חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 226 עד 250)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1230 (16 באפריל 1961), עמוד 10

בן־גוריון התעלם מהתנגדות קצין־המיבצעים, מתוך הערכת חשיבותה של לטרון להצלת ירושלים. … בו נעצו בערב נסח1,־2 ך* ין כל נ ע רי ״ החצר של בן־גוריון, היה רק אחד שתמך בבר ללא סייג. … על כן קירב את בר אליו, דאג שיימצא בקרבתו בכל פגישה עם קצינים חשובים מחו״ל, הקים עבורו את הקאתדרה בתל־אביב ומינה אותו להיסטוריון הרשמי של צה״ל. כך הפך אותו פרס לאיש־אמונו של בן־גוריון. בן־גוריון נזקק לבר מכמה בחינות.
גליון 2226 (30 באפריל 1980), עמוד 67

בעומדם נוח ללא תנועה, לשמע הנאום הארוך, נפלו חצי תריסר מהם, בזה אחר זה, מתעלפים. בן־גוריון עצמו והיושבים בקירבתו לא הבחינו בנעשה מאחורי חומת החיילים בשורה הראשונה. … זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה, ניכשל בן־גוריון בריתוק של קהל מבוגר. הלקח לא עבר מבלי למשוך תשומת- לב רבה בצמרת מפא״י. … ״ • ירוחם כוהן, חבר מערכת למרחב ולשעבר שלישו של יגאל אדון :״בן״ גוריון מתייחס אל יגאל אלון כמו שאול המלך לדויד — הוא אוהב שינגן לו בנבל, אבל הוא זורק עליו את החנית.״ • חברו של אלון, מפקד חטיבת הראל לשעבר, יוסף (יוספלה) טכנקין, ש התקיף בשבוע שעבר את בן־גוריון ב חריפות, בהטילו עליו את האחריות לטבח בלאטרון, הסביר מדוע לא הופיע למיסדר ביום־העצמאות באיצטדיון רמת־גן :״לא הוזמנתי !
גליון 2176 (16 במאי 1979), עמוד 18

להגנת זכר פעליו של בן־גוריון יצאו אישים שונים, ביניהם אף שר־החוץ בממשלתו של בגין, משה דיין. … ״העולם הזה״ מביא כאן את תשובתו של בן־גוריון עצמו לדברים אלה של ראש-הממשלה. … #איו שם עבו1 דויד בן־גוריון כ־ 21 בנובמבר ,1949 בתגובה עד הנאום הראשון שד בגין ששמע בן־גוריון מפיו שד בגין (עמודים 125—126 כדברי* הכנסת) : ...אם כי שמעתי מר בגין בפעם הרא שונה, לא היה הנאום חדש בשבילי.
גליון 2723 (8 בנובמבר 1989), עמוד 20

בכלל לפני שחשבנו שיקרה דבר כזה. • אבל היכרנו את בן־גוריון. לצערי הרב, כן. ואם אתה שאלת על בן־ גוריון, אני באמת מאמין, באמת ובאמונה שלמה, שהאסון של הציונות, הקטסטרופה של הציונות זה בן־גוריון. … וברגע שנפרץ או נסתם הצינור הזה, אנחנו, בתוך הבועה, או נחנקים, או שהבועה מתפוצצת, אחת מהשתיים. זה מה שעשה לנו בן־גוריון וזה מה שעשינו אנחנו כאשר בחרנו בבן־גוריון. היתה לנו בחירה, בן־גוריון או לא בן־גור־יון. בחרנו לא־נכון, וזה סיפור לעוד ראיון.
גליון 1243 (12 ביולי 1961), עמוד 10

האינטרס של האימפריאליסטים אומר להם לנצל את שרותיו של בן־גוריון, ואף לשלם לו בעד זה, ת לו ת? … אבל לא את המחיר הפוליטי שהוא דורש מ־הם. אדרבא, הנשיא קנדי דרש מבן־גוריון שלא יפריע למאמצי ההתקרבות האמריקאית עם נאצר — ו״ניו־יורק פוסט״ מוסיף, כי בן־ גוריון גם הבטיח לא להפריע. קשריו של בן־גוריון עם האדונים האימפריאליסטים אינם קשרי ידידות הדדית, כפי שהוא היה רוצה להציגם, כי־אם קשרי תלות ועבדות מצדו.
גליון 1454 (21 ביולי 1965), עמוד 2

לוי אשכול הקים ממשלה חדשה למען דויד בן־גוריון, וזו ישבה לבטח. לא במיקרה דאג בן־גוריון למסור בממשלה זו את תיק־המשפטים לאחד מעבדיו הנרצעים ביותר, דוב יוסף, אדם שתפיסתו הדמוקראטית דומה לזו של מושל־מחוז פורטוגלי באנגולה. מיד אחרי שהתבסס מחדש, ניגש בן־גוריון לחסל את החשבון עם השבועון שמילא, לדעתו, תפקיד מרכזי בהתפתחות פרשת־לבון. … וגם היא מעידה משהו על מישהו. החוק יוזם בשעתו על־ידי אנשי בן־גוריון, כדי לסתום את פי השבועון המסויים במלחמתו הבלתי־נרתעת נגד מזימותיהם.
גליון 1250 (23 באוגוסט 1961), עמוד 3

תמיד נעים לשמוע מחמאה מפי יריב. תגובתו הראשונה של דויד בן־גוריון, בהיוודע לו דבר מפלתה של מפא״י בבחירות, היתד. … אם צודק בן־גוריון בהגדרה זו, הרי יכולנו לדרוש, בצדק, כי ראשות־הממשלה תימסר לידי עורך העולם הזה, לפי הסיסמה :״העם השיב לו רוב יציב! … ידוע״? למה לא ״מסויים״?) הפעם נאות בן־גוריון להזכיר את עורכנו הראשי בשמו המלא, לאפתעת כל הנוכחים.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 15

הוא התנצל בפניהם — והם חזרו כלעומת שבאו. דויד בן־גוריון מנשק את נכדתו גליה, מתחת לחופה. … ומה בנוגע לשאלה השנייה — ״מה עלה בגורל גיורה של גליה בן־גוריון?״ בעיית הגיור צפה ועלתה שבועות מספר לפני החתונה, כאשר רבני חיפה סירבו לרשום את גליה לנשואין בטענה, שאין כל הוכחה רשמית שאמה הנוצריה, מרי, אותה נשא עמום בן־גוריון בתקופת מלחמת־העולם השנייה, בעת שהותו בבריטניה — אומנם התגיירה. … האמת, אותה לא ידעו רוב משתתפי־החתונה, היא פשוטה: מהיום בו סירבה רבנות־חיפה להכיר בגליה בן־גוריון כיהו־ (המשך בעמוד )32 על כל אזרחי המדינה במידה שתה — להוציא את אלה המקורבים למנגנון־החושך ולדויד בן־גוריון.
גליון 1338 (2 במאי 1963), עמוד 7

אך התיאור כולו הוא שקר מוחלט, העובר את גבולות החוצפה. כי בן־גוריון החסיר בו את העיקר, שבלעדיו הופכים כל הפרטים לסילוף גמור. … במצב אחר, היה מתגבר בלב שותפיו של דויד בן־גוריון החשש, שהוא מנסה להתחמק מדיון, לקבוע עובדה קיימת שאי־אפשר יהיה לשנותה. אך ביחס למינוי הממונה, בטוחים השותפים כי בן־גוריון לא יוכל להערים עליהם. שהרי אחד מסעיפי ההסכם הקואליציוני קובע בפירוש, כי את הממונה על שרותי־הבטחון יכול ראש־הממשלה למנות אך ורק בהסכמתי שותפיו לממשלה.
גליון 1173 (16 במרץ 1960), עמוד 4

מבחינה זו צדקו הפרשנים האמריקאיים שהישוו השבוע את בן־גוריון לסינגמן רי הקוריאי ולקונראד אדנואר הגרמני. … פתרון התעלומה, שפרשה צעיף של מסתורין ע> כל השיחות החשובות של בן־ גוריון, היה פשוט למדי. הוא היה נעוץ באימרתו המפורסמת של בן־גוריון בועידת ההסתדרות :״בעשור השני צפוי לנו מבחן צבאי מכריע!״ בן גוריון מאמין כי המבחן יקרה בחלק הראשון של העשור, לא בחלק האחרון.
גליון 1495 (27 באפריל 1966), עמוד 17

האמת היא, שמצבה העלוב של הוועדה היה תוצאה מן הקו המדעי־בטחוני של בן־גוריון, שעל הגשמתו הופקדו ארנסס ברגמן ושמעון פרס. … דוגמה לכך יכולה לשמש הקרן הפרטית של בן־גוריון, לגיוס כספים אצל בעלי־הון, למימון הפעולה המדעית־בטחונית. … מאז שירש לוי אשכול את קודמו בתפקיד, חל שינוי יסודי, שאזרחים רבים חשו בו רק עתה. בן־גוריון ופרס הפכו למנהיגיה של מפלגת אופוזיציה קטנה.
גליון 702 (12 באפריל 1951), עמוד 7

״אשלח לד אכפמפלר״ .ארבע שעות ומעלה עמד דוד בן גוריון על דוכן העדים, כשד״ר ביליצקי, ואליעזר פידל (מנהל הדפוס) ממטירים עליו שאלות. … ״מר בן גוריון לא נעלב״ — אמר מר כהן — ״אני — ,המדינה, נעלבתי ! … בקרבתו ישב עוזר המפקח הכללי של משטרת ישראל, עמוס בן גוריון, בנו של העד. אחר כך החל הויכוח: לדחות את המשפט או לא לדחות.
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 3

ץ* ר דויד בן־גוריון סירב לקבל את !4פינקס־הזיהוי החדש, שהוצא על־ידי משרד־הפנים של ממשלת־ישראל. … כי בסרבו לקבל את התעודה מסיבות אלה, זיהה דויד בן־גוריון את עצמו כצורה הברורה ביותר. ך הפגינו הפגנה פומבית זו, שעוררה תשומת־לב עולמית, נתן בן־גוריון ביטוי לתופעה שאינה פוליטית בעיקרה. … אם בכל זאת קילקל את הכל במכה אחת• ,כהבעת שינאה שורשית זו לשפה הערכית, כה דוברים למעלה מעשירית אזרחי ישראל, הרי עשה זאת ללא שיקול פוליטי. בן־גוריון השמי הוא כד בה תעמולתית. בן־גוריון האנטי־ערבי הוא האיש האמיתי.
גליון 2295 (26 באוגוסט 1981), עמוד 62

כתבה מיוחדת, תחת הכותרת ״חיי הלילה של עמום בן־ גוריון״ ,סיפרה על חקירתו •טל סגן מפכ״ל המישטרה דאז, במהלד מישפט עמוס בן־גוריון נגד שורת המתנדבים. … מיפלגת העלייה־השנייה הצליחה לע כל גם את בני העלייה האחרונה. כמו ניקיטה. כשקם דויד בן־גוריון לשאת את דבריו, נתגלה הצד השני של המטבע. … הנאום היה ארוך, מעייף למדי, נישא בסגנונו הרגיל של בן־גוריון, הנוהג להדגיש מילים בקצב קבוע וחדגוני, בלי כל קשר לתוכנן.
גליון 1816 (21 ביוני 1972), עמוד 35

הוא רצה ליצור מיסגרת חוקית ל״ועדת־חקי־רה מישפטית״ ,מתכונת שד,יתד, מאפשרת את סיפוק דרישתו של בן־גוריון, אילו היתד. קיימת בימי הפרשה. … בן־גוריון אינו מישפטן, ודרישתו היתד, מבולבלת. … נגדו, כנציג התביעה, הופיע יעקוב שימשון שפירא שפירא היד, נתון במצב של מילחמה עם בן־גוריון מאז ,1955 כשהכריח אותו בן- גוריון להתפטר מן הכנסת, על רקע עיט־קר.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 64

הוא כולל שורה של עסקנים ותיקים, כמו יונה כסה, ושל אנשים שסולקו בהדרגה על ידי בן־גוריון מהשילטון: פינחס לבון ומשה שרת. … כשגברו תלונותיהם, הציע בן־גוריון פיתרון: במ קום יונה כסה, אחד הירחמיאלים הסימפ טיים של המיפלגה, יבוא גיורא יוספטל, הנחשב לאיש חזק. כאשר האיש החזק יקים את מוסדות המיפלגה על רגליהם, הבטיח בן־גוריון, יביא סוף־סוף את ההח לטות למזכירות המיפלגה.
גליון 975 (21 ביוני 1956), עמוד 4

בין הסגרים יהיה בית־מלון ירושלמי ותיק, אשר שימש בעיקר את המושבה הדיפלומטית. בן־גוריון הצליח לרכז בידיו די כוחות כדי לנצח את יריביו. … הוא מסר את הודעתו בלשון פחות בניגוד לשמעון בר־יוחאי שבאגדה׳ ישב מליצית מכרגיל: מאחר שחוגי בן־גוריון דויד בן־גוריון בשדה־בוקר רק כשנה. … ג׳י״ ראו בחיכוכים לופי המנגנון — ידעו לאן חותר בן־גוריון. בתוך מפא״י ערובה לשלומם. באוזניהם עוד הידהדו דבריו לפני צאתו השבוע התפרק קו־הגנה זה בהדרגה.
גליון 2195 (26 בספטמבר 1979), עמוד 63

הה מונים לא התעוררו, ומעשהו הגדול של דויד בן־גוריון נראה ספק תכסיס פוליטי, ספק תעלול של איש הנוטה למעשים יוצ־אי־דופן. … הרבה אנשים חשבו כי אחת ממטרותיו העיקריות של דוי ד בן־ גוריון במסעו דרומה היתד, להראות כי לא ייתכן בלעדיו. משה שרת, האיש ש נבחר לתפקידו בניגוד לרצונו של בן־ גוריון, הוכיח שאפשר, גם אפשר. משר, שרת הוא, בדר כו שלו, תקיף וקיצוני לא פחות מאשר בן־גוריון.
גליון 956 (9 בפברואר 1956), עמוד 9

תודת האומה -פעמיים ^ אומה מכירה טוכה למגיניה. כאשר פשט המייג׳ר עמוס בן־גוריון את מדיו הברי־ | 1סיים׳ לא נשאר מחוסר קורת־גג. … הם התייאשו, פינו את הדירה ללא כל תשלום ברוח הזמן. עמוס בן־גוריון יכול היה סוף־סוף למכור את הדירה במחיר הנאות. … לוי אברהמי, מפקד מחוז ירושלים, ^ ג ר תחילה בתחנת המשטרה בקטמון. שלא כעמוס בן־גוריון, נעמו לו המגורים בבניין המשטרה.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 43

אם נצרף את דברי דויד הורביץ, שכתב כי ברל כצנלסון ״רצה להיות דובר התנועה ולא מושלה״ ,לאימרה אחרת מאותם ימים שטענה ״כי לא משנה מה עושה בן־גוריון — העיקר הוא מה חושב ברל כצנלסון,״ יתכן שדיעות אלה תעזורנה לגו להשתחרר מדימוי החוזה והנביא של בן־גוריון. דמותו של בן־גוריון כאיש־ביצוע, במונחים סוציולוגים, בולטת בסיפרו של יונתן שפירא בתיאורים שונים, כמו ניתוח הדיונים שנערכו בסניפי אחדות־העבודה במאי , 1925 כאשר בן־גוריון חייב כל סניף של התנועה להיות ״העין הרואה, האוזן המאזינה והמצפון הבוחן את כל פעולות ההסתדרות, והמעביר את הכל למרכז במילים אחרות, סטאליגיזם בסיגנון בן־גוריון. … ב,אחדות העבודה ההיסטורית׳ של שפירא מוגדרת הנקודה בה ביצע בן־גוריון את קפיצת־הדרך שלו מאדמיניסטרטור־מיפלגתי לחרושתן של חזון.
גליון 2577 (21 בינואר 1987), עמוד 31

כחודשיים לפני צאת סיפרו פירסם בכל העיתונים שהספר ייצא לאור עם מבוא מאת דויד בן־גוריון. כיצד השיג את המבוא? הוא לקח את המבוא של בן־גוריון לסיפרי והעתיק אותו בפתח סיפרו. … הציורים שציירתי הופיעו באלבום די צנוע, עם מבוא של ראש־הממשלה דויד בן־גוריון. דבריו של בן־ גוריון הם האהובים עליי ביותר מבין כל הדברים שנכתבו אי־פעם בקשר עם יצירתי. … אמרתי לו מה בקשתי, והוא נכנס לחדרו של בן־גוריון. לא עברו עשר דקות והוא תרבוטי!
גליון 2230 (28 במאי 1980), עמוד 56

הרמטכ״ל וקצינים בכירים הצליחו לטייח ולהסתיר את האמת מפני בן־גוריון בכל פעם שנש אלו על התקדמות התוכנית. … בידו היתה באותה שעה עט נובע, ומעוצמת המכה עף העט לכיוון בן־גוריון. מאותה ישיבה צמחה האגדה לפיה זרק ידין עט על בן־גוריון( .מקור הסיפור במשא־ומתן על שביתת־הנשק עם מצריים ב־,1949 שבו אמנם עף עט מידו של ידין לתוך נחיר של נציג מצרי). בן־גוריון, כדרכו בנושאים מסוג זה, לא היה מוכן כלל להיכנס לוויכוח עם ידין.


