חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 1,601 עד 1,625)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1305 (12 בספטמבר 1962), עמוד 4
דיין מעכב את תגובתו עד לשובו של דויד בן־גוריון ממסעו בארצות סקנדינביה. אם אמנם יבצע דיין את איומו, יתכן ויגשים את תוכניתו להתיישב בחבל ערד … אחד מתחביביו העיקריים הוא השתתפות קבועה בחוג לתנ״ך של דויד בן־גוריון והשתתפות קבועה כשופט בכל חידוני התנ״ך עד כה. … לדעת מומחים, היא עולה בכך אפילו על אדונה ורבה, דויד בן־גוריון. ג׳ו גולן הפך, בעל כורחו, אובייקט (המשך בעמוד )6 העולם הזה 1305
גליון 1296 (11 ביולי 1962), עמוד 6
עדי־שמיעה סיפרו כי שמעו צעקות חסרות־תקדים מחדרו של בן־גוריון, שנמשכו למעלה משעה. הצועק: ראש־ר,ממשלה. … כל אדם במדינה ידע כי שפירא היד. מכשיר חסר־ישע בידי בן־גוריון בפרשה זו. מכיוון שלא התפטר, היה נאלץ להגן על הצו שנשא את חתימתו. … היה זה מעניינה של המשטרה לטפל בעניינים הפורמליים הוא האשים את בן־גוריון — שהפעיל עליו לחץ (״היו ואריאציות על תקיפות הביצוע אותה שעה טען השר כי מתן מיקלט לסובלן היה מושך לישראל פושעים פליליים מכל העולם (״מיקרה זה ישמש הרתעה לכל מיני עבריינים מאחר שאיש לא טען אף לרגע כי סובלן הוא פושע פלילי, אין לכך כל יסוד.
גליון 1311 (24 באוקטובר 1962), עמוד 13
רק בישיבת הממשלה, שנערכה בתחילת השבוע, החליט אלמוגי לנקוט עמדה גלויה: הוא תמך בדרישתו של דויד בן־גוריון, כי הממשלה תתערב בסיכסוך, תקבע תקדים של בוררות־חובה בענייני עבודה. זוהי אחת המישאלות היקרות ביותר של דויד בן־גוריון ונעריו, ואלמוגי מעונין לזכות בחסדי הזקן. … הוא מקווה, כי שורה של שביתות בנמל התנאים, כפי שהודיעו עליהם אנשי -חיפה: הפועלים יקבלו ארוחה בחצי לירה, חיפה תאלץ את בן־גוריון לוותר על חיים הוועד הפועל יקיים בירור בתביעות נוספות לסקוב.
גליון 1264 (29 בנובמבר 1961), עמוד 3
ישנה מפ״ם שגילתה אומץ לב רב ב־פרשת־לבון, שמנהיגה דיבר על ״דרייפוסיא־דה״ ,ושהודיעה שלא תשב יחד עם דויד בן־גוריון — וישנה מפ״ם שסירבה להקים ממשלת־ניר, ושניר,לה למחרת הבחירות משא־ומתן לשם כניסה לממשלת בן־גוריון. ישנה מפ״ם של אהרון כהן — וישנה מפ״ם הממלאת את מבוקשתו של בן־ גוריון, והמעכבת מזה שלוש שנים את ספרו של אהרון כהן.
גליון 1533 (18 ביולי 1967), עמוד 10
• מוסדות מפא״י, ובעיקר מזכירת המפלגה, גולדה מאיר, ישמיעו איום מפורש וברור, כי כל חבר שיתן ידו לפעולות היזומות על-ידי דויד בן־גוריון, למען שינוי שיטת הבחירות, יהיה צפוי לעונשים, עד כדי גירוש מן המפלגה. • כמה ממקורבי בכור שיטרית בין עסקני עדות המזרח של מפא״י עשויים להתלכד סביבו, כדי לפתוח בהתקפה על יורשו, שר המשטרה אליהו ששון. … השיטה האזורית־היהסית נושאת בחובה את כל המגרעות והליקויים, הפגמים והמומים של השיטה היחסית הקיימת ושל השיטה האזורית של בן־גוריון גם יחד. אין היא אלא תחליף, גס יותר ואכזרי יותר, של אחוז-החסימה. מוזר שדויד בן־גוריון מוכן, כפי שנמסר, לתת יד לשיטה זו, כאמצעי־ביניים.
גליון 1532 (11 בינואר 1967), עמוד 11
בניגוד ל ה עוי ס הזה, שמישאלו ההמוני הקיף ציבור מפוזר ובלתי־מוגדר, הגביל את עצמו ניצוץ רק לקהל קוראיו — הסטודנטים. האינטליגנטים. דויד בן־גוריון ולוי אשכול, שרק לפני חודש זכו במיספר הקולות הגדול ביותר במישאל ההמוני, ירדו בקרב הסטודנטים בצורה מדהימה. בן־גוריון ירד מ־ 22.2אחוז ל־ 6אחוז, ואשכול מ־ 9.5נ אחוז ל־ 3,3אחוז. … שהורידה את השכר הריאלי של הפועלים: שהגדילה את האבטלה לממדים חסרי־תקדים; שערכה את פעולת סמוע; ו־שראשה, לדי אשבול, הצהיר לפני שבוע בלבד כי בענייני חוץ ובטחון אין הבדל בינו לבין דויד בן־גוריון. לולא אנחנו ...מפלגה פחות־מומחית היתה, אולי, מתחבטת בבעייד, זו.
גליון 1548 (3 במאי 1967), עמוד 7
מי הצעיר הנמרץ והדינאמי שיוביל את המדינה אל העתיד? הזקן בן ה80- פלוס, דויד בן־גוריון. ומי הזועקים? אותם שידם מגד אלת כדמו של רוברט סובלן, אותו הם הסגירו כידי תלייניו כצורה חוקית לגמרי, ודטוקראטית מאד. … מי מזדעזע? מי אם לא נערי־חצרו של בן־גוריון, שהחזיקו את קול ישראל במשך תריסר שנים ככלבלב על שרשרת, שיזמו את חוק־לשון־ הרע (בניסוחו המקורי, אשר לעומתו דומה החוליר״ע הנוכחית להצטננות קלה!) … פרשת יזהר סמילנסקי שיקפה את מלוא רצינותה הפרלמנטרית. ראשי הסיעה — בן־גוריון, דיין ופרס — נעדרים כמעט תמיד.
גליון 1497 (1 במאי 1966), עמוד 19
הוא ישב שעות רבות על עבודת הניסוח, ובאחת מן ההפסקות, כשסר לביתו של בן־גוריון, הופתע לשמע בקשתו :״המתן לי כאן שעה קלה, כדי שאנסח את החלטות הוועידה.״ דיין נאלץ לחכות, ולאחר שעה הגיש לו מנהיגו החלטות מנוסחות היטב. … בני, שסיים לאחרונה את עבודתו בסרטו של מנחם גולן, פורטונה, יעבוד בפאריס בסרט חדש, לפי המלצתו של פייאל ברסאר, עימו התיידד בארץ, תוך כדי צילומי פורטונה. ב ם; ק ה ש בו ע • דויד בן־גוריון :״אני חוזר ואומר היום, כי ישנה גרמניה אחרת — אבות אכלו בוסר, אבל שיני הבנים לא תקהינה.״ • שבועון רפ״י ״מבט חדש״: ״אנחנו הננו בני דורו של בן־גוריון, וכך ייחרץ שמנו על־ידי ההיסטוריה.״ 9שם,, :ספק רב הוא, אם תקדיש ההיסטוריה יותר משורה אחת לממשלת אשכול.״ 9הד״ר נחום גולדמן, נשיא ההסתדרות הציונית :״אין חשיבות מעשית להבטחות אדנאור.״ 9הד״ר קונראד אדנאור, על ההפגנות שנערכו נגדו ברחבי הארץ :״מקובל על אנשים צעירים שיעשו שטויות, ואיש מאתנו, כשהיה צעיר, לא נמנע מעשיית שטויות.״ 9העתון המערב־גרמני וואלט״ :״עתונים ישראלים, שששו לרכוש מכונות־דפוס גרמניות, מכספי השילומים הגרמנים, השתמשו בהן כדי להתקיף את אדנאור ואת הרפובליקה הפדראלית.״ 9אורי אליאב, מזכיר מועצת פועלי אשקלון, על האבטלה :״מוטב כי במצב כזה יבכה מזכיר מועצת־פועלים אחד — מאשר במצב חמור יותר יבכו תושבי עיר שלמה.״ בולגריה י דו עהב סגו לו תהמרפאה מיו ח די ם שלה בזכו ת מ עינו ת ה מי ם ה מינ ר ליי ם.
גליון 1145 (9 בספטמבר 1959), עמוד 5
על כובעה סמל חיל־האספקה על רקע ה״פרזז׳קטור״ הלבן, תג חניכי קורס־הקצינים. 1הנרצחת (הנושן מענזוד )6 רית על הבמה, החלו עשרות דרוזים, אנשי חניפס, לצעוק :״תיפול ממשלת בן־גוריון!״ ״בן־גוריון — רד!״ ״חניפס לכנסת! … דעתו של אליעזר ליבנה באוזני עתונאים, מיד אחרי האסיפה :״בעוד שנתיים ייעלם בן־גוריון. אז תהיה קואליציה מפא״י־חרות.
גליון 1104 (26 בנובמבר 1958), עמוד 7
עוד לפני פסק־דינה של השופטת שמיר, פרטית בבית־משפם השלום, האש־מו את למחרת עדות זינגר, הגישו קובלנה פלילית זינגר בארבעשבועות שקר: קאדיס עוד לפני ששמע את שמו מפי שזינגר שיקר באמת שידע על אניס 9 שטיינברג, שזינגר שיקר באומרו שידע על הקשרשל קאדיס עם הפרשה כבר ב־ 2ביולי, 9 שזינגר שיקר באמרו שלא חקר את שטיינברג על תעמולה שפאילו ניהל לטובת 9 הציונים הכלליים, 9שזינגר שיקר באמרו שאינו זוכר אם חקר את שטיינברג בענין הקשרים שהיו לו כביכול עם משרד תמיר, והידיעות שמסר לו כביכול על עמוס בן־גוריון. קובלנה כזאת יכולה לבוא לדיון רק אחרי קבלת אישור מטעם היועץ המשפטי. … תמיר: האם נכון שתקרת אותו בדבר קשר שכאילו קיים שטיינברג עם המשרד שלי, בענין משפט עמום בן־גוריון? זינגר: בלי שהעדות תהיה לפני, אני לא זוכר. … בין השאר :״גם איני מאמינה למר זינגר שלא זכר, שעה שנשאל במשפט זה אם חקר את (שטיינברג) בן־גוריון.״ בענין הקשר שלו עם משרד עורך־הדין תמיר בענין משפטו של עמוס השאלה שנשאלה מעצמה: מדוע שיקר זינגר?
גליון 1095 (23 בספטמבר 1958), עמוד 3
במקומו קיים פיקוד אחר לגמרי, בראשותו של ראובן שילוח, הקשור במישרין עם דויד בן־גוריון. זהו גילוי חשוב. הצבענו לא פעם על העובדה המזעזעת כי למען התפקיד המכריע של דורנו — שבירת טבעת־החנק מסביב למדינה — אין שר מיוחד, אין מיניסטריון מיוחד ואין תקציב ^ פשר למצוא כמה סיבות אישיות. \ * שילוח נרגז מפני שהוזעק באופן בהול ירושלימה׳ אחרי שיחתו של בן־גוריון עם ידידו של שליח המחתרת. … זוהי דרך־ המחשבה העקומה של איש מנגנון־החושך. מעציב לחשוב שדויד בן־גוריון, האדם היחיד במדינה המסוגל (כפי שמוכח בפרשה זו) לקבל כל החלטה מדינית שהיא, מודרך על־ידי אנשים מסוג זה, ולמעשה משועבד כולו לדרכי־מחשבתם.
גליון 1118 (1 במרץ 1959), עמוד 3
היא שנת בחירות, ולכן קשה היה לעמוד נגד היצר להציג את דויד בן־גוריון שוב כמשיח בן דויד, כגואל יהודי מזרח־אירופה, כאיש שיביא את המיליונים למדינה ושינ־חית מכה ניצחת על העולם הערבי. … אולם אם ישראל עצמה מכריזה שהמיליון הראשון של העולים נקלט על־חשכונם של פליטי האתמול, אין פלא שהעולם חושש כי המיליון השני עלול להיקלט על חשכונם של פליטי-המחר. דויד בן־גוריון מבטיח כי הדבר לא יקרה, וכי אין כל תוכנית להתפשטות. … קל לתועמלנים הערביים להוכיח לעצמם ולאחרים כי במשך דור שלם טען דויד בן־גוריון כי במדינת היהודים יהיה מקום לכולם — לערבים ולמיל־יוני יהודים, וכי אין הציונות באה לנשל אפילו ערבי אחד מאדמתו.
גליון 1117 (25 בפברואר 1959), עמוד 8
יחסים מרחביים שרשה מ• • t i n i מאז ומעולם היה למספר שלוש קסם מיוחד לגבי דויד בן־גוריון. לדעתו, יש לדורנו שלוש משימות (המשתנות כל כמה חדשים) ,היו למיבצע־סיני שלוש מטרות (אותן החליף מדי פעם בהתאם לתוצאות). … בספר זה הוא מוכיח, על פי ה־מיסמכים שבידו, כי היו עשרות אפשרויות לשלום בין הציונות והתנועה הלאומית הערבית, אשר הושמו לאל על־ידי בן־גוריון וחבריו, בהשפעת האנגלים. בין הפרסים המהפכניים, העשויים לשנות את דעת ההים־ סוריה על פעולת ביג׳י: הצעת־שלום של המופתי, ערב מלחמת־העולם, שיכלה להציל כמעט מיליון יהודים מן ההשמדה (העולם הזה ,)1102 סוכלה על ידי ביג׳י. … בפאריס יושבת קבוצה של עתונאים ישראליים הדואגת כי לא תגיע מבירת צרפת לישראל אף ידיעה אחת שאינה מקובלת על שלטונות צרפת ועל קבוצת־החצר של דויד בן־גוריון. כתב הארץ במקום הוא מורים קאר, שמאמריו על צפון־אפריקה נקראים כביוליטינים של הממשל הצבאי הצרפתי.
גליון 1161 (23 בדצמבר 1959), עמוד 6
חברי־הכנסת ישבו דרוכים. מדוכן־הנו־אמים ירד דויד בן־גוריון שפוף׳ כשסימני המחלה ניכרים בו. … הן קישרו בלי הרף את זלמן שזר ומשה שרת, בדחיפות, עם משרד ראש־הממשלה, ביתו של דויד בן־גוריון ומכון וייצמן. לשני העסקנים הותיקים של מפא״י היתד, סיבה טובה לטלפן בדחיפות. … ח״כ הפרוג־רסיבים משה קול שלח מכתב חריף אל בן־ גוריון, רצה לדעת אם התוכנית תוגשם. קול הקרח איים כי הפרוגרסיבים ישקלו מחדש את יחסם לממשלה, בהתאם לתשובה.
גליון 1092 (3 בספטמבר 1958), עמוד 3
*מינוי המעניין כיותר הוא זה | | ש ל עמום בן־גוריון למחוז תל־אביב. לא נדבר כאן מתוך נקמנות. … די לציין, בצורה שקטה ועדינה, כי דמותו של עמום בן־גוריון ידועה לכל שוטר בארץ. שום שוטר, המקבל את השראתו ופקודותיו מקצין זה, לא יכבד את תפקידו. … במדי משטרה — שהיתר, שייכת גם בעבר לאגף זד״ נבלעה אחר־כך על־ידי אגף הארגון של עמום בן־גוריון. אגף המינהלה שמה את שמו ונקרא עתה אגף הנספים והמשק.
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 8
שרי הצ״כ טענו שההצעות חסרות כל אחריות ורצינות, באות רק להאדיר את שמו של בן־ גוריון, להבליט את ״פחדנותו־.״ של הממש לה. … כן שכחו הם את העובדה החשובה יותר מכל: הצרפתים לא יוכלו להרשות לעצמם ממשלה סתם ח בר כנסת עם הגיע הידיעות הראשונות על המאורעות בארצות השכנות, סוריה ומצרים, הרגיש שר״הבטחון החדש, פנחס לבון, בכל נטל האחריות הכבדה הרובצת עליו, שיכנע את קודמו, דוד בן־גוריון, לעזוב לשעות מספר את שדה״בוקר, לעלות לתל״אביב, להתיעצות אתו ועם הרמטכ״ל. … היה זה צילו של ראש־הממשלה ושר ד,בטחון לשעבר, דוד בן גוריון, שעלה לתל״ אביב משדה בוקר, הציע לשר־הבטחון הנו כחי׳ פנחס לבון, כמה וכמה הצעות מפתיעות בשטח המדיניות הבטחונית (ראה לעיל).
גליון 791 (25 בדצמבר 1952), עמוד 7
ג׳י ).רוצה לזרוק אותי?״ בנאומו נפרד ממנו בן־גוריון במלים יפות, ציין אותו כדוגמה לכל חבריו אולם המלים לא יכלו להעלים את המציאות: נורוק הת־פוטר מפני שהפך סמל למרד נגד בי. … האיש שהתרגז בגלוי יותר מכולם היה דוד בן־גוריון. המזכירות, שהדפיסו את הכרטיסים, לא שאלה אמנם איש, אך צדקה בפל זאת: השפה הערבית היתד, שפה רשמית במדינת. … השבוע, בין קוי היסוד של ממשלתו ד,חדשו״ הודיע דוד בן־גוריון שהחליט לשנות מצב זה, לבטל את השפה הערבית בשפה רשמית שניה.
גליון 798 (12 בפברואר 1953), עמוד 8
בעוד שנה׳ קרא את אשר כותב ליבנה ה־ בן־גוריון, תכסיסן מובהק, נמצא לרוב ב־מוקדם במקום שם נמצא רוב המפלגה. … זד, כמעט סמלי שדוקא ברגע זה ירד ראלף באנץ׳ מי המטוס בלוד, שפע חיוכים לעבר דוד בן־גוריון דד מתנפש במלון ליד תל־אביב, אחרי ששפע חיוכים דומים לעבר ד,ליתד, מוחמד נגיב. … אולם גם ברל כצנלסון (שיסד אז את קזל-ישראל הבלתי־חוקי) ודוד בן־גוריון הגיעו לבסוף לאותה דעה, גיבשו מסביבם חלק גדול מן המפלגה.
גליון 687 (28 בדצמבר 1950), עמוד 4
בשורות הראשונות של היציע נראו אשת הנשיא, ראש הממשלה, גברת בן גוריון, שרים, הרמטכ״ל, ראש העיר. האולם היה מלא שמלות הדר, פרוות, אנשים, ששילמו מחירים ממולחים בעד הכרטיסים, כרי לבוא לד,פרד מהתזמורת הפילהרמונית ערב צאתה לסיור באמריקה. … ״גברת ווייצמן היקרה״ ,פתח המנצח ד,ח־נני, אהוב הקהל ; מכאן ואילך הרגיש ברנשטיין כמו בבית; נאומו היה בערך כזה: בי.ג׳י, פוליצ׳יקה, יגאל (בן גוריון, הגברת בן גוריון, יגאל ידין) ,קהל נכבד, אנחנו עומדים לנסוע לאמריקה, כדי להביא לשם את הרוח שלנו ...אני אוהב מאד את ישראל ...יש כאן הרבה נודניקים, אפילו נודניקים ממדרגה ראשונה ...אבל אני אוהב נם את הנודניקים ...אני משוגע לרוח הזאת ...כאן כולם משוגעים...
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 4
אולם מתוך ים הנאומים, ההצהרות, ההערות ודברי־הפולמוס של דויד בן־גוריון בשנת תשי״ח לא הזדקר מעשה מדינאי גדול אחד, שיכול היה להטביע את חותמו על השנה, להפוך אותו מועמד לתואר איש תשי״ח. … כשלון יורש העצר ספוטניק 1בתעוונה •זירה הפנימית לא השיג דויד בן־גוריון הישגים ^ שיכלו לקרבו לתואר איש־השנה. … לא היה לו חשק להיות עוד מנהיג אופוזיציוני חסר־אונים בכנסת, או להיות עוד שר חסר־השפעה בממשלה קואליציונית שהאיש היחיד הקובע בה הוא דויד בן־ גוריון. כך נשאר על משמרתו בכס המעופף של נשיא ההסתדרות הציונית — עמדה שגם ממנה יכול היה ביג׳י להרחיקו ללא מאמץ רב, אילו רצה בכך בתוקף.
גליון 1185 (8 ביוני 1960), עמוד 10
• אין סירויים רבים להחיאת ״שורת המתנדבים״ .הנסיון הנעשה עתה להקים מחדש את קבוצת הסטודנטים, שהתפוררה עוד בהתחלת מישפט עמוס בן־גוריון, נתקל בהתנגדות. הטענה העיקרית של המתנגדים: שניים מפעילי השורה לשעבר נמנים עתה עם קבוצת ליבנה־תמיר, דבר העשוי לעורר את החשד כי החיאת האירגון רק תספק מכשיר מוסווה לקבוצה פוליטית זו. … היתד, זאת רק אחת מהשאלות שהתעוררו עקב פסק־הדין הסופי בפרשת עמוס (יאה לעיל) .פסק־הדין חייב היה לגרור אחריו הסקתן של לפחות שלוש מסקנות ברורות כשמש: • סילוקו המיידי של יחזקאל סהר מכל תפקיד ממלכתי ייצוגי. ס העברת ניצב עמוס בן־גוריון, מפקד מחוז תל־אביב, מתפקידו במישטרה. ׳ • פתיחת תיק אירס״ו מהדש, לשם ניהול חקירה נמרצת. פרשת אייכמן שכד החיפזון החיפזון הבלתי־מרוסן (אך המובן) של דויד בן־גוריון, בהכרזתו על לכידת אייכמן, הוסיף לשאת השבוע פירות בלתי־נעימים.
גליון 1214 (28 בדצמבר 1960), עמוד 4
אולם עם שלם השתכנע בנכונותה, כאילו היתד, מוכחת עד מעל לכל ספק• השבוע ידע כל אזרח בישראל: שמעון פרס הוא שהדליף את הידיעה על הכור האטומי בישראל, גרם לגל השמועות על ייצור הפצצה האטומית הישראלית. הוא עשר, זאת, בהסכמת בן־גוריון או בלעדיה, כדי להסיח את דעת ההמונים מדו״ח ועדת השרים על פרשת לבון (ראה עמוד ,)10 שהנחיל לו ולסיעתו מהלומד, מוחצת. … הכור האטומי בא כתחליף. הוא נועד להוכיח את גדולתם של בן־גוריון, פרס ושות׳ ,להאפיל על מעשי לבון. … לדברי עתון בריטי, עולה הכור האטומי הישראלי בנגב 89 מיליון לירות שטרלינג — היינו למעלה מ־ 500 מיליון לירות ישראליות, סכום השוזר, כמעט לשליש מן התקציב השנתי של המדינה. מניין בא כסף זה? כיצד יכלו בן־גוריון ונערי־הזוהר שלו להוציא סכום אדיר כזד — ,ללא ידיעת שרי הממשלה וחברי הכנסת?
גליון 1204 (19 באוקטובר 1960), עמוד 11
מאחורי האיום יסתתר גס רמז גלוי כי קיימת אפשרות שבן־גוריון וצעיריו יטלו את החוק לידיהם, יחוללו למעשה הפיכה … אף כי בתחילת הפרשה ניסו גם השניים להתנהג כאילו אין ריב ביניהם, נעשתה עמדתו של בן־גוריון קשוחה יותר, מאז שובו של פרס מחוץ־לארץ, עד כי זיהה את עצמו עם פרס בכל מלחמתו עם לבון. לבון הבהיר כי לא יהסס לפגוע בבן־גוריון עצמו, בתשובה להתקפות ביג׳י. • עם שובו ארצה של שר המסחר והתעשיה פנחס ספיר, צפויה בדיקה מחודשת של מחירי הנייר מחדרה.
גליון 1210 (30 בנובמבר 1960), עמוד 2
לפני מספר שבועות הודיעו כל העתונים שבן־גוריון הגדיר את העולם חזה ואת אחד העתונים האחרים כ״שבעוני־שאנטאז״ .עד שבא מזכירו והסביר: בפרוטוקול רשום *שבועוני שעטנז״ ,ואילו ראש־הממשלה התכוון לומר *שבועוני שטנה״( .הלצה המתהלכת מאז במערכת שלנו: ראש־הממשלה מגדיר גברת מסויימת כאשר ,״רומנטית״, בפרוטוקול נרשם שהיא *שארמנסית״ ,ואילו בעתונות נאמר שלדעת ראש־הממשלה היא ״שארמוטה״). … מיד יצא קצף עתוני מפא״י, ביחוד עתו־נד, בשפה הפולנית, נגד העולם הזה. תחת להאשים את בן־גוריון על פטפטנותו המסוכנת, האשימו אותנו על שניתחנו את הדברים ניתוח אחראי ומהימן. יתכן שגם בן־גוריון עצמו היה מצטרף למקהלה, לולא היה עסוק: היה עליו להזמין את הנציג הפולני בארץ כדי להתנצל לפניו בבושת־פנים, ולהורות לנציגי ישראל בוורשא להפיץ ברבים כי אין ליחס חשיבות כלשהי לדברי ראש ממשלתם בכנסת.
גליון 1210 (30 בנובמבר 1960), עמוד 18
הוא לא נשא שום חתימה אישית. שאל שפירא את בן־גוריון :״האם גם אתה חותם כך על מיברקים?״ השיב בן־גוריון בתוקף :״אני חותם תמיד בשם דויד בן־גוריוך לפני כל ישיבה של ועדת השרים לחקירת העסק הביש, לוגמים השרים המשתתפים בוועדה כוסית קוניאק לחימום. … אין לי אמביציות להיות שר, או סגן־שר.״ ח״כ חרות, יוחנן סאדר, על דויד בן־גוריון :״איש זה נעשה מיום ליום יותר מוזר, יותר רשע ויותר מסוכן.״ $אסרהם הרצפלד, לשר האוצר לוי אשכול, במועצת ההסתדרות החקלאית :״כשל כוחנו לעמוד בפירוריך, אין בהם כדי לבלוע ואיננו יכולים לד,קיאם, אנו נחנקים!
