נמצאו 6,944 תוצאות עבור "בן גוריון"

התפקיד המרכזי נשאר בי ת איש־אמונו של דויד בן־גוריון, טדי קולק. איש לא פיקפק כי אחד המני עים העיקריים למלאכה כולה היה ליצור את הרושם כי דויד בן־גוריון הוא שהקים לבדו את המדינה, מקיימה במו ידיו, אחד בדורו. … בשורה של מעשי-כשפים פוליטיים גרר אחריו את חבריו, וביניהם את דויד בן־גוריון, שדבק בתוכנית בלתי- מעשית ומעורפלת.

העוסקת בארבעה ימים מתוך חייו של אולימפיאדת לום־אנג׳לס, שתיערך בקיץ ראש־הממשלה הראשון, דויד בן־גוריון, הבא. תשאיר את המירקע חשוף לפרשנות בסג׳רה. … העיר על כך אחד מוותיקי הטלוויזיה ,״הייתי רוצה לראות בטלוויזיה הישראלית דראמה העוסקת בארבעה ימים מתוך חיי דויד בן־גוריון, אבל לא את הימים שכיימול מצלם, אלא את ארבעת ימי אלטלנה. בסרט שכזה יוכלו הצופים לראות עימות בין בן־גוריון למנחם בגין, וזה עשוי לחסוך, לפחות מערכת בחירות אחת מסתבר שהמראיין מני פאר העביר את אורחיו מהתוכנית שעה טובה בטלוויזיה לתוכנית רדיו בעלת הכותרת אולפן קיץ עם מני פאר ואורחיו.

אחרי־הצהריים תשודר תוכנית מסכמת, ב הנחייתו של העיתונאי שייקה בן־פורת, שתנסה לברר מה השתנה מאז אותה קריאה מפורסמת של בן־גוריון. במקביל ליום השידורים תחנוך תחנת גלי צה״ל את משדר האף־אם החדש שלה לאיזור הנגב. … התחנה הצבאית תקדיש יום־שירורים מיוחד לפתיחת שנת בן־גוריון. היום יוקדש כולו לשידורים על החלום, שהחל עם קריאתו של בן־גוריון ליישוב הנגב.

כיום יש בכנסת שלוש סיעות־יחיד: שלנו, של מק״י ושל בן־גוריון (שעדיין לא ביקש מעמד רשמי) .אילו היו שוללים מאיתנו מעמד של סיעה, אבנרי: את רוצה לגרש גם את בן־גוריון או רי מהכנסת? ד כו רהנצר: חבר־־הכנסת אבנרי, לא אני, ולא ממך אני מבקשת הגנה על בן־גוריון. או רי אבנ רי: הגענו כבר גם לזה!

הוא קיבל ללא־עירעור את התפיסה של בך גוריון, שהכחישה כל אפשרות של שלום עם הערבים, ושדגלה בברית עם מעצמה מערבית אחת, לפחות, כדי להילחם בערבים. בן־גוריון סירב עם קום המדינה לקבוע לה גבולות כחוק, בתיקווה לנצל כל הזדמנות אפשרית כדי להרחיב את גבולותיה. … על ההכנות למילחמת־סיני מספר הביוגראף, מפי פרס :״בן־גוריון ויתר, אם כן, על דרישתו שישראל לא תהיה זאת שתתחיל בפעולות־האיבה. לא היו אלה הצרפתים והבריטים שגרמו לוויתור זה. למעשה נכנע בן־גוריון לרצונם של דיין ופרס, שראו נקודה זו כשולית.״״ בשיא חגיגת״הידידות עם פראנץ־יוזף שטראוס הגרמני, ב־ ,1958״נתקף פרס,״ לדברי הביוגראף־מטעם שלו ,״בשיכרוך חושים מסויים.

בעיקבות בז־גוריון. ערב הב חירות של 1961 שיגר דויד בן־גוריון את הטיל שביט . 1הוא הצסלם בעת השיגור, בחברת סגן שר־הביטחון שימעון פרס, ראש הקבוצה שתמכה בו בפרשת״לבון. זה היה תרגיל שקוף לגמרי. בן־ גוריון היה נתון אז בצרות. במשך השנה שלפני כן סערה הארץ סביב פרשת־לבון, ודעת־הקהל הנאורה תמכה כמעט כולה בפינחס לבון, יריבו. בן־גוריון חשש מפני מפלה מכאיבה בבחירות.

מן המכשיר בקע קולו המוכר של דויד בן־גוריון. לא שמענו את כל הנוסח, כי הקליטה היתה גרועה. … בצורה מודעת או בלתי־מודעת, הוגנב לתוכה המינוח הכנעני, שגם בן־גוריון קיבל אותו. בסוף המגילה מדובר על ״העם העברי העצמאי בארצו״ ועל ״העם היהודי בכל התפוצות.״) כל זה מביא לשיא :״ב־ 29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמתה של מדינה יהודית הארץ־ישראל...״ זהו נוסח מוזר במקצת. … בה חי חיי קוממיות ממלכתית...״ האמת היא שחיי ״הקוממיות הממלכתית״(מילים אהובות על דויד בן־גוריון) חי העם היהודי רק במשך תקופות קצרות ביותר.

היא נולדה עם הרעיון עצמו במוחו של הרצל, והיא היתה אבן־הפינה הבלתי־משתנה בתפיסתו של דויד בן־גוריון. שהיה גם מבחינה זו ״אדריכל־המדינה.״ בן־גוריון לא טרח מעולם להסתיר את סלידתו מפני כל דבר ערבי, המשתקפת היטב בתיאור היום הראשון שלו בארץ. הוא גם לא הסתיר את פחדו מפני הלאומיות הערבית המתעוררת — לאומיות שבה ראה אוייבת־בנפש. מכאן הציווי המוחלט שהנחיל בן־גוריון לתלמידיו: שעל ישראל לקיים בכל מחיר ברית עם מעצמה מערבית נגד הערבים.

לפי כל הסימנים, עומדת להגיע בקרוב לכנסת הצעת־חוק, שתמלא בהיסטוריה של ישראל תפקיד דומה לאותו חוק גרמני. יהיה זה החוק הנדרש על־ידי דויד בן־גוריון, כחלק מתנאי־הכניעה של מפלגות הקואליציה החדשה. … אחרי כניעת המפלגות, אין כל ספק כי דויד בן־גוריון יכול להעביר את הצעת־החוק בכנסת כמעט באופן אוטומטי. … הוא הוסיף למתוח ביקורת פה ושם בענינים שלא עניינו במיוחד את דויד בן־גוריון, כמו עניני הכלכלה. אולם בכל ענין שהיה חשוב באמת לביג׳י, ולקבוצת עוזריו — פרשות כמו משפט קסטנר, משפט עמוס בן־גוריון, פרשת אלי תבור, פרשת רצח קסטנר ופרשת המשבר הממשלתי — עשה הארץ באמונה את מלאכת הדודנים החדשים, אם בגלוי ואם על־ידי מתן זכות־הדיבור הבלעדית לאותם חברי־המערכת שהם עבדים נרצעים של השלטון.

מר אבא חושי צעק: אסור למות. מר דויד בן־גוריון ציווה: אסור למית. בכל זאת המשיכו הארבעה לחפור את קברותיהם. … וכך הם הסכימו ביניהם לרמות את מר בן־גוריון. הם קבעו :״טוב, נחיה ונלך לכנסת. … כיאה לערבים אצילים, עלינו לגשת לחבר בן־גוריון ולומר שאנחנו מוכנים לשאת באחריות.

המזכיר ה־מפא״יי, ליפא בס, היה האיש שחתם אז, (המשך בעמוד וז) האידס: מלך בחיים 1פי החשבון הראשון, למחרת התפט־ ? רות בן־גוריון, היה דווקא שמעון פרם על הכוונת המיידית של לוי אשכול וחבריו. שהרי בגללו התקוממו נגד בן־גוריון, ובגלל עלייתו חסרת־המעצורים קשרו קשר להרחיק את הזקן, בטרם יירש אותו פרס בחיים. אחרי הרחקת בן־גוריון, קבע ההיגיון, תבוא הרחקת בן־חסותו.

כשורת הצועדי־ם חפכובדיס הפגנת הקומוניסטים בנצרת* למען בן־גוריון ועבד אל־נאצר הלך חבר המועצה המקומית אמין ג׳רג׳ורה, לבוש חליפה אלגנטית, וקרא מתוך נייר סיסמאות על ״זכות ההגדרה העצמית לערביי פלסטין! … תזכיר ה א מי פיו ד הציוני פולחן האישיות העצמית של דויד בן־גוריון עורר השבוע הדים נזעמים מימין ומשמאל. … בינתיים הופיע הספר, הכולל את דברי בן־גוריון במלואם. בין השאר מתעלם ביג׳י לחלוטין מכל המאבק נגד הבריטים ומכל פעולות אצ״ל ולח״י, שעצם קיומם מוזכר רק בקשר עם נסיונות הפרישה אחרי הקמת המדינה.

מובהק, המרה לא פעם את פי מנגנון־המפלגה בהתאם להוראות בן־גוריון. מזכירות מפא״י החליטה כי עיתון־המפלגה חייב לסור למרות המנגנון החוקי של המפלגה, סילקה את מזכיר־המערכת מתפקידו … כמה דקות לפני שנפתחה הישיבה הופיע משדה־בוקר החבר החשוב ביותר, לבוש חאקי, דוד בן־גוריון: ישיבה זו ותוצאותיה היו עלולות להכריע אם ומתי יחזור בי ג׳י. … שאל אחד: מד, יהיה על האיזורים החקלאיים, בהם עלולה מפ״ם לקבל רוב? בן־גוריון לא המתין לתורו להשיב, פרץ בקריאת־ביניים : ״זן תלוי מי יסמן את האיזורים.״ וכששאל אחר מה יהיד, על תל־אביב, בה עלולים הצ״כ לזכות ברוב, ענה בן־גוריון כי כבר השיב על כך בקריאת הביניים הקודמת שלו.

״ ״אייכמן במעצר ביפו,״ הודיעה המשטרה, במסיבת עתונאים. ״דיברתי עם בן־גוריון ונודע לי שאיי־כמן מוחזק במעצר בודד אי־שם, לא ביפו! … אין שום ספק כי היתד, זו׳ הודעתו הדרמתית של דויד בן־גוריון בכנסת, ביום ב׳ שעבר. הוא היה כל־כך נרגש מן הידיעה על תפיסתו של אייכמן, שלמרות שלא הושלמו עדיין כל ההכנות החיוניות מסר את ההודעה לאומה. … כי בעת שנפרד מראש ה מי שלה ארד לד ד. בן־גוריון. כי אוסטריה ג הוא מייחס חשיבות לסיתרת י חס ינו עם מסיבת קוק מימין לשמאל: ש .ישעיה, השגריר הארגנטיני גיסיה אריאס.

העיקר, אסור להתייאש, ומה גם שהש״ב — למי שדימה בי הוא משותק באחרונה בשטחים, משום מה — נתן שם אות״חיים. ^ בן־גוריון טוב ודע בימים אלה היה לדויד בן־גוריון יום־הולדת, וגם יצא לאור הכרך השני של הביוגראפיה המונומנטאלית שלו מאת שבתי טבת (במי שהכין בשבילו ובשביל כל ביוגראף רציני של ב״ג חומר־גלם ניכר בדמות יומן משה שרת, אני מאחל לשבתי טבת לצמצם את רווחי השנים בין ברך לברך, שכן ברי כי רק עכשיו הוא נכנס להתמודדות האמיתית עם נושאו), ובהזדמנויות חגיגיות אלה נאמרו על האיש דברים רבים, חלקם תפלים ממחלקת החסידות השוטה (לרבות איזו רשימת קילוס נושנה מאת מזכירו יצחק נבון שגירד ״דבר״ מאי״שם) וחלקם מאירי עיניים. פה רצוני רק להעיר, כי מי שבא לפאר ולרומם ולשבח את דויד בן־גוריון במנהיג מורם מעם ובו׳ ,ולתבל פל זאת בגעגועים לימי בן־גוריון הטובים החם, חייב לדעת שהבן־ אדם — ובן״גוריון היה בן־אדם — אינו שמש המאירה בשווה ומחממת בשווה מכל צדדיה, אלא ירח.

במלים אחרות, האמת שמנהיג צריך ויבול להגיד לעם, העשיה שהוא צריך לקרוא את העם אליה, והתיקווה שהוא אמור לתת לו אינן יכולות להיות אן ורק דברים שבשרירות לב; עליהן לתאום את הנסיבות ואת מצב־הרוח הלאומי בזמן שבו מדובר, עליהן לעלות בקנה אחד עם תמימות- דעים לאומית, שלפעמים, באורח טיסתורי כלשהו, היא קיימת, ולעתים פשוט בלתי-אפשרית• אם נחזור מיצחק נבון אל מורו״ורבו דויד בן־גוריון, נמצא בי הכללים שהמנהיג הכריזמטי הצביע עליהם לפני העם ניתנו בנסיבות מסויימות מאוד, שהכשירו את העם לדגול בהם באילו נאמרו מפי בל אזרח ואזרח: הימים היו ימי הקמת המדינה. … החוכמה היא לנסח את הכללים הללו ולנהוג בהם בימים שאינן חרומיים בפועל, אם בי הם עשויים להיות חרומיים בכוח, שעה שמשמעותם החמורה גלויה אך למעטים ואילו העם ונביאי-השקר שלו בגון יורם ארידור, מעדיפים בבירור את הכלל הבדוק ״אכול ושתה או ״לו יהיה שלום בימי ! ״ ואומנם, אפילו אותו דויד בן־גוריון גופא התקשה למדי לשלוט בכלליו, או אם תרצו בעם, ככל שמצב החרום התפוגג, שהרי מהי האמת האמיתית, באשר אמת החרדה הקיומית אינה מצופפת את העדר האנושי עד שהכל פועלים שכם אחד כאיש אחד? … עד רגע כתיבת שורות אלה לא נסתמנה מנהיגות שכזאת במחנות בן־גוריון ואנטי״בן-גוריון לגווניהם. אין ספק, אחרי הבחירות הבל יהיה אחרת

אם אפשר להשיג מטרה זו בדרך אחרת — מדוע יש להקיז דם על לטרון?׳ אך זעמו של בן־גוריון לא שכך , :מדוע אלון לא דיווח לי, שהכוונה היא לא לתקוף את לטרון? … בקושי מילמלתי :״בדגוריון, מה אתה אומר?!״ ולא חזר בו, :כן, מה ששמעת בן־גוריון פקד בעיקבות זאת על קצץ- המיבצעים, ייגאל ידין, לבצע את הפעולה תוך עקיפת כל הסמכויות. … ׳ וכעבור זמן קצר פעל לשיכנועו של בן-גוריון לדחיית הפעולה. כסיגנון זה פעל ידין, כעזרת קצינים אחרים כמטכ״ל, פעמים רכות, כדי לשכך את זעמו של כן־ גוריון.

איכשהו, הוא עורר אמון. נראה לי שגם רויד בן־גוריון התרשם כר מהאיש, כי למחרת המהפכה השמיע הצהרה על נכונותו לבוא בדברים עם המנהיג החדש, כדי לקדם את השלום. בן־גוריון היה אז בן ,66 ויתכן שחש קירבה מסויימת לארם כמו נגיב. … מן הרגע שהגיע עבד־אל־נאצר לשילטון, התייחס אליו בן־גוריון באיבה קיצונית. הרגשתי שבן־גוריון פחד בסתר ליבו מפני הקצין הצעיר, יפה־התואר, גבה־הקומה, שגילם בדמותו את כוח־המחץ של הלאומיות הערבית החדשה.

אז היו נימו סים אחרים, למרות שאי־אפשר להגיד ש־חילוקי־הדיעות בין בן־גוריון לבגין היו צימחוניים, וזה בא לידי ביטוי בהפגנות על השילומים מגרמניה. … פעם הייתי יושב־ראש של ישיבה ותו־פיק נאם. בן־גוריון רצה שאפסיק אותו ולא הסכמתי. אתמול, למשל, דיבר על מצב האסירים הביטחוניים, על מחלות. … תמיד קיים דור המח ליף את הדגל בין המייסדים לבין אלה ש יצקו מים על־ידי המייסדים, וכיום יש בארץ דור חדש אשר לא ידע את יוסף. בן־גוריון, בגין, אני — למרות שלא חתמתי על מגילת־העצמאות — אנו דור המייסדים.

השופט בנימין הלוי היפנה את תשומת־לב הממשלה לעניין. דויד בן־גוריון ניסה לטפל בפרשה, ואז התגלגל העניין ככדור־שלג. היו הפגנות ברחוב, התפתח ויכוח לאומי עצום, הממשלה פוטרה על־ידי בן־גוריון, נערכו בחירות חדשות. כן־גזרידן נשארב שי דטץ, אךההת קו מ מו ת ה צי בו רי ת הרסהאתמעמ דו. … אצל אשכול זה ארך ימים, אצל גולדה חודשים, אצל בן־גוריון שנים. אך אחרי שקרה מה שקרה ברור כבר דבר אחד — בגין ושרון שוב אינם מה שהיו.

כך,״ אמר ,״אנו נשארים קרחים מכאן ומכאן.״ .. .ע ב רנו על פני ביתו של בן־גוריון. לראש הממשלה יש שלושה בתים: דירת- שרד בירושלים, ביתו הפרטי בתל־אביב, וצריפו במידבר . … הוא חוזר לתל־אביב חצי שעה אחרי שהם מסתלקים.״ אבנרי מדבר על בן־גוריון בחיבה .״אף אחד כאן אינו מגיע לקרסוליו, כפוליטיקאי. … שום רעיון חדש לא נולד במיז־רח התיכון מזה הרבה שנים, ושום דבר לא יקרה עד אחרי בן־גוריון.״ לדעת אבנרי, מעוניינים המישטרים משני הצדדים בקיום המצב הנוכחי.

הרבנות נכנעה, כי אז לא נוצר עדיין משרד הדתות, ודויד בן־גוריון לא היה זקוק לקולות הדתיים לקנוניות פוליטיות נגד מעמד הפועלים. ואילו הדתיים עצמם, אשר טרם התעצמו והתנפחו מן העיסקות עם דויד בן־גוריון, היו עניים מכדי שיקימו קופת־חולים עצמאית. … הוא יודע שהמחמירים בענייני כשרות, ממילא לא יסמכו על התוזית שתודבק על המוצר מטעם הרבנות. במקרים בן-גוריון: לח״ הכפייה הדתית

מי היה מעוניין כפירסומה, וכהצגתה בניסיון להשמיץ את בן־גוריון על־ידי מסירת אינפורמציה סודית כיותר? … דבר אחר הוא אם ה מ מונה לשעבר, היודע יותר מכל •אדם אחר במדינה זו, על כל אי שיה ופר שיו תי ה — מטיל הא ש מו ת מסוגי אגרבועזבוום י רגורחז ** ל כן גויים דויד בן־גוריון אישית. ביום חמישי האחרון כינס מסיבת־עורכים סודית, £שהוקדשה כל־כולה להתקפה על פירסומי אורי דן במעריב, ובהפרכת גילויי הוה. הכחשותיו לא הגיעו אל גבולות האבסורד בלבד — הן עברו גבול זה לאורך כל החזית. טען בן־גוריון: לא נכון הוא ששמעון פרס יזם אתי המסע נגד המדענים.

ח״כ יגאל אלון(ישן על שולחן) לא האדון יוצר את העבדים, אלא העבדים יוצרים את האדון במדינה העם ה לי צנ י ם מעולם לא היה שלטון־היוזיד של דויד בן־גוריון כה בולט כמו דוזקא השבוע׳ כאשר בפעם הראשונה מאז קום המדינה היה מוטל לרגע קט בספק (ראה מסגרת). … אמנם, רוב הועדה הצביע בעד העיסקד. של בן־גוריון. בכנסת חששו כל המפלגות להצביע בעד הצעת אי־אמון של מק״י, והיא נדחתה. … באותו רגע עוד היה נדמה כי יש למפא״י יתרון במאבק• בן־ גוריון יכול היה להוסיף להעליב את שרי השמאל, להפכם ללעג ולקלס בעיני הציבור, לתת למצב הבלתי־נסבל להימשך ללא סוף, עד שהדבר יימאס עליהם.