נמצאו 6,944 תוצאות עבור "בן גוריון"

המינללה לבנוחון לאומי היתר, אחד הסמלים האחרונים של הבן־גוריוניזציה של המדינה. היא הוקמה בשיא שלטונם של בן־גוריון, פרס ודיין. מטרתה היתה: להנחיל לקבוצות נבחרות של פקידים בכירים וקצינים את תורת הבטחוניזם הצרוף — השקפת־עולם המכניסה את כל המטרות והמשימות הרבגוניות של החברה לתוך מיטת־סדום צרה של בטחון — ושיעבוד הבטחון עצמו לכת שלטונית קטנטנה. … לבטלה — מה גם שהדבר היד, נותן פתחון־פה לבן־ גוריון לטעון כי הממשלה בוגדת בבטחון המדינה.

הם קבלו בברכה m #את אורחם החדש, דוד בן-גוריון בתנאי שבואו ^ לא יציף את ביתם בהמון רוד פי סנסציות.

אחרי הפגנת־מחאה ישראלית בועדת שביתת־הנשק הישראלית־ירדנית, מן הסוג שהפך מזמן לשיגרתי, מיהר ראש מטה או״ם לדויד בן־גוריון, מחשש פן תפרוץ פעולת־תגמול. אחרי שיחה זו עשה מעשה בלתי־שיגרתי בהחלט: הוא הסתייג בפומבי מהחלטת פקודו, יושב־ראש הוועדה, הבטיח עיון מחדש בכל העדן. … אולם ישנו הבדל עקרוני בין פרשת שרת לבין פרשת אשכול: שרת לא רצה להתפטר ד, הוכרח לכך על־ידי בן־גוריון, ואילו אשכול רוצה להתפטר בניגוד לרצון בן־גוך יון. … הכנסת חבט חון ב חו ץ על במת הכנסת עמד דויד בן־גוריון, הביא משאלה אדיבה שחבר־הכנסת משה שרת יוסיף עתה, אחרי התפטרותו מן הממשלה, לתרום את מיטב כוחותיו לעבודת הכנסת.

הוא תפקיד בטרגדיה׳ את כל הכוכבים המסתובבים מסביב לסהר. עמום בן־גוריון שייך לסוג זה. משמש כיום כמנהל חברת נפטא. … מאחורי המפקח הכללי, שהשוטרים בזולו בגלוי, עמד סגנו החדש, עמוס בן־גוריון, • החמרת פקודרדהמשטרה, בצירה שתמנע להבא כל אפשרות לתת רשות שעיסקות הזיפזיף והבארים שלו היו ידועים לכל שוטר, זמן רב לשני שזכו לפירסום לשוטר לעסוק בעסקים פרטיים, נוסף על עבודתו. … הוא היה אמנם איש־מנדט, מהאחרונים שנשארו לעמוס בן־גוריון. ילכו להם בשקט, ואם ירצו בכך — אפילו בכבוד.

אם מפ״ם עומדת בפני ברירה קשה — לשקול את ההווה הנוח בממשלה לעומת העתיד בבחירות הבאות — הרי מצבו של דויד בן־גוריון קל הרבה יותר. כמה שותפים אפשריים כבר מתדפקים על דלתות הקואליציה. … כאשר נקרעו נימוקים- אלה, נשבר קו־ההגנה העיקרי של עמוס בן־גוריון. כדי לעמוד בפרץ נקראה יחידה שכבר רוסקה בקרב קודם. … התיקים של אירס״ו, שייקר, ירקוני ועמוס בן־גוריון מלאים מיסמכים מעניינים, שיש בכוחם להכריע את גורל המשפט.

שעה שהתקבל צרור גדול של מכתבים המיועדים לאורח הישראלי, סווגו אחדים מהם כ״אישיים בהחלט״ .כאשר שאלו את מזכירו של בן־גוריון מה לעשות במכתבים האישיים בהחלט, הבהיר להם יצחק נכון :״לפתוח את כולם ולמיין אותם. ביג.י גמר את חייו, הפרטיים בהחלט׳ — מזמן מלוזיו של ראש הממשלה בביקוריו השונים תמהו מדוע מתבודד בן־גוריון לפני כל פגישה חשובה דקות אחדות במלתחתו של המארח. למעזים שהציצו התברר, שביג׳י מוציא מכיס מעילו העליון מסרק קטן וסורק את השערות העוטרות את קרחתו בקפידה להערה ביקורתית זכתה המלווה של משפחת בן־ גוריון, רננה דשם־כן־גוריון. כאשר, באחת המסיבות, הופיעה רננה בשימלת משי מהודרת, כשעליה צעיף שחור, דק ושקוף׳ התבונן בה אביה ראש הממשלה והעיר :״שוב את הולכת ערומה באווירה הנוכחית הלא־כל־כלנוחה בגאנה חש גם נשיא המדינה, יצחק כן־צכי, בעת סיור חטוף בארץ זו, תוך ביקורו באפריקה.

.־ האיש שהגדיר בצורה כה קולעת את ייחודו של הנשק כסחורה אנושית, היה דויד בן־גוריון, כפי שצוטט על־ידי הביו־גראף הרשמי שלו (ראה ספרים) .הוא אמר את הדברים אחרי פרשת אלטלינה, כנגד אנשי חרות. השבוע, בויכוח אחר עם חרות, נאלץ דויד בן־גוריון להגיד דברים שונים לגמרי• ,,אנחנו קונים מן הגרמנים ואנו מוכרים לגרמנים,״ אמר. … היא לא רצתה לפרוש, אך גם לא רצתה לוותר על סיסמת־בחירות טובה. דויד בן־גוריון, ששלט במצב לאורך כל החזית, כשהוא מצוייד במרגמות־נייר של פרוטוקולים ממשלתיים וחליפת־מכתבים שהוכיחה כי מבחינה פורמלית הוא בסדר, הטיל את כל כובד כוחו נגד אחדות־העבו־דה, דחק אותה לקיר, העמיד אותה בפני הברירה: להיסוג ללא כבוד או לנטוש את הממשלה.

I IIIIIIIIIIIM (המשך מעמוד )5 וז׳בוטינסקי לא היו כל פיאות. אפילו לבן־ גוריון אין פיאות ; ואתה יודע היטב שבלי אישים אלה לא היתד, מדינת ישראל קמה.״ .הרצל י ימח שמוי ! ז׳בוטינסקי? ימח שמוי וזכרוי ! בן־גוריון? הוא גרוע אפילו מגוי ! איני רוצה במדינה של הרצל ובן־ גוריון ! … יש לה קול הבא מן המדבר.״ מן המדבר נשמע גם קול אחר, קולו של דוד כן־גוריץ, ראש ממשלת ישראל לשעבר, תושב שדה־בוקר בנגב הדרומי, ששלח מכתב״ תודה לבעל מאפייה בבאר״שבע, אשר שיגר לו חלות לשבת. כתב בן גוריון :״ה חלות היו מצויינות, אפילו אשתי אמרה זאת.״ איש מדינה אחר שפרש לחיים אזרחיים, הארי מרומאן, נשיא־ארצות־הברית לש עבר, נמוך הקומה וד,ממושקף, סירב להיבחר לנשיאות האוניברסיטה של מדינת״מו־לדתו, מיסורי, הכריז :״אילו חיפשתי צרות, הייתי נשאר לשבת בבית־הלבן.״ בדרך הבריחה מן הכבוד הלכה גם כוכבת הקולנוע האיטלקית גינה (יפהפיות הלילה) מלוכריגידה, חטובת״החזה, חובבת ה תביעות המשפטיות, שנואשה מלעשות קא־ריירה בהוליבוד, חזרה למולדתה.

מוסר הפרוטוקול הסטינוגראפי : דוד בן־גוריון: אין זו הצעד, לסדר היום. אתה משמיץ את הממשלה ואת המדינה. תופיק טובי: אני לא משריץ. אתה משמיץ את המדינה. דוד בן־גוריון: אתה משמיץ את הממשלה ואת המדינה. … להלן התפתח ויכוח חריף בין תופיק טובי שעמד על זכותו הראשונית ובין יוסף שפריג־צאק, שסרב להרשות את המשך תרגום נאומו. צעק דוד בן־גוריון :״רק שליח המופתי יכול להעליל כזאת ...עלילות שפלות שאין להן שחר ואמת...״ סיום הקומדיה * :לרגלי התנהגותם של חברי הכנסת תופיק טובי ווילנר (שנקראו זה עתה שליחי המופתי ע״י מתנגדיהם) אני סוגר את הישיבה...״ מישהו טעון חקירה.

נדרש מאמץ אדיר, מוסרי וחינוכי, מאמין מלווה אהכה עמוקה וטהורה לאיחוד נידחים אלה, להנחיל להם את נכסי האומה וערכיה, לנטוע גלויות מרוחקות ועשוקות אלה כתוך הכרתנו, תרבותנו, לשוננו ויצירתנו, לא כגומלי חסדים — אלא כשותפי גורל...״ הנחת היסוד של בן־גוריון, בי העולים * הכוונה לרחל קטינקא, אמה של חרצה טנאי. ** הכוונה לחנה רובינא. … קין• __ האלה הינם בבחינת ־״אבק אדם״ ,בעוד המורשת התרבותית שהוא הביא עימו ממזרח־אירופה הוא ההיפך, היא השורש התרבותי של המרירות המוצדקת השוררת כיום בין בני עדות המזרח. במילים אתחת: בן־גוריון, בהשקפתו העקרונית, אותה חיקו כלי המישטר השונים בשנות ה־50׳ ובראשית שנות ה־60׳ ,הוא זד, אשר יצר את חומר הנפץ החברתי תרבותי. … אמרו לך מרוקאי סכין וזו השקפת־הנגד, אותה מייצג גם מחבר הספר, כנגד תהליך ״הפיכת אבק־אדם לעם״ של׳ בן־גוריון. פרק מדהים, על ראייה בעלת אופי גזעני, מובא בעדות הנושאת את הכותרת ״שחקני תיאטרון״ .מספר בראיון שחקן קולנוע מפורסם :״אחד מהתלמידים המוכ שרים ביותר שהיו ככית־ספר שאני לימדתי — כשהוא בא אלי ואמר לי שהוא הולך להיבחן אצל פינקל, ומח אני חושב?

אחיזה של ממש בישראל השנייה, בזכות אישיותו של דויד בן־גוריון. בראשה עמדה גלריה של אישים, המעמידה בצל את הצמרת הנוכ חית של ד״ש: בן־גוריון עצמו, משר. … כל דיבוריו — החל כדרישה להנהגת כחירות אזוריות, וכלה כגישה לענייני הדן וביטחון — הם המשך עיוור של שיטת כן־גוריון. אין זח מיקוד, שלא רק מישפחת בן־ גוריון (עמוס ורננה, שפרשו ביגלל הצ טרפותו של שמואל תמיר, שנוא־נפשם), אלא גם חסידי בך גוריון ומקורביו, אנשי הש״ב שלו, אלופיו ושוטריו, נהרו מייד אל התנועה החדשה.

הנפגעת העיקרית היתד, חטיבת לעם׳ רפ״י־לשעבר בליכוד, שידין עשה לה עוול כפול: הוא גנב ממנה את בן־גוריון, והציג עצמו בשידור במוקד כיורש האמיתי של דרכו האמיתית של בן־גוריון. … הערכה מוקדמת זו מצביעה על כ־ 11 עד 12 מושבים בכנסת הבאה ל- מיפלגה החדשה — בדומה ל־ 10 המנדטים שבהם זכתה רפ״י של בן־גוריון ב־.1965 גם מבלי לקחת בחשבון את חברי־הכג- סת מהמיפלגות האחרות שינטשו אותן, ויצטרפו לידץ אחרי הבחירות, ייוותר המערך עם 45 מנדטים לכל היותר, משום שאין כימעט ספק כי המערך יפסיד עוד שני מנדטים לרק״ח.

בפעם השנייה התקרבה ישראל אל עברי״פי־פחת של עימות עם ארצות־הברית בשילהי מיבצע־סיני, בראשית נובמבר .1957 הנשיא דוויים אייזנהואר הגיש אולטימטום, במקביל לאולטימטום הסובייטי. בן־גוריון נכנע תוך 28 שעות, עוד לפני שננקטו סנקציות אמריקאיות. אולם בן־גוריון, בניגוד לבגין, היה ריאליסט. הוא חי בעולם המציאות, .תגובתו של בגין תהיה, במצבים כאלה, שונה. … עלינו להפעיל לחץ על חטיבת ע״מ (הרשימה הממלכתית לשעבר) -שהם, בסופו של דבר, תלמידי בן־גוריון ויש מ-שמעות רבה לכך •שהם יתנו יד להמלכת בגין.

הם היו מנהי גים ציוניים ובעלי כהונות רמות בסוכנות היהודית (דויד בן־גוריון, משה שרת, גול דה מאיר, לוי אשכול) ,ו/או מזכ״לים של ההסתדרות הכללית (בן־גוריון, גולדה מאיר). … ^ מנ ה ל מי שרד ראש־הממשלה בת־קופות בן־גוריון ושרת, ישב טדי קו־לק בצומת ההתרחשויות וההחלטות הממ לכתיות.

בימים טרופים אלה, שבהם מתהדהדת המלה ״ברית״ מפיות גדולי־עולם כרגן ובגין, עד שבאמת אפשר לחשוב שמדובר בברית, שעה שברית-אמת אינה ברית-מילה אלא חוזה מנוסח בבהירות ומגדיר יעדים, משימות ומחוייבויות, שבתחתיתו מתנוססות חתימות וחותמות — כמובן, שום חוזה מנוסח כדבעי ושום חתימה מפארת אין בהם ערובה לנצחיות, אבל מלים פורחות באוויר ומליצנויות על ״ידידות״ ו״ברית״ בוודאי אין בהן ממשות מעבר לרגע הגייתן — ראוי לעמוד רגע דום לטובת ברית אחרת, של א היתהולאנבראה, אך חוזרת ועולה בכתובים שונים, הלא היא ״הברית הפריפרית״ המיוחסת לראש ממשלת ישראל, דויד בן־גוריון, ושבה היו חברות, כביכול, ישראל (״היוזמת״), איראן, תורכיה ואתיופיה. … הו רו ס קו פ 1 היה הסופר״ההיסטוריון-הביוגרף-חה״כ ד״ר מיכאל בר־זוהר. בספרו ״בן גוריון״ הוא כותב :״אולם בעת ששבעה ישראל מרורים ותיסכול מארצות-הברית, היא כוננה במחשכים בברית חשאית במיזרח-התיכון. בסודי סודות קם סביבה ארגון רפאים, שהלך והתפשט עד שהקיף כטבעת את המיזרח״התיכון הערבי ...בדרכי עקלתון המריאו ושבו עשרות שליחיו של בן־גוריון לבירותיהן של בעלות״הברית החדשות ...רק מעט מזעיר מאותם מעשים דלף עם השנים לידיעת הרבים, ונודע בשם, הברית הפריפרית׳.״״ (ע׳ 1321 ואילך).

השניה (אפשר לקרוא לה ״האנגלו־סאבז - .מנ^ .נעושה המחלוקתזרמיסתורית בין דויד סית״) אומרת: יש לפרסם כל מה ש בן־גוריון. גפינחס לגון, פירסמנו בעמוד קורה, אלא אם כן יש סיבה מכרעת אחד שני סיפורים;שונים לגמרי — אחד על מילחמת בדגוריון—לבון, שני על למניעת הפירסום. … ביכלל למדו קוראי העולם הזה לקרוא בשנות ה*50׳ שלטה בארץ הגישה ״הרוסית״ .דויד בן־גוריון התפאר שאם בין השורות, לשים לב לפרטים חבויים, הוא רוצה להשתיק משהו, אין לו אלא להסיק מסקנות מרמזי־רמזים. … החיילים שחזרו מן המערכה נתקלו במישטר שקם בינתיים בעורף, בניצוחו של בן־גוריון ומיפלגתו, מפא״י. כיום אנו רגילים לשילטון המייוחסים, בעלי מכו- ניות־השרד ודירות־השרד, הנהגים והמשרתים, המחלקים ביניהם את שלל השיל- טון בכל הצורות האפשריות, כאילו היה רכושם הפרטי.

נקמה בנגב מחזה מוזר, כמעט אבסורדי: עמוס בן־גוריון חובש כיפה וקורא קדיש ליד קבר הוריו, דויד ופולה. … כל זה בחיק־הטבע, מול הנוף הפראי של הנגב, רחוק מכל בית־קברות דתי. דויד בן־גוריון סירב עד יומו האחרון לחבוש כיפה בהלוויות, בהספדים ובכל מקום אחר. … כמעט והתפתיתי לומר ״זה לא מגיע לו ואז זכרתי שהיה זה דויד בן־גוריון שמכר את המדינה למימסד הדתי, עוד ביומה הראשון, בציניות גמורה, למען אינטרסים אישיים ומיפלגתיים.

הנה הסיפור: בסוף שנות ה־ 50 הקמנו ועד ציבורי לביטול המימשל הצבאי. המטרה היתה להכריח את רויד בן־גוריון לבטל את המישטר המיוחד, שחל אז על האזרחים הערביים בלבד. … זה גם מזכיר שאין חדש תחת השמש — הרבה מהתורות של כהנא כיום כבר הופעלו, באיצטלה מתחסדת יותר, בימי בן־גוריון. אשר לזכויות־היוצרים, אני מוחל עליהם. … אם כן, מדוע לא שלחתי לעבר חיים שיף מבטים של קינאה, סמל האיקס בכניסה לשטח נמל־התעופה בן־גוריון יש סוכה, ולפניה איש מישמר־הגבול.

״אבל בתל־אביב יש סרטים יותר טובים!״ סיימה האורחת, פולה בן־גוריון, את השיחה. עד־השמיעה לדו־שיח זה היה זאב .אלתגר, באותן שנים עיתונאי־צמרת י(ידיעות אחרונות) .כעבור כמה חודשים גם זכה לראיון בלעדי עם דויד בן־גוריון, כאשר זה ירד לנגב, לש- דה־בוקר. אמר בן־גוריון, כשהוא משמש שושבין לכלה הראשונה בשדה״בוקר, סרן יהודית אלכסנדרוני, הקצינה הראשונה בחיל״התותחנים :״כאן דרושים צאן, צינורות ובחורות!

הסוד הגדול שר איסר הקטן באותו גליון של חותם מופיעה עוד תרומה של עודד ליפשיץ: ראיון גדול עם איסר הראל, מי שהיה עד 1963 הממונה על שמתי־הביטחון. הוא התפטר בעיקבות ריב עם דויד בן־גוריון והתמנה כעבור שנתיים כיועץ ראש־הממשלה החדש, לוי אשכול, לענייני שרותי־הביטחון. … נפגשתי עימו מחדש כאשר נכנס לכנסת הבאה, ברשימת בן־גוריון. ישבנו יחד בישיבות, נסענו יחד לסיורים, ותוך כדי כך דיברנו על הא ועל דא. … אשכול פחד שמא תזיק לו פרשה זו בבחירות, שבהן הופיע בן־גוריון בראש רשימת רפ״י החדשה, ורצה להשתיק את העניין.

בקיץ ,1954 כאשר פינחס לבון היה שר־הביטחון ודויד בן־גוריון שהה בש־דה־בוקר, הופעלה במצרים רשת־ריגול שהוקמה קודם לכן על״ידי אמ״ן. … הוא עלה על כולנו בדיעותיו המקוריות.״ בסופה של מילחמת־העצמאות פרש מהצבא. בן־גוריון, שלא אהב את דיעותיו המקוריות של טבנקין, לחץ. … אחרי ^ מילחמת 1956 נמנעה ממשלת־ישראל ואז: בן־גוריון ומשה דיין) לעמוד על שיחרור הכלואים תמורת החזרת השבויים המצריים.

אבן העדין והרך נתגלה כאגוז קשר -האיש שניהל במלחמת• העולם השניה בית־ספר של ריגול בריטי בירושלים, לא היד, זקוק לריגול כדי לדעת שבן־גוריון אינו זקוק ליועצים ואינו סובל אותם. … אולם לפי מיטב, הסגנון השקספירי, הוכנס קטע ד,ית.לי דווהמשרד, תבוצע התוכנית במלואה וטדי קולק יתפוס את המקום שיועד לו קא ברגע הטראגי ביותר. ביים ושיחק קטע על-ידי בן־גוריון. זד, בכשרון עילאי: הרב יהודה לייב הכוהן • גם בנציגויות ישראל שליד וועדות שכיתת־הנשק יחולו מיימון, לשעבר מנהיג המזרחי ושר הדתות שינויים. … נאסר ביפו וגורש על־ידי התורכים, עבר לאמריקה, אירח וכילכל שם שלושה פליטים כי כרכים יתגלה להתעורר>׳.ם • שערוריה חדשה עלולה שבאו בעקבותיו ושלא היה להם מה לאאחד מראשי ארגון כעלי הקיוסקים כתל-אכיב, המקורב-ל* כול׳:דויד בן־גוריון, יצחק בן־צבי ואיתמר מפא״י, מעל בכספי הארגון.

כאשר בא דג האמרשילד לשחות במים העכורים של הסכסוך המרחבי, פרצו חילוקי־דעות חמורים במשלת ישראל. דוד בן־גוריון ונאמניו תבעו להטיח בפני האמרשילד את כל טענות ישראל, לעמוד על זכותה של ישראל, בין השאר, לשוט במיפרץ אילת ובתעלת סו אץ• .כת שרת דרשה, לעומת זאת, לשתף פעולה עם המזכיר בתנאים שלו, להסתפק בדיון על בעיות הגבולות היבשתיים כדרישתו. דומה היה שבן־גוריון ניצח. בתרועת־חצוצרה אולטימטיבית דרש בן־גוריון מן האו״מן הראשי לפתור את בעית השיט ב־סואץ.

רק איש אחד התבלט בכך שישב על מקומו, שילב ידיים ולא גילה כל סימני התרגשות -ח׳׳במשהשרת • .את נאומו של דויד בן־גוריון בוזעידה שיסעו מדי פעם מחיאוח־כפיים סוערות. יתכן ובן־ גוריון סבר כי התשואות מכוונות אליו, לולא הופיעו דודקא במקומות בלתי־מתאימים ובאמצע משפטים. … מישהו הזכיר כי היה זה עמוס דגני שתבע בשעתו להעניש את בגין ולהוציאו לכמה ישיבות מן הכנסת, בשל הוויכוח הקולני שניהל עם בן־גוריון סביב פרשת אבא אחימאיר. כאשר הגיע למקום גם שר־המשטרה בכור שיטרית, העיר בגין בחיוך.