נמצאו 6,944 תוצאות עבור "בן גוריון"
גליון 1068, 19 במרץ 1958, עמוד 7
ייגאל מוסינזון בנכר, ונבצר ממנו לקחת חלק אישי במעשי• דויד בן־גוריון ואנשי קבוצתו הגיעו לכלל מסקנה כי חפולס חזח הפך גורם ציבורי הגבורה. … אולם ייגאל מוסינזון, האיש שלמו לכתוב בשביל כסף, קצין־המשטרה לשעבר וחברם של יחזקאל סהר ועמוס בן־גוריון, היה מוכן לכל. תוך ימים מעטים הושלם המחזבל. … מימין: רבקה נצנלסון, חנמנפת באופן הפגנתי מלמזזוא־נף; בעלת זלמן שזר, מאופק מאד; דויד ו 1ולח בן־גוריון, נופגיניס חתלתבותם; לוי אשנול ורעיתו; מזניר־מפא״י יוסססל ואשתז.
גליון 983, 15 באוגוסט 1956, עמוד 6
אפשר היה לבטוח בו: הוא לא הבין ולא כלום בעתונות, הוא היה מקורב למפקח הכללי, והוא היה די מוכשר כדי למנוע אינפורמציה מעתונים שהרגיזו את עמום בן־ גוריון. אמנם, ינאי הקדיש רק חלק מזמנו לעתו־נות הבזויה, נמצא רק לעתים רחוקות במשרדו. … קצין־העתונות שיגשג. ליד ביתו היפה של עמום בן־גוריון ברמת־גן בנה לעצמו וילה בת שתי קומות, שערכה רבבות ל״י — סכום השווה למשכורתו השלמה של ינאי במשך שנים רבות. … שמו של אב־ראשה ינאי התערבב בחקירה. חבורתו של עמוס בן־גוריון, הלוחמת על עצם קיומה, לא היתד, מוכנה להסתכן בגלל עסקיו של ינאי.
גליון 1023, 22 במאי 1957, עמוד 9
שמואל תמיר אסף את ניירותיו והתישב. המשפט הגדול של עמוס בן־גוריון היה קרוב לסיומו. אולם המערכה, אשר במרכזה עמד תמיר, עוד היתד, רחוקה משיאה. … אולם האנשים הקובעים במדינה, המרוכזים מסביב לאישיותו של דויד בן־גוריון, לא הקדישו את מיטב מרצם לכל אלה. … מראה חיצוני זה הטעה לא פעם חוקרים תמיר - 1957 בשעת הטיעון כמשפט עמום בן־גוריון השחיתות — של היחיד או המשטר?
גליון 988, 19 בספטמבר 1956, עמוד 19
על פי רוב, היו המבקרים מקלפים חתיכות עץ מהקירות של הצריף השוודי, אבל החברה משדה־בוקר ראו שככה לאט לאט ייגמר הצריף כולו, לכן, כשבאה יום אחד קבוצה גדולה של מעריצים מקרב ציבור הפועלים המאורגן, הראו להם החברה על הצריף של ארונצ׳ו ואמרו שזהו החדר של בן־גוריון. בן־גוריון עצמו יש לו נסיון, והוא נועל את הצריף. … רק זה שסחב מכתב מהשולחן לא יודע עד היום להסביר למד, בן־גוריון חתם על המכתב בשם ״ארונצ׳ו״ .בטח מין כינוי בטחוני סודי.
גליון 995, 7 בנובמבר 1956, עמוד 20
.״ אברמלי הכזבן, דף קרבי, פיקח־ דרום ב תח תוני ובדו1ד*ה אחרי הפשיטה (הקודמת) על בונתילר״ ביקש בן־גוריון שישלחו אליו אחד מהחברה, לשיחה מעמיקה על הפעולה. שלחו לו את רפול, זה שדוגל בסיסמה שפעם אחת בשנה צריו להתקלח, בין אם זה נחוץ ובין אם לא, אבל להתגלח צריך רק לפני חופש. בן־גוריון התרשם מאד מהשיחה על מהלך העניינים, ובסוף אמר לרפול: ״תבוא עכשיו אתי הביתה, תתקלח׳ תנוח, תאכל משהו. … רפול סירב בכל תוקף וכל ההפצרות של בן־גוריון לא עזרו. כששאלו אותו 9רא־ד(׳ פלפולי תנ״ך השאלות הבאות מחייבות את פותרן לבקיאות בספר־ד,ספרים — וגם למעט שכל עקום.
גליון 1446, 26 במאי 1965, עמוד 3
דויד סנח־כסקי, כדירות כלתי מזהירה חיפ ה עד עכשיו חשבתי שהקלפי הנסיונית שלכם היא עסק רציני שאפשר לסמוך עליו, אבל עכשיו אני בטוח שאתם מפברקים הכל. איך זה יכול להיות שרשימת בן־גוריון זוכה בקלפי שלכם ל־ ,21,90/0בו בזמן שברור כי בן־גוריון עצמו נתקע לאחרונה למצב של בדידות בלתי מזהירה. … הוא בא לארץ רק לאחר ההשמדה, עם פרוץ הטרור — כדי להשפיע על בני הארץ שלא יפעלו נגד השלטון הבריטי. דויד בן־גוריון ישב בארץ ומשה שרת אמנם התרוצץ, עבר בחזית ודיבר עם החיילים.
גליון 1433, 24 בפברואר 1965, עמוד 14
דר}׳י י׳זסל ^י גויו ז סופית• לאו י אופיו של אשד׳ אופיו בן־גוריון, ואופי ספרו, אפשר להניח יפיגז *י גו* ג 1ם,ז ^ +רעיי1.׳ ״זזי נוגן -ם ׳*וי* ,מיז ג בו*•-י יייך. … הנאש אגב נעיר: אוי לוועדה זו, ששני חבריה פס כשהוא עומד ליד הגופה, מחזיק הם עד היום עבדים נרצעים של בן־גוריון, ובגדיו מגואלים בדם. טענת עורך־הדין ז ושניהם נטורי־קרתא של דת הבטחוניזם!) … כלשהי לבל אחת מעשרות העובדות שאי-אפשר להעלימן, והמר־שיעות לגמרי את הקצין הבכיר, את דיין ואולי אוג בן-גוריון. הנה פרט קטן. ברגע המכריע של המע־רכה נגד לבון יצא הקצין הבכיר לאירופה.
גליון 1464, 29 בספטמבר 1965, עמוד 20
כידוע, תרם אפרים אילץ מכונית לדויד בן־גוריון, אחרי שמכוניתו, שהיתר, שייכת למפא״י, נלקחה ממנו. לדברי דידי, יצא בן־גוריון ביום שקיבל את השי, התיישב במכונית מאחורי הנהג, ורצה לנסוע. … הנהג יצא והרים את כיפת המנוע, נדהם להיוזכח כי כלל אין מנוע במכונית. בן־ גוריון מיהר לטלפון, שאל את אילין בזעם מדוע לא הכניס מנוע .
גליון 1431, 10 בפברואר 1965, עמוד 2
כל אזרח זוכר את הכתמים הלבנים, שהעכירו את האווירה הציבורית בימי פרשת־לבון. אולם מאז תפס אשכול את מקומו של בן־גוריון, הוחמר המצב בהרבה. עתה נעשה בצנזורה שימוש גלוי, ציני וכמעט חסר־התיימרות, לצורכי תככים מפלגתיים. … אך כאשר ממשלת אשכול פוסלת פרקים שאינם נוגעים כלל לעסק־הביש, אך ורק מפני שהם שייכים לספרו של חגי אשד, המשרת את בן־גוריון — הרי זו התעללות פשוטה בחופש־הביטוי. וחופש־הביטוי של דויד בן־גוריון יקר לנו כמו חופש־הב־טוי של כל אדם אחר במדינה.
גליון 1458, 18 באוגוסט 1965, עמוד 13
ההסכם על צירוף מן־היסוד למערך ייחתם תוך ימים ספורים, ואס• שובו הקרוב של לבון מחופשתו בלונדון יתחיל להופיע באסיפות הסברה של המערך, בהן יגל ח את ״האמת על האמת של בן־גוריון.״ • צפוייה תופעה נוספת של השמצה הדדית כמערכת הכחירות, כאשר ראשי רפ״י יטיחו האשמות איש כפני רעהו, וכמקכיל יעופו האשמות כתוך צמרת מפא״י הוותיקה. בתוך רפ״י יתייצבו זה כנגד זה יוסף אלמוגי ו11 די קולק; וייתכן אפילו ששמעון פרס ימתח ביקורת על דויד בן־גוריון בחוגים המצומצמים של מקורביו. במפא״י יחריפו היחסים בין נולדה מאיר לבין לוי אשכול וזלמן ארן. הרקע: ההחלטה לערוך את משפט הראווה של בן־גוריון ואנשי רפ״י. • הדים מדיניים אנטי־ישראליים יהיו תוצאותיה של התק רי תהאח רו נהכג כו ל ה סו רי.
גליון 1366, 13 בנובמבר 1963, עמוד 9
.״ את הדגם הבא אחריו, שיימסר כעבור שנה או שנתיים, כאשר הדגם הראשץ יהפף כבר למיושן. דויד בן־גוריון, בשנים האחרונות, לא הפעיל בקרה עליונה זו. … בי הביקורת היסודית שנמתחה על משרד הבט־חון, בימי כהונתו של דויד בן־גוריון, היא, שהירשה לשמעון פרס להפוך את כל המשרד לסוכנות רכש בלתי־מרוסנת. … החלטה זו להתחפר בתפקידו כבר הועמדה במיבחן קשה, מאז תפס לוי אשכול את מקומו של דויד בן־גוריון. קודם כל: מפני שזו הפעם הראשונה, מזה שנים רבות, נאלץ פרם לעבוד תחת בוס של ממש.
גליון 1357, 12 בספטמבר 1963, עמוד 6
לפני כמה שבועות, אחרי התפטרותו של בן־גוריון, התפנה שטראום סוף־סוף להעלות על הנייר את רשמי ביקורו בישראל. … המאמרים רצופים תשבחות לשמעון פרם ,״אותו אני מכיר מזה כמה שנים,״ ושהוא ,איש־סודו המקורב של בן־גוריון.״ פרם זה, כך כתוב, הוא ״שר־ד,בטחון בממשלה הישראלית החדשה.״ כמה התאכזב שטראוס כאשר נתגלה לו, כנראה באיחור רב, כי פרם איחז את עיניו, שלא עלה לפיסגה, אלא גלש למטה? … כמה וכמה פעמים חוזר הוא ומכריז בהתפעלות כי בישראל הוגשם החלום הגרמני הנושן של ״איכרים־חיילים״ ,של ״ישובים צבאיים״ — אחד הרעיונות המקודשים של ההיסטוריה הגרמנית־פרוסית, שהיה נושא חביב במיוחד על אדולף היטלר והיינריך הימלר. לא פלא הוא, בעיני שטראוס, כי ״בן־גוריון וכמעט כל עוזריו באו מן התנועה הקיבוצית.״ שסראום מתפאר בכך שניתן לו אמון מלא בישראל, וכי הורשה לבקר באופן חופשי ״שכרו של אלוף בצה״ל שווה לשכרו בכל מיתקני ההגנה של ישראל, של סרן גרמני.
גליון 1350, 24 ביולי 1963, עמוד 6
.״ מה היו ״התבונה והעמידה בכבוד״ שהצדיקו רימום, אשר תאי מפא״י בחיפה העמידו עד כה רק על בן־גיריון, חושי ואלמוגי? המפתח נתון במכתב ששלח שמעון פרט אל לוי אשכול, ביום חמישי שעבר. … בב— ה חזית הצעירים .רי שתו הראשונה של פרס, למחרת ן התפטרותו של דויד בן־גוריון, היתה: למנותו כשר־הבטחון. הוא יצר חזית משו תפת עם המתחרה שלו, משה דיין, שהפליג בהצהרות תקיפות על קיפוח הצעירים. … אך הדרישה היתד, חצופה מדי, מכדי שיהיו לה סיכויים להתקבל• סוף־סוף, אם אילצו ותיקי מפא״י את דויד בן־גוריון להתפטר — לא היה זה על־מנת להעביר את השלטון לידי פרס ודיין.
גליון 1345, 19 ביוני 1963, עמוד 10
תקוותו של שטראוס היא שאז יגבר ב־ כדי לנצל מצב כזה; ״חיוני לבן־גוריון לקיים מנע מתמיד עם מערכת-הבטחון. … עת 1נ 1ת כך הם אומרים • מעריב, יום ג׳ ,כותרת בעמוד : 3 עוד לפני שבועיים ניתנה הוראה לשפץ את צריפו של בן־גוריון בשדה־בוקר. • אותו עתון, אותו יום, בכותרת בעמוד : 2חברי שדה־בוקר הופתעו לשמע פרישתו של ב״נ — וצריפו עדיין נעול על מסגר. … המתח בו היתה שרויה בשבו־עזת האחרונים, בעקבות חילוקי־הדעות עם דויד בן־גוריון ופעילותו המדינית של שמעון פרס, גרם להרעה במצב בריאותה.
גליון 1277, 28 בפברואר 1962, עמוד 11
אחרי כמה וכמה נסיונות של הידברות, הגיעו המצרים לכלל מסקנה כי גולדמן אינו מסוגל להשפיע על בן־גוריון, וכי המגעים עמם אינם נושאים פרי ממשי. … אך הצעד הקיצוני נמנע. גולדמן הצליח לשכנע את בן־גוריון כי פעולתו של גולן חשובה מדי מכדי לשים לה קץ בשלב זה. … ובכל הנסיבות, הוא נשאר צבר אופייני. מוזר שגולן לא הפך לאחד מצעירי בן־גוריון. בגיל, ברקע, בכשרונות המיוחדים, אין הוא שונה במידה רבה מצעירים כמו שמעון פרם, טדי קולק או אהוד אבריאל.
גליון 1133, 17 ביוני 1959, עמוד 4
ל שקר׳ -חדות ! זה פירושו של החוק שהתקין בן־גוריון, והאוסר לפרסם ידיעות על העליה. … רק כמדינודישראל, בנימוק כוזב של טעמי בטחון — נימוק המחזק שוב את טענת הערבים כי ישראל מעוניינת בעליה רק מטעמים צבאיים. לא כחוץ־לארץ — שם ימשיכו בן־גוריון וחבורתו לפרסם ידיעות ככל העולה על רוחם׳ לשם פרסומת אישית, בעתונות ובטלביזיה. … למען הבטחון — די לשים מחסום לפיהם של בן־גוריון, פרס ושות׳. ״בטחון״ האוסר להעתיק בישראל ידיעות המתפרסמות בעתוני העולם כולו — מגוחך הוא.
גליון 1123, 8 באפריל 1959, עמוד 16
מ כונ ת הבהלה (המשך מעמוד )4 • האמונה הכללית ששום דבר אינו קורה במערכת־הבטחון הישראלי, אפילו בענינים פחות חשובים בהרבה, ללא אישורו האישי של דויד בן־גוריון, הנוהג להתערב בשטח זה גם בענינים קטנים. … כי שיעבוד חופש־השיט בתעלה למצבי־רוחו של עבד אל־נאצר, מוכיח שוב עד כמה היו נצחונות סיני עקרים, ועד כמה היו ההתפארויות של דויד בן־גוריון בענין זה חסרות־שחר. • חיסול מאמצי״השלום. … ך יימשפט החמור כיותר, אולי, של השבוע נאמר על־ידי דויד בן־גוריון, כאשר הכריז | Iבכנסת כי ״כתוצאה מן השידור לא נגרם שום נזק כלכלי ואף לא שום נזק מדיני למדינת.״ אם ביג׳י התכוון לדבריו ברצינות, הרי מעיד הדבר על עיוורון נורא של המציאות הפוליטית.
גליון 784, 6 בנובמבר 1952, עמוד 6
עובדות החיים. פחות מכולם התרגש דוד בן־גוריון. לבוש חליפה אפורה, שנראתה כחדשה, עונד עניבה סגולה בולטת, המתין כמעט בסבלנות עד שכל הנואמים יגמרו לחזור על דבריהם הרגילים, המוכרים להם עצמם, לחבריהם בבית ולעתונאים• סיבת שלוותו של בי. … בן־אהדון (מפ״ס) :אבל אותנו, את סוכני הקומאינפורם, את הבוגדים במולדת, מצאת בן־גוריון: כל זמן שעשיתם הייתם בסדר, אבל אני יודע לאן מובילה דרכם... בן־אהרון: דרומה ! בן־גוריון המשיך בנאום. סניף שד תנובה עם פתיחת הכנסת ניתנה לחברים, בין השאר, הזדמנות ראשונה לחזות במזנון החוש, המוגדל, שהוכן להם במחיר 40.000ל״י.
גליון 714, 5 ביולי 1951, עמוד 15
בפעם השניה הו עמד בראש המרכז של המיפקד לשרות העם, המוסד שגייס את חיילי ההגנה וצה״ל• התוצאה: מכתב אישי חם של דוד בן־גוריון (״עשית את עבודתך בת בונה, באמונה, במרץ ובכשרון״) .תוצ אה שניה: כליאת הד״ר אבניאל במעצר מינהלי אחרי רצח ברנדוט, מפני שבשתי שנות עמידתו בראש הגיוס הגן תמיד, בתוך המרכז, על מציאות דרך להבנה ותאום עם הפורשים בשטח הגיוס, וימים מעטים לפני הרצח סידר היתר־יציאה לנ תן פרידמן־ילין וחבריו. הוא שוחרר ב התערבותו האישית של דוד בן־גוריון. המקצוע: גמישות. כשחזר בנ התכונה: בקיאות. … קוראי השבועון היו צריכים לב חור (ולענות נכונה) בין חמשת הגורמים שהביאו להפלת ממשלת דוד בן־גוריון (שתמונתו מבלטת שערות השיבה צורפה ליתר בטחון) .הבררות: הגוש הפרו־רוסי: הגוש הדתי ; הגוש הקומוניסטי 5 גוש אנשי ההון ; חברי מפא״י עצמם״ כאשר עתון קהירי, כל־שאי, נזדרז ופרסם תרגום (בהמשכים) של ״מסוג ומעש״ ,ספר זכרונותיו של נשיא המ דינה, הד״ר חיים ויצמן, טעה בהק דימו הכרזת שבחין: הלוואי והיה לנו (הערבים) מנהיגים מעין זה.
גליון 1093, 10 בספטמבר 1958, עמוד 8
אולם מאחר ושר הדתות אינו עתה אחר מאשר דויד בן־גוריון, התמרמרו עסקני מפלגתו על הכבוד והאהדה הממשיכים לעטר את ראש המפלגה הדתית, בשל פעולות משרד הדתות. לתשומת לבו של בן־גוריון הובאה הידיעה המוזרה, כי גם בהיות הדתיים מחוץ לקואליציה המשיכו לחלוש על פעולות המשרד. … הם המשיכו לטפל בענייני משרדם כאילו דויד בן־גוריון חבש כיפה ושילם מס למפלגה הדתית־לאו־מית.
גליון 1172, 9 במרץ 1960, עמוד 7
תגובה זו הזכירה עוד פרט שהיה עשוי להישכח: הנצחון המלווה את דוד בן־גוריון בצאתו השבוע לארצות־הברית הוא נצחון טכסיסי חולף, שאינו משנה את מעמדה של ישראל לאורך־ימים. … בעוד שבענין הלאמת קופת־חולים והרכב הקואליציה הממשלתית, למשל, פעלו סיעות אשכול ולבון ביחד נגד סיעת בן־גוריון־דיין־פרס, הרי בענין המסיס קיים אינטרס משותף טבעי בין דיין ואשכול, הזקוקים שניהם לכסף ממשלתי — נגד לבון, החייב להגן על הפועלים. בן־ גוריון עצמו היה ניטראלי — כמו תמיד ב* ענין כלכלי מובהק.























