חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 1,301 עד 1,325)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1114 (4 בפברואר 1959), עמוד 5
בשורה ארוכה של מעשים, שהגיעו לשיאם במיבצע סיני־סואץ, הוכיחה ממשלת ישראל שהיא חלק מן המחנה האימפריאליסטי. דויד בן־גוריון מסמל עמדה זו. כל עוד בן־גוריון עומד בראש המדיניות הישראליות, הסביר, לא יוכל שום מנהיג ערבי להעלות על דעתו אפשרות של שותפות עם ישראל. … אגב, תוך דבריו הזכיר בן־שיחי את שמו של משה שרת, הבדילו לטובה מדויד בן־גוריון. היתד, זאת תופעה שחזרה ברוב שיחותי עם ערבים וגם לא־ערבים: בעוד שהם רואים בבן־גורי1ץ את התגלמות השנאה לערבים, ואינם מיחסים שום חשיבות לנחום גולדמן, הרי שרת זכור להם לטובה. הם מאמינים כי שרת התפטר בשעתו בגלל התנגדותו למיבצע־סיני, וכי הוא מייצג בעניני המרחב קו המנוגד לזה של בן־גוריון. סוף השיחה היה ידידותי ביותר .
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 5
ב־ 1929 התפרסם מאמרו ״נסיון לסיכום״, בו הוקיע את (,ה)רבים אשר על אף כל האזהרות לא העריכו כראוי את התנועה הערבית בארץ גם היום ישנם עוד רבים המעלימים עין מהעובדה, שהקיבוץ הצעיר הערבי, החדור תרבות מודרנית, הולך וגדל משנה ל שנ ה מצד שני ראה כי, מבחינת כשרונם הארגוני והכנתם הצבאית, התמדתם בפעולה פוליטית או נכונותם לקרבנות — אין להשוות את תושבי ארץ־ישראל הדוברים ערבית לאחד הקיבוצים הסוריים מטעם זה הם נכנעים יותר להשפעת אמצעי כפיה, הם נוטים יותר להתפוררות מפלגתית ולפשרות מתוך א די שו ת המסקנה: לא בהלה ולא אדישות, כי אם שורת אמצעים לשם שילוב שתי התנועות הלאומיות: ,יצירת עתונות בשפה הערבית ...דרישה לממשלת ארץ־ישראל שתבטל בבחירות׳ לעיריות המעורבות את שיטת הבחירות הנבדלת לעדות ...תמיכה פוליטית וציבורית לגבי הקיבוצים הערביים הפרוגרסיביים ...יצירת מוסדות, כגון בנקים או קופות לחסכון ולהלוואות, שישמשו את צרכי הפלחים או בעלי המלאכה (הערבים תמיכת העתונות היהודית, הנפוצה בכל העולם, בדרישות בני מצרים או ארם־נהרים להתקדמות ולחופש שליחת קבוצה של סטודנסים ...שלנו לאל־אוהר או לסוויאון הבריטי, כדי שיתיעמקו ביצירות התרבות הערבית עיבוד הצעה מצדנו כיצד לשים קץ לשלטון הפקידות (הבריטית וכיצד להקים מוסד רפרזנטטיבי אפשר להניח בוזדאות שארלוזורוב דרש ממנהיגי אחדות העבודה התחייבות לתכנית מעין זו, כתנאי לאיחוד. הצלחתו היתד חלקית. אמנם בן־גוריון, איש אחדות העבודה, התחיל אף הוא לדבר בשנים אלה על הצורך בהסכם יהודי־ערבי, הקדיש לנושא זה חלק ניכר מנאומו בועידודהיסוד של מפא״י, בינואר .1931 אך היתה זו הסכמה מהשפה ולחוץ, כפי שנסתבר במרוצת השנים. … מפלי לתטוא לאמת ההיסטורית אפשר להחליף את השמות של אוסישקין וז׳גוטיגסקי בשמו של בן־גוריון. פי מאז הגיע בן־גוריון להגה, אחרי פותו של ארלוזורוב, הצליח שוב לאחד את כל דוברי הערבית במרחב לחטיבה תמונההיסטורית זו שלח חיים ארלוזורוב לאמו, בשיא פרעות מאי 1921 היא מראה את ארלוזורוב בן ה־ ,22 שבועות מעטים אחרי שבא לראשונה לארץ, כשהוא מגודל־זקן בגלל חוסר זמן כדי להתגלח, שעה שלחם בעמדות ההגנה שעל גבול יפו—תל־אביב. … כך אמר לודקופ בפברואר 25 ,1932 שנה לפני ועידת באנדונג ועלית גמאל עבד אל־נאצר: ,אם לא יחול שינוי (במדיניות תבדיטית) ,עלולה ארץ־ישראל לחיות לחוליה בשרשרת המדינות הלבאנטיניות׳ שתתמזגנה בהמשך התפתחותן למעין פדרציה בעלת אוריינטציה אסיאתית ונוגדת למערב אס אין למנוע התפתחות כזאת בעיראק, אפשר ואפשר למנעה בארץ־ישראל, בתנאי שיעודדו ישוב יהודי חזק ודקום השתכנע במידה רבה, חבריו של ארלוזורוב, שראו את כל העתיד דרך חלום שיתוף־הפעולה עם האנגלים, היו מרוצים ע ב רו חודשים מעטים (אחרי כניסת ארלוזורום לתפקיד) וכל האטמוספירה הפוליטית בירושלים נ ש תנ ת ה העיד בן־גוריון. אולם ארלוזורוב לא היה מרוצה.
גליון 866 (27 במאי 1954), עמוד 6
אחד מאלה היה משה רשקס, היושב־ראש הצעיר ( )26 של ארגון נכי מלחמת־השיחרור, שישב ביום העצ׳ מאות ליד דוד בן־גוריון על במת הכבוד. שש שנים ויומיים לפני כן פיקד רשקס על מחלקה באחד ממשלטי שער־הגיא. … הויכוח החל עוד לפני ארבע שנים, כשפנה הארגון לדוד בן־ גוריון, הציע לו להעניק לפצועים שני סמ לים שונים: סמל רפואי לנכים חמורים, שיעזור להם להיכנס לאוטובוס מבלי לעמוד בתור ומבלי להכריז בקולי קולות על נכותם, ואות כבוד לכל הפצועים, בדומה ללב־הארגמן האמריקאי•. … אך הוא עמד על כך שאותיר,כבוד יינתן רק לחיילים, וכי יינתן לכל חייל, בלי יוצא מן הכלל, שנפצע בקרב ממש. דוד בן־גוריון הככים להצעה זו. מאז קיבלו הנכים פנקסים מיוחדים, הש תמשו בהם בתורים לאוטובוס ולקולנוע, מצאו שהם מספיקים בהחלט למטרה זו.
גליון 1182 (18 במאי 1960), עמוד 19
באמצע, מימין לשמ אל-: אנשים ה שר -שד מסתבר כי בין התפקידים המוטלים על כתפיו של ראש־הממשלה ושר הביטחון, החינוך והדואר דויד בן־גוריון, יש גם תפקיד בלתי־רשמי — הוא המפקח על עיר־נותו של נהגו הפרטי. … עם כולם הסתדרתי ורק לא עם השמן הגדול הזה! אני אתלונן בפני בן־ גוריון במצעד פזמוני העבר היה היו זמנונז, שנערך השבוע, קיבלה רק זמרת העולם הזה 82ו1 טגן־פרקליט המדינה אדום־הזקן פליקם לנדא; עוזר המפב״ל יוסח כן־פורת ; והקצינים יואב פלג וצבי רודין, מפקד נפת ירושלים והאיש אשר התם על כקשת המשטרה לשחררה מחובתה לגלות את הילד. … משום כך ברור, שגורל האליפות נשאר • משה סו רו ק ה — ממנהלי קופת־חולים — בטקס הסרת הלוט מעל פסלו 11 תלוי במשחק בקרית־חיים. באם תנצח שמשל דויד בן־גוריון בבית־החולים שבבאר־שבע :״זכות גדולה היא לקופת־חולים 11 שון, היא תזכה באליפות הודות ליתרון של ולבית־החולים לאכסן לפחות את דיוקנו של בן־גוריון.״ נקודה אחת על הפועל טבריה.
גליון 1244 (19 ביולי 1961), עמוד 8
גרנדיר דרש מן המפב״ל: להעמיד את עמוס בן־גוריון לדין משמעתי, ולהגיש תביעה פלילית נגד אזרח בשם חיים קופילוביץ. … כעבור שבועיים־שלושה, בעת שזילברמן עסק בחקירת רצח המתווך יעקב ג׳וזף, הודיע לו רכז המדור, בשעות הערב, כי עליו להופיע בשעה ,7.30 למחרת בבוקר, במדים, למשפט מישמעתי בפני מפקד המחוז עמוס בן־גוריון. מיד פנה הסמל לגליק וליונה גילבין, הממונים עליו, בשאלה :״איזה משפט? … מיד נזכר זילברמן באיומיו של קופילוביץ :״אני מכיר את עמוס בן־גוריון ...לא כדאי לך כל הענין!״ במשך כל החקירות בתקרית, כאשר דיבר זילברמן על איומיו של קופילוביץ, הזכיר רק את סלע ואת שרת, כי לא רצה לערבב בדבר את הבוס שלו, עמוס בן־גוריון, פן תפגע העדות בעבודתו.
גליון 2220 (19 במרץ 1980), עמוד 62
מה אמר הפרופסור דן מירון על נ״א נדע אולי כאשר יעלם עלי ספר, אם יעלה רצון מלפניו (אך זאת דווח לנו, והוא מעט המחזיק מרובה, כי הפרופ׳ הירצה על שירת אלתרמן ״תוך הדגשת חיציה האוניברסליים, ולא רק הלאומיים־ ציוניים״) .לעומת זאת, נתכבדנו במנה גדושה מדברי ספרא דיין על המשורר, ובה פנינים כגון :״אלתרמן היה בן־גוריוניסט מובהק הבן־גוריוניזם הוא דרך חיים, האלתרמניות היא הייחוד הספציפי המיוחד שלה״ (הלא תשימו אל-לבכם את הייחוד הספציפי המיוחד והיחיד במינו הזה של דיין :״יחוד ספציפי מיוחד שירת אלתרמן חינכה דור על דרכו של בן־גוריון.״ ואם אתם תגידו אז: חכם ! אם באמת הכל כתוב בכוכבים^, כן, שכחתי לכתוב בהתחלה, שהכותרת של הכתבה היא : אז כתוב שם גם שזה לא היה יכול להיות אחרת, אלא בדיוק ״דיין: שירת אלתרמן חינכה דור על דרכו של בן-גוריון״ ,וגם כפי שזה קרה — ללא שום קיצור-דרך וחיסכון בזמן, בקורבמזה אנחנו צריכים להבין, כנראה, שהדייניזם (או דייניות; מצד אחד דיין אומר ״אלתרמניות״ ומצד אחד הוא אומר ״בן- נות, במשאבים ! … אם שירתו של אלתרמן, כלומר כתיבתו הפובליציסטית המחורזת, חינכה דור שלם על דרכו של בן־גוריון, גם זו שאלה, ולא שאלה פשוטה. במידה שמדובר בפובליציסטיקה מחורזת שעניינה נושאים לאומיים כלליים ומקובלים — מה ייחודם הבן־גוריוני ! … אלסרמן ותן 1דיץ לקח בסיפור נחמד אחד שלו, מגלה ג׳ון אוהרה איך נתחוורה לו בנעוריו תורת היחסות: בהגיעו מעיר הולדתו הקרתנית כשאני נזכר, למשל, ב״שיר״ המפורסם של אלתרמן על פריקת הנשק הצרפתי בחשאי לקראת מילחמת ( 1956 אלתרמן גוייס אז על-ידי נערצו בן־גוריון — לא אחת אתה נתקל בתופעה שאנשי-רוח דבקים בדמות המסמלת בצדק או שלא בצדק גבריות, כוח ברוטאלי, צבאיות, מילחמתיות — אך אין לי מושג אם מצב זה תפס ביחסי נ״א—ב״ג — ועל-ידי עושי דברו ומתמרניו בעת-ובעונה-אחת — משה דיין ושמעון פרס — לעשות נפשות למילחמה בנאצר הממשמשת ובאה) ,אני מתחלחל למחשבה, כי משורר הוצא והוציא לתרבות רעה, ובירך על מה שלא היה אלא קנוניה נתעבת שנקשרה בדרכים אנטי־דמוקרט- יות להחריד בין שליט ישראל ובין ראשי הקולוניאליזם השוקע באירופה, צרפתי כבריטי, קנוניה שהיתה גרועה בשעתה, ואת פירות הבאושים שלה אנו אוכלים, לדעתי, עד היום הזה, ואם ״שירה״ שכזאת מועליית על נס במישכן-הכנסת בפתח עשור ה 80-כ״מחנכת דור״ ,אז אלתרמן אולי נתן, ודייו אולי לקח, אבל הדור לא חונך.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 3
אני מקווה שעם פרישתו של שמואל תמיר ממישרד־המישפטים מת גם רעיון- נפל זה, שנהנה מתמיכתו — כמו כמה צעדים אחרים להגבלת חופש־העיתונות. כמו בן־גוריון ובגין תמיר עצמו אינו יכול, כנראה, להניח לנו. … המדובר בעיקר בשני מישפטים, שהרעידו את המדינה ושמילאו תפקיד חשוב בעירעור שילטון־היחיד של דויד בן־גור- יון, שבו ראינו אז סכנה לעתיד ה דמוקרטיה. מישפט עמוס בן־גוריון הוגש אמנם נגד מאמרים עליו. בתוספות האלה לא חסרו מחמאות לעצמו. … העולם הזה העלה על נס את משה שרת כאשר היה לו אומץ־הלב להתייצב מול בן־גוריון ומדיניותו ההרפתקנית, אך הוא זכה בביקורת חריפה כאשר נהג בפחדנות( .פעם קבע שרת כי גילויי העולם הזה על היוזמה להפגישו עם גמאל עבד־אל־נאצר הם ״שקר גם, כמו כל הידיעות של העולם הזה) — ובאותו יום עצמו רשם ביומנו הפרטי פרטים מלאים על אותה יוזמה !).
גליון 2037 (15 בספטמבר 1976), עמוד 21
משום־כך הוא לא התקשה לגייס את מאו כימי ״המיצעד הגדול״ כמו בן־גוריון? כמו ס טודג טי ם־ ל ר פו א ה: ** משלת ישראל תומכת בלימודיהם * ) של המוהלים־המתלמדים. … כי רק אדם אחד נוסף בדור האחרון הגיע לממדיו של מאו — דויד בן־גוריון. ההשוואה האישית היתד, קרובה לגיחוך. אמנם היה בן־גוריון מדינאי מעניין, הרבה מעל לממוצע, אך הוא לא חולל מהפכה רוחנית או מעשית.
גליון 2032 (11 באוגוסט 1976), עמוד 13
הפרשה: מ ד רי ד שימוש למתחיל דוח־הזמנים : 4נוכמכו* : 1952 אברי זיידנוורג מגויים ליחידה 131 של אמ״ן(אגף המודיעין של צה״ל) .בישל חזותו הגרמנית הבולטת, נקבע שיאמץ לעצמו זהות גרמנית, ויפעל במצריים כגרמני, למטרות ביון. 6פו ף : 1955 דויד בן־גוריון מתפטר כראש־ממשלה וכשר־ביטחון, אחרי כמה חודשים של ״חופשה״. … איסר הראל מעביר את הקטע לידי הרמטכ״ל חיים לסקוב, וזה מעיר לכך את תשומת ליבו של בן־ גוריון( .בעירעור מפחית בית־המישפט העליון את עונשו של אברי ל־ 10 שנים). * *ספטמבר : 1969 בן־גוריון ממגד. … הממשלה ממנה ועדה של שבעה שרים, וזו מטהרת סודית שתוכננה, ביוזמת גמאל עבד־אל־נאצר׳ בין נציגים את לבון. בן־גוריון תובע •ועדודחקירה מישפטית״ לבירור בכירים של מצריים וישראל, לשם דיון באפשרות של העניין, וכאשר דרישה זו אינה מתקבלת, הוא מתפטר השגת שלום בין שתי המדינות.
גליון 2310 (9 בדצמבר 1981), עמוד 37
ך* מדינה בחרה, כידוע, באפשרות הראשונה. דויד י * בן־גוריון היד. אדריכל המדינה, והוא גם גם אדריכל התפיסה הגלובלית של ישראל החדשה. למען האמת, קשה לדבר על ״בחירה״ .אמנם, בניגוד לכל יורשיו, עד עצם היום הזה, ידע בן־גוריון את אשר הוא עושה. היתד. לו פרספקטיבה היסטורית. … הנציג העיקרי של גישה זו היה דויד בן־גוריון, וכימעט כל המיפלגות הציוניות, ובכללן גם תנועת־החרות, תמכו בה. • האוריינטציה הסובייטית: זו דמתה להפליא לאוריינטציה הקודמת, ורק זהותה של מעצמת־העל השתנ לפי גישה זו היתד.
גליון 2507 (18 בספטמבר 1985), עמוד 42
כתבתי את הכתבה בבית־מלון בצפת, ובמיקרה שהו שם אז גם הבו־גוריונים. פולה בן־גוריון, שחיבבה אותי משום־מה, תפסה אותי באחד הבקרים לשיחת־נפש של חצי־יום. … עם רות דיין התיידדתי כאשר ביקשה ממני שלא לפרסם את חליפת־המיכתבים שבין דויד בן־גוריון ורב ירמיה, שהתלונן על חיי״המין הפרועים והפומביים של דיין. … בשנות ה־ 50 הוביל. דיין את המדינה, יחד עם דויד בן־גוריון ושימעון פרס, בדרך שבה הלכה: ברית עם צרפת ושאר הגורמים הקולוניא ליים, מילחמת־חורמה בלאומיות הער בית.
גליון 2530 (26 בפברואר 1986), עמוד 11
איש זה היה ירושלמי אמיד, סוחר מצליח, מצאצאי האצולה הספרדית של הישוב. ״כדאי לכם לנטוש את בן־גוריון וכנופייתו,״ שידל הנציב את אורחו . … הציבור הרחב תומך בלב ובנפש בסוכנות היהודית בהנהגת בן־גוריון. והקיצוניים תומכים במחתרות הפורשים. … ״אם אתם רוצים להגיע להסדר, כדאי שתפנו אל בן־גוריון. הוא היחידי שיכול לחתום על פיתרון כלשהו.״ יחה בזאת לא נערכה, כמובן.
גליון 1011 (27 בפברואר 1957), עמוד 18
1השבוע • ראש הממשלה דוד כן*גוריון, בשיחה על פרשת הוזילה של ליגום ! שהועלתה במשפט עמוס בן־גוריון :״מה יש? גם אני קיבלתי דירה חינם! … ד,מיצרים.״ • אלמוני, לאחר שעמוס בן־גוריון סיפר בבית־הדין באריכות על שירותו | בהגנה לשעבר :״זוהי אחת מצורות• ההתגוננות המקובלות ביותר בארץ.״ 9שריהאוצר לוי אשכול, כפי שצוטט על־ידי חבר ודעדת הכספים • של הכנסת לאחר ישיבת הוועדה :״הזדרזו בהטלת המסים החדשים, כי חוששני ! … נהג האוטובוס אומנם נעצר באותו רגע, אבל בכוח התנופה וההתמדה נופלים הנוסעים בכיודן הנסיעה, ושוב אין להם תקנה בתנועתנו.״ • אלמוני, לאחר שבן־גוריון הכריז בנאומו האחרון בכנסת, כי ישראל !
גליון 1447 (2 ביוני 1965), עמוד 21
לכבוד 50 שנות בעלה. כולם באו למסיבה, בן־גוריון, אלמוגי, פרם, ואפילו דיץ. ופתאום ניכנס לובה אליאב של אשכול. … ״מה יהיה בעוד ארבע שנים,״ אמר איש אחד ,״כשדיין יהיה ראש־ממשלה ובן־גוריון יעשה לו צרות, כמו שהוא, עושה היום לאשכול? … אני ממש סובל כשאני נז כר שארבעים ילדים היו יכולים ליהרג בבת אחת בגלל סמי בתך.״ יביא את אשכול לוועידת מפא״י בכיסא הגל גלים של שרת, נגד בן־גוריון.״ שמעתי את שמואל אביעד, מפקד לשעבר של הפגימיה הצבאית והיום פקיד בכיר במשרד־הביטחון׳ לוחש לתוך אוזני הלוד״טות בסערת־הקרב :״אני אומר לך, שאני מרגיש בתוך־ תוכי כי הרגע הוא רגע של ליכוד והתגבשות.
גליון 1475 (8 בדצמבר 1965), עמוד 9
לכן משמשים שרי־החוץ ושרי־האוצר כיורשי־עצר טבעיים. מבין שני האנשים שירשו את בן־גוריון, ברווח של עשר שנים, היה הראשון שר־חוץ (שרת ב־ ,)1953 והשני שר־אוצר (אשכול ב־.)1963 יתר על כן, לספיר יש אחיזה מסויימת גם בשני השטחים האחרים. … כה היינו רגילים למדוד את גילו של ראש־ר,ממשלה על פי גילו של קודמו ויריבו• לעומת בן־גוריון בן וד ,79 לוי אשכול הוא צעיר ועול־ימים. … הציבור לא היה מקבל את משה דיין או שמעון פרס, גם אילו נשארו ב־מפא״י, תחת ללכת אחרי דויד בן־גוריון אנו ־ י ־ בין אחדות-העכודה וכין רפ״י, מגכש אשבוד צמרת מפא״יית של מה חדשה.
גליון 1451 (30 במרץ 1965), עמוד 21
בל שבוע התפטרו השרים, וכל שבוע נבחרו על־ידי עצמם מחדש. אחר־כך התפלג כידוע בן־גוריון מאשכול. המיעוט של אור־יהודה הזדהה מייד עם המיעוט של בן־גוריון. … סדון הסביר בחוצות העיר את צעדו :״אני ידוע בתור בן־גוריוניסט מוש בע, ולבן אני ממשיך ללכת בדרכו יחד עם אשכול. אין זו אשמתי שבן־גוריון סטה מהדרך של בן־גוריון ובחר לו דרך חדשה.
גליון 1319 (19 בדצמבר 1962), עמוד 12
לנורות שהאפשרות של התלקחות מיידית, הוסרה לעת עתה, עלול נבול זה להתלקח בעתיד הקרוב. ס לא מן הנמנע, בי דויד בן־גוריון יעלה כקרוב את ההצעה, למנות את שמעון פרם כשר-הכטחון. … ההצעות חשבון מיוחד רובות עתונות כועסים מישהו בסביבתו המיידית של דייו בן־ גוריון שוב כועס על מעריב. הרמז הראשון ניתן בתחילת השבוע, כאשר הודעתו הגדולה של ראש־הממשלה, שצה״ל עשוי לתקוף את הסורים, נמסרה לידיעות •אחרונות לפני מעריב. … שהרי ידוע, כי לוי־יצחק שנוא על סביבתו המיידית של בן־גוריון אולי יותר מלבון עצמו. אורחים מסע הצדב התשיעי שנה שלמה הסתובבו האפיפיור אורכן השני, הנזיר פטר מאמיין ומאות נזירים אחרים בכל רחבי אירופה, כדי לארגן את מסע־הצלב הראשון 860 .שנים לאחר מכן, הצליח ארכיבישוף יחיד לארגן במשך חודש ימים את מסע־הצלב הנכבד ביותר שראתה ארץ־הקודש מאז דרכו עליה רגלי הצלבנים האחרונים.
גליון 1625 (23 באוקטובר 1968), עמוד 19
אני מאמין באלוהים קוסמופוליטי.״ בן־גוריון לא הסתפק בכך. הוא ניסה לשכנע את חברי אגו״י שלא רק התורה שבעל־פה מכילה סיפורי־אגדות אלה גם התורה שבכתב . … מכל מקום, כשנתכנסה, השבוע, הכנסת השישית לאחר פגרת־הקייץ הארוכה, לחצו ידיים בחמימות שני היריבים הוותיקים ח״ב דויד בן־גוריון ושר־המשפטים יעקב שמשון שפירא — למרות ה־ אחרוני ונ׳ו לואיס במכסיקו המטוס השני נחטף ברוגז הממושך שהתחיל בששפירא תבע את ביג׳י למשפט־חברים במפא״י • .מישהי אחרת שרצתה בבן־גוריון, מסתבר, היתה מזכירת־מע״י לשעבר, גולדה מאיד — אבל המדינאי הישיש לא נתן לה להגיד זאת. סיפרה גולדה, השבוע, בכנס אקדמאים שנערך בחיפה: משך שעתיים שוחחה עם בן־גוריון, ערב הקמת המערך, בכוונה לשכנעו להצטרף אף הוא — אולם כל אותו זמן דיבר ביג׳י בעצמו, לא נתן לה לפתוח את הפה יותר מעשרים דקות — ולבסוף דחה את הצעתה, כמובן • .מלחמת־ההצה־רות הישראלית הגיעה סוף־סוף גם לבראזיל — יחד עם נשיא הקונגרס היהודי העולמי, הדוקטור נחום גולדמן שהצהיר עם בואו לשדה־התעופה׳ של ריו דה ז׳אניירו: אפשר להגיע להסכם שיפתור את הסיכסוך היהודי־ערבי.
גליון 1506 (13 ביולי 1966), עמוד 10
כי מהתוכן מסתברת מסקנה פשוטה: רק אחרי ששוגר שביט 2נודע לממשלת בן־ גוריון על פעולת נשיא מצריים — והיא שימשה הצדקה לתעלול־הבחירות אחר מעשה. … היה זר, שביט .2שיגורו צולם בהרחבה, כשבן־גוריון, שמעון פרס וצבי צור — כיום שלושה עסקני־רפ״י — עומדים לידו. … בשיא מלחמת־הבחירות של ,1961 כאשר בן־גוריון ואנשיו לחמו על חייהם הפוליטיים למחרת פרשת־לבון, שוגר לפתע טיל ישראלי מי שרוצה לשמוע חדשות, שיאזין לתחנות שידור זרות.
גליון 1160 (16 בדצמבר 1959), עמוד 8
• ח״ב יוסף סרלין עלול להסכים לדרישת הצ״בים הבלתי במרינה (המשך מעמוד )6 טונם, לא רצו לוותר על מה שאין לידידיהם האנגליים. השותף הטוב. דויד בן־גוריון חשב אחרת. בכל השיחות בין הפרוגרסיבים ו־מפא״י תמך דוקא בעמדת המפלגה הימנית הקטנה. … הצטדק הח״כ החדש, כשהוא נושף מפיו עשן סמיך של סיגריה ריחנית :״בן־גוריון הבטיח להקדיש את כל כוחו למאבקנו. … בפעם השלישית הוזמנו הפרוגרסיבים לדירת בן־ גוריון, ששכב חולה. הס החליטו לא לסגת מתביעותיהם .
גליון 843 (17 בדצמבר 1953), עמוד 6
באפם של מנהיגי מפא״י עלה ריח הצחנה של כביסה גדולה, אותה מתעתד בן־גוריון לכבס לעיני העם כולו. הגדיר אחד מהם את המצב :״איש כה אימפולסיבי כבן־גוריון, שידועים לו כל הסודות, עלול להיות מסוכן מאוד.״ הם החליטו לדרוש מבי. … ׳במקלט אפל נ שמע לפתע קולה של עלמה צעירה :״תוריד את הידיים ! לא אתה, אתה 1״ פולה בן־גוריון כשדה בוקר ח שובה, אן לא היסטורית סמה החודש שגרירות ישראל בארצות- הברית דין־וחשבון מפורט על פעולותיה. … מנהיגים אלה הטילו את כל משקלם בפגישה וו כדי למנוע את בן־גוריון מצעד זה, רמזו לו כי יש בדעתם להטיל צנזורה על דבריו, במידה שיישלחו למערכות דבר והדור.
גליון 1184 (31 במאי 1960), עמוד 14
• ראשים יפלו, עם היוודע תוצאות חקירתו של אייכמן. דויד בן־גוריון החליט להביא את אייכמן ארצה, בידעו כי עדותו תטיל צל כבד על פעולותיהם של כמה מראשי מפא״י, ובראשם משה שרת. … אחרי שבלמזלם הרע של מנהלי בית־הספר לפעילי משך שנה ומחצה הפציץ את משרד ראש־ההסתדרות מסר הצעיר את ההזמנה ליושב־הממשלה במכתבים רבים, הוזמן יושב־ראש ראש ארגון סרבני־המלחמה, נתן חופשי ארגון סרבני המלחמה, נתן חופשי, לשיחה (ראה ליעיל) .רוב המוזמנים היו סרבני־ מלעם דויד בן־גוריון. חמה וחברי קבוצת איחוד המקורבים אליהם. מיעוטם היו חברי החוג הדתי. הצעיר הודיע הציע בן־גוריון לגבר כסוף־השיער תושב על הרכב המוזמנים להנהלת בית־הספר, שהרצליה: משרד־הבסחון יקים ועדה מיוחדת לא טרחה לבדוק את זהותם.
גליון 1222 (22 בפברואר 1961), עמוד 5
לפליאה אילולא הפך האיש לעריץ נקמני אחרי שנות־יטלטון כה רבות. בן־גוריון לא נפל קורבן לחולשה זמנית, בלתי־צפויה. … ״ ף ש השואלים את עצמם :״מה קרה לדויד בן־גוריון? 7כיצד הוא מסוגל להתנהג בצורה כזאתי האם השתנה אופיו? … עדיין מסוגלת מפא״י עצמה להציג את דויד בן־גוריון כנציגה לראשוודהממשלה. מדוע? אנשים הגונים, עצמאיים, בעלי דעות תקיפות, שוב אינם מחזיקים מעמד באתירד, זו.
גליון 1230 (16 באפריל 1961), עמוד 18
מפ״ם, לעומת זאת, תפתח במערכה נגד שלטון־היחיד של דויד בן־גוריון, תוך הדגשת העובדה שמוסדות הבטחון הזהירו את ראש הממשלה לפני זמן ניכר מפני בר• ,אך שבן־גוריון החליט אישית להתעלם מאזהרות אלה. הקו המרכזי של מפ״ם: בן־גוריון שוב אינו מסוגל לשלוט בכל מערכות המדינה — והחמור ביותר: גם לא במערכת הבטחון. השפעה חשובה אחרת: פרשת בר תגרום להגבהת המתיחות בענייני בטחון בתוך המדינה, דבר העלול לסייע לנסיון קבוצת בן־גוריון להטביע על מערכת הבחירות חותם של תקופת חירום בטח!
גליון 2287 (1 ביולי 1981), עמוד 74
המשק ה בי ט חון ב חו ץ הנשימה האחרונה על דוכן הנואמים בכנסת עמד דויד בן־ גוריון, והביע מישאלה אדיבה שחבר־הכנסת משה שרת יוסיף עתה, אחרי התפטרותו מן הממשלה, לתרום את מיטב כוחותיו לעבודת הכנסת. … מחסום לבנגוריוניזם. ממיפקדת בן- גוריון יצאה בלחש ההוראה: למנוע בכל מחיר את צירופו של משה שרת לוועדה זו. … הוא הציע בתמימות, כי ועדת החוץ והביטחון תזמין את משה שרת באופן קבוע לישיבותיה, בהתחשב בנסיונו הרב בענייני חוץ. מצבו של בן־גוריון היה קשה מאוד. על חבורת-החצר שלו היה למצוא תחבולה חדשה כדי להשאיר את משה שרת בביטחון מחוץ לוועדת החוץ והן יטחון.
