חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 1,976 עד 2,000)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 853 (25 בפברואר 1954), עמוד 12
I IIIIIIIIIIIM (המשך מעמוד )5 וז׳בוטינסקי לא היו כל פיאות. אפילו לבן־ גוריון אין פיאות ; ואתה יודע היטב שבלי אישים אלה לא היתד, מדינת ישראל קמה.״ .הרצל י ימח שמוי ! ז׳בוטינסקי? ימח שמוי וזכרוי ! בן־גוריון? הוא גרוע אפילו מגוי ! איני רוצה במדינה של הרצל ובן־ גוריון ! … יש לה קול הבא מן המדבר.״ מן המדבר נשמע גם קול אחר, קולו של דוד כן־גוריץ, ראש ממשלת ישראל לשעבר, תושב שדה־בוקר בנגב הדרומי, ששלח מכתב״ תודה לבעל מאפייה בבאר״שבע, אשר שיגר לו חלות לשבת. כתב בן גוריון :״ה חלות היו מצויינות, אפילו אשתי אמרה זאת.״ איש מדינה אחר שפרש לחיים אזרחיים, הארי מרומאן, נשיא־ארצות־הברית לש עבר, נמוך הקומה וד,ממושקף, סירב להיבחר לנשיאות האוניברסיטה של מדינת״מו־לדתו, מיסורי, הכריז :״אילו חיפשתי צרות, הייתי נשאר לשבת בבית־הלבן.״ בדרך הבריחה מן הכבוד הלכה גם כוכבת הקולנוע האיטלקית גינה (יפהפיות הלילה) מלוכריגידה, חטובת״החזה, חובבת ה תביעות המשפטיות, שנואשה מלעשות קא־ריירה בהוליבוד, חזרה למולדתה.
גליון 767 (10 ביולי 1952), עמוד 6
מוסר הפרוטוקול הסטינוגראפי : דוד בן־גוריון: אין זו הצעד, לסדר היום. אתה משמיץ את הממשלה ואת המדינה. תופיק טובי: אני לא משריץ. אתה משמיץ את המדינה. דוד בן־גוריון: אתה משמיץ את הממשלה ואת המדינה. … להלן התפתח ויכוח חריף בין תופיק טובי שעמד על זכותו הראשונית ובין יוסף שפריג־צאק, שסרב להרשות את המשך תרגום נאומו. צעק דוד בן־גוריון :״רק שליח המופתי יכול להעליל כזאת ...עלילות שפלות שאין להן שחר ואמת...״ סיום הקומדיה * :לרגלי התנהגותם של חברי הכנסת תופיק טובי ווילנר (שנקראו זה עתה שליחי המופתי ע״י מתנגדיהם) אני סוגר את הישיבה...״ מישהו טעון חקירה.
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 87
נדרש מאמץ אדיר, מוסרי וחינוכי, מאמין מלווה אהכה עמוקה וטהורה לאיחוד נידחים אלה, להנחיל להם את נכסי האומה וערכיה, לנטוע גלויות מרוחקות ועשוקות אלה כתוך הכרתנו, תרבותנו, לשוננו ויצירתנו, לא כגומלי חסדים — אלא כשותפי גורל...״ הנחת היסוד של בן־גוריון, בי העולים * הכוונה לרחל קטינקא, אמה של חרצה טנאי. ** הכוונה לחנה רובינא. … קין• __ האלה הינם בבחינת ־״אבק אדם״ ,בעוד המורשת התרבותית שהוא הביא עימו ממזרח־אירופה הוא ההיפך, היא השורש התרבותי של המרירות המוצדקת השוררת כיום בין בני עדות המזרח. במילים אתחת: בן־גוריון, בהשקפתו העקרונית, אותה חיקו כלי המישטר השונים בשנות ה־50׳ ובראשית שנות ה־60׳ ,הוא זד, אשר יצר את חומר הנפץ החברתי תרבותי. … אמרו לך מרוקאי סכין וזו השקפת־הנגד, אותה מייצג גם מחבר הספר, כנגד תהליך ״הפיכת אבק־אדם לעם״ של׳ בן־גוריון. פרק מדהים, על ראייה בעלת אופי גזעני, מובא בעדות הנושאת את הכותרת ״שחקני תיאטרון״ .מספר בראיון שחקן קולנוע מפורסם :״אחד מהתלמידים המוכ שרים ביותר שהיו ככית־ספר שאני לימדתי — כשהוא בא אלי ואמר לי שהוא הולך להיבחן אצל פינקל, ומח אני חושב?
גליון 2061 (2 במרץ 1977), עמוד 27
אחיזה של ממש בישראל השנייה, בזכות אישיותו של דויד בן־גוריון. בראשה עמדה גלריה של אישים, המעמידה בצל את הצמרת הנוכ חית של ד״ש: בן־גוריון עצמו, משר. … כל דיבוריו — החל כדרישה להנהגת כחירות אזוריות, וכלה כגישה לענייני הדן וביטחון — הם המשך עיוור של שיטת כן־גוריון. אין זח מיקוד, שלא רק מישפחת בן־ גוריון (עמוס ורננה, שפרשו ביגלל הצ טרפותו של שמואל תמיר, שנוא־נפשם), אלא גם חסידי בך גוריון ומקורביו, אנשי הש״ב שלו, אלופיו ושוטריו, נהרו מייד אל התנועה החדשה.
גליון 2022 (2 ביוני 1976), עמוד 24
הנפגעת העיקרית היתד, חטיבת לעם׳ רפ״י־לשעבר בליכוד, שידין עשה לה עוול כפול: הוא גנב ממנה את בן־גוריון, והציג עצמו בשידור במוקד כיורש האמיתי של דרכו האמיתית של בן־גוריון. … הערכה מוקדמת זו מצביעה על כ־ 11 עד 12 מושבים בכנסת הבאה ל- מיפלגה החדשה — בדומה ל־ 10 המנדטים שבהם זכתה רפ״י של בן־גוריון ב־.1965 גם מבלי לקחת בחשבון את חברי־הכג- סת מהמיפלגות האחרות שינטשו אותן, ויצטרפו לידץ אחרי הבחירות, ייוותר המערך עם 45 מנדטים לכל היותר, משום שאין כימעט ספק כי המערך יפסיד עוד שני מנדטים לרק״ח.
גליון 2073 (25 במאי 1977), עמוד 38
בפעם השנייה התקרבה ישראל אל עברי״פי־פחת של עימות עם ארצות־הברית בשילהי מיבצע־סיני, בראשית נובמבר .1957 הנשיא דוויים אייזנהואר הגיש אולטימטום, במקביל לאולטימטום הסובייטי. בן־גוריון נכנע תוך 28 שעות, עוד לפני שננקטו סנקציות אמריקאיות. אולם בן־גוריון, בניגוד לבגין, היה ריאליסט. הוא חי בעולם המציאות, .תגובתו של בגין תהיה, במצבים כאלה, שונה. … עלינו להפעיל לחץ על חטיבת ע״מ (הרשימה הממלכתית לשעבר) -שהם, בסופו של דבר, תלמידי בן־גוריון ויש מ-שמעות רבה לכך •שהם יתנו יד להמלכת בגין.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 26
הם היו מנהי גים ציוניים ובעלי כהונות רמות בסוכנות היהודית (דויד בן־גוריון, משה שרת, גול דה מאיר, לוי אשכול) ,ו/או מזכ״לים של ההסתדרות הכללית (בן־גוריון, גולדה מאיר). … ^ מנ ה ל מי שרד ראש־הממשלה בת־קופות בן־גוריון ושרת, ישב טדי קו־לק בצומת ההתרחשויות וההחלטות הממ לכתיות.
גליון 2298 (16 בספטמבר 1981), עמוד 62
בימים טרופים אלה, שבהם מתהדהדת המלה ״ברית״ מפיות גדולי־עולם כרגן ובגין, עד שבאמת אפשר לחשוב שמדובר בברית, שעה שברית-אמת אינה ברית-מילה אלא חוזה מנוסח בבהירות ומגדיר יעדים, משימות ומחוייבויות, שבתחתיתו מתנוססות חתימות וחותמות — כמובן, שום חוזה מנוסח כדבעי ושום חתימה מפארת אין בהם ערובה לנצחיות, אבל מלים פורחות באוויר ומליצנויות על ״ידידות״ ו״ברית״ בוודאי אין בהן ממשות מעבר לרגע הגייתן — ראוי לעמוד רגע דום לטובת ברית אחרת, של א היתהולאנבראה, אך חוזרת ועולה בכתובים שונים, הלא היא ״הברית הפריפרית״ המיוחסת לראש ממשלת ישראל, דויד בן־גוריון, ושבה היו חברות, כביכול, ישראל (״היוזמת״), איראן, תורכיה ואתיופיה. … הו רו ס קו פ 1 היה הסופר״ההיסטוריון-הביוגרף-חה״כ ד״ר מיכאל בר־זוהר. בספרו ״בן גוריון״ הוא כותב :״אולם בעת ששבעה ישראל מרורים ותיסכול מארצות-הברית, היא כוננה במחשכים בברית חשאית במיזרח-התיכון. בסודי סודות קם סביבה ארגון רפאים, שהלך והתפשט עד שהקיף כטבעת את המיזרח״התיכון הערבי ...בדרכי עקלתון המריאו ושבו עשרות שליחיו של בן־גוריון לבירותיהן של בעלות״הברית החדשות ...רק מעט מזעיר מאותם מעשים דלף עם השנים לידיעת הרבים, ונודע בשם, הברית הפריפרית׳.״״ (ע׳ 1321 ואילך).
גליון 2221 (26 במרץ 1980), עמוד 3
השניה (אפשר לקרוא לה ״האנגלו־סאבז - .מנ^ .נעושה המחלוקתזרמיסתורית בין דויד סית״) אומרת: יש לפרסם כל מה ש בן־גוריון. גפינחס לגון, פירסמנו בעמוד קורה, אלא אם כן יש סיבה מכרעת אחד שני סיפורים;שונים לגמרי — אחד על מילחמת בדגוריון—לבון, שני על למניעת הפירסום. … ביכלל למדו קוראי העולם הזה לקרוא בשנות ה*50׳ שלטה בארץ הגישה ״הרוסית״ .דויד בן־גוריון התפאר שאם בין השורות, לשים לב לפרטים חבויים, הוא רוצה להשתיק משהו, אין לו אלא להסיק מסקנות מרמזי־רמזים. … החיילים שחזרו מן המערכה נתקלו במישטר שקם בינתיים בעורף, בניצוחו של בן־גוריון ומיפלגתו, מפא״י. כיום אנו רגילים לשילטון המייוחסים, בעלי מכו- ניות־השרד ודירות־השרד, הנהגים והמשרתים, המחלקים ביניהם את שלל השיל- טון בכל הצורות האפשריות, כאילו היה רכושם הפרטי.
גליון 2572 (17 בדצמבר 1986), עמוד 17
נקמה בנגב מחזה מוזר, כמעט אבסורדי: עמוס בן־גוריון חובש כיפה וקורא קדיש ליד קבר הוריו, דויד ופולה. … כל זה בחיק־הטבע, מול הנוף הפראי של הנגב, רחוק מכל בית־קברות דתי. דויד בן־גוריון סירב עד יומו האחרון לחבוש כיפה בהלוויות, בהספדים ובכל מקום אחר. … כמעט והתפתיתי לומר ״זה לא מגיע לו ואז זכרתי שהיה זה דויד בן־גוריון שמכר את המדינה למימסד הדתי, עוד ביומה הראשון, בציניות גמורה, למען אינטרסים אישיים ומיפלגתיים.
גליון 2529 (19 בפברואר 1986), עמוד 17
הנה הסיפור: בסוף שנות ה־ 50 הקמנו ועד ציבורי לביטול המימשל הצבאי. המטרה היתה להכריח את רויד בן־גוריון לבטל את המישטר המיוחד, שחל אז על האזרחים הערביים בלבד. … זה גם מזכיר שאין חדש תחת השמש — הרבה מהתורות של כהנא כיום כבר הופעלו, באיצטלה מתחסדת יותר, בימי בן־גוריון. אשר לזכויות־היוצרים, אני מוחל עליהם. … אם כן, מדוע לא שלחתי לעבר חיים שיף מבטים של קינאה, סמל האיקס בכניסה לשטח נמל־התעופה בן־גוריון יש סוכה, ולפניה איש מישמר־הגבול.
גליון 2484 (10 באפריל 1985), עמוד 42
״אבל בתל־אביב יש סרטים יותר טובים!״ סיימה האורחת, פולה בן־גוריון, את השיחה. עד־השמיעה לדו־שיח זה היה זאב .אלתגר, באותן שנים עיתונאי־צמרת י(ידיעות אחרונות) .כעבור כמה חודשים גם זכה לראיון בלעדי עם דויד בן־גוריון, כאשר זה ירד לנגב, לש- דה־בוקר. אמר בן־גוריון, כשהוא משמש שושבין לכלה הראשונה בשדה״בוקר, סרן יהודית אלכסנדרוני, הקצינה הראשונה בחיל״התותחנים :״כאן דרושים צאן, צינורות ובחורות!
גליון 2502 (14 באוגוסט 1985), עמוד 17
הסוד הגדול שר איסר הקטן באותו גליון של חותם מופיעה עוד תרומה של עודד ליפשיץ: ראיון גדול עם איסר הראל, מי שהיה עד 1963 הממונה על שמתי־הביטחון. הוא התפטר בעיקבות ריב עם דויד בן־גוריון והתמנה כעבור שנתיים כיועץ ראש־הממשלה החדש, לוי אשכול, לענייני שרותי־הביטחון. … נפגשתי עימו מחדש כאשר נכנס לכנסת הבאה, ברשימת בן־גוריון. ישבנו יחד בישיבות, נסענו יחד לסיורים, ותוך כדי כך דיברנו על הא ועל דא. … אשכול פחד שמא תזיק לו פרשה זו בבחירות, שבהן הופיע בן־גוריון בראש רשימת רפ״י החדשה, ורצה להשתיק את העניין.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 6
בקיץ ,1954 כאשר פינחס לבון היה שר־הביטחון ודויד בן־גוריון שהה בש־דה־בוקר, הופעלה במצרים רשת־ריגול שהוקמה קודם לכן על״ידי אמ״ן. … הוא עלה על כולנו בדיעותיו המקוריות.״ בסופה של מילחמת־העצמאות פרש מהצבא. בן־גוריון, שלא אהב את דיעותיו המקוריות של טבנקין, לחץ. … אחרי ^ מילחמת 1956 נמנעה ממשלת־ישראל ואז: בן־גוריון ומשה דיין) לעמוד על שיחרור הכלואים תמורת החזרת השבויים המצריים.
גליון 976 (28 ביוני 1956), עמוד 8
אבן העדין והרך נתגלה כאגוז קשר -האיש שניהל במלחמת• העולם השניה בית־ספר של ריגול בריטי בירושלים, לא היד, זקוק לריגול כדי לדעת שבן־גוריון אינו זקוק ליועצים ואינו סובל אותם. … אולם לפי מיטב, הסגנון השקספירי, הוכנס קטע ד,ית.לי דווהמשרד, תבוצע התוכנית במלואה וטדי קולק יתפוס את המקום שיועד לו קא ברגע הטראגי ביותר. ביים ושיחק קטע על-ידי בן־גוריון. זד, בכשרון עילאי: הרב יהודה לייב הכוהן • גם בנציגויות ישראל שליד וועדות שכיתת־הנשק יחולו מיימון, לשעבר מנהיג המזרחי ושר הדתות שינויים. … נאסר ביפו וגורש על־ידי התורכים, עבר לאמריקה, אירח וכילכל שם שלושה פליטים כי כרכים יתגלה להתעורר>׳.ם • שערוריה חדשה עלולה שבאו בעקבותיו ושלא היה להם מה לאאחד מראשי ארגון כעלי הקיוסקים כתל-אכיב, המקורב-ל* כול׳:דויד בן־גוריון, יצחק בן־צבי ואיתמר מפא״י, מעל בכספי הארגון.
גליון 967 (26 באפריל 1956), עמוד 5
כאשר בא דג האמרשילד לשחות במים העכורים של הסכסוך המרחבי, פרצו חילוקי־דעות חמורים במשלת ישראל. דוד בן־גוריון ונאמניו תבעו להטיח בפני האמרשילד את כל טענות ישראל, לעמוד על זכותה של ישראל, בין השאר, לשוט במיפרץ אילת ובתעלת סו אץ• .כת שרת דרשה, לעומת זאת, לשתף פעולה עם המזכיר בתנאים שלו, להסתפק בדיון על בעיות הגבולות היבשתיים כדרישתו. דומה היה שבן־גוריון ניצח. בתרועת־חצוצרה אולטימטיבית דרש בן־גוריון מן האו״מן הראשי לפתור את בעית השיט ב־סואץ.
גליון 1363 (23 באוקטובר 1963), עמוד 18
רק איש אחד התבלט בכך שישב על מקומו, שילב ידיים ולא גילה כל סימני התרגשות -ח׳׳במשהשרת • .את נאומו של דויד בן־גוריון בוזעידה שיסעו מדי פעם מחיאוח־כפיים סוערות. יתכן ובן־ גוריון סבר כי התשואות מכוונות אליו, לולא הופיעו דודקא במקומות בלתי־מתאימים ובאמצע משפטים. … מישהו הזכיר כי היה זה עמוס דגני שתבע בשעתו להעניש את בגין ולהוציאו לכמה ישיבות מן הכנסת, בשל הוויכוח הקולני שניהל עם בן־גוריון סביב פרשת אבא אחימאיר. כאשר הגיע למקום גם שר־המשטרה בכור שיטרית, העיר בגין בחיוך.
גליון 1346 (26 ביוני 1963), עמוד 11
באמצע נובמבר שעבר הגישו מפ״ם, הליברלים, חרות ומק״י הצעות לתיקון החוק. דויד בן־גוריון הגן בחירוף־נפש על החוק, כשגדעון האוזנר מתייצב בצורה מדהימה לצידו ונגד בית־המשפט. … ואף כי ההכרעה היתר, נתונה לכאורה בידי הנשיא, הנועץ בשר־המשפטים, התערב דויד בן־ גוריון אישית נגד השיחרור, ומנעו. אהרונצי׳ק עצמו ידע על הפניות. … אלא שכבר מן הרגע הראשון שהוגשו הבקשות היה ברור, שהש״ב ובן־ גוריון לא ירשו לשחררו. על כן החליט כי אין טעם לצרף את בקשתו האישית.
גליון 1349 (17 ביולי 1963), עמוד 9
יים לפני המסיבה פנה שליש הנשיא אל הועדה, ביקשה לצרף גם את דויד בן־גוריון לרשימה. באחו זכות? ״בזכות היותו חבר המערכת הראשונה של אחדות.״ הכוונה לכתב־עת של מפא״י, אשר בהופעתו לא היה משום ראשוניות או חידוש. עינו של איש לא היתד, צרה בבן־גוריון. הוא היווה, כמובן, מוקד־ההתעניינות של כל המסיבה. … הסביר אחד מהם :״רצינו שפעם אחת בחייהם, יעמדו דווקא הזקנים האפורים באור ההתעניינות והפירסומת. דויד בן־גוריון דחק אותם לפינה המוצלת, בר, חיו עד כה.״ לזכותו ייאמר, שאפילו לא הרגיש בכו• האדם השלישי באותה פרשה היה ראובן (״רומק״) גרינברג.
גליון 1644 (6 במרץ 1969), עמוד 26
הוא ־חזור לעבודה בעוד כמה ימים ערב ההלווייה ביקר הכתב הגלילי של ידיעו־נ אחרונות, יחזקאל הכד אירי, אצל רדד בן־גוריון במלון גלי־כינרת בטבריה כדי לברר אם בכוונתו להשתתף בהלוו־ית אשכול. הוא מצא את ביג׳י שקוע בק־יאת גליון העולם הזה האחרון. המאירי ביקש מבן־גוריון לדעת מה האמת בידיעה שהתפרסמה בדף תשקיף של אותו גיל־יז, בה נאמר כי עומדים להציעו כח״ב לבל ימי חייו. הגיב על־כך בן־גוריון :״הב־זדד הזה (אורי אבנרי) הוא בחור טוב, אביב לידיעה הזאת אין כל שחר.״ #עם כרתו של לוי אשכול נזכרו ותיקי דגניה ב׳ באחד הסיפורים הקשורים בימי בואו של אשכול לקבוצתם, שעל חוף הכינרת: נדלדותו, שיחק אשכול ב־מכונת־הדיש של אביו, בחווה חקלאית שהיתר, לו באוקראינה.
גליון 1524 (16 בנובמבר 1966), עמוד 10
• צפה למסע מדיני של לוי אשכול כחו״ל, תוף ארבעת החודשים הקרובים. המטרה: לגנוב את ההצגה מבן־ גוריון, ערב צאתו בחודש מרס לארצות־הברית. … בעיקבות הכרזתו החוזרת השבוע, כי אשכול אינו מתאים להיות שר בטחון, השמיע בן־גוריון איום מפורש יותר: היא יתו דוגמה מוחשית, ויגלה מחדל מסויים של אשבול בשטח הבטחון, בשנה האחרונה. לעומת זאת קיים עדיין האיום של אשכול להוכיח כי המלן בן״ גוריון הוא ערום. • איפר הראל יחדש את מסעו נגד לוי אשכול, ערב ועידת מפא״י שתתכנס כעוד חודשיים.
גליון 1500 (1 ביוני 1966), עמוד 20
חשפנית קאדירק — למלחמה בנאצים 7 ושזכתה לתמיכתו של ראש העיריה וירי ברנד • .מרדכי (״מוטקה״) קדיגר, אם יסולק לוי אשכול תיתכן קואליציה בין רפ״י למערך. אם יסולק בן־גוריון תיתכן גם זו וגם זו מי ששומע על חארקות, שלא יאמין בכלל. … אך שלא כרגיל, מכילה היא גם תמונה של דויד בן־גוריון • .בזכרונות שהעלו השבוע חברי ההגנה, על התקופה מלפני 25 שנה, התברר שבאחת המחלקות המיוחדות של האירגון, שהיתר, מורכבת מ־אינטלגנטים, היה לזלמן רובשוב (היום שז״ר) שיא בקליעה למטרה ולמשורר נתן אלתרמן היה שיא בזריקת רימון• . … סובי ה ש בו ע • ״הארץ״ :״גילוי הדעת הסובייטי, שהופץ באו״ם בעת צאתו של מר אשכול למסע באפריקה, נועד להשחיר את פניה של ישראל בעיני האפריקאים.״ • ״גארדיאך הלונדוני, בהשוזתו את המצב הנוכחי באזור לתקופה קודמת: ״קוסיגין יציב יותר מחרושציוב; ג׳ינסין נוקשה פחות מדאלאס; אשכול משיחי פחות מבן־גוריון; פיסל פיקח יותר מסעוד, ועבד- אל־נאצר למד לא ללכת רחוק מדי.״ • ירוחם משל, ממלא מקום מזכיר ההסתדרות :״ההסתדרות אינה מוסד המאגד בתוכו חברים לשם חיוך.״ • אבא חושי, ראש עירית חיפה, בפנותו אל פועלי נמל חיפה :״עכשיו לא הסיזון לתיקון עוולות.״ • דויד כן־גוריון, על שר־הפנים בממשלתו של אשכול, חיים משה שפירא: ״מ* יתן ומר שפירא, האיש ההגון והישר, יעמוד בראש עם ישראל ובראש המדינה ויביא או$ו לגאולה.״ העולם הזה 500ו
גליון 1136 (8 ביולי 1959), עמוד 16
מה מהותה של רוח טובה זו, בה נוהלה השיחה, ניתן היה ללמוד מעדותו של אדם שהאזין לה, סיפר הוא: פול ה אמרה לבר־יהודה :״בן־ גוריון גדול מכל השרים בממשלה, אפילו יותר גדול ממך.״ בר יהודה ניסה להתחמק :״אולי אולם פולה לא הניחה לו: ״הרי כולכם יודעים שבן־גוריון הוא האדם הגדול ביותר בעולם היהודי במסיבת העתונאים שערך שגרירה החדש של ארצות־הברית בישראל, או ג דן די ד, מיד עם נחיתתו בלוד, התנהלו חילופי־הדברים באנגלית, ברוח טובה אמיתית. … תחת זאת ניגש הצעיר המלכותי למקרר בבית הזוג אופיר, הוציא לעצמו ביצים וטיגן חביתה. » ראש הממשלה דוד בן־גוריון :״רק אידיוטים -ואלה יכולים להיות אנשים הגונים אך בעניני מדיניות אינם מבינים — או שרלטנים פוליטיים, והם ישנם בכנסת וגם במקומות אחרים, אינם רואים שזו חבלה במעמדה של ישראל בעמם, אם נהפוך כוח עצום, שמשקלו הפוליטי והכלכלי גדל והולך, לשונא לנו.״ ס משה דיין :״צד,״ל יישאר נאמן אפילו לממשלה בה יהיה יגאל אלון שר־ הבטחון.״ 9מזכיר הממשלה כתריאל כ״ץ :״בישראל קיים חופש עתונות ואם גם לפעמים יש צורך להגבילו במקצת, הרי יש לכך סיבות רציניות, והגבלות אלה אינן מבטלות את טענתי, שאף־על־פי־כן חופש העתונות קיים.״ & שמע ון פרם :״כדאי לד,שתת את הצורה בה התקבל סגן נשיא ארצות״ הברית ניקסון בארצות אמריקה ה,טעית, לצורה בה התקבלה בהן גולדה מאיר, העובדה שגולדה התקבלה בצורה הרבה יותר חמה מעוררת מחשבות.״ 9יעקוב שמעוני, איש משרד־החוץ ומרצה באוניברסיטה, בתשובה לשאלת סטודנט כיצד הצביעה ישראל באו״ם בסיכסוך ההודי־פורטוגלי, בקשר לעתיד מושבות פורטוגל הנמצאות על אדמת הודו :״איני זוכר, אך מצאנו׳ ודאי דרך להתחמק מכל העגין.״ 9הזמר אברהם וילקומירסקי נ ״אני מחבב מאד את אנשי מם־ר,הכנסה.
גליון 1083 (2 ביולי 1958), עמוד 3
בארצות רבות הוא הישראלי היחידיי הידוע, פרט לבן־גוריון. כל היתרונות האלה אבדו לדיין ברגע שהעתיק את עמדתו מן המשלט הצבאי למוצב הפוליטי. … הוא אינו רק יורש-העצר, אלא גם יורש־היצר של דויד בן גוריון. השאלה הגדולה היא: האם קשור יצרו האישי של דיין להש• קפת-עולם חיובית? … בענייני חוץ ופנים — כולל פרשת עמוס בן־גוריון — הלך בתלם החרוש של ביג׳י. •י* ודנו עני מאד במנהיגים.
גליון 852 (18 בפברואר 1954), עמוד 15
העיר אחד האמנים :״הוא רצה לכרות ראשים (של אמנים) .אבל התברר ש ד,קרדום היה עשוי עץ דק, והראשים — מ גומי ומאחור אחד שלא שכח עדיין את התפטרותו של דוד בן־גוריון היה ראש״עיריית תל־אביב חיים לבנון. נאנח הוא :״ בן־גוריון סידר אותי. רציתי כל הזמן לעבור למשק ולעבד את האדמה. עכשיו, אחת שבן־גוריון הקדים אותי, יגידו כולם שזה חיקוי.״ טענות היו גם למנצח האמריקאי אנטאל דוראטי, אשר לדעתו לא ביצעו מנגני ה תזמורת הפילהמונית של שיקאגו את המחול הרוסי של צ׳יקובסקי בהתלהבות מספקת.
