נמצאו 6,944 תוצאות עבור "בן גוריון"
גליון 939, 13 באוקטובר 1955, עמוד 17
כרמלה נשיקה חטופה על הלחי אמו של הסופר היהודי־אמריקאי הרמאן ווהן, אסתר, ביקרה השבוע אצל שר־הבטחון דוד בן־גוריון : לפי בקשת בנה, מחבר המרד על הקיין, מסרה האם לראש הממשלה העתיד את ספרו החדש מרג׳ורי מורנינגסטאר אות מעודד לעתיד הקואליציה: בשעת חגיגות יובל ה־ 25 לנען, ניגש ראש הממשלה משה שרת אל חבר- הקיבוץ ישראל גלילי והטביע על לחיו נשיקה מצלצלת חבר אותו קיבוץ, משה מוסינזץ, חזר החודש למשקו לאחר שעסק שמונה שנים בעריכת בטאון תנועת הנוער העובד, במעלה. … כששמע תלמיד המחזור הראשון משה שרת כי לטכס יובלה החגיגי ביום ג׳ הוזמן גם תלמידם של מורים פרטיים בווארשה דוד בן־גוריון, החליט כי הוא רוצה להופיע בטכס זה עדיין כראש־ממשלה והודיע לנשיאות הכנסת כי לא יוכל לצערו להשתתף בישיבת יום ג׳ ,דבר שגרם לדחיית הישיבה כולה ולהארכת מועד שלטונה של הממשלה הזמנית.
גליון 920, 2 ביוני 1955, עמוד 6
״ ובעיקר, דירבון אחרון למהסס ם :״הוא ינצח --י בו א יום שפטים בבן גדים הצטרף לבני בעוד מועד !״ לשוא הובא בן־גוריון הזקן לתל־אביב. לשוא גויסו 120 אנשי־רוח, ובראשם שח־קנית־הבימה הדגולה חיה הררית, שפרסמו קול־קורא להצלת הדמוקרטיה. … לא היה פלא שהמשטר החדש שלח את מתנגדיו העיקריים למחנה,־מעצר באריתריאה, אשר שליטה, ק־סר חבש, היה בן־ברית וותיק למדינה. משה שרת, דויד בן־גוריון, תדי קולק, ראובן שילוח וכ־ 250 מנהיגים אחרים הוטסו לארץ זו (״סיביר החמה״ קראו לה הליצנים בלחש) .אולם הרי כל ממשלה צר כה להגן על עצמה.
גליון 1049, 13 בנובמבר 1957, עמוד 14
לפני שבוע השמיע סאוט אל־ערב האשמה חמורה מאד ומדוייקת מאד למראית־עין: המלך חוסיין נפגש ב־ 15 בספטמבר עם גולדה מאיר ודויד בן־גוריון לשיחות חשאיות בג׳נין, כדי למכור את הפליטים הערביים ולחתום על ברית שלום עם ישראל. … אולם היה דרוש צעד ממשי יותר כדי להוכיח כי אמנם חוסיין לא מכר את נפשו לדויד בן־ גוריון. הוא נעשה בניו־יורק• העקיצות משגעות.
גליון 1075, 7 במאי 1958, עמוד 15
היה נדמה כי שוב ייערך משפס־ראח־ה גדול, שירתק את הציבור במשך כמה שבועות, יעמיד בצל אפילו את משפט עמוס בן־גוריון• אולם סיכוי זה עורר חששות קודרים מאד במקום אחד בארץ, שאינו מתלהב לסנסציות מסוג זה: מרכז מפא״י. … בעקבות ההגנה יכלה התביעה לדרוש ממוסינזון תשובות בשבועה על שאלונים ארוכים ומפורטים, מן הסוג שהפנו בשעתו את הזרקורים לפרשת עמוס בן־גוריון. לייגאל לא נשאר זמן רב לפעולה.
גליון 1010, 20 בפברואר 1957, עמוד 10
המפקח במערומיו * * שפט 5ן ס טנ ר עסק בפרשה המזעזעת א׳ של יהודים שנטבחו. משפט עמוס בן־ גוריון לא דן בש־את־דמים. הוא דן בדברים אקטואליים וקרובים הרבה יותר לליבם של יהודים הרוצים לחיות. … **אחורי גבו של כספי, ישב האיש שלכאורה תפס את המקום המרבד. עמום בן־גוריון עקב בפנים קפיאות אחרי כל מלה וכל גילוי מדהים.
גליון 1029, 3 ביולי 1957, עמוד 17
כאשר שאל אותו אחד העיתונאים מה יש לו לומר על ההצהרה שנשא בשעתו, לפיה לא יוכל להיות שלום עם עמי ערב בימי־חיינו, השיב בן־גוריון בשאלה :״אני אמרת־ כך?״ ״לא,״ השיב לו העיתונאי השואל ,״אתה כתבת כך.״ ״אהה!״ אמר בן־גוריון ,״ידעתי שלא ייתכן שאמרתי דברים כאלה ח״כ מפא״י עקיבא גוכרין פיפר השבוע, מה רבה הטובה שהוא שואב מן העובדה כי הוא גר בשכנות ליושב־ראש הכנסת יוסף שפרינצק, ברחוב מאפו בתל־אביב: לכל ישיבה של הכנסת הוא מתלווה אל שפריר צק׳ שלרשותו עומדת מכונית מיוחדת.
גליון 1004, 9 בינואר 1957, עמוד 16
• יושב ראש וועדת הכטחץ של האסיפה הלאומית הצרפתית | פייר מונטל, לאחר ביקור בישראל :״אני לא הייתי לוקח את בן־גוריון לעבודה בתור רועד,־צאן. רועד, החושב בזמן עבודתו על אפלטון ועל כל מיני דברים אחרים שאינם קשורים לצאנו, אינו יכול להיות רועד, טוב. … ההפתעה היתד, נעימה פחות י באשר החלו קריאות :״בן-גוריון1 בן־גוריון!״ מסתבר שמבקרי הבאר לא הבחינו היטב בין שתי רעמות־השיער המל׳ בינות חידוש קטן הוכנס בהצגת שחוו על גבי לבן בחביטה, לאחר ההצגות הראשונות: על הרקע מוקרנת, סמוך לסיום, דמותו של החתול המפיל אימה על העכברים.
גליון 999, 5 בדצמבר 1956, עמוד 12
מלבד מק״י, המקבלת את השראתה מן החוץ, אין על הבמה הפוליטית של ישראל אופוזיציה אמיתית, עם השקפות־עולם ומצע אלטרנטיבי לזה של מפלגת בן־גוריון. בכל זאת הטביעו מאורעות הימים את חותמם בצורה שונה על המפלגות השונות, מחייבים הערכה חדשה של מצבן. … אולם מנחם בגין, שהחלטת־הנסיגה של בן־ גוריון מסיני עשוייה לחזקו שוב, משתדל בכל כוחו להבטיח לעצמו גם אגף זד״ לבסס את מעמדה של תגועת־החרות בעניני המשק.
גליון 990, 3 באוקטובר 1956, עמוד 3
דשים האחרונים שלעולם לא יגרום למצב של התנגשות בין ישראל לבין צבאות המערב. ומי שמכיר את בן־גוריון מאמץ שהדברים נאמרו ברצינות גמורה. … מלחמה כזאת פירושה : התנגשות פוליטית ישירה עם בריטניה הגדולה, עם תורכיה׳ עם איראן ופאקיס־טאן, עם הברית האסלנסית, עט ארצות״ הברית של אמריקה, ואולי התערבות צבאית ישירה מן החוץ. איני מאמין שדוד בן־גוריון יחליט החלטה כזאת, הוא הבהיר כמד, פעמים בחו גרוע מזה: אין היא מחליטה אפילו על איזה רכבת היא היתד, רוצה, בעצם, לעלות.
גליון 1449, 16 ביוני 1965, עמוד 22
השבוע תוך תנועת יד מזלזלת, הסביר כי אין להתייחס ברצינות לתוכן דבריו של דויד בן־גוריון .״שיתקיף אותי כמה שהוא רוצה,״ אמר ,״בפרוטרוט או לא בפרוטרוט, כל זה לטובתי ח״ב אכרהם הרצ־פלד כמינהגו נוהג. … פ סו קי ה ש בו ע • שר העכורה יגאל אלון :״במלחמת הקוממיות הצלחנו במלחמה אך הפסדנו את השלום.״ • ח״כ מפא״י יוסף אלמוגי: ״בן־גוריון איננו מלאך.״ • שר האוצר פינחס ספיר, ב־התגוננו מפני האשמות כי הוא מחלק הלוואות כלאחר־יד :״כל ההלוזאות שניתנו מחורבן בית־ראשון ועד היום, רשומים עלי ספר.״ • הנ״ל :״אני מהיר תפיסה ומהיר החלמה.״ מפא״י משה דיין: ״מפא״י דומה לקוקיה בשעון שזזיצי, היוצאת כל שעה, משמיעה את הפיזמון שלה וחוזרת לתאה.״ העולם הזח 1449
גליון 1448, 9 ביוני 1965, עמוד 5
אך חדש הוא המצב המביא לשבירת המיסגרות. כל עוד עמד בן־גוריון בראש המדינה, רבצה יוקרתו האישית על פני התהום והסתירה אותו. … על מה נטושה סלחמת־החורמה בין אשכול ובן־ גוריון? מה ההבדל התהומי כין יוסף ספיר ומשה קול? … האם כולל המערך החדש משהו שלא היה מצוי במחנות אחדות־העבודה והפועל הצעיר בימי טבנקין ובן־גוריון וקפלן? המפלגה הצעירה ביותר, תנועת החרות, נולדה בשנות העשרים — לפני ארבעים שנה.
גליון 1448, 9 ביוני 1965, עמוד 20
בכתב, במאמר ביומון דבר, כינה אותו משמיץ, כל שחר, שהם לא • אחד המשפטים כשהוא מנהל את דובר דברים שאין להם מחוכמים ולא מוצלחים. האהוביו על בן־גוריון, חשבונותיו עם אישים המפואר בניו־יורק . … י #לזכותו של סגן מנכ״ל משרד החוץ, אהודאב רי א ל, המתלבט לאחרונה אם להמשיך ולשרת את שרת־החוץ גולדה מאיר או לפרוש ולהפגין הזדהות עם בן־גוריון, יש לזקוף תגלית מעניינת: לפני שנים רבות נסע דרומה, לכיוון אילת.
גליון 1430, 3 בפברואר 1965, עמוד 22
הבקשה הזכירה לשחקן יעקב כודו, כי כאשר נכח ראש־הממשלה־לשעבר דויד בן־גוריון בהצגת חלום ליל קיץ, הביע את המישאלה שתועלה בנגב. הסביר אשכול: ״בן־גוריון ואני חילקנו את המדינה בינינו׳ הדרום שלו, הצפון שלי.״ ; דג דו בו סוהב מול הגיון בדיל חיים וגליה טופול היו עסוקים השבוע באריזת מזוזדותיהם, בדרכם לארצות־הברית כדי לאסוף את פרס גלובוס הזהב של עתונאי־החוץ בהוליבוד, שהוענק לשחקן הישראלי כשחקן הזר המבטיח ביותר של שנת .1964 רק חמתו של השחקן לא התרשמה מכל העסק .
גליון 1472, 17 בנובמבר 1965, עמוד 20
לפני כן הספיק עוד להציב את פסל ראשו של דויד בן־גוריון באחד מאולמות המוזיאון, ולהגיד במה מילים בשבחו של מנהיגו הקשיש. … אז הוצג על־ידי אותם אנשי משרד החוץ כ״היסטוריון דגול ויהודי אמיץ.״ פסוקי השבוע • ראש הממשלה לוי׳ אשבול, על התקופה שלאחר הבחירות :״בתחילה הכל נראה מתפורר, ואחר־כך, כבאורח פלא, הכל מתאחד מחדש.״ • ד״ר הרצל רוזנכלום, עורך ידיעות א חרונו ת :״הגידו מה שתגידו, הערבים והיהודים הם בכל זאת אחים!״ • פינחס לבון, על דויד בן־גוריון: ״קנטרן, נוקם ונוטר, המזהה את גורל המדינה עם עצמי.״ • ד״ר ישראל שייס :״הסנהדרין היה מוסד בעל שם יווני שחוקק חוקים ברוח היהדות, והכנסת היא מוסד בעל שם יהודי המחוקקת חוקים ברוח הגויים.״ #חנ״ל :״אין שום זהות בין היהדות לדמוקראטיה, ויש ביניהן אפילו סתירה.״ ה עול ם הז ה 1472
גליון 1347, 3 ביולי 1963, עמוד 15
שניהם חייכו זה לזה בסכסי־הפרידה הרבים שנערכו ל־דויד בן־גוריון, הירבו להצטלם יחדיו, ולדמ ן בפומבי שהכל ביניהם חלק. … ג לי טוב יותר -מהנ ה יותר פרם, מצידו, שיחק על קלף אחד: לחכות, לא לעשות טעייות, לא לאבד את עשתונו־תיו, לא להתגרות באשכול — ולסמוך על היום בו יוכל לגייס את בן־גוריון להציל אותו מחיסול, או אולי להצעיד אותו קדימה לשלטון.























