עם פרישת בן־גוריון, צפויים לגוש כזה, העשוי לכלול גם את הדתיים, סיכויים להצליח
גליון 1351 (31 ביולי 1963), עמוד 4

הנתעבת של יחוקאל סהר, כאשר מסר לעתונות, בימי פרשת עמוס בן־גוריון, כי הקצין שטיינברג ״התרועע עם זונות״ .השמצה זדונית זו היתד, מחוסנת — ותישאר פך גם בעתיד). … ההצעות השונות של חוק לשון־הרע התבשלו במיטבח המלוכלך של תקופת בן־ גוריון ונערי־חצרו, כחלק מן המזימה הכללית להשליט בארץ דיקטטורה ביצועים־ טית מוסוזית.
גליון 1276 (21 בפברואר 1962), עמוד 6

אגודת־ישראל, שבארבעת חבריה היה תלוי גורל הממשל, מכרה את קולותיה לדוד בן־ גוריון יום אחד לפני ההצבעה בכנסת. תמורת מצפונה קיבלה האגודה אתנן של רבע מיליון ל״י לכיסוי חובותיה, הבטחה לחנוך עצמאי והבטחה נוספת להקלת הלחץ על חבריה החשודים בנטילת חלק בחטיפת יוסלה שוחמכר. … הנאומים השונים נשאו ללא מתח באווירה הרגילה של הכנסת. גם כאשר עלה לדוכן דוד בן־גוריון להשיב להצעות לסדר היום לא עלה המתח.
גליון 1273 (31 בינואר 1962), עמוד 7

על ההתקפה הישראלית הוחלט בעת ביקורו הסודי של בן־גוריון בפאריס, אשר גי מולה הודה בו בגלוי כעבור שלוש שנים, מבלי לנקוב בתאריך( .גם צ׳ילדרס אינו יודע מתי בדיוק נערך ביקור זד .),מולה הבטיח לבן־גוריון כמויות גדולות של נשק, והמשלוח התחיל מיד. אולם מולה לא גילה לבן־גוריון את תוכנית ההתערבות הבריטית־צרפתית.
גליון 1304 (5 בספטמבר 1962), עמוד 8

כמילים אחרות: שישראל תסכים לפירוז אטומי רק במיסגרת פירוק־נשק שיגרתי כללי ומוחלט של כל מדינות המרחב — דבר שאינו מציאותי במצב הקיים. מר בן־גוריון יודע זאת, כמובן, היטב. יתר על כן, מתנהלת בישראל מערכה חריפה ביותר נגד כל המעזים לטעון למען פירוז המרחב מנשק אטומי. … אך אם יעבור המאבק המרחבי לפסים גרעיניים, תיעלם סכנה זו, ותיווצר הרתעה חדשה.״ על כך רומזים גם דברי מר דויד בן־גוריון בכנסת, כאשר פסל את הפירה האטומי המרחבי הנפרד, ותבע לקשרו ברעיון של פירוז נשק כללי (כלומר, שיגרתי) במרחב.
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 6

הדבר בא כמעט ב־מיקרה. בשעה שדויד בן־גוריון הפקיע את התנ״ך, נטל ידידו, הרב יהודה לייב מיימון המנוח, את התורה שבעל־פה. … אלה שאלות מרתקות, בייחוד בשעה ששר דתי — משה חיים שפירא — עומד להתמנות לשר־הבטחון בפועל, בהעדרם של בן־גוריון ולוי אשכול. אולם ליצנים הוסיפו ושאלו שאלות נוספות: 9איך יתמנו הכוהן הגדול ושאר ראשי המיקדש?
גליון 1302 (22 באוגוסט 1962), עמוד 20

השבוע, בפגישה עם חבריי׳ לעבודה מאותם הימים, הכחיש ראש־המנד שלה שמועה זו סופית. מארגן השביתה האמיתי, גילה דויד בן־גוריון, ירד מהארץ לרוסיה אתרי השביתה, היה שר הרכבות בממשלתו של לנין והוצא מאוחר יותר ל־ד, ור ג זיכרון אחר שהועלה באותה פגישה, היה תאור קבלת־הפנים בה נתכבד בזמנו ראש הממשלה בטעות. … כשהתקרבו לשני הצעירים, שאחד מהם היה בן־גוריון, הפנו את סוסי־הם בזעם, כשהם מטיחים לעבר ראש הממשלה לעתיד :״שמנדריק במחשבות לעתיד חזקא, עוסקים שומייי של ^ ב יג׳י• אותם מעסיקה בעיית בטחונו של שר הבטחון בשעת ביקורו הקרוב בסקנדינביה.
גליון 1299 (1 באוגוסט 1962), עמוד 6

החוץ חושש שטורא מהסם. • לא מן הנמנע, שדויד בן־גוריון ייפגש, כעת סיורו הקרום באירופה, עס הקאנצלר הגרמני במסווה של שתדלנות למען קבלת ישראל לשוק האירופי המשותף. אדנאואר מעוניין בפגישה זו, נד״ לקבל תעודת־הכשר נוספת מישראל, ערב הוויכוח על החימוש האטומי של נאט״ו, כולל גרמניה המערבית. בן־גוריון חשש להיענות לבקשה זו גלויות, מחוסר תירוץ מתאים
גליון 1295 (4 ביולי 1962), עמוד 14

עמדתו של האוזנר בפרשת יוסל׳ה בימים אלה, כשברור לגמרי כי בן־גוריון עצמו הוא המחליט על אי־הגשת משפטים, הוכיחה לח״כים רבים כי במצב הנוכחי אין כל אפשרות שהיועץ המשפטי יהיה בלתי־תלוי. … אחרי שלא הצליח להשתלב כראוי אף באחת מן הסיעות הקיימות, ון חליט אלמוגי, כי ניבוש כוח עצמאי הוא תנאי מוקדם לשמירת עמדתו אחרי ירידת בן־גוריון מן הבמה. • שמעון פרם לא יצליח להשיג החלטה פה־אחד בוועדת החוץ והכטחון, כעניין אשר למענו נקרא למסור דו״ח כוועדה.
גליון 1342 (29 ביוני 1963), עמוד 11

בינתיים תוגבר ותוזל העזרה הניתנת לישראל על־ידי גרמניה, צרפת ובלגיה. #בן־גוריון ימשיך במערכתו ננד חרות; כמטרה ליצור את הרושם באילו מפלגה זו מהווה סכנה פאשיסטית. מסע זה מכוון בראש וראשונה אל יתר מפלגות הפועלים, אותן מבקש בן־גוריון לאחד. המניע הראשון לשאיפת־האיחוד הוא החשש מפני תוצאות הבחירות בהסתדרות, אותן יהיה צורך לערוך, כנראה, תוך שנה.
גליון 1270 (10 בינואר 1962), עמוד 16

אשם ערב זכרונות את ביקורו של דויד בן־גוריון בבניין החדש של הקאמרי, בהצגת תל״ם של כנרת, כורת, לעולים חדשים תיאר בחב למרחב ף פקידת דזיקבלה היפה־פיה של חברת התעו| כי.או.אי.ם י ,.אילין וודוורד, קיבלה את ראש השנה כשמחה הראוייה, בענדה שרשרות נייר בשדה־התעופה של לונדון. … לאחר שנשיא המדינה יצחק כן״צכי פנה לבית השידור הישראלי בבקשה שכל קרייני התחנה יעברו את שמותיהם, סירב אליסון לעשות כן, אך אחרי מאמצי שיכנוע של חבריו לעבודה, הסכים בתנאי שתתקבל אחת משלוש הצעותיו׳ לפיהן ייקרא: יצחק בן־צבי, דויד בן־ גוריון או משה סנה. לאחרונה במקומות הבילוי המפוארים ביותר בפאריס, בלווית שרה עציוני, כפילתה של בריג׳יט כ אר ת בסרט חיים פרטיים.
גליון 1267 (20 בדצמבר 1961), עמוד 14

.״ • העתץהכורמי ״ ניישץ ״ ,על מבצע ההתבודדות של בן־גוריון בראד גון :״בדרכם האדיבה של הבודהיסטים הבירמיים׳ כפי שהם נוהגים כלפי ילד שובב ופיקח מכפי שנותיו, הם טורחים לעשות קורת רוח למר בן־גוריון.״ $שרהחקל או תמשה דיין, בשובו מסיור בטנגנייקה, על יצוא־המומחים הישראלי :״קיים בעולם, וביחוד בארצות הנתמכות, מושג של האמריקאי המכוער.
גליון 1522 (2 בנובמבר 1966), עמוד 9

לדיעה נאיבית זו היו שותפים כל מנהיגי ישראל. בן־גוריון רצה להפליו, מפני שהאמין בי מישטר ערבי חזק ומהפכני, בהנהגת מנהיג צעיר ונמרץ, מסכן את עתיד ישראל. … בנובמבר 1954 \ /פרצה מלחמת־השיחרור האלג׳ירית נגד צרפת. 1בפברואר 1955 חזר דויד בן גוריון מגלותו בשדה־בוקר, אחרי שפינחס לבון הודח מתפקידו כשר־הבטחון בעיקבות העסק־הביש.
גליון 1530 (28 בדצמבר 1966), עמוד 9

כדמוקראטיה האמריקאית מובן צויד זה לבל, והוא מוסכם על הבל. ימי שלטונו של דויד בן־גוריון לא התעוררה בעייה זו בישראל. הצרה לא היתד, שהשלטון חלש מדי, אלא להיפך: שהוא מתקרב, בהדרגה, לשיטות דיקטטוריות. … מצב זה טבוע כמהותו שד ה־מישטר הקיים, שהוא פדרציה של ״מפלגות״ שאינן איא טראסטים כלכליים־פוליטיים. כל עוד היה בן־גוריון בשלטון, לא בלטה תופעה זאת יתר־על־המידה, מכיוזן שהכוח של אישיותו חיפה על חולשת המוסדות.
גליון 1526 (30 בנובמבר 1966), עמוד 9

ערים שלמות הושמו במצור, כדי להכניען. ( ) ישראל, עיוד מימי שלטון בן־גוריון, היא: בגלל הבושה. אולם מישטר חדש כזה אינו קייס ביום, והמישטר הקיים אינו מסוגל להגשים מדיניות כזו, הנוגדת את מהותו. … אם שתיים אלה תשתלטנה על הגבול הארוך כאשר באו לוי אשכול ואבא אבן במקום דויד בן־גוריון וגולדה מאיר, לא נפסלו עקרונות אלה, אלא אושרו מחדש לאורך כל הקו, ללא שום שינוי מהותי.
גליון 1521 (26 בינואר 1966), עמוד 14

השבוע הסכים סניף חיפה להחלטה על החזרת מן היסוד למפא״י; כמו כן בוטלה העצרת ההמונית לכבודו של דויד בן־גוריון. כרקע לכל גילויי־ההתקרבות הללו נמשכים עדיין המגעים להכנסתו של אמנון לין, חתנו של אבא חו שי, לכנסת. … ״המלך עירום, ועוד נרחיב את הדיבור.״ הכוונה היא לחשיפת חלקו של בן־גוריון בכמה פרשיות ומחדלים, בעיקר על רקע בטחוני
גליון 1519 (12 באוקטובר 1966), עמוד 10

@ צפה לשורה של גילויים על מבצע סיני ביוה השנה העם העשירי למחילתו. קול־ישראל הזמין את דויד בן־גוריון, משה ליין, שמעון פרס ועוד כמה מן האישים שעסקו במיבצע, להשתתף בשולחן עגול. … עם החייאת רעיון הבחירות האזוריות, יחדש את פעילותו גם הוועד הציבורי שהוקם לצורך זה על־ידי דויד בן־גוריון, בראשותו של ידין. הפעם עשויים להצטרף לוועד כמה אישים מה־מפלגה הליבראלית, האופוזיציה וכמה מוקשי ו 1ר>,פרחי אדס נמוך־קומה, עטור־זקן ולבוש־מדים, הוכיח השבוע שוב עד כמה השתנתה ה אווירה במרחב.



