חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 1,851 עד 1,875)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1264 (29 בנובמבר 1961), עמוד 4

\זאוונ\זי לגזגזמז ט 1לך!׳ החדשה בה שולטים נערי החצר של בן־גוריון. בכל המערכות האלה תנוצל מערכת המשפט בצורה הרבה יותר תקיפה מכפי שהיה אפשר עד כה, כאשר עמד בראשה שר ליבראלי. 0צעירי הצעירים כמפא״י ואוהדי פנחס לבון יוותרו על תכניתם להוציא כטאון משלהם. … למחרת התפרסמה בשם המשטרה הודעה, לפיה הסתבר למומחיה למעלה מכל ספק שהאב אמנם חתם על המכתב הראשון לבן־גוריון. על שהאמין שהמכתב מיועד לאבא חושי — לא נאמר דבר. … מלחמה אוטומטית. היה זה אופייני שממשלת בן־גוריון, אף בעשותה מעשה טוב וראוי לשבח רב, מצאה לנכון להתנצל על כך.
גליון 1607 (19 ביוני 1968), עמוד 15

בגיגוד לאחדות־העבודה, המאוגדת סביב הקיבוץ־ ;אוחד, והמוסיפה להוות קבוצת־לחץ מלוכדת גם במיפלגה המאוחדת, אין לרפ״י שום ם מלכד, אחרי עזיבת בן־גוריון. האינטרסים האישיים של ראשיה מפרידים ביניהם. ״י נטחנה ימע״י הגם. בן־גוריון עצמו עקב אחרי המתרחש בסיפוק. הוא ניבא שזה יקרה לחברים שבגדו בו. … פה ושם החלו לוחשים על האפשרות של פילוג חדש, כששמעון פרס וקומץ חברים — י דיץ ואלמוגי — יעזבו את מע״י, יתנו שוב יד לבן־גוריון, יקימו מיפגרת של ממשיכי־ ״י ויתאחדו עם גח״ל.
גליון 1091 (27 באוגוסט 1958), עמוד 4

ישראל לא תוכל לעמוד בפני לחץ כפול כזה. 0דויד בן־גוריון יודע מן הסתם שאינו מסוגל לעמוד בפעם שניה במיבצע־נסיגה מביש. … לדעת הדיפלומטים, עשוי מיבצע כזד, למצוא חן בעיני המנהיגים הישראליים בגלל כמה סיבות: 0הוא יאפשר לצה״ל להשתלט על צומת דרכים החולש למעשה על כל ארץ־ ישראל המערבית: הדרך לחברון בדרום ולמשולש בצפון. 0הוא יהיה פופולארי במידה עצומה, יאפשר לבן־גוריון להכריז מיד על בחירות חדשות שיביאו לו את המוני הקולות של הדתיים והימין הלאומני. 0הוא לא יגרום לזעזוע כה עמוק בעולם, אינו כרוך בסכנה כה חמורה של התערבות סובייטית ואמריקאית. 0אם יהיה מלווה הכרזה ישראלית דרמטית על נכונות ישראל למסור את ה עיר העתיקה למשטר בינלאומי, הוא עלול למצוא חן אפילו בעיני הוואתיקאן, שדעתו מכרעת לגבי גוש המדינות הדרום־אמרי־קאיות. … האיש שהיווה באותו יום למעלה משליש הממשלה כולה, באחדו בתוכו ששה מתוך 17 תיקיה, בא לספר לחברי ועדת־החוץ־והבטחון של הכנסת מה נשמע. יתכן שדויד בן־גוריון היה מוזתר ברצון על תענוג זה. אולם הוא נקרא לועדה בתוקף, תוך איום שאחרת ידרשו מפלגות האופוזיציה מושב־חירום של הכנסת.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 25

יחסים מיוחדים קשר רוזנטל בכנסת עם ח״כ כנסת ותיק שהיה עמו בבית מיו ם* היווסדו — דויד בן־גוריון .״לבן־גוריון יש חוש מישפסי מובהק,״ סיפר רוזנטל בחיוך רחב ,״אבל הוא עשה הכל כדי למנוע ביקורת על החקיקה. זו האשמה ההיסטורית שלו.״ באחת ההזדמנויות תקף בן־גוריון את רוזנטל מעל דוכן הכנסת, כאשר זרק את אימרתו המפורסמת :״מה הוא עיתון ומה הוא עיתונאיז מי שיש לו הון לקנות נייר, מכונות וצבע ולשכור את העטים הדרושים, ואנשים המוכנים לשרת אותו.״ רוזנטל הגיב אז על התקפה זו במכתב גלוי חריף .
גליון 1226 (22 במרץ 1961), עמוד 5

רק אדם תמים מאוד יכול להאמין כי קבוצת־עסקנים זו או אחרת תהווה אלטרנאטיבר, לדויד בן־גוריון ולאנשי־חצרו. דויד בן־גוריון מייצג קו מדיני עיקבי וברור, הנובע מהשקפת־עולם מגובשת. … אין זה מיקרה שדווקא העסקן הליבראלי פנחס רוזן ניצח על מלאבת־החקיקה, אשר העניקה לישראל חוקים שאין כדוגמתם אף בדיקטאטורות פאשיסטיות וקומוניסטיות. כי מי שמסבים למדיניות־החוץ שלבן־גוריון, ממילא נאלץ גם להסכים למשטר של חוקי-חרום רודניים, למימשל צבאי קולוניאלי, לצנזורה פוליטית.
גליון 1249 (16 באוגוסט 1961), עמוד 4

העם משפט אייכמן אסון ־ ל מיי ״אסון!״ כך הגדיר דויד בן־גוריון, ברגע הראשון, את תוצאות הבחירות לכנסת החמישית. והוא מיהר להוסיף: אסון ממלכתי, כי הוא מרחיק את הסיכוי להשיג בכנסת רוב להנהגת שיטת־הבחירות האזורית. היתד. דרושה לבן־גוריון עזות־מצח רבה כדי להזכיר את שאיפתו להנהגת שיטת־בחירות חדשה — שתנחיל לו באופן מלאכותי רוב מוחלט׳ — שעות מעטות אחרי שהעם הוריד את מפלגתו כימעט עד שליש. אולם טבעו של בן־גוריון הוא שאינו משלים עם רצון העם. כבר ביום הרביעי בבוקר קיבלה אי־השלמה זו צורה מוחשית.
גליון 1227 (29 במרץ 1961), עמוד 21

את הכנוס פתחו כמו שפותחים כל כנוס מדעי, בחמש עשרה דגלים לאומיים עם מגן דוד, ובמחיאות כפים ס,ערות לבן־ גוריון, ראש הממשלה ושר הדתות. ההמונים הרחבים שלא היה להם איפה לשבת, ניצלו את ההזדמנות ותפשו את חמשת השורות הפנויות שהיו מסומנות בשם — צה״ל. … את הסיפור על הכנס הארצי התשיעי לתנ״ך כבר גמרתי, ולא נשאר לי עוד להוסיף עליו שום דבר, אלא שלמחרת טכס הפתיחה, קניתי את ידיעות אחרונות ושם מצאתי את תגובתם של שני הנציגים הפרסיים לנאומו המדעי של דוד בן־גוריון, וכיון שאני חושב שהתגובה תהווה סיום נאה למאמר, הריני מוסר אותה מלה במלה: .על מלכנו הדגול, כורש הגדול, למדנו כאן, מפי ראש ממשלתכם, אולי יותר משיכולנו ללמוד מכל ספרי ההיסטוריה בפרס מולדתנו. … מפני שבו מסתיים התחוללה דרמה קטנה על הבמה שאפשר התנ״ך. וכאן שואל דוד בן־גוריון את שליט כח אמר טוסבר אהינדי: לקרוא לה בשם — הדרמה של הצפרנים השאלה: מה זכות מיוחדת זכה לו לא יהודי, לסיים את ספר הספרים?
גליון 2223 (9 באפריל 1980), עמוד 33

ושנית, האם בגין הוא די חזק כדי לעמוד מול דעת הקהל הישראלית. מדוע? הייתי בטוח שבן־גוריון היה די חזק כדי לטפל בזה. הייתי בטוח שהגברת מאיר היתד, די חזקה. … סאז־את: אף לא פעם אחת? אפנדי: אף לא פעם אחת. אפילו בן־גוריון, שהיה ראש־ממשלד, במשך 15 שנים, לא ביקר אף פעם אחת בכפר ערבי בישראל. סאדאת: בן־גוריון? אבנר׳ :כן. כשביקר בנצרת עילית, היהודית, לא ירד לבקר בנצרת הערבית.
גליון 1860 (25 באפריל 1973), עמוד 7

כשטייל בשבוע שעבר ברחובות טב ריה, עצרה לידו מונית ומתו כה ירדו זוג תיירים, שביקשו לצלמו. בין בני הזוג ובן־גוריון התפתחה שיחה: בן־גוריון (באנגלית) :״האם תשובו לארץ לתמיד? … אתם צרי כים ללמוד לדבר עיברית!״ 9אילו ספרים הרשימו את דויד בן־גוריון בצעירותו? בראיון לכתב במחנה גדנ״ע, זאב סגל, הוא סיפר :״שני ספרים שקראתי בילדותי, עשו עלי רושם כביר למשך שנים רבות.
גליון 1994 (19 בנובמבר 1975), עמוד 29

הם בחרו במשה שרת, אשר בשיא הפרשה התייצב באומץ- לב בלתי־רגיל פול דויד בן־גוריון. שרת, שנכנע לבן־גוריון פעמים רבות בחייו, ידע אז שהוא חולה בסרטן־הגרון ושימיו ספד רים. … פורסמו יומניו, שחשפו ללא- רחם את מעשי הממשלה בימי כהונת ראשי־הממשלה בן־גוריון ושרת עצמו. הוא גילה כי הממשלה רימתה את הציבור פע מים רבות, הסתירה מהציבור באופן שיטתי את האמת על עניינים חיוניים ביותר, ביצעה פעולות־תגמול צבאיות ללא כל הצדקה, ועוד.
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 4

כן ־ גו ריון לא רצה. כשהובאה ה־תוכנית לראשונה בפני בן־גוריון, שלמש־רדים אשר הוא שליט בהם כפופות שתיים מתוך שלוש התחנות, לא התנגד לה עק־רונית. … זהו השופר האחד בו יכולה הממשלה לומר את דברה רגע־רגע ושעה־שעה. בן־גוריון לא רצה להפקיר מכשיר זה בטרם יהיה השלטון בידי מפד שלה יציבה יותר, ויאורגנו מחדש שירותי המודיעין וההסברה הממשלתיים. אולם כנראה שבן־גוריון שוכנע, שמט עמי יעילות וחיסכון מוטב לזרז את ביצוע התוכנית.
גליון 2141 (13 בספטמבר 1978), עמוד 12

רבים ידעו מה סיבת פעילותו הפית־אומית של פינחס לבון. האדם שנבחר על־ידי דויד בן־גוריון כיורש־העצר שלו, התכונן לרשת ירושה אחת כבר בחיי מורהו — את תיק הביטחון *. כבן־גוריון עצמו, פינחס לבון הוא איש מיפלגה טהור. … ״ תיאטח ה ב די ח ה רציניח מד כשקיבלה הבימה להצגה את מחזהו של ההומוריסטן אפרים קישון, שמו הולך לפניו, התפלאו רבים שהכירו את המחזה על העזתה של הבימה, להעלות מחזה שהוא כה ביקורתי בגישתו לענייני המדינה. ביניהם היו: דויד בן־גוריון ומיפלגתו. באמצע המחזה ישנו קטע שבו משוחח צבי פרוצ׳קין, העולה החדש שהפך ל מנהל, עם איתמר לבנון המיסתורי ומזכיר, על מנת לעשות רושם על פקידיו, ש״דויד כבר הסכים לזה״ .ולאיזה דויד הכוונה — היה ברור למדי.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 8

האם בגין הוא די חזק כדי לעמוד מול דעת הקהל הישראלית. מדוע? הייתי בטוח שבן־גוריון היה די חזק כדי לטפל כזה. הייתי בטוח שהגברת מאיר היתה די חזקה. … סאדאת: אף לא פעם אחת? אכנרי: אף לא פעם אחת. אפילו בן־גוריון, שהיה ראש־ממשלה במשך 15 שנים, לא ביקר אף פעם אחת בכפר ערבי בישראל. פאדאת: בן־גוריון? אכנ ״ י: כן. כשביקר בנצרת עילית, היהודית, לא ירד לבקר בנצרת הערבית.
גליון 2533 (19 במרץ 1986), עמוד 32

בגיל 9וחצי אמרתי שאלמד מישפטים כדי להיות התובע במישפט בן־גוריון על רצח אנשי אלטלנה. כתלמיד רחביה הלכתי לצופים. … כמקופחים ונרדפים פוליטית, כשאבא שלי, שהיה אדיר־רוח, נסע לאמריקה, בן־גוריון נתן הוראה שלא יתנו לו להרצות במיסגרת רישמית. … יותר את אחרות־העבורה, את ההתנשאות הרוחנית של יגאל אלון, חיים חפר, דור הפלמ״ח. כשבגרתי, הבנתי שבן־גוריון לא היה השטן בהתגלמותו, ובגין לא האלוהים בהתגלמותו.
גליון 2566 (5 בנובמבר 1986), עמוד 3

אנחנו מניחים את העיקר, ניצול אוצרותינו הרדומים ברוחניותנו, עצמאותנו ותקומתנו ואד הזים בטפל: בנקים אין־מספר, בורסה, מישחקים מוניטאריים ומעסיקים את ההמון בדברי־הבל ודורשים(אפילו) אל המתים, כפסטיבל בן־גוריון עליו השלום, שבחייו כל כך מרת את חייו. … הוא טוען כי סילפו את עמדתו בזמן הפרשה ואת יחסיו עם דויד בן־גוריון. — ״מעולם לא טענתי שבן־גוריון סנילי!
גליון 2496 (3 ביולי 1985), עמוד 29

חמחרים תש 1ץ 09x11:1וחג קולטי בן־גוריח נפטרה בשדה־בוקר, בגיל ,63 נחמה כהן, אשתו של חבר־המשק יהושע כהן, איש לח״י בטרם מדינה וקולטו של דויד בן־גוריון ואשתו, פולה, בשדה־בוקר, מ־ 1955 ואילך. … אחרי קום המדינה ניסה כהן, במשך תקופה קצרה, את מזלו כפקיד חברת״הבניה רסקו, אך הצטרף עד מהרה לקיבוץ שדה־בוקר שבנגב, שבו היה לאיש־ביטחון ולאחראי על הטיפול בבן־גוריון כאשר זה פרש לשם, כשנחמה, אשתו, מטפלת בפולה. … כסה, איש מתון מעודו, היה מקורבם של חיים ארלו־זורוב (ועל שמו קרא לבתו, שנולדה שבוע אחר הרצח, ארלוזורה) ופינחס לבון, שבעיקבות ציד־המכשפות שניהל נגדו דויד בן־גוריון אף פרש כסה ממפא״י והקים בה סיעת־יחיד.
גליון 2628 (13 בינואר 1988), עמוד 4

למעשה היו כל חייהם, עד לפרט האחרון, משועבדים להחלטות המימשל. דויד בן־גוריון לחם בקנאות למען המשך קיומו של המימשל, שבוטל רק שלוש שנים אחרי שבן־גוריון פרש סופית מראשות־הממשלה. … באחת ההצבעות הדרמאתיות בכנסת היה הכל תלוי בכמה קולות של אגודת־ישראל. בן־גוריון הורה להעניק לאגודת־ישראל רישיון של בנק, שהיה שווה הון, ותמורתו הצביעה האגודה למען המשך קיומו של המימשל הצבא־.
גליון 2582 (25 בפברואר 1987), עמוד 35

בתוכנית מגירות־הלב מספר האלטר חלק מזיכרונותיו וממסעותיו בעולם, והוא מתעכב ומספר על פגישתו האחרונה עם דויד בך גוריון: .מאוד אהבתי את בן־גוריון. אחרי מילחמת ש־שת־הימים הוא היה אולי היחידי שאמר שהשטחים זו רק צרה, ושצריך לצאת מהשטחים מייד. .כשאשתי ואני פגשנו אותו בפעם האחרונה, הוא כבר היה חולה. הרופא לא רצה שאנחנו נבוא, אבל שימעון פרס ביקש, ובן־גוריון קיבל אותנו. דיברנו על הפלסטינים. … פיתאום הוא מסתכל עלינו ואומר, :הם צריכים בן־גוריון!׳ ואני חושב שהוא צדק.׳׳ מעתיקים החל מן היום הראשון הקרוב ישודר ברשת ב׳ של קול־ישראל יומן־חדשות יומי, שיוקדש כר לו לאמנות.
גליון 953 (19 בינואר 1956), עמוד 9

לפני שלושה שבועות גילה העולם הזה ( )950 כי השבועון טייס עומד לשים את דויד בן־גוריון על שערו. השבוע הופיעה כתפת־השער שד טיים, מוקדשת לפי. … השבוע הודיע המפקח על המזונות בי ציווה לשלול מיד את רשיון העסקים של סיטונאי אחד ולפתוח תיק נגד שני באשמה על קבלת סובסידיות כדרבי רמאות, ביטא את התקווה שהדבר ״ישמש אזהרה ברורה לגבי כד המוכרים מצרכים נתמכים.״ העולם הזה 953 שלום ליגום (ראה, פרשת עמוס בן־גוריון). כתב שמורק לבהרל :״יש להתפלא שה־גזברות הסכימה לתנאים המקנים רווחים כה גדולים בתקופה קצרה ! … תמורת זאת הציע לשותפו דרכי שלום, מותר לקבור גויים אצל יהודים״. ארץ). של עמום בן־גוריון עיסקה מוזרה ביותר : יתכן שהלכה.זו היא שקבעה את המסורת.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 23

תמורת השלמה עם שלטון־ היחיד של דויד בן־גוריון בזירה המדינית והצבאית, בעזרת קולות השרים הדתיים, סחטו הדתיים ויתור אחרי ויתור על חשבון האזרח. … השלטון הפוליטי התרכז יותר ויותר בידי דויד בן־גוריון, שהתיחס אל הכנסת בבוז גלוי ותהומי. … בזירה זו נמשך תהליך ההתנוזנות הפוליטית של המפלגות, שהתרכזו בעיקר בפעילותם הפיאודלית הארגונית והכלכלית, לא העזו לעמוד מול שלטון־היחיד המתגבש של בן־גוריון י וקבוצת־החצר שלו. מלבד מנחם בגין, שמילא תפקיד עצמאי מסויים בחתירה לברית רשמית עם צרפת, התפטרו כל ראשי־המפלגות מן האחריות המדינית.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 8

אילת הניד בראשו לעבר חנן רובין, היושב־ראש התורן, | 1עבר להכתיב מספר מכתבים למזכירו. המכתב לדויד בן־גוריון כבר היה מונח לפניו, ולעבר גולדה, שכבר ישבה במקומה. … אולם למחרת היום עמדה להתקיים השבעת הנשיא, שנבחר אתמול מחדש, ורוב הח״כים שבאו לירושלים למטרה זו ניצלו את הדבר כדי למלא גם את תפקידם במליאה• גם אילת עצמו דחה את טיסתו חזרה ללונדון ובא לירושלים למסרה זו, אחרי שהחמיץ את נאומיהם של דויד בן־גוריון וגולדה על המצב המדיני. אדם גבה־קומה וחסון תפס את הכסא כך השאיר משח דואק את חחדר ששכר במלון חיפה בירושלים־ שס ליד שולחן־הממשלד״ כמעט בדיוק לפני סלסה ויעקב דואק, הונח כמה שעות, וממנו יצא עס הרימון לבנין הכנסת. … ״ השיב השגריר. כעבור כמה דקות נכנס דויד בן־גוריון ניגש למקומו בצעדים נמרצים. הוא נראה הוטס לאמריקה.
גליון 1043 (2 באוקטובר 1957), עמוד 4

זו, תתעלם הממ שלה מהכרזתו של הכהן על יחסי ישראל־צרפת — העם נול הר א ש *לא. רק בן־גוריון עומד על הראש. כל הממשלה עומדת על הראש! … אילו יצאו כל אויבי המשטר מחורי העולם התחתון כדי להעכיר אידיליה זו, לא היתד, בכך פליאה• אולם קרה ההיפר• השבוע עסקה בכך דווקא הממשלה עצמה, בניצוחו האישי של דויד בן־גוריון. עם הגשת התביעה נגד ד׳יר ישראל שייב ורומק גרינברג (ראה להלן) נתקעה התרועה הצורמת הראשונה בחצוצרת המלחמה הפנימית המחודשת, ביום־החול הראשון של שנת תשי״ח. … גל ההשמצות כנגד השופט בנימין הלוי בפרשת קסטנר; האווירה שאפפה את משפט עמוס בן־גוריון ופסק־דינו ותעלומת העמוד ;30ד,בזיון הציבורי שנערך על־ידי השלטון לשופטת־השלום מינה שמיר בענין שטיינברג; הציפצוף הרשמי על ממצאי פסקי הדין על קסטנר ושווד, סהר, זינגר וחבריהם — כל אלה סימלו מיפנה קיצוני בתפקיד שהשלטון הועיד למשפט במדינה.
גליון 1062 (5 בפברואר 1958), עמוד 5

אולם התיק עצמו נלקח על־ידי בארי לדויד בן־גוריון. ביג׳י עילעל בו והחזירו לבעליו. … איש לא התרגש במיוחד, ופחות מכולם דויד בן־גוריון. ישראל גלילי, אז עדיין סגן שר־הבטחון, הציג שאלה, אך הדבר ירד במהרה מסדר היום. … בארי עצמו, אדם קשה־עורף, סירב לקבל פקודות מאיש, פעל כמעט לגמרי על דעת עצמו. שום אדם, גם לא דויד בן־גוריון עצמו, לא יכול היה להיות בטוח שהש״י אינו בולש אחריו.

