חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 1,526 עד 1,550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1184 (31 במאי 1960), עמוד 6
״ ״אייכמן במעצר ביפו,״ הודיעה המשטרה, במסיבת עתונאים. ״דיברתי עם בן־גוריון ונודע לי שאיי־כמן מוחזק במעצר בודד אי־שם, לא ביפו! … אין שום ספק כי היתד, זו׳ הודעתו הדרמתית של דויד בן־גוריון בכנסת, ביום ב׳ שעבר. הוא היה כל־כך נרגש מן הידיעה על תפיסתו של אייכמן, שלמרות שלא הושלמו עדיין כל ההכנות החיוניות מסר את ההודעה לאומה. … כי בעת שנפרד מראש ה מי שלה ארד לד ד. בן־גוריון. כי אוסטריה ג הוא מייחס חשיבות לסיתרת י חס ינו עם מסיבת קוק מימין לשמאל: ש .ישעיה, השגריר הארגנטיני גיסיה אריאס.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 62
העיקר, אסור להתייאש, ומה גם שהש״ב — למי שדימה בי הוא משותק באחרונה בשטחים, משום מה — נתן שם אות״חיים. ^ בן־גוריון טוב ודע בימים אלה היה לדויד בן־גוריון יום־הולדת, וגם יצא לאור הכרך השני של הביוגראפיה המונומנטאלית שלו מאת שבתי טבת (במי שהכין בשבילו ובשביל כל ביוגראף רציני של ב״ג חומר־גלם ניכר בדמות יומן משה שרת, אני מאחל לשבתי טבת לצמצם את רווחי השנים בין ברך לברך, שכן ברי כי רק עכשיו הוא נכנס להתמודדות האמיתית עם נושאו), ובהזדמנויות חגיגיות אלה נאמרו על האיש דברים רבים, חלקם תפלים ממחלקת החסידות השוטה (לרבות איזו רשימת קילוס נושנה מאת מזכירו יצחק נבון שגירד ״דבר״ מאי״שם) וחלקם מאירי עיניים. פה רצוני רק להעיר, כי מי שבא לפאר ולרומם ולשבח את דויד בן־גוריון במנהיג מורם מעם ובו׳ ,ולתבל פל זאת בגעגועים לימי בן־גוריון הטובים החם, חייב לדעת שהבן־ אדם — ובן״גוריון היה בן־אדם — אינו שמש המאירה בשווה ומחממת בשווה מכל צדדיה, אלא ירח.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 72
במלים אחרות, האמת שמנהיג צריך ויבול להגיד לעם, העשיה שהוא צריך לקרוא את העם אליה, והתיקווה שהוא אמור לתת לו אינן יכולות להיות אן ורק דברים שבשרירות לב; עליהן לתאום את הנסיבות ואת מצב־הרוח הלאומי בזמן שבו מדובר, עליהן לעלות בקנה אחד עם תמימות- דעים לאומית, שלפעמים, באורח טיסתורי כלשהו, היא קיימת, ולעתים פשוט בלתי-אפשרית• אם נחזור מיצחק נבון אל מורו״ורבו דויד בן־גוריון, נמצא בי הכללים שהמנהיג הכריזמטי הצביע עליהם לפני העם ניתנו בנסיבות מסויימות מאוד, שהכשירו את העם לדגול בהם באילו נאמרו מפי בל אזרח ואזרח: הימים היו ימי הקמת המדינה. … החוכמה היא לנסח את הכללים הללו ולנהוג בהם בימים שאינן חרומיים בפועל, אם בי הם עשויים להיות חרומיים בכוח, שעה שמשמעותם החמורה גלויה אך למעטים ואילו העם ונביאי-השקר שלו בגון יורם ארידור, מעדיפים בבירור את הכלל הבדוק ״אכול ושתה או ״לו יהיה שלום בימי ! ״ ואומנם, אפילו אותו דויד בן־גוריון גופא התקשה למדי לשלוט בכלליו, או אם תרצו בעם, ככל שמצב החרום התפוגג, שהרי מהי האמת האמיתית, באשר אמת החרדה הקיומית אינה מצופפת את העדר האנושי עד שהכל פועלים שכם אחד כאיש אחד? … עד רגע כתיבת שורות אלה לא נסתמנה מנהיגות שכזאת במחנות בן־גוריון ואנטי״בן-גוריון לגווניהם. אין ספק, אחרי הבחירות הבל יהיה אחרת
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 47
אם אפשר להשיג מטרה זו בדרך אחרת — מדוע יש להקיז דם על לטרון?׳ אך זעמו של בן־גוריון לא שכך , :מדוע אלון לא דיווח לי, שהכוונה היא לא לתקוף את לטרון? … בקושי מילמלתי :״בדגוריון, מה אתה אומר?!״ ולא חזר בו, :כן, מה ששמעת בן־גוריון פקד בעיקבות זאת על קצץ- המיבצעים, ייגאל ידין, לבצע את הפעולה תוך עקיפת כל הסמכויות. … ׳ וכעבור זמן קצר פעל לשיכנועו של בן-גוריון לדחיית הפעולה. כסיגנון זה פעל ידין, כעזרת קצינים אחרים כמטכ״ל, פעמים רכות, כדי לשכך את זעמו של כן־ גוריון.
גליון 2453 (5 בספטמבר 1984), עמוד 21
איכשהו, הוא עורר אמון. נראה לי שגם רויד בן־גוריון התרשם כר מהאיש, כי למחרת המהפכה השמיע הצהרה על נכונותו לבוא בדברים עם המנהיג החדש, כדי לקדם את השלום. בן־גוריון היה אז בן ,66 ויתכן שחש קירבה מסויימת לארם כמו נגיב. … מן הרגע שהגיע עבד־אל־נאצר לשילטון, התייחס אליו בן־גוריון באיבה קיצונית. הרגשתי שבן־גוריון פחד בסתר ליבו מפני הקצין הצעיר, יפה־התואר, גבה־הקומה, שגילם בדמותו את כוח־המחץ של הלאומיות הערבית החדשה.
גליון 2321 (24 בפברואר 1982), עמוד 78
אז היו נימו סים אחרים, למרות שאי־אפשר להגיד ש־חילוקי־הדיעות בין בן־גוריון לבגין היו צימחוניים, וזה בא לידי ביטוי בהפגנות על השילומים מגרמניה. … פעם הייתי יושב־ראש של ישיבה ותו־פיק נאם. בן־גוריון רצה שאפסיק אותו ולא הסכמתי. אתמול, למשל, דיבר על מצב האסירים הביטחוניים, על מחלות. … תמיד קיים דור המח ליף את הדגל בין המייסדים לבין אלה ש יצקו מים על־ידי המייסדים, וכיום יש בארץ דור חדש אשר לא ידע את יוסף. בן־גוריון, בגין, אני — למרות שלא חתמתי על מגילת־העצמאות — אנו דור המייסדים.
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 6
השופט בנימין הלוי היפנה את תשומת־לב הממשלה לעניין. דויד בן־גוריון ניסה לטפל בפרשה, ואז התגלגל העניין ככדור־שלג. היו הפגנות ברחוב, התפתח ויכוח לאומי עצום, הממשלה פוטרה על־ידי בן־גוריון, נערכו בחירות חדשות. כן־גזרידן נשארב שי דטץ, אךההת קו מ מו ת ה צי בו רי ת הרסהאתמעמ דו. … אצל אשכול זה ארך ימים, אצל גולדה חודשים, אצל בן־גוריון שנים. אך אחרי שקרה מה שקרה ברור כבר דבר אחד — בגין ושרון שוב אינם מה שהיו.
גליון 1309 (10 באוקטובר 1962), עמוד 3
כך,״ אמר ,״אנו נשארים קרחים מכאן ומכאן.״ .. .ע ב רנו על פני ביתו של בן־גוריון. לראש הממשלה יש שלושה בתים: דירת- שרד בירושלים, ביתו הפרטי בתל־אביב, וצריפו במידבר . … הוא חוזר לתל־אביב חצי שעה אחרי שהם מסתלקים.״ אבנרי מדבר על בן־גוריון בחיבה .״אף אחד כאן אינו מגיע לקרסוליו, כפוליטיקאי. … שום רעיון חדש לא נולד במיז־רח התיכון מזה הרבה שנים, ושום דבר לא יקרה עד אחרי בן־גוריון.״ לדעת אבנרי, מעוניינים המישטרים משני הצדדים בקיום המצב הנוכחי.
גליון 1323 (16 בינואר 1963), עמוד 8
הרבנות נכנעה, כי אז לא נוצר עדיין משרד הדתות, ודויד בן־גוריון לא היה זקוק לקולות הדתיים לקנוניות פוליטיות נגד מעמד הפועלים. ואילו הדתיים עצמם, אשר טרם התעצמו והתנפחו מן העיסקות עם דויד בן־גוריון, היו עניים מכדי שיקימו קופת־חולים עצמאית. … הוא יודע שהמחמירים בענייני כשרות, ממילא לא יסמכו על התוזית שתודבק על המוצר מטעם הרבנות. במקרים בן-גוריון: לח״ הכפייה הדתית
גליון 1340 (15 במאי 1963), עמוד 14
מי היה מעוניין כפירסומה, וכהצגתה בניסיון להשמיץ את בן־גוריון על־ידי מסירת אינפורמציה סודית כיותר? … דבר אחר הוא אם ה מ מונה לשעבר, היודע יותר מכל •אדם אחר במדינה זו, על כל אי שיה ופר שיו תי ה — מטיל הא ש מו ת מסוגי אגרבועזבוום י רגורחז ** ל כן גויים דויד בן־גוריון אישית. ביום חמישי האחרון כינס מסיבת־עורכים סודית, £שהוקדשה כל־כולה להתקפה על פירסומי אורי דן במעריב, ובהפרכת גילויי הוה. הכחשותיו לא הגיעו אל גבולות האבסורד בלבד — הן עברו גבול זה לאורך כל החזית. טען בן־גוריון: לא נכון הוא ששמעון פרס יזם אתי המסע נגד המדענים.
גליון 1136 (8 ביולי 1959), עמוד 4
ח״כ יגאל אלון(ישן על שולחן) לא האדון יוצר את העבדים, אלא העבדים יוצרים את האדון במדינה העם ה לי צנ י ם מעולם לא היה שלטון־היוזיד של דויד בן־גוריון כה בולט כמו דוזקא השבוע׳ כאשר בפעם הראשונה מאז קום המדינה היה מוטל לרגע קט בספק (ראה מסגרת). … אמנם, רוב הועדה הצביע בעד העיסקד. של בן־גוריון. בכנסת חששו כל המפלגות להצביע בעד הצעת אי־אמון של מק״י, והיא נדחתה. … באותו רגע עוד היה נדמה כי יש למפא״י יתרון במאבק• בן־ גוריון יכול היה להוסיף להעליב את שרי השמאל, להפכם ללעג ולקלס בעיני הציבור, לתת למצב הבלתי־נסבל להימשך ללא סוף, עד שהדבר יימאס עליהם.
גליון 1259 (25 באוקטובר 1961), עמוד 7
גם הגליל המערבי, גם אילת, דומה שבן־גוריון קבלם יונתן ד טו ש ״דו־קרב בשמש״ -תהת פותרת זו פיפר ״העולם הזה״ ()1253 כחודש שעבר על מלחמת־המאמרים החריפה שפרצה בין סופר ״דבר״ ,שדמה גרודזנסקי, לבין המשורר יונתן רטוש, אביהם הרוחני של ״הכנענים״ .מאחר שמר רטוש ביקש להגיב על כמה מן הפרטים שהוזכרו כרשימה, הציעה לו המערכת להגיש לקוראים את תמצית דעותיו. … נוער ששם את הציונות במרכאות. על הגל הזה רכב כל הרוכב. בן־גוריון, שיש בו כשרון נדיר לרכב על הגל, בן־ גוריון, שלקו היה לו שלא להלחם בבריטים בשום אופן ובשום מקרה, בן־גוריון שלא החל לדבר על מדינה אלא לאחר שהציעו זאת הבריטים (החלוקה) ,ראה לעצמו ברגע האחרון הכרח להתייצב בראש הכוחות הלוחמים ותובעי הכרזת הממשלה העצמאית — כדי שלא יקומו אלה בלעדיו ונגדו.
גליון 2267 (11 בפברואר 1981), עמוד 50
מגנם מת בחול־המועד סוכות, ועוד ביקרתי אצלו והוא סיפר לי על שיחתו האחרונה עם בן־גוריון. הוא בא לבן־ גוריון ונפרד ממנו. בן־גוריון אמר לו, ואני חושב שאני זוכר את זה מילה במילה, בעצם, ד״ר מגנם, ההבדל בינינו לא כל־כך גדול. … מופיע בו מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית, באחד משני קטעי־הסר- • על בן־גריון וד״ר מגנם: ״הייתי בין האנשים האחרונים שראו את המאבקלשלו ־ בחירות 19 81 ״ מדחשס״י: שס״י = שמאל סוציאליסטי ישראלי הוא ארגון השואף לתרום לכינון חברה סוציאליסטית בישראל ובאיזור כחלק מהתהליך הבינלאומי.
גליון 2685 (15 בפברואר 1989), עמוד 4
פשוט מאוד: למרות החשבון שלנו עם אלדד ומרעיו, ראה העזלם הזר, חובה לעצמו להגן על זכויותיהם כאזרחים במרינת־חוק. כאשר החליט בן־גוריון לפטר את אלדד ממישרתו כמורה, בשל דיעותיו, מחינו על־כך. … אם הצלב הכבד ביותר שנשא וינסטון צ׳רצ׳יל על גבו היה צלב לוריין, מה יאמר נשיא פינלנד, שעל ניסו הרישמי, נס־ה־נשיא, מתנוסס לו(אמנם מימים ימימה, עוד בטרם קפריסין בבן־גוריון על יחס אנשי״הביטחון לתיירים יוצאים(״הוי, סוזאנה״ ,״יומן אישי״, העולם הז ה .)18.1.89 התייחסות שילטונות״הביטחון בנמל־התעופה בן־גוריון לתיירת הבריטית הרעידו בי הרבה נימים. … קיצורו של דבר, אותה צעירה כבר לא תבוא שוב לישראל, מאחר והשפלה מן הסוג שאותו עברה בנמל־התעופה בן־גוריון(כולל שאלות לא־רלוונטיות) ,היתה עבורה לסיוט.
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 33
. • שר״התחכורה משח כרמל, בהסבירו מדוע הוא נכנס עם הרכבת הראשונה לעזה. :כדי שבן־גוריון לא יוכל לשאול א תנו בעתיד: איפה הייתסז* • הסופר ליאץ יורים, מחבר זעקת הקרב, אחרי סיור בחצי־האי סיני: .הקורבנות שלכם מתאונות דרכים הם יותר רבים מאשר מכדורי האוייב*. • העיתונאי אכא אחימאיר, אחרי הודעת בן־גוריון בדבר הוצאת כוחות צה״ל מחצי־האי סיני. … ללדת מאמריה • הבמאי יום ן 5מילוא, ערב הצגת הבכורה החדשה בתיאטרון הקאמרי: .בימים לא רגילים, טוב להציג מחזה רגיל׳. • עורו ״חרות״ יוסף) וויניצקי, על הצטננותו של בן־גוריון בעצם ימי המערכה על סיני, :במקום לעמוד בקור־רוח, הוא עמד ברוח קרר״* • מנהל משרד הפיתוח מנחם באדר, על ההצעה להעלות את מחירי החשמל :״מאז אמר הקדוש־ברוו־הוא.
גליון 1033 (31 ביולי 1957), עמוד 20
לסבתא נזרעת הגגב זה הכל התחיל כשמוישה המשוגע מעיך ראדיאן פגש את דודו הצולע מרביביס .׳הוא היה מרוגז, מפני שבן־גוריון הוריד את השלט של עין־ ראדיאן ודרש שזה יהיה יוטבתה. … הער1ת=ש1ל״ס מה הצד השוזר, בין מבצע סיני לבין א ת שניהם סיים בן־גוריון כנסיגה . עמוד 3 0של פסק־הדין במשפט עמום בן־גוריון ייכנס להיסטוריה כ . . ...עמוד הקלון של יחזקאל סהר.
גליון 1450 (23 ביוני 1965), עמוד 2
מוטב לה לדחות את הדיון בהצעה אומללה זו עד לאחרי הבחירות, כאשר כנסת חדשה תובל למפל בבעייה זו ברוח אחרת. השבוע שוב הזכיר אחד מאנשי בן־גוריון את השם המפורש. הפעם היה זה מאיר (״מוריק״) בראלי. … כתב בראלי בדבר, במאמר בו קונן מרה על יחסה של ממשלת־אשכול לבן־גוריון: ״כמעט מן היום הראשון >של ממשלת אשכול) הורגש שינוי חמור באווירת המדינה. הביטוי, דה־בן־גוריוניזציה׳ נדפס לראשונה בהעולם הזה להוזתה של המדינה נעשות מחוזת לקראת התביעה הזאת בכל הנוגע ליחס לאיש דויד בן־גוריון בשבוע שעבר, במכתבי הגלוי לראש הממשלה, ציינתי כי שליחי ישראל בכל העולם פעלו כמיטב יכולתם כדי לגנוז את הידיעה על פסק־דין המוות שהוצא נגד מחמוד חדג׳אזי, איש אל־פתח.
גליון 1369 (4 בדצמבר 1963), עמוד 16
א ם כי ג׳ראלד פראנק הפליא להנציח בספרו את האווירה בה גדלו שני אליהו ובני־דורם: החיפוש המתמיד אחרי דרך חדשה, הבוז העמוק למוסכמות היישוב ולהנהגה הציונית של וייצמן ובן־גוריון, הלבטים החברתיים, התרבותיים והכלכליים. … לעומת זאת לא הספיק פראנק להידבר ארוכות עם נתן ילין־ מור, ראש מרכז לח״י, האיסטראטג המדיני של הארגון( .בין השאר שם פראנק בפי * עתונאי אחר באותה קבוצה: סיירום זולצברנר, איש הניו־יורק טיימס, שראיונו האטומי עם בן־גוריון גרם החודש לסערה. * החקירה הגדולה הראשונה של הריגת הלורד מוין הופיעה מעל עמודי העולם הזה ( ,)891 לפני תשע שינים, שייב כמה וכמה מאמרים של עתוני־המח־תרת, שנכתבו למעשה בידי ילין־מור). … כי המעשה כבר נשא בחובו אתי הזרע הרעיוני, שלא הספיק להבשיל בלח״י עד תומו: הרעיון של השתלבות מלחמת־השיח־רור העיברית והתנועה הלאומית הערבית במסגרת משותפת אחת, תוך כדי מלחמה משותפת באימפריאליזם הזר. על כן צדק דויד בן־גוריון, כאשר כתב לפני שנה על לח״י, תוך חלוקת שבחים לשני אליהו א ם כי אני שולל ללא כל סייג (את) דרכו המדינית!
גליון 1332 (20 במרץ 1963), עמוד 9
על כך משיב רפי מימרון :״כאשר קם הרעיון, נתנו לנו לבחור בין תשעה מקומות בנגב ואחד בגליל. באנו לבן־גוריון בן־גוריון הציע לנו לבחור לשדר,־מקר. … אחר כך גם בדקו מומחים את התנאים האקלימיים והגיאולוגיים, אבל הוחלט לפי הצעתו של בן־גוריון.״ ואילו דוב הרשקוביץ, יושב־ראש הודעד המקומי במיצפה רמון, והממונה מטעם משרד־ר,בטחון במקום, קובע :״לא הייתה כל תוכנית לבניין עיר אחרת, מצד השני של הכביש.
גליון 1318 (12 בדצמבר 1962), עמוד 7
כי בינתיים כבר נודע מי יבוא במקום גיבתון: שמואל בנדור, לשעבר סגן מנהל בית־הספר הריאלי בחיפה, כעת מנהל מחלקת מערב אירופה במש־ !רד־החוץ. בנדור, שנילווה לבן־גוריון בס־ ,׳יורו הסקנדינאבי, אינו ידוע בחוגי השיזור, אך צורת המינוי נתנה מקום לחשש כי ישמש מעין קומיסאר של קומיסאר — ! … ״ כך הכריזה הסוכנות היהודית, בהנהגת דויד בן־גוריון, בפרוץ מלחמת- העולם השניה. היה זה ניסוח מבריק — אולם הוא בא להסתיר מציאות הפוכה. … הכריז מזכיר המפלגה, ישראל גלילי, בישיבת מרכז אחדות־העבודה :״אנחנו רוצים להשיג את ביטול המימשל הצבאי, אבל מבלי לערער את יציבות הממשלה!״ דויד בן־גוריון כבר הכריז כי כל פעולה לביטול המימשל הצבאי תביא אוטומאטית להתפטרותו, וממילא לפירוק הממשלה.
גליון 1266 (13 בדצמבר 1961), עמוד 4
היא אפילו פיתתה להאמין שנס חנוכה לא נשאר פטנט בלעדי של תקופת החשמונאים .״תקלה ל־מטוסו של בן־גוריון!״ צעקו כותרות ד,עתו־נים, שהביאו את הידיעה כי בגלל תקלה שאירעה למטוס אל־על, בו יצא ראש הממשלה לסיורו בבורמה, נאלץ המטוס לחנות בנמל־התעופה של טהרן. … בישראל טענו כי היא נועדה לאפשר לבן־גוריון לערוך ביקור בפרס ולהפגש שם עם אישים חשובים בצורה ״מקרית״ ,כדי לא לסבך את הפרסים עם מדינות ערב .״הוא שיחק שח,״ אמרו החכמים. ואילו רדיו קהיר מסר למחרת :״בן־גוריון נחת בטהרן כדי להיפגש שם עם השח.״ יחסי חוץ אינטרמצו קאטאנגא• 0רס 01ר*ר •עקבסון ך די סתירות הסטודנטים שי האוניברסיטה שי ת ל• א ב• נדן 13/ד ; 1ת ס ^ ר /ת טל 231546 .
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 15
שם טיפל ביושבי מעברות ומושבי־עולים, וגם בחבר אחד של שדה־בוקר בשם דויד בן־גוריון. שיחותיו באותם הימים היו מלאת ליריקה של אהבת נוף הנגב. … שר־הדתות יעקוב טולידאנו היה מעונין בבחירת הרב גורן, ובהפלת הרב נסים, אותו הוא שונא עוד מן הזמן ששניהם התחרו על תואר הרא־שון־לציון. דויד בן־גוריון היה מעוניין בבחירת גורן, אך לא היה איכפת לו אם נסים ייבחר או לא. … מעוט בקרב הדתיים הלאומיים, המבקש להתחנף לבן־גוריון, תמך בבחירת גורן. הרב יוסן! דוב סולוכיצ׳יק מבוסטון, שהוצע על־ידי משד, שפירא, לא רצה להכניס את ראשו הבריא למיטה חולה.
גליון 1965 (1 במאי 1975), עמוד 28
היה זה יריב בן־אליעזר, נכדו של דויד בן־גוריון (בנה של גאולה בן־אליעזר, בתו של ביג׳י). ברשימה שפירסם בבטאון הסטודנטים הישראליים כתב יריב. ששמו היה לא פעם שם־עט לבן־גוריון. כאשר בחר לח תום על מאמריו כ״סבא של יריב״ :בציד־קת האימרה, אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה׳ ,נכחו פעילי אירגון הסטודנטים היהודיים בקווינס קולג׳ משהיקהד, שיניהם האב הישראלי בעל המוניטץ העולמי — אבא אבן ...הצעירים ביקשו לפאר ערב בגולת הכותרת אבא אבן ותיארו לעצמם שהנואם המחונן יעניק מהשראתו לציבור בן מאות סטודנטים יהודיים שיתכנסו לש תות דבריו בצמא. … את המחיר תפרע מדינת ישראל.״ אולם, כפי •שמסתבר, אבא אבן לא שימש כמטרה היחידה להתקפת־המחץ של נכדו של בן־גוריון. באותה הזדמנות פרע הנכד את הח־שבון גם עם אישים אחרים.
גליון 1916 (22 במאי 1974), עמוד 4
ישראלי, שכיהן בלישכת שר־הביטחון גם בתקופת בן־גוריון ואשכול, עומד לעבוד בקרן הנגב, שם יהיה אחראי על קיבוץ ואיסוף כל החומר שבן־גוריון השאיר בכתב, במטרה להוציא לאור כל כתבי בן־גוריון
גליון 2155 (20 בדצמבר 1978), עמוד 38
המיקרה שבו הביא איש־ציבור ידוע בירושלים את מדי-הקרב, עם דרגות הרב־אלוף של דיין, לראש- הממשלה דאז, דויד בך גוריון. האישיות הירושלמית סיפרה אז לבן־גוריון, כי הוא נכנם הביתה, שמע קולות מסויימים מאד מחדר־השינה שלו, ומצא על הקולב ב־מיסדרון את המעיל — שהיה כמובן, ה יחידי בארץ שנשא סימני-דרגה אלה. פרשה אחרת היתה של סגן־אלוף דב ירמיה, אשר תפס את אשתו עם משה דיין וכתב על-כך מיכתב נזעם ל״זקך. בשני המיקרים ביקש בן־גוריון מהבעלים הנפגעים ״להביך את חולשותיו של משה דיין, והצביע על סגולותיו האחרות של הרמטכ״ל שלו. בן־גוריון אף ערך השוו אה בעניינים אלה בין דיין לבין דויד המלך.
