חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 1,576 עד 1,600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 27
כמו בימי אבו־עגילה, לפני שבע והצי שנים, נכנע דויד בן־גוריון. נדודי שינה. הדאגה לא נעלמה עם הכניעה. אמנם היתד, זאת כניעה ללא תנאי. אמנם הושמעה אשית בפי דויד בן־גוריון, כת שאש לא יוכל לטעון שלא נמסרה הודעה מוסמכת. … בלשון שלא נשמעה לשתי פנים, הודיע דויד בן־גוריון לבריטים שיתנגד לכל פלישה עיראקית, יהיה הפיצוי לישראל כאשר יהיה.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 10
אולם הוא היה באולם התיאטרון הורשאי, בשנת , 1932 כאשר זרקה מרים פוצ׳אפובסקה פצצת עשן וחול על דויד בן־גוריון. עתה לא הרגיש בשום סכנה. בשניות החטופות דהרו המחשבות במיחו. … מן העבר השני של השולחן בא בריצה יגאל אלון, ניגש למשה כרמל, שישב על הכסא השני. באותו רגע נשמע קולו של דדד בן־גוריון :״שקם! לשבת!״ יוניצ׳מן הוציא מספחת מכיסו . … לכן כי הרסיס לא עבר את עצם הגולגולת, וכי אין מקום אחו׳ שיצא כשהוא ער פולה בן־גוריון, בחברת בתיה גאולה ו־ך 1ך §1 1 1 ^ 1 ^ 1 11 7 1 1 7בעלת, לפני ספר בית־החולים זיו, בליל סהתנקשווב ראש מממשלה נשאר לטיפול בבית־החוליס לפי דרישתה.
גליון 1068 (19 במרץ 1958), עמוד 6
התנהגותו הרגילה של ייגאל, נזוסינזון בחברת בני משפחת בן־ גוריון. התמונה משמאל מראה את הסופר עם עמוס בן־גוריון, ידידו הקרוב, אותו חוא השווה, בצניעות רבה, למחזותיו העיקריים של וויליאם שקספיר. … מימין נראה מוסינזון בין רננה ודויד בן־גוריון, ב תו ם הצגת־הבכורח של זרוק *ותו לכלבים.
גליון 1063 (12 בפברואר 1958), עמוד 3
אילו מפא״י לא היתד, מפא״י, אלא מפלגת־הלייבור. אילו דוד בן־גוריון לא היה אחד בדורו, חדור רעיונות אפלטון ויגאל מוסינזון, אלא מדינאי בריטי שחונך בשדות איטון ואוכספורד לפייר־סליי. … התינוק של הדמוקראטיה. גוברין למר דויד בן־גוריון — אפילו לא יופיע ברשימת־ר,מועמדים הארצית של מרכז מפא״י, אלא כמועמד מרכז מפא״י באזור דיזנגוף־פרישמן? … את כל זאת עשה מבלי שיהיה לו רוב יציב בכנסת, כשהיה עליו להתמקח ולהתפשר על כל צעד ושעל עם עסקני המפלגות האחרות, שלא היד, להם שום חשק לבצע מרצון התאבדות פוליטית. הבחירות האזוריות יתנו לדויד בן־גוריון רוב מוחלט. אין שום ספק שמסא״י תגיע בהן ל־ 65 צירים.
גליון 1075 (7 במאי 1958), עמוד 4
כמעט כל החוגים שהיו קשורים במאבק להקמת המדינה, נפגעו במידה שווה מנאומיו של דויד בן־גוריון, ששכח לא רק את פעולות אצ״ל ולח״י, אלא התעלם ללא משוא־פנים גם מפעלם של אישים כמו אליהו גולומב ויצחק שדה. בעיני דויד בן־גוריון מתחילה ההיסטוריה במקום שם נטל דויד בן־גוריון את עניני הבטחון לידיו.
גליון 1011 (27 בפברואר 1957), עמוד 4
מתוך מקלט הרדיו שפעו המליצית מתוקי פני ת, אשר דיברו על רצון הגורל, על צורך השעה ועל הצדק. היו אלה דברי ראש הממשלה דויד בן־גוריון, שהשיב ל־ארצות־הברית על דרישתה שישראל תיסוג ללא דיחוי. כאשר נסתיים הנאום, היתד. ההתרשמות הראשונה כי דויד בן־גוריון ענה :״לא!״ אך הנאום היה נאום בנגוריוני טיפוסי; ביער מליצ,תיו הרמות היה טמון האגוז המר של הכניעה. … אפילו איש קואליציה מ בהק כיגאל אלון, איים בפיצוץ הקואליציה, אם בן־גוריון לא יירתע מהחלטתו להיכנע לאמריקאים.
גליון 1009 (13 בפברואר 1957), עמוד 9
לשעבר מנהל לשכת המפקח־הכללי, איש בריתם של יחזקאל סהר ועמום בן־גוריון. ?{נין משפח תי. ככל שהתקרב מועד המשפט הגדול של עמום, נתעורר ביתר חריפ ת ד,צ רך לנצל כל פירור של צלחה משטרתית לצורכי פירסומת. … לפתע קיבלו כי עיתיני ישראל ידיעה כי שמואל תמיר, הסניגור במשפטו של עמוס בן־גוריון, פנה אל חיים כהן, היועץ המשפטי של הממשלה, בבקשה שיתווך לחיסול משפטו של עמום. … למחרת היום בא מטר ההכחשות: גם תמיר וגם חיים כהן הכחישו אותה. אפילו עמום בן־גוריון עצמו נאלץ להצטרף להכחשה. אולם הדבר לא הרתיע את דבר: היא חזר והדגיש שהסיפור, שכל הנוגעים בו הכחישוהו, אינו אלא אמת טהורה.
גליון 980 (28 ביולי 1956), עמוד 6
קשר, היה לתאר ניגוד גדול יותר ביניהם. דויד בן־גוריון לשעבר גדין׳ הוא בן העם, איש מזרח אירופה. … האו״ם נולד כבמת־ויכוחים של מדינות ריבוניות, ותו לא• ״עתון עתונאים עולמי,״ הגדירו דוד בן־גוריון בצדק. נציג מכסיקאי הרחיק לכת. … אולם עיקר דאגתו של דאג האמרשילד היתד :,עמדתו המדאיגה של דויד בן־גוריון. לכן בא במיוחד כדי לרכוש את לבו.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 4
השקפתו התנפצה על קיר־ההתנגדות של הרוב בממשלתו, בהנהגת משה שרת. תשובתו של בן־גוריון היתד, סילוקו של שרת בצורה גסה וחותכת. בזה ניתנה לו ההזדמנות החד־פעמית להוכיח כי לעומת חוסר־הפתהן שציין את תקופת־שרת, יש לו פתרון ברור. אולם בן־גוריון לא עמד במבחן זה, דבר שהטיל בספק גם את קיצוני, תו הקודמת, בימים שהיוד ברור לו שדעתו לא תתקבל ממילא. ברגע שהצליח סוף־סוף לסלק את יריבו, לבש בן־גוריון את בגדי היריב. נציגתו האישית במשרד־החוץ, גו לדה מאיר, חזרה בדיוק נמרץ על מעשי שרת, קודמה.
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 7
הוא הזמין אליו ידיד ישראלי (שלא קיבל לכך אישור מטעם משרד־החוץ) .פה ושם הוקם מגע בדרג דיפלומטי נמוך. פניה דרמתית של דויד בן־גוריון מעל במת הכנסת לא עוררה תשובה שלילית, אלא זכתה למענה מתון בנוסח ״נשמע ונראה״. … בשעה שגמאל עבד אל־נאצר חולל מהפכה עמוקה בעולם הערבי, היה מיטב תשומת־לבו של דויד בן־גוריון נתון לתקריות־גבול זעירות ולפעולות תגמול. … להיפך, האיש הקובע את תפיסתה המדינית הרשמית של י.שראל, דויד בן־גוריון, נאם בשבוע שעבר, בפתיחת ועידת מפא״י, נאום שהוכיח כי השקפת־עולמו לא השתנתה במאומה מאז גדל ברחוב־העזים של פלונסק.
גליון 997 (21 בנובמבר 1956), עמוד 4
האיש הפשוט עמד בה בגבורה: הוא החלים מהתקפת־ההתלה־בות הראשונה, שנמוגה עם שידור־הנסיגה של בן־גוריון, אולם הוא גם לא נפל קרבן לתבוסנות. … מעיל העשוי מבד שהוא חיקוי לפרווה, משווה למעיל הגשם צורה של מעיל פרווה ממש• נדמה כי כוכבו של דויד בן־גוריון גדל עד כדי כך, שהוא כיסה ממש את כל שמי המדיניות הישראלית. הנצחון היה אישי — אף לא אחד משרי הממשלה ושגריריד( ,ראה להדן) שותף במלאכת־המחשבת הפוליטית ששימשה יסוד למיבצע הצבאי. כל המלאכה כולה נעשתה בידי בן־גוריון וקומץ נאמניו האישיים — ״קבוצת־המנהלים׳• שהתארגנה מאחי רי גבו הרחב של ביג׳י והפכה מזמן לממשלה־בתוך־הממשלה.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 9
לאחר שהנפגעים התלוננו, צילצל לעמוס בן־גוריון כדי לקבל את הסברו שלו על הפרשה. … י • חברת כורים התקבלה כחברה למרכז הזיפזיף, שאיגד חלק גדול של כורי הזינד זיף, רק אחרי שהתברר לאנשי המרכז כי לא יוכלו להילחם עם חברת כורים, הנתמכת על־ידי כוחות רבי־השפעה. • לאור עובדות אלה, אין לתמוה כי שותפות כורים לא לחצה על שותפה החדש עמוס בן־גוריון להכניס לקופה את חלקו בהשקעה, בסך 1000ל״י. … עדויות אלה, שהפליגו הרחק מן החומר הדל שהתפרסם בחוברת שורת ממתנדבים המשמשת עילה למשפט, הוכיחו כי גם פיר־סומי העולם הזה בדבר עיסקותיו ודרך חייו של עמוס בן־גוריון היו זהירים הרבה יותר מכפי שהיה זהיר התובע עצמו.
גליון 1021 (8 במאי 1957), עמוד 6
.״ אחר מאנשי השורה השניה של הקבוצה אמר לפני כמה ימים שהוא מוכן לטרוף במו ידיו כל אדם הפוגע ב״זקן.״ בן־גוריון הוא אללה, וכל אחד מאנשי הקבוצה מוכן להיות נביאו. … ים אם מסוגלים, אנשים אלה להגיע באמת לשלטון אחרי שן | ייעלם גבו הרחב של דויד בן־גוריון, כאשר יצטרכו להבטיח לעצמם בכוחות עצמם את הירושה? … די לעצום לרגע קט את העיניים ולתאר את הזירה הפוליטית של המדינה כשאין עליה דמותו של דויד בן־גוריון, כדי להתחלחל מול תחושת הריקנות.
גליון 989 (26 בספטמבר 1956), עמוד 5
ר גם צ ת יבשי׳ א״ יה ,׳;זי ם הממשל, הישראלי פוקלי ציון, ב שנת . 1910ב ת מונ ה , 1שלי שי ת עומד ביג׳י עם יצחק בן־צבי ורחל ינאית באלכסנדריה, בי מי מלחמת־העולם הראשונה 1915 התמונה הרביעית, שצולמה כעבור ז מן קב ר, מראה את ה חתן דויד בן־גוריוין עם כלתו, פ! לה באמריקה. הוא השמרן של היום והריאקציונר של מחר. … •לתקופה שההדה עם המרד הערבי 1 1של תרצ״ו ונסתיימה עם סוף מלחמת׳ תש״ח היתה תקופת מעבר. למטה קמו כוחות חדשים בעם. אולם בן־גוריון, כטס־סיסן מפלגתי מזהיר, הצליח לרכב על הגל מבלי לטבוע בו. … נוצר לחץ עצום שדחף את הישוב לקראת עצמאותו. בן־גוריון לא הנהיג תהליך זה, אולם הוא הצליח שלא לפגר אחריו י!
גליון 1439 (7 באפריל 1965), עמוד 12
מיבצע כיבוש השלטון של לוי אשכול התנהל בשלושה שלבים: • שלב ראשון — טיהור המנגנון הממשלתי מאנשי בן־גוריון, שתפסו עמדות מפתח בקרב הפקידות הבכירה. שלב זה, בו הוחל מיד עם חזרתו של אשכול לראשות הממשלה, התנהל במקביל לניטתולם של אד בן־גוריון וצעיריו, נגד אשכול, נשאר נצר במיעוט, שלטונו עורער. … כדי להשתלט על המנגנון היה אשכול זקוק לאנשים שלא יהיו רק נאמניו, אלא שיהיו מחוננים בסגולות כמו: יכולת אירגון, מסירות ו־כישרון למגע בינאישי. מול החצי־צעירים ד,שאפתניים של בן־גוריון, היה צורך להציב צעירים נמרצים, בעלי כושר ביצוע, שיוכלו להתמודד עם הצד שכנגד.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 18
.״ • המשורר ש( .שפירא) שלום : ״מי אנוכי, כי אבוא להתוזכח בענייני חוק ומשפט עם דיאלקטיקן מהולל כדויד בן־ גוריון?״ • הד״ר הנס גלוכקה, פרשן חוקי- הגזע הנאציים, ולשעבר מזכיר־מדינה בגרמניה המערבית :״בתקופת מלחמת־העולם שמעתי מפי חיילים בחופשה כי היהודים נורו בנסיבות בלתי־מכובדות.״ • פרופסור ישראל דרפקין, מומחה לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, על הצעת שר־המשטרה להחזיר לתוקפו את את עונש־המ1זת :״זוהי תגובה ריגשית ולא אינטלקטואלית.״ • ח ״כ דויד בן־גוריון על תביעתו להקים ועדת־חקירה מישפטית :״לא אשקוט ולא אנוח והמדינה לא תשקוט ולא תנוח.״ • פרופסור סיני אוקו, ראש החוג לחינוך באוניברסיטת תל־אביב :״אם קוממיותו של יהודי תלויה בבדיקת שושלת הדת והגזע, אינני שייך ליהדות זו.״ • מפכ״ל המשטרה פנחס קופל, על תקנות התעבורה :״אצלנו לא מבטלים בקלות תקנות שאבד עליהן הכלח.״ • רב־חוכל אברהם אריאל :״בן חכם ישמח אב, בן־גוריון תוגת עמו.״ • הפרופסור יעקוב טלמון, בודי- כוח בקול ישראל :״עם קום המדינה פורקו כל הצבאות הפרטיים — ההגנה של מפא״י, הפלמ״ח של הקיבוצים, האצ״ל של הרביזיוניסטים וצבא־השמיים של הדתיים.״ • המחזאי פרידריך דירנמאט, בשיחה עם מבקר־הקולנוע יוסף שריק :״במשך אלפיים שנות סבל בלתי־פוסק ואי־צדק, נעשיתם, אתה היהודים, מיליונרים.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 26
לדוגמא, הם מפחדים להגיד שהם בעד בן־גוריון, ציינה יעל בפנים חיוורות. משטר פחד זד. … כל התושבים שם, אחד־אחד, הם כידוע בעד בן־גוריון. אבל מה? מרוב פחד הם לא מעזים להודות בזה בגלוי, וזאת הסיבה מדוע כל התושבים, אחד־אחד, אומרים שהם בעד אשכול. … ״ חייכנו אליהם בהבנה וידידות כי ידענו שהם מתטונים להגיד ״בן־גוריון לשלטון״ ,וזה רק הפחד שמנע מהם.
גליון 1452 (7 ביולי 1965), עמוד 12
אנח,גו אלון; אלון יודיע כי אינו מוכן להגיש בטוחים על .30 המערך מנבא לנו שחורות. אבל בן־גוריון הסביר לנו השבוע את ההצעה לכנסת ולהיות מזוהה עם שנכון שאי־אפשר להוכיח כרגע שנקבל תוכנה הקלריקאלי; התפקיד יימסר לידי שר הדתות, או שר המשפטים, שיוסמכו 30 מנדאטים, אבל גם אי־אפשר להוכיח שנקבל שלושה מאנדטים. … ״תעבמה אומרים אנשי המיעוט במפא״י אתרי דו יותר חזק, בחורים, בן־גוריון צריך ההחלטה על הפילוג? אתכם עכשיו.״ הוא ממשיך בצעדות הכתבת העולם הזה ראיינה איש מרכזי בוקר שלו, ולפעמים גם שמעון מצטרף של המיעוט. … • אחת מסיסמות הבחירות של המערך תהיה :״כהר באשכול ותקרב את השלום ״.הכוונה העיקרית של סיסמה זו: לרמוז כי הצבעה למען רשימת בן־גוריון פירושה — הרפתקה צבאית. • רשימת המיעוט תהיה בעלת גווגים עדתיים חריפים.
גליון 1451 (30 במרץ 1965), עמוד 15
למעשה, הובטח לה החוק עוד ב״ , 1961 כאשר הרכיב לוי אשכול למען דויד בן־גוריון את הקואליציה הממשלתית של מפא״י—מפד׳׳ל—אחדות־העבודה—פא׳׳י. … על סדר יומה של הכנסת עמדה דרישתו של מנחם בגין לדון בהודעתו של לוי אשכול, כי בימי כהונתו של דויד בן־גוריון כראש־הממשלה ושר־הבטחון היו ״דברים לא בסדר״ .בגין תבע לגלות את אי־הסדרים. אשכול חשש, כי ההתמודדות הפרלמנטרית תנוצל על״ידי בן־גוריון ואנשיו כדי להביא את מפא״י לידי פילוג מוחלט ולהפלת הממשלה.
גליון 1481 (19 בינואר 1966), עמוד 11
חסרה לגמרי היריעה ההיסטורית, האהובה כל־כך על בן־גוריון. ואכן, כאשר קם י בן־ גוריון לדבר בוויכוח, פרש שוב יריעה רחבה. … :זה היה נאום מב פראזות על שלום וקידמה, אך ילך בדרך הישנה של בן־גוריון וגולדה מאיר. הוא ריק?!״ לא נותר, לי אלא לענות :״ר,רשה ייבדל מן הבטחוניסטים הגלויים רק בסגנון.
גליון 1328 (20 בפברואר 1963), עמוד 7
אין זו הדמות החקוקה שחור־על־גבי־לבן בתקנות ההגנה (שעת חירום) , 1945 כפי שר,וריש אותן השלטון הקולוניאלי של המנדאט, וכפי שממשלות דויד בן־גוריון שמרו עליהן בחירוף־נפש עד היום. … אך תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 הן עדיין בתוקפן. כיום מצדיקים בן- גוריון ואנשיו את קיומן בכך, שהן מופעלות רק נגד ערבים — כאילו שהסבר זה מנקה את השרץ הפאשיסטי. … על פסק־דינו של הקצין אין שום עירעור. דויד בן־גוריון עצמו הגיע למסקנה, כי שיפוט זה הוא מהתלה סאדיסטית, ולפני כחודשיים הוגשה לכנסת הצעת תיקון, לפיה יהיו בתי־הדין הצבאיים מורכבים משלושה שופטים במקום אחד.
גליון 1325 (30 בינואר 1963), עמוד 15
הנאתם של רבבות הילדים והמבוגרים, הנוהרים מכל קצוות הארץ בפורים לתל־אביב, כדי לחזות בתהלוכה הפורימית המסורתית, תלויה ברצונם של תת־שר ד,בטחון שמעון פרס ומפקד משטרת מחוז תל־אביב עמום בן־ גוריון. כעקבות האדריכלים. אחרי חודשים של תכנון וארגון העד־לא־ידע נכנסו ההכנות לשלב של ביצוע. אז הגיע לפתע וטו מוחלט. עמוס בן־גוריון הודיע לעיריה החלטית: לא יקום ולא יהיה, לא תהיה עד־לא־ידע. … רק אחרי מיקוח וויכוח נכנע לבסוף עמוס בן־גוריון, התיר לקיים את העד־לא־ידע, אבל בתנאי אחד: מסלולה יקוצר בחצי.
גליון 1314 (14 בנובמבר 1962), עמוד 8
הוא קם בפרלמנט, השמיע נאום של השמצות וגידופים נגד עורך דר ש פ יגל, איש ״החי מן הבגידה״ ,והכריז כי כל מי שנותן מודעה לשבועון זה בוגד אף הוא במדינה. מאז ישב דויד בן־גוריון בשורה הראשונה בעת הצגת זרוק אותו לכלבים והשמיע מחיאות־כפיים סוערות, לא ראה העולם הצגה כזאת. … אחרי חליפת המכתבים של ששון ואבא אבן, קרא דויד בן־גוריון את ששון אליו, נזף בו יעל הרעש שהקים, אסר עליו לחדשו … ואילו התעמולה הסובייטית התמוגגה מרוב נחת — סוף־סוף הוכח בפרהסיה כי המדינה השלטת בברלין המערבית מנוהלת בידי כנופיה של אנשי־חושך — למרות שדויד בן־גוריון הכריז חגיגית כי ״גרמניה של היום אינה גרמניה של היטלר!
גליון 1344 (12 ביוני 1963), עמוד 11
הם קיבלו דיזדחשוטף מאת הממונה, וכאשר הגיעו למסקנה כי פעילות זו יש בה סכנה ממשית לבטחון ישראל — נתנו בן־גוריון, הרמטכ״ל ופרס עצמו אור ירוק ל- ״איש הקטן״ לנקוט בפעולה. … בן־יום נהפך הגלגל, והגרמנים נוקו מכל רבב. שמעון פרם ודויד בן־גוריון יצאו להגן על ״גרמניה החדשה״ — וכדי להוכיח לבון כי הם מתכוונים ברצינות למסע־הטיהור, סילקו בחרפה את הממונה על שירותי הבטחון. … אולם דבר אחד ניתן להיאמר: הויכוח על קו ההגנה של בן־גל התנהל במישור הגבוה ביותר בישראל. משני צידי הויכוח ניצבו פרם־בן־גוריון — וגולדה. על כן, כאשר נפתחו דלתות אולם בית־המשפט הפלילי ברחוב העץ הקטן בבאזל, ביום שני, שאלו את עצמם יודעי־הסוד בישראל: מי ניצח — שמעון פרס, או רוח־הרפאים של ״האיש הקטן״ ,אשר סולק על־ידי פרס?
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 9
אבל הופתעתי בבית־המשפט לשמוע מפיו שאני הוא עד־ההגנה היחידי. מי העדים? קודם כל מר בן־גוריון. גם מר פרס, פרופסור רטנר, אלוף־משנה אלעזר גלילי, איש מסויים במערכת הארץ, לידל־הארט.״ ״אולי העדים עצמם לא רצו להופיע? … מאחורי עסו העשן במקומו, אילו אני הייתי חופשי להסתובב שלוש וחצי שנים עם סטאף שלם של עור־כי־דין — לא הייתי מגיע לאן שהגעתי.״ ואחרי הירהור מר הוסיף :״מר יערי יותר לויאלי לאנשים שלו, כנראה, ממר בן־ גוריון.״ איש התיאוריה 3לכד מה ההפסקה. … ישראל בר שמע את דברי השופט קנת, נראה מריר, עייף, עצבני־בודד. לא רק חוסר הלויאליות׳ של בן־גוריון, כפי שהתבטא, העיקה עליו. התכחשות האיש שמינה אותו היסטוריון של צה״ל והחדירו לקירבתו המיידית, היתה ידועה לבר למן הימים הראשונים של מעצרו, והיא לא נתנה בו אותות־שבירה כאלה.
