חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 2,176 עד 2,200)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 20
בכתב, במאמר ביומון דבר, כינה אותו משמיץ, כל שחר, שהם לא • אחד המשפטים כשהוא מנהל את דובר דברים שאין להם מחוכמים ולא מוצלחים. האהוביו על בן־גוריון, חשבונותיו עם אישים המפואר בניו־יורק . … י #לזכותו של סגן מנכ״ל משרד החוץ, אהודאב רי א ל, המתלבט לאחרונה אם להמשיך ולשרת את שרת־החוץ גולדה מאיר או לפרוש ולהפגין הזדהות עם בן־גוריון, יש לזקוף תגלית מעניינת: לפני שנים רבות נסע דרומה, לכיוון אילת.
גליון 1444 (12 במאי 1965), עמוד 19
.״ ׳ 9מרדכי נמיר, ראש עירית תל־אביב, בעת חנוכת בניין על שמה של פולה בן־גוריון :״לחבר דויד בן־גוריון יש זכות להיות בעלה של פולה.״ שבועון צרפתי פירסם השבוע שלוש תמונות של הפיהרר הנאצי, שבוצעו על־ידי ריטוש תמונותיו האמיתיות, המראות אותו בשלושה מצבים שונים, כפי שהיה ניראה חיום, אילו היה חי.
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 22
הבקשה הזכירה לשחקן יעקב כודו, כי כאשר נכח ראש־הממשלה־לשעבר דויד בן־גוריון בהצגת חלום ליל קיץ, הביע את המישאלה שתועלה בנגב. הסביר אשכול: ״בן־גוריון ואני חילקנו את המדינה בינינו׳ הדרום שלו, הצפון שלי.״ ; דג דו בו סוהב מול הגיון בדיל חיים וגליה טופול היו עסוקים השבוע באריזת מזוזדותיהם, בדרכם לארצות־הברית כדי לאסוף את פרס גלובוס הזהב של עתונאי־החוץ בהוליבוד, שהוענק לשחקן הישראלי כשחקן הזר המבטיח ביותר של שנת .1964 רק חמתו של השחקן לא התרשמה מכל העסק .
גליון 1472 (17 בנובמבר 1965), עמוד 20
לפני כן הספיק עוד להציב את פסל ראשו של דויד בן־גוריון באחד מאולמות המוזיאון, ולהגיד במה מילים בשבחו של מנהיגו הקשיש. … אז הוצג על־ידי אותם אנשי משרד החוץ כ״היסטוריון דגול ויהודי אמיץ.״ פסוקי השבוע • ראש הממשלה לוי׳ אשבול, על התקופה שלאחר הבחירות :״בתחילה הכל נראה מתפורר, ואחר־כך, כבאורח פלא, הכל מתאחד מחדש.״ • ד״ר הרצל רוזנכלום, עורך ידיעות א חרונו ת :״הגידו מה שתגידו, הערבים והיהודים הם בכל זאת אחים!״ • פינחס לבון, על דויד בן־גוריון: ״קנטרן, נוקם ונוטר, המזהה את גורל המדינה עם עצמי.״ • ד״ר ישראל שייס :״הסנהדרין היה מוסד בעל שם יווני שחוקק חוקים ברוח היהדות, והכנסת היא מוסד בעל שם יהודי המחוקקת חוקים ברוח הגויים.״ #חנ״ל :״אין שום זהות בין היהדות לדמוקראטיה, ויש ביניהן אפילו סתירה.״ ה עול ם הז ה 1472
גליון 1482 (26 בינואר 1966), עמוד 20
.״ חנות רפ״י, שמעון פרם: ״במפא״י מינוס בן־גוריון וולט בולט המינוס.״ • ח״כ רפ״י, דויד בן־גוריון: ״הגאון הזה, אשכול, בכוחו לעשות מה שהקדוש־ברוך־הוא אינו מסוגל: לשנות את העבר בטיעוניו.״ • הנ״ל, על הפרשה, :האמת חייבת לצאת לאור!
גליון 1362 (18 באוקטובר 1963), עמוד 3
הוא עלה לגדולה בתור שמש פרטי של עמום בן־גוריון, כנושא־ד,ספרים של פרקליטו במשפט נגד שורת־המתנדבים, וכעושה כל עבודותיו השחורות. … רק טיבעי הוא שאדם זה מסתלק עתה מתפקידו — יחד עם בן־גוריון האב והבן. זהו המעשה היחיד, בכל הקאריירה המישטר־תית שלו, שהעולם הזה מוכן למחוא לו העורך הראשי: אורי אבנרי בסג !
גליון 1274 (7 בפברואר 1962), עמוד 7
פרס ודיין היו אז שני נערי־הפלא של דויד בן־גוריון. כראש עמד הזקן, ותחתיו שני צעיריו: דיין שר־הצבא, שחישל את צה״ל כמכשיר לוחם מושחז! … הוא השתתף באופן פעיל בטוויית החוטים, שהסתכמו בסופו של דבר במיבצע סיני. קרה גם שהתנגש עס בן־גוריון עצמו, או ביצע פעולות בהיקף גדול בהרבה מוה שניתן לו האישור לבצע.
גליון 1347 (3 ביולי 1963), עמוד 15
שניהם חייכו זה לזה בסכסי־הפרידה הרבים שנערכו ל־דויד בן־גוריון, הירבו להצטלם יחדיו, ולדמ ן בפומבי שהכל ביניהם חלק. … ג לי טוב יותר -מהנ ה יותר פרם, מצידו, שיחק על קלף אחד: לחכות, לא לעשות טעייות, לא לאבד את עשתונו־תיו, לא להתגרות באשכול — ולסמוך על היום בו יוכל לגייס את בן־גוריון להציל אותו מחיסול, או אולי להצעיד אותו קדימה לשלטון.
גליון 1273 (31 בינואר 1962), עמוד 2
מבחינה ציבורית, יש שתי נקודות חשיבות בפרשה זו. קודם כל, הוכח בעליל כי לדויד בן־ גוריון שוב אין כל מגע עם המציאות, וכי עוזריו מרמים אותו באופן שיטתי. הדברים אמורים לגבי נאום־ההספד שנשא בן־גוריון השבוע לשבועון הרדיו מעל במת הכנסת.
גליון 1281 (28 במרץ 1962), עמוד 4
הוגי־דעות רבים במדינה סבורים שאם כי בן־גוריון ואנשי־חצרו שואפים אמנם להקמת• דיקטטורה בארץ — לא יעלה הדבר בידם בתנאים המיוחדים של מדינת ישראל. … רודנות גלויה תערער יסודות אלה. לכן יאלץ גם בן־גוריון לשמור על הסממנים החיצוניים של דמוקראטיה פורמלית — כגון קיומם של עתונים בלתי־תלויים.
גליון 1300 (8 באוגוסט 1962), עמוד 2
מנגנון־החושך הישראלי תבע לספק את דרישותיו של מנגנון־החושך האמייקאי. בן־גוריון הפעיל את השוט — ושר־הפנים נאלץ לשים את חתימת ידו הדתית תחת מעשה הנבלה. … באותו שבוע ממש הודיעה פרקליטות המחוז כי המליצה על הגשת תביעה פלילית נגד שותפי פרשת אירס״ו, ובראשם ידידו של עמוס בן־גוריון. היתד. זו מכה חמורה לעמוס. כי תיק אירס״ו עמד במרכז מסע־הגילויים של העולם הזה נגדו לפני שש שנים, ולאחר מכן במרכז משפטו ביש- המזל נגד שורת־הנזתנדבים.
גליון 1300 (8 באוגוסט 1962), עמוד 8
השבוע פתחה מישטרת תל־אביב ב״מיבצע קינאה״ .עמום בן־גוריון, הזקוק שוב באופן חיוני למיבצעים שיקנו לו אהדה ציבורית כלשהי אחרי בזיונותיו האחרונים, ערך גיוס כללי למטרה זו. … אלא שכמו כל מיבצעי־הפירסומת של עמוס בן־גוריון, לא היה למיבצע שום קשר לבעייה האמיתית.
גליון 1279 (14 במרץ 1962), עמוד 16
הסבירה פולה את התעניינותה בשטח הרפואה לידידיה :״סוף־סוף, כאשר בן־ גוריון נשא אותי לאשה, הייתי אחות ראשיה בחדר־ר,ניתוחים בניו־יורק. עוד כעת אומר לי בן־גוריון, :נו, פולה, לעולם לא מאוחר ללמוד.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 16
כל אחד יודע כי ממשלת ישראל. מגסה לרמות את דויד בן־גוריון בשטח הטלביזיה. ראש־הממשלד, שם ויטו על הקמת טלביזיה. על כן משתדלים המעוניינים להקים את הטלביזיה תהילה בהסוואה של ״טלביזיה לימודית״ ,המייועדת לחינוך בלבד. ומי כמו בן־גוריון שואף להגיע לרמה חינוכית גבוהה, בייחוד לשם מיזוג גלויות?
גליון 1272 (24 בינואר 1962), עמוד 8
עתה באה אותה הידיעה בפעם השלישית — בעתון הקרוב לו יותר מבל עתון אחר במדינה, שעורכו הוא חסיד נלהב של דויד בן־גוריון, וששליהיך האישיים ממלאים בו תפקידים מרכזיים. … יחד עם התמונה פורסמו הצהרותיהם של צנחן ושל קצין גבוה בצבא הפורטוגלי, על הימצאות עוזים ישראליים בידי צבא פורטוגל. דויד בן־גוריון — לוותר בכלל על הצעתה לסדר־היום.
גליון 1261 (8 בנובמבר 1961), עמוד 6
דרשי שקיקי תה קם פרט הכקף במדינה (המשך מעמוד )4 אינו מצביע עוד בעד דויד בן־גוריון או בעד הצמרת הוותיקה של מפלגה זו, אלא בעד הצוות דיין־פרס־אלמוגי. … אין מוסרים מימשל דימוקרטי לאישים, החשודים בחוסר דימוקראטיה מספקת.״ @ אליהו הפין, באותו כנס: ״מבלי שיטריחו להשיב על סימני השאלה החמורים העולים לגבי התנהגותם ומהימנותם, מוצבים ה״צעירים״ ,גיבירי ״הפרשיות״ ,בראש סולם הכוח של מפא״י, כשהם מוגנים על־ידי בן־גיוריון וחותרים לקבל את השלטון על המדינה כולה.״ •וג־אה בכבוד נפתחים קורסים חדשים מוקדמות ובגרות תל״ *יניב ׳ רח׳ גלפזר 6 תי כון ערב לאקסטדניבר חיפה• רדי׳ .ביאליק תשבץ 0 ^ 11.1ם ג 1259 לפותרי התשבץ :״שנוי דוד אלעני ואני נער בן ארבע עשרה.
גליון 1268 (27 בדצמבר 1961), עמוד 3
רבונו של עולם, אילו רשעים יושבים במערכת זו! נניח שריב קשה לכם עם דעותיו של בן־גוריון והנכם רשאים להתקיף את מעשיו ומחדליו בתחום ענייני הציבור — אולם מהי ההתערבות הזאת בחייו הפרטיים? … קוניצפולסקי, משק יגור זיוה יריב אינה רואה יריב אישי במר בן־גוריון, היא ביקשה רק להשתתף בשמחת הכלולות, כשם שעשו יתר חבריה־למקצוע סעתונים אחרים.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 36
הרגשתי שאל הנכון יצדקו הבוחרים אם יגידו — די דויד בן־גוריון עלה השבוע משדה־בוקר לבית־החולים תל־השומר על מגת לבקר את שר־ד,ביטחון משה דיין בחדר חוליו. ביג׳י טרח לערוך בי־קורת רפואית בגופו של דיין, ניהל במשך כעשרים דקות ויכוח מדיציני עם הצוות הרפואי המטפל בדיין. בן־גוריון אף גילה, כי התחביב האחרון בו הוא עוסק הוא — לימודי־ביולוגיה, וניסה ליישם את ידיעותיו בנושא זה, בוויכוח עם הרופאים .
גליון 1611 (17 ביולי 1968), עמוד 11
לרוב קראו לה, מאחרי גבה ,״ליידי מאקבת״ .אבל היא דומה הרבה יותר לדמות אחרת במחזות ההיסטוריים של הגאון האנגלי: הלורד ואחזיק, האיש שהמליך מלכים והפילם. גולדה היא שהפילה את דויד בן־גוריון. גולדה היא שחיסלה — לפחות זמנית — את משה דיין ושמעון פרם. … ¥גורדה -ז ספיר +אדון בל גולדה היא אוייבת מסוכנת — מסוכנת מאוד. בן־גוריון למד זאת, וייתכן כי אשכול ילמד זאת בקרוב.
גליון 1617 (28 באוגוסט 1968), עמוד 20
אחר־כך היה קצין קרבי, וכשהשתחרר — הצטרף לצעירי־הזקן, היה לאחרון־נאמניו של דויד בן־גוריון, כשכל אנשי־רפ״י הזקנים יותר נטשו את האיש משדה־בוקר לאנחות. נחום ( )32 נשאר עד היום נאמן לביגיי. אומנם בן־גוריון לא בא לחתונה — אבל נחום מבין לרוחו של הזקן.
גליון 1541 (15 במרץ 1967), עמוד 30
הן נערכו בדיוק לפי המתכון של דויד בן־גוריון. הארץ היתד, מחולקת לאזורי־בחירה, ובכל אזור נבחר איש אחד בבחירות אישיות ישירות. … זאת היתד״ כמובן, כוונתו המקורית ׳של בן־גוריון, כאשר הגה רעיון זה — כי אז היה עדיין ראש־ממשלה וראש״מפא״י.
גליון 1534 (25 בינואר 1967), עמוד 9
היא כבולה בתפיסות הישנות והעתיקות, של תקופת בן־גוריון. זהו בן־גוריוניזם מתון יותר, הססני יותר, רגיש יותר ללחצים נגדיים. בן־גוריוניזם ללא הסימון הנבואי של בן־גוריון, ללא קלות־הדעת של דיין, ללא הקנאות של גולדה מאיר, ללא ההסתבכויות של שמעון פרס.
גליון 1507 (20 ביולי 1966), עמוד 2
הידיעה הראשונה על פרשת התעשיין אברהם אופלטקה ושותפו־לשעבר דויד לשם, חתנו של דויד בן־גוריון, הגיעה למערכת לפני כשבועיים, מפי אחד המודיעים האלמונים שלנו. … לדעתי, כאן עיקר הפרשה, ולא בעובדה שהתעשיין דויד לשם נשוי לבתו של דויד בן־גוריון. משה כרמלי, ירושלים הנערה אינה סחורה איזו בושה היא לח״כים הערביים, שח״ב אחר, מן הכוח החדש, היה צריך לנהל במקומם את המלחמה למען הגבלת המוהר.
גליון 1527 (7 בדצמבר 1966), עמוד 24
גלות בכך חוקיות אז הוא מתרגז, הולך אל בן־גוריון, י- מסויימת, נוסחות ו־אומר לו שיגיד לכולם להפסיק לרקוד. … ולהתחיל להתאמן, כי אחרת הם לא ינצחו, אחת מן הסכימות וחוץ מזה יוא גם מציע לאחד את ההגנה המעניינות היא על עם דיפלמ״ח. בן־גוריון חושב וחושב ובגידול ערים: יש עעמירן סוף מקבל את הצעתו.
גליון 1509 (3 באוגוסט 1966), עמוד 15
מיפנה של הרגע האחרון — שהגיע לשיא עם הסתלקות בן־גוריון ממפא״י — הציל אותו. במקום גלות פוליטית, החל מקבל מחמאות, כאחד מאדריכלי המערך. … אחד מציורי הפורטרטים הבודדים שלו הוא איש סג׳רה, אותו שלח כתשורה לדויד בן־גוריון. הלה תלה את הציור בביתו, סרב לקבלו כמתנה, שילם עבורו כמה מאות לירות טבין ותקילין.
