חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 1,701 עד 1,725)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 894 (2 בדצמבר 1954), עמוד 12

משך זמן־מה היה באנס מרוצה מפעילותו הציונית, אולם לפני שנתיים נהפכה כל הקערה האידיאולוגית שלו על פיה: הוא קרא אחד מנאומי בן־גוריון, נוכח כי כל ציוני חייב לבנות את הארץ במו ידיו, לא רק להטיף מוסר לאחרים. … ג׳י, הודיע כי הוא מוכן לבוא לעבוד בישראל, רצוי בשדה־בוקר, ביקש מבן־גוריון להזמינו לארץ. תשובה לאותו מכתב לא הגיעה ובאנט בא ארצה גם ללא הזמנה בן־גור דנית אישית. … עוד לפני שהגיעה ההודעה הרשמית על הסגירה, שבוע ימים אחרי שהעולם הזח ופרונטפייג׳ פירסמו את הגילויים המרעישים על תכניתו הסודית של דוד בן־גוריון, כתב עורך שני העתונים הארץ נבחרה מזכירות חדשה למחלה המוניציפלית (דבר).
גליון 941 (27 באוקטובר 1955), עמוד 5

כשראתה אותו פולה, שירדה במדרגות לבושה שמלה חומה, קראה לעומתו :״תלך מפה הוסיפה : ״איזו חוצפה לצלם את בן־גוריון * מבלי שאני מזמינה אותך?״ כשצילם הצלם, בכל זאת, את משה שרת נכנם לבית־המלון (ראה תמונה) ,הפליטה פולה :״הוי, הוא צילם את מוישה ! … אנשי מפ״ם ואחדות־העבודה, אופוזיציה לוהטת עד זה מכבר, היו בטוחים שבן־גוריון יקראם לממשלה החדשה, כשיקום ממיטת חוליו. … בתקופת כתיבת המכתב העסיקו הבריטים את הגדודים העבריים בתפקידי שמירה, כדי לשחרר את החיילים הבריטיים לדיכוי תנו־ (המשך בעמוד )8 בליל ה־ 31.8.55 התעורר מרדכי שטינברג * פולה בן־גוריון, הרגילה לקרוא לבעלת בשעת שיחה בשם משפחתו, מדגישה את ההברה הראשונה של גוריון
גליון 1073 (23 באפריל 1958), עמוד 23

בי היה היה -אדם. רבים הם המתלוצצים על חשבונו של בן־גוריון, בעל האמביציה לשלטון־יחיד, כביכול. אחד אומר, שהציעו לראש הממשלה הזמנית שלנו כתר מלכות והוא סרב, באומרו: ״אינני רוצה להיקרא דויד ה שני אחר אומר: כאשר נודע לבן־גוריון, שהתזמורת הפילהרמונית הזמינה את ליאונרד ברנשטיין, כעס בן־גוריון וטען :״אני הדיריגענט״.
גליון 1010 (20 בפברואר 1957), עמוד 15

גי אירגון האומות המאוחדות המציאו לבן־גוריון כינוי נפוץ. :ביג בן״ >בן הגדול) .כינוי זה נועד בעיקר כדי להבדיל את ראש הממשלה משר־הפיתוח מרדכי כנטוכ, שגרם לאמריקאים להתבלבל לא פעם בין הצהרותיהם המדיניות של שני ה״בנים״ .בנם. … שניים שהקדים, באחד מימי השב ע האחר, ן ,היו שחקני הבימה שלמה כר־־שביט ויהודה אפרוני, שוויתרו על ארוחת־בוקר על־מנת להבטיח לעצמם מקומות בהפסקה, לאחר שנחקר די־מפקח הכללי של המשטרה יחזקאל סהר ארוכות על־ידי עורך־הדין שמואל תמיר על פרשת יחסיהם של עמוס בן־גוריון ר ידידו ישעיהו(״שייקח״) ירקוני, ניגש סהר אל מזכירו של עמ ס, הקצין שלמה ירקוני (לא־קרוב של *שייקר,״) ואמר. … :לאחר חקירתו של סהר, התחלתי להשתכנע שבתוך החבורה של צמרת המשמיד* עמום בן־גוריון הוא אולי עוד האיש ההג ן ביותר.״ • שר המשטרה ככור שלום שיטרית, בתשובה לשאילתא בכנסת על פרשת שטיינברג :״אינני סבור שרק במשטרה נמצאים כל הח מאים והעבריינים.״ • עדליי סטיכנסון, המ עמד לנשיאות ארצות־הברית לשעבר :״מדיניות ארצות־הברית במזרח התיכון היא מדיניות של רוק אנד רול.
גליון 1454 (21 ביולי 1965), עמוד 8

במערכת־ד,בחירות אירגנד, אז מפא״י כנס עיירות־הפיתוח, בבית הבימה. בכנס השתתפו שרים, ובן־גוריון בראשם. בכנס הוכרז על הקמת גוף משותף לכל עיירות־ד,פיתוח, שידאג לצרכיהן המשותפים. … היתד, זו דמותו של המנהיג המקומי, שהצליח לכבוש את רוב חברי מפא״י במקום למען בן־גוריון. כניסתה של הדמות הזאת לבמה הארצית היתד״ אולי, יותר מעניינת מההתרחשויות המקומיות עצמן, וגם מן הריב בין שני פלגי מפא״י. … מעידה שד 120 אלף בשורה אחת יושבים (בתמונה למעלה משמאל לימין) בן־שמחון, סורקים, פרס, בן־גוריון ופולח, בכנס המיעוט באביחיל. הזדהותו של בן־שמחון עם אנשי המיעוט הביאה השבוע להדחתו בישיבת מועצת־פועלי־אשדוד (בתמונה למטה, נראה עומד מאחורי שולחן היו״ר) מתפקיד מזכיר המועצה.
גליון 1601 (8 במאי 1968), עמוד 18

בדברי־השבח שלו בוכות הישגי־ד,מדינה שירבב בן־גוריון התקפה מוחצת על השר גלילי, אותו האשים בכך שב־ 1949 נאם נגד צד,״ל ותקף את כתצוגת־אופנה של של ,״ם טעם רע ברטייה? … הגדיל לעשות היומון הארץ, שיצא בהתקפה על המודעה, באותו עמוד בו פורסמה ט עם רע לפירסומת שהיא רומזת במפורש על שר,״ כתב היומון ,״והרי אם נפרצו הסכרים, לא תהיה הגבלה, ויוכל המפרסם לדוש כרצונו בכל האישים; לנצל את החוטם של גולדה, את הקרחת של פינחס ספיר ואת הרעמה של בן־גוריון — כדי למכור מוצרי־סידקית וחבילות־מאסטיק.״ הישגי־הצבא. בתום הנאום ביקש גלילי למסור הודעה אישית, הצהיר בקול נרגש שבן־גוריון השמיט במזיד, מתוך נאומו, את הפסוק בו הטעים גלילי, לדבריו, כי מה שאמר אז מכוון היה נגד הצבאות בכלל, ולא התייחס לצר,״ל • .מפכ״ל המשטרה, פנחס קופל, גילה ביום־העצ־מאות חריצות למופת.
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 20

מו סי ק ה של שחפים מספרים כי ד,ד ״ר משה סנה העלה לאחרונה את זכרון פגישותיו שלו ושל דויד בן־גוריון עם גולה נכבד אחד בבירת צרפת של שנות הארבעים — ה ו צ׳ה־מין, כיום נשיא וויטנאם. … סנה טוען כי הצילום ניתן לו ולביג׳י בשותפות. רק שבן־גוריון, כידוע, לא מאמין כל־כך בשותפויות • .אבל המונים עדיין מאמינים בביג׳י. … בישראל כשאתר, עושר, זאת — אתה אדם בלתי מנומס.״ • דויד בן-גוריון, בדברו על בעיות דמוגראפיות בוועידת רפ״י: ״ממשלת אשכול לא נקפה אצבע להגברת הילודה!
גליון 1541 (15 במרץ 1967), עמוד 15

לדרך הראשונה אין סיכוי רב. כל עוד חי בן־גוריון, אין הדבר אפשרי — אלא במיקרה שמפא״י תקריב את אשכול רישמית ובלי בושה. … הוא עשה זאת מחוסר־ברירה, ולעולם לא סלח לבן־גוריון ולפרס שהעמידו אותו במצב זה. הוא ייפרד מרפ״י ללא כל נקיפת מצפון. … כי דיין הוא, כיום, הנציג העיקרי של האוריינטציה הפרו־אמריקאית האדוקה במדינה — יותר מאבא אבן, יותר מלוי אשכול ואף יותר מראשי חרות. גילה זאת, בהיסח הדעת, דויד בן־גוריון עצמו, כאשר אמר השבוע בארצות־הברית, ראש מפלגה זוטרת בקואליציה אינו יבול להיות ראש־ממשלה.
גליון 1526 (30 בנובמבר 1966), עמוד 22

היא רודפת אחר פושע מלחמה נאצי, דרך מיטות של סוכנים בריטיים ואמריקאיים, עד שהיא תופשת אותו בספרד. 3ם וק השבוע • איסר הראל, על ראש הממשלה : ״כשבן־גוריון אומר שאשכול אינו מתאים להיות שר־בטחון — הוא אומר זאת מאינטואיציה. … ״ • עורך־דין שמואל סגל, באסיפת הסברה מטעם תנועת העולם הזה — כוח חדש, על הפעולה בסמוע :״אילו בן־גוריון היה שר־בטחון — הוא לא היה צריך להוכיח כי הוא גיבור כמו בן־גוריון.״ ך ך 1 ״ 1ן נתבקש להתנהג חיים טופול (ארבינקד ).ביחסו לגילה אלמגור, נציגת המשטרה.
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 16

אולם יתכן מאד כי ראה את התפקיד הראשון ברכישת תמיכה ערבית. כי בניגוד לבן־גוריון כעבור 15 שנה, לא רצה לגרש את הערבים, גם לא להשתלט על חלק מן הארץ בלבד. … נראה כי ההתנגשות בין ארלוזורוב לבין דויד בן־גוריון הגיעה בו לפסגתה. אין להניח כי ארלוזורוב הביע בועידה גדולה זו את תוכניתו הסודית למהפכה מזויינת. … :אנחנו הופכים את המדינה יותר ויותר למדינה אנגלו־צרבית״. מה חשבו בן־גוריון ואנשיו לשפע דברים נועזים אלה׳ שסתרו את יסוד היסודות של חפולס תזוז 060ו
גליון 1234 (10 במאי 1961), עמוד 18

כשניכנס לאולם, נעצר נדהם: על הבמה ניצבו שני צעירים ושתי צעירות, צעקו בכל כוחם :״בוז לבן־גוריון! בוז לבן־גוריון!״ והקהל, כולל ראש העיר, התגלגל מרוב צחוק. … מ רי ס זו ה ר -ספורטאית שחקנית הבימה, מרים זוהר, התגלתה השבוע כאוד,דת נלהבת של קבוצת הכדורגל מכבי תל־אביב• היא חזתה במישחקה של הקבוצה נגד קבוצת צ׳לסי הלונדונית, פסיון• ״י • ,זאסה רי נ ג, חבר מזכירות מפא״י, בנאום־בחירות בו הסביר מדוע צריך לבחור בבן־גוריון :״נאצר וחוסיין אינם מכירים את השמות רוזן וגלילי, אך לעומת זאת השם בן־גוריון אומר הרבה מאוד לנאצר.״ • יו סףתמיר, מזכיר המפלגה הליברלית, בתגובה על הכרוז שהוציאה מפא״י, בו כינתה את המפלגה הליבראלית בשם מפלגה־של־יועצים :״טוב, לא לכל אחד יש יועצים כמו ד״ר ישראל בר.״ • ח ״ סמפא ״ י, גבה אי ד ל סון, באסיפת פעילות הבחירות של מפא״י: ״רק במפא״י הערובה לשמירה על זכו־יות הנשים בישראל.״ • יו סףאלמו גי, מזכיר מפא״י: העולם הזה 1234
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 20

וו ש 1ץ מכחבים הוגולס הזה (המשך מעמוד )18 במילחמה מיותרת, ואחרי הניצחון הגדול של צה״ל במבצע סואץ, נסוג בן־גוריון מחצי־האי סיני ל לא שום תמורה ממשית. בן־גוריון לא הצליח להשיג שלום עם הער בים, ואולי אף סיכל אותו על־ידי פעולת הגמול בעזה. לעומת זאת קם מנחם בגין — ולדעתי תשפוט ההיסטוריה דווקא אותו כמנהיג הגדול ביותר והחשוב ביותר של ישראל — והצליח בכל מה שבן־גוריון נכשל בו. בגין לא הביא מילחמה, אלא מנע אותה.
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 5

ס בי ם ״ סיי הגברת מאחרי ההנפקה של גינדי ;/אלוהים לשילטון בחרתנו״ אחרי התפטרותו מתפקיד הרמטכ״ל, בעיקבות סיכסוך עם שר״הביטחון דויד בן־גוריון, מיעטנו להקדיש לו תשומת־לב. יחסינו עם ייגאל ידין עברו במשך השנים תהפוכות שמו הוזכר בכתבה של העולם הזה)28.6.56( , רבות. … הוא שהתארגנה מאחורי גבו הרחב של בן־גוריון, ושזממה נחשב בעינינו כקצין־מיבצעים מצטיין. … כתבה זו חזתה מראש את המאורעות שהסעירו את ההתנגשות בינינו החלה מייד אחרי שקיבלתי לידי את הארץ בעשר השנים שלאחר מכן: מיבצע־סיני, עריכת העולם הזה, באפריל . 1950 פרשת־לבון, ההתנגשות בין מפא״י ובן־גוריון, הקמת היינו אז במערכת קבוצה של חיילים קרביים רפ״י.
גליון 950 (29 בדצמבר 1955), עמוד 8

.״ אולם מאחורי מלים סתמיות אלה התחבא המשבר הממשלתי החמור ביותר מאז הבחירות, הגפרור שהדליק את ׳ המדורה היה שרד,חוץ, משה שרת, שחזר מאמריקה מרוגז על בן־גוריון. דבריו היו הד למורת־הרוח הרבה של אבא אבן וחבריו, שנחלו במועצת הבס־חון תבוסה חמורה בענין פעולת הצפון. … פעולה זו לא ד,יתיז אפשרית כי לאבא אבן, ממש כמו למשה שרת עצמו, לא היה כל מושג על הפעולה העומדת להיערך• פחות רגזו שאר השרים, כשנוכחו לדעת כי הצעת־השלום הישראלית, ש״נזלה״ בוושינגטון אחרי צאת שרת (העולם הזה )948 הוכנה מראש על־ידי בן־גוריון ושרת, בלי ידיעת כל שאר השרים. … שרים ופטפטנים. בויכוח החריף לא גילה בן־גוריון טאקס רב, התייחס לחבריו בזילזול גמור.
גליון 927 (21 ביולי 1955), עמוד 9

״ ״חווה מחיפה״. לפני כחודש ימים שב בן־גוריון והטריח עצמו לחיפה, ושוב כדי לומר לאותו אדם הפרצוך האמיתי. … למשרדו, פתח חושי בנאום קצר שעיקרו היה :״עכשיו נתגלה לי פרצופכם האמיתי ״הגילויים (בהעולם הזה — המערכת) והוברר לי את מי אתם משרתים. עכשיו על מעשיך,״ אמר בן־גוריון לחושי ,״יעלו רואה אני שאתם באמת גאנגסטרים.״ למפלגה ברחבי הארץ באלפי קולות; ואתה חי פ ה חייב להחזיר קולות אבודים אלו על־ידי העלאת כוחנו בחיפה. … .אך כדי להיות הוגן כלפי חושי — והמפלגה — הסכים בן־ גוריון לרכז את מערכת הבחירות של מפא״י סביב חיפה׳ הבטיח להזעיק לשם את מיטב הנואמים, לקיים שם כאלף אסיפות בחי חווה המסכנה פרצה בבכי, עזבה את המשרד, הודיעה כי לא תלך עוד לפגישות עם חושי.
גליון 1061 (29 בינואר 1958), עמוד 4

כמו לסקוב גילח בימי המלחמה את זקני בני גדודו, וכמו דיין הקפיד שלא לשמור על מרחק רב מדי מן הטוראים הלוחמים• רק דבר אחד משותף לכל שלושת זו• בין משה סרת, דויד בן־גוריון ונמנו־יח ארנוב חנזנוזז. קצינים, שהגיעו השבוע -ביחד לכותרות העחונות: שלושתם מפקדים קרביי* שהוכיחו במבחן־האש אומץ־לב גופני לדוגמה. … למורת״רוח רבה בין מפקדי גבעתי הסלמ״חאי* לסקוב עבר משדות־פלשת לחטיבה שקיבלה על עצמה את המשימה לכבוש את לטרון באחד הקרבות בישי־המזל של המלחם* חגורם עד היום לויכוח מר בין דויד בן־גוריון, יגאל ידין ושאר המשתתפי* רק על דבר אחד לא חיה שום ויכוח: חיים לסקוב הצליח באופן מזהיר, חדר ליעד שלו (משטרת לסרון^ נאלץ לסגת רק מפני שחיל־הרגלים לא הגיע למקו* תוך כדי קרב קרה מקרה נדיר: פגז אדיב חדר ללוד התותח של אחד ממשורייני לסקוב. … משה דיין נתמנה לתפקידו על־ידי דויד בן־גוריון, שעות מעטות לפני שזה פרש מתפקידו וערך את המסע רב־הפרסומת שלו לשדה־בוקר.
גליון 1067 (12 במרץ 1958), עמוד 5

אמנם, ציניקאים האמינו כי הפעם הופצו שמועות אלה על־ידי בן־גוריון עצמו, מתוך חשבון שונה לגמרי. לשם כך התעורר אצל ביג׳י צורך להוציא את דיין מעמדת־המפתח המבוצרת שלו. … השאלה, מה כסוף למה, המדיניות לבטחון, או להיפר. מאז השתלט דויד בן־גוריון על עניני הבטחון של הישוב, אחרי מותו של אליהו גולומב, הפך את המושג ״בטחון״ לאליל העומד מעל לכל. … במאבק בינה לבין שמעון פרם, תהיה ידה בסופו של דבר על התחתונה. כי השופט היחיד יהיה דויד בן־גוריון. מפלגו ת •קיר יקיר כשאלוהים רוצה, יורה גם מטאטא.
גליון 1059 (15 בינואר 1958), עמוד 3

הזעזוע הציבורי, אחרי שנודע כי רוצח קסטנר היה בשעתו סוכן הש.ב״ וגילויי העתונות החופשית בענין זה, הכריחו את דויד בן־גוריון להוציא את הש.ב. מן המחתרת. המלחמה הציבורית בה עומד השב• מאז גרמה לתוצאות רבות, אשר חטיפת אלי תבור היא רק אחת מהן. סילוקו של אהוד אבריאל, עד אז האיש המרכזי בקבוצת־ד,מנהלים המקימה את הדיקטטורה האישית של דויד בן־גוריון, ו־ ^״הגליית אבריאל לגאנה, היו קשורים עם טיפולו של אבריאל בפרשת קסטנר. ואילו בזירה המשפטית גרמה פרשת קסט־גר למהפכה שקטה אך מכרעת: מאמץ ממושך ועקשני של חיים כהן לשעבד את מערכת־המשפט לשלטון, חקיקת שורה שלמה של חוקי־חירום חדשים, החוק החדש המצמצם את הזכות לחקור עדים שתי־וערב, הצעת־החוק לחיסול האמת, ביטול הזכות להגיש משפטים סליליים פרטיים, וההצעה של דויד בן־גוריון לחוקק חוק נגד חופש העתונות. כיצד יכול היד, משפם אחד, ואפילו סנסציוני, לגרום לתוצאות כד, מרחיקות־לכתז הסבר אישי בלבד לא יוכל להסביר זאת — לא פחדנותו של משה שרת, לא תככיהם האפלים של אהוד אבריאל ושות׳ ,אפילו לא כשרונו המזהיר של שמואל תמיר.
גליון 1078 (28 במאי 1958), עמוד 4

אחרי שביזמתו של ראש הממשלה דויד בן־גוריון תוקם בחדשים הקרובים קבוצת הכדורגל המקצועית הראשונה בישראל, אליה יצטרפו מספר כדורגלנים ידועים תמורת משכורות של אנשי צבא. … בינתיים נשאר דיין בצל, עת השתזפו ביג׳י, שמעון פרם וטדי קולק בזרקורי הפרסומת המאורגנת. היה ברור כי בן־ גוריון אמנם מוכן להעלות את דיין לפסגת ההצלחה, אך רק אחרי שיישברו שרידי כוחו העצמאי, ואחרי שיהפוך למשרת אישי של ביג׳י׳ כשאר חברי קבוצת־המנהלים. … את הבעיה הגדולה הראשונה של המדינה ראה דיין — בדיוק כמו בן־גוריון — ב״ליכוד העם היהודי מסביב למדינה״.
גליון 1014 (20 במרץ 1957), עמוד 5

ראש ממשלת צרפת, ני מולח, בישראל וזמן קצר לאחריו יחזיר דויד בן־גוריון ביקור רשמי. בין השאר, הביעו הצרפתים את רצונם להעניק לביג־י את אות הכבוד הצרפתי הגבוה ביותי• • בדיד כלל יעמדו השבועות הקרובים בסימן ביקורים ידידותיים של אישים זרים כישראל. … או נו הביע את רצונו לערוך ביק,ר נוסף, במכתב ששלח לדויד בן־גוריון, כתשובה לברכת ביג׳י על שיבתו לראשות ממשלת בורמה. • אל תחשוש מפני פתיחת מערכה צבאית חדשה. … כאשר העצני, למשל, אמר כי האדם הממוצע לא היד, צריך להסיק כי המלים ״קצין גבוה״ בחוברת, בתנו לעמוס בן גוריון, השיב לו ד״ר צלטנר :״אז אינך יודע מה זה אדם הערה אחרת של השופט שילה :״המכתב שלכם לעמוס, אחרי הופעת החוברת, לא עשה כל פעולה (של הסברת תוכן החוברת).
גליון 1035 (14 באוגוסט 1957), עמוד 17

הם עסקו בהכנת פרשת התביעה של מפקדם׳ עמוס בן־גוריון, נגד שורת חנותנדבים. אחת המשימות החשובות שעמדה בפניהם: מציאת חומר מרשיע נגד אותם קציני המטה והמחוז, שידעו יותר מדי על התנהגותו של עמוס בבארים ואשר סירבו לשתף פעולה נגד מצפונם ונגד האמת. … הם החליטו כי עדותו נגד הקצינים המתעקשים, על מעשים שלא עשו, עשויה לשמש מכשיר חשוב במלחמת עמוס בן־גוריון. נוביק החל להפעיל את אנשיו. סמלי המחלקה לתפקידים מיוחדים, אשל (פרידלנדר) ועמרם שרביט ביקרו אצל שיטרית, הסבירו לו כי אפשר יהיה לעזור לו, אם רק יסכים לשתף פעולה נגד מפקדו, זאב שטיינברג ונגד הקצינים והסמלים האחרים. … { בו נחתמה ההודעה, נחרץ גורלם של,שטיינברג וסמליו• .האנשים, שידעו יותר מדי על סגן־המפקח־הכללי עמוס בן־גוריון, הושמו במעצר, הושמצו ללא רחמים בכל רחבי הארץ, בעזרת מכתביו של יחזקאל סהר לראש הממשלה, שפורסמו ברבים.



