חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 1,201 עד 1,225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1521 (26 בינואר 1966), עמוד 22
.״ האיש הנידהם גילה, כי במשך כל הקאריירה הציבורית שלו לא ניתקל בתופעה כזו, אותה כינה בשם ״דו־שיח לטפני מי שהיה ראש־ממשלה, דויד כן־גוריון, קרא בעתונות כי בעצרת הצנחנים הופיעה להקת שבעת המינים בפיזמון בן־גוריון בדיסקוטק. הוא העיף מבט תמה בסובבים אותו, החזירו שוב לעתון, הרים לבסוף את הראש ושאל את אלחנן ישי, זה שהיה הרוח החיר, בחגיגות השמונים: ״דיסקוטק? … הוא פתח אותם כך :״חברה ...אה, סליחה, רב-־תי הנכבדים אה, סליחה חברים יקרים״ ובו׳ ונו אותו בנימיני רגז לאחרונה על מנהיג רפ״י, שקבע כי ההידברות היא רמייה, הריץ לו מכתב בו חלק על דעתו, העיר לו, אגב כך, כי אם תיתכן שפה משותפת בין ביג׳י לבין ח״ב רק״ח תופיק טוכי, תיתכן גם שפה משותפת בין אנשי מפא״י לאנשי רפ״י. כזכור, ציין בן־גוריון בעצמו . פוליטיקה ויחסי ציבור כריסטין וכגה כיום לא שר — רק מהנדס אכן. … • ח״ב דפ״י יוסח אלמוגי :״אשכיל רוצה בחברי רפ״י בלי בן־גוריון, ספיר רוצה את בן־גוריון בלי רפ״י, ואילו גולדה לא רוצה לא את זה ולא את זה.״ • דן כן־אמיץ :״מי שמחכה כי הערבים יפתחו במלחמה, עלול להתאכזב — אי אפשר לסמוך עליהם, על הערבים.״ • ראש עיריית ירושלים טדי ?
גליון 1500 (1 ביוני 1966), עמוד 10
אילו אמר זאת מישהו אחר, היתד, הכנסת מטביעה את דבריו בצחוק. אולם כלפי בן־ גוריון יש, למרות הכל, יראת־כבוד, שרוב הח״כים, פקודיו מאתמול, אינם יכולים להשתחרר ממנה. … כל הדלתות, והייתי צריך כמעט להשתמש בכוח כדי לצאת החוצה ולדבר עם המפגינים. שעה קלה לפני כן נאם דויד בן־גוריון — והיה זה אחד הנאומים המדהימים ביותר ששמעתי בחיי. כי בן־גוריון טען, לא פחות ולא יותר, אלא שהגרמנים הפרו את ההסכם \זאפ ו\ז\־ הגזונזר1זי\ז\די?
גליון 1199 (14 בספטמבר 1960), עמוד 14
בעוד שעתוני הארץ 1זרו לגלות לאזרחי ישראל היכן מבלים ויד כן גוריץ ורעייתו את חופשתם, קרו במקום השגריר האמריקאי, אוגדן יד ורעייתו, ולשכתו של השגריר פיר־זה שבדרכו למקום הנופש המיסתורי בי־השגריר ורעייתו בעבדת אמונה >ורך חייו של בן־גוריון גילה מנהל טרד ראש הממשלה, טדי קולק, כש־וים בפני עתונאי את השמועה שליד ה־ניברסיטה שעתידה לקום בשדה־בוקר, תום גם אחוזת קבר למשפחת בן־גוריון, ! … הוא מתכונן עוד לחיות הרבה נים טענות על יושרו של ראש ממשלה הביע השבוע מנחם כנין, שה, א מצטט את הכרזתו של בן גוריון 1אין הוא נוהג לפרסם זיכרונות, ומזכיר אמרי זיכרונות לעשרות שלו. … אצלנו, כשמטפסים על הקיר, מביעים לגן.״ 9יום(* אלמוגי, מזכיר מפא״י, על ידיעה שפורסמה בדבר בקשר למיכתבי ״ 1של דויד בן־גוריון התומך בצעירי מפא״י :״ידיעה זו היא גרגרים של אמת עטופים | בדמיון.״ 9הרב הראשי יצחק ניסים, בדברו על תוכנית התודעה היהודית, כזי שהותוותה על־ידי משרד החינוך והתרבות :״בלוף!
גליון 1240 (21 ביוני 1961), עמוד 17
אולם התברר שלא כל כך קל להפוך את בן־גוריון למוצר מסחרי, אפילו בימי הבחירות. … ברבים מהם השתקפה דמותו של ראש הממשלה, דויד בן־ גוריון. על קיר אחד הבתים, מול בניין הרבנות באשקלון, צייר ילד בגיד ציור קיר. הוא לא כתב עליו, כמנהג הילדים :״רינה אוהבת את יוסי״ ,אלא ״בן־גוריון.״ הגדיל ממנו לעשות צייר מודעות תל־אביבי, שצייר שלט־פירסומת לסרט בית־ספר לנוכלים.
גליון 2272 (18 במרץ 1981), עמוד 34
״יייל סראם עריהם ¥הו סיפור שלא יופיע בסידרה עמוד האש : י בינואר 1948 כינס דויד בן־גוריון בביתו הקטן בשדרות הקרן־הקיימת ישיבה של כל המומחים לעניינים ערביים, שעמדו אז לרשות הסוכנות היהודית. … ין זו בעייה אקדמית, שאפשר לעבור עליה לסדר^ היום בחיוך קל ובמשיכת־כתף. בן־גוריון היה איש חזק. הוא סמך על האינטואיציה קולו. … אבל אין הם מבינים דבר, כי מעולם לא היו אף יום אחד בארץ ערבית.״ סיפרתי לו את האימרה המייוחסת לדויד בן־גוריון, לגבי מי שקורא את התנ״ך בתירגום :״זהו כמו לנשק אשה מבעד למיטפחת.״ זמן קצר אחרי שהגיע לשילטון.
גליון 1875 (8 באוגוסט 1973), עמוד 16
לטענתו היה זה הוא שהחתים את דויד בן־גוריון על בקשה לקבל את הקצבת 120 אלף הל״י שהגיעו לו כחבר הכנסת השישית, כדי להעבירם לקרן הבחירות של הרשימה הממלכתית. … אך הוא לא חזר למיפלגה יחד עם משה דיין ושמעון פרס, אלא נמנה על מייסדי הרשימה הממלכתית. מורד דברן בן־גוריון — בתנועת דבוטינסקי מייעץ לד להצטרף לגח״ל. אבל אם רצונך להצטרף — זוהי זכותך.״ השבוע שוב תבע דנון לבקש את אישורו של בן־גוריון לכך שממשיכי דרכו יעשו זאת במיסגרת תנועת ז׳בוטינסקי.
גליון 1783 (3 בנובמבר 1971), עמוד 26
סיפור הפוך קרה בישראל בשנת . 1954 במיכתב, שכתב משדד-,בוקר דויד בן־גור־יון למחליפו, משה שרת, הציע בן־גוריון להשקיע אמצעים, זמן ומרץ, ולפעול בכל הדרכים העלולים להביא לכינון מדינה נוצרית בלבנון. ״הנוצרים בלבנון הם רוב,״ כתב בן־ גוריון ,״ולרוב זה יש מסורת וחרבות שו ני׳ לגמרי מאשר לשאר ישובי הליגה ה ערבית.״ בן־גוריון מציע באותו מיכתב לגייס לאל תר למטרה זו את אליהו ששון, את ראובן שילוח ואת שאר הערביסטים ״למען המדי ני׳ הנוצרית אני מוכן להשתמש ב,את׳,״ הדגיש בן־גוריון .
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 27
הוא קרוב יותר ל״רב״ משה לווינגר מאשר לדויד בן־גוריון. במעמקי ליבו, הוא באמת מזדהה עם אנשי הגוש, גם כאשר הם זורקים עליו עגבניות סרוחות. … שהרי אלה כבר דיברו על מדינה, כאשר בן־גוריון וחבריו עוד חששו להשתמש במילה זו. … אם ראוי מישהו לתואר של קכ רן הממלכתיות הי שראלית, מגיעה זכות זו למי שעמד כראש היחידה . 101 ולא ככדי. בן־גוריון עצמו הבין זאת בעוד מועד, פיזר את היחידה 101 וצירף אותה לצנ חנים.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 28
בן־גוריון הבטיח לשרת שלא ייהרגו אלא שמונה־תישעה מצריים, לכל היותר. כאשר נוכח שרת לדעת, למחרת־היום, כי בפעולה נהרגו פי ארבעה יותר, היה בטוח כי בן־גוריון והרמטכ״ל שלו, משה דיין, רימו אותו במזיד. … יתכן שהיה זה מיקרה, אך יתכן שהיתה זאת פעולה מכוונת של בן־גוריון, דיין או שרון, ואולי שלושתם ביחד, בדי לדחוף את שרת ככיוון שלא רצה בו.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 56
לאחרונה צירף המשורר לעיסוקיו גם סעיף שלישי, מועיל יותר מן השניים הקודמים: פעילות בלתי־רשמית, אך נמרצת ביותר, מטעם קבוצת־החצר של בן- גוריון לרכישת ליבם של סופרי ישראל. ״אדם ט הו רשכט הו רי ם :״ שלא כבימים עברו, היתה הפעולה הפעם מאורגנת ביותר. … העובדה ששלושה שופטים מחוזיים בישראל נאלצו לקבוע כי סהר הפך לטרגדיה בשעת עדותו האומללה במישפט עמוס בן־גוריון, נשכחה מלב כל. היחידים שעוררו בשפה רפה את הב־עייה היו דווקא שני אורחים לא כל־כך מיקריים, חברי מערכת הארץ שבתאי טבת ובמך בר. … הסופר בנימין גלאי, איש מפא״י ותיק, שתקף קשות במדורו על קפה הפוך במעריב את סהר, את עמוס בן־גוריון ואת היעלמו של עמוד 30 מפסק- הדין׳ אמר בחרטה :״הייתי רוצה למצוא איזו דרך לבקש את סליחתו!
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 52
הוא נתלש ונקרע בחמת־זעם על־ידי האנשים שהתקהלו סביבו. היה זה מינשר שנוסח על־ידי דוד בן־גוריון, וסנה אל תושבי המדינה הצעירה שאך זה קמה. בן־גוריון עמד אז בראש הממשלה הזמנית, ,.מה זה צריו להיות, יש מהפכה? … ״ שהוקמה בה׳ באייר תש״ח ופעלה עד הבחירות לכנסת הראשונה, שנערכו בינואר .1949 סרטה החליט להדפיס את פנייתו של בן־גוריון אל העם, כי רצה אשכנזיות עם בדווים.
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 77
הממשלה האמיתית של ישראל, זו ה מחליטה החלטות וקובעת את גורל המדינה, מרוכזת באיש אחד: דויד בן־גוריון. לרשותו עומדים עוזריו האישיים, שאין להם צורך להיות חבר-ממישלה. … מיפלגה שמפא״י החליטה להיפטר ממנה. הדבר הוכח לא פעם. כאשר ביקש בן־גוריון להיפטר משותפותו עם אגודת־ישראל, לא מצא שום תרופה. … באחד הבקרים, בערב ראש־השנה תשי״ב, נזדמן מנהיג האגודה, איצ׳ה־מאיר לוין, לביתו •של בן־גוריון, הציג לו את דרישותיו השיגרתיות בענייניי דת .
גליון 2469 (26 בדצמבר 1984), עמוד 49
התיישבתי על כורסת לכול, הילדים התיישבו לי על הברכיים והתחילו למרוט לי את השערות. ברדיו דיבר בן־גוריון על העלאת הייצור והקטנת התצרוכת. … אחרי הפתץ ה, שבה יוחסה לו הנחת מיטען־נפץ ליד דירתו של שר־התחבורה דאז, הוא עבר ל״העולם הזה״ ,ופירסם בו, במשך שנים, את המדור ״סכין בגב״ .במדור זה הופיעו כמה מן היצירות הטובות ביו- כתבי ברל, כל כתבי הרצל, אנציקלופדיה עברית וכתבי בן־גוריון. על השולחן לכול עמדו פרחים. על המיטה לכול נצץ בחידושו שטיח לכול, וגם על הרצפה. … טרומפלדור קנה את ז׳בוטינסקי. ז׳בוטינסקי קנה את בן־גוריון. בן־ גוריון קנה את וייצמן. וייצמן קנה את מונטיפיורי.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 39
פרם ו האדיב של הערבים ביכלל ושל עבד־אל- נאצר בפרט הוא דויד בן־גוריון. לכן כדאי שות׳ רק רימו את עצמם. … בן־גוריון הגיע לו בקושי עד החזה. והצרפתי היה מתעלף מרוב תדהמה אילו ניסה זאת אורחו. פולה בן- גוריון גם לא היתה מרשה לבעלה להדביק נשיקה ללחייה של הגנרלית.
גליון 2365 (29 בדצמבר 1982), עמוד 15
מחקרים מלומדים הוכיחו בינתיים כי העולם הזה צדק במה שטען כבר אז: שכימעם כל התקריות היו פרי פרובוקציה יזומה של דויד בן־גוריון והרמטכ״ל משה דיין, לא פעם בעזרת רב־סרן אריאל שרון. … בעוד שנחום גולדמן (וגם העולם הזה) טענו כי אחדות ערבית טובה לשלום וטובה לישראל, סבר בן־גוריון שגלומה בה סכנה נוראה, והיה מנוי וגמור עימו,לשבור את המנהיג שסימל אותה. על כן נענה בן־גוריון בשימחד, רבה להצעה הצרפתית לערוך התנפלות מתואמת על מצריים.
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 38
ער כו יהיה נטוש ויכוח מר, כי הלוואי ולקח זה לא יישכח, כפי שנשכח כמעט כל דבר חשוב במדינה אחרי שההתרגשות הראשונה שככה. אידו ח־ בך>וויון ילו בן־גוריון היה חי — מה היה עושה במיקרה זה? \1בן־גוריון הדיח במכת־פתע אחת שני אלופים, מאיר זורע ויהושפט הרכבי, שהיו אחראים לפשלה קטנה״יחסית — פרשת ״ברווזי־המים״ .בן־גוריון הדיח במכה אחת את איסר הראל, כאשר חרג מסמכות בפרשת המדענים הגרמניים במצריים. … אוי לו לראש־השב״ב הנוכחי אם הוא זקוק להגנתו של פנטזיור שלוח״רסן וחסר־מעצורים זה, שבזמנו הידרדר השב״ב לרמה המוסרית של הקג״ב והשרותים ברפובליקות־בננות מרכז־אמריקאיות). אני סבור כי בן־גוריון היה קורא לראש השב״ב, מייד עם קבלת המידע על הפרשה, ואומר לו :״אדוני, יש לד ברירה.
גליון 2548 (2 ביולי 1986), עמוד 5
לחוק זה יש היסטוריה, הנוגעת מאוד לעניין שלפנינו: דויד בן־גוריון תבע להקים ״ועדת־חקירה מישפטית״ כדי לבדוק מי נתן את ההוראה לביצוע העסק־ביש הישראלי במצריים. … היתה ועדת־בדיקה סודית, וג׳יבלי הוחשד בכך שהדיח עדים לעדות־שקר כדי להוכיח את צידקתו. תביעתו של בן־גוריון ל מינוי ועדת־חקירה מישפטית נדחתה — בין השאר מפני שאז לא היה קיים חוק כזה. על עניין זה נפלה ממשלת־ישראל פעמיים, ופרש בן־גוריון מהשילטון וממיפלגתו. הנשמה הלאומית — כן, י ש דבר כזה!
גליון 2550 (16 ביולי 1986), עמוד 6
השבוע החלה הספירה־לאחור אילו היה פרס קשוב להלוו־הרוחות בציבור שלו — אותה מחצית של הציבור הישראלי המסוגלת להצביע בעד המערך — היה יודע שעליו להעמיד את הברירה החדה והחלקה: ועדת־חקירה או התפטרות. כך נהג דויד בן־גוריון. אחד ההבדלים בין בן־גוריון ופרס הוא בדיוק בנקודה זו. בן־גוריון לא היה מתעניין מעולם בסיקרי דעת־הקהל. … כאשר סירב הציבור לקבל את דעתו בפרשת לבון, הלך בן־ גוריון לשדה־בוקר. הנושא: דרישת בך גוריון למינוי ועדת־חקירה מישפטית בנסיבות שדמו להפליא לפרשת ה־שב״כ.
גליון 958 (23 בפברואר 1956), עמוד 3
* שבוע שעבר השמיע דויד בן־גוריון הודעה מחרידה באוזני עתונאי זר: המצרים יכולים עתה להפציץ את תל־אבע תוך שש דקות, אחר שקיבלו מברית־המוע־צות את מפציצי־הסילון החדשים. … כל עתוני הארץ והעולם הקדישו טורים ארוכים לניתוח עמדתו של כל מנהיג ומנהיג — מה רוצה בן־גוריון, מה שרת, מה אשכול, מה דיין. ורק עתה, אחרי שבועות ארוכים, מסתבר שכל זה היה אחיזתי עיניים, מישחק של חוסר רצינות, הונאה עצמית של אובדי־עצות. … ״ זוהי התוכנית האמיתית של דויד •בן־גוריון, אותה הוא מגלה בחדרי־חדרים. אפשר לקרוא לה ״תוכנית־האפס״ .כי זו התוכנית המחייבת לאפס מעשה ולאפס יוזמה מצדנו.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 16
אחרי שנחמיה, שהיד, רגיל לשהות אצל בן־גוריון בבית־ד,חולים כמר, שעות ביום, לא הופיע מיום שבת עד יום שני, שאל ראש הממשלה היכן הוא וביקש מאחת האחיות להשיג את נחמיה בטלפון. האחות פלטה מפיה: ״מה, אתה לא יודע ויצאה מן החדר אגב, בן־גוריון נשאר בבית־ר,חולים לפי הוראותיה של אשתו פודהכן ־ גו ריון, המפקחת עליו אישית. … ע • ח״ב אגודת ישראל שלמה לורנץ, אחרי שראש הממשלה מדבך | גוריון נפצע ברגלו, בעת ההתנקשות בכנסת :״מזלי של בן־גוריון הוא שהפעם | לא עמד על הראש.״ • שופט השלום אליעזר זליקסון, בשפטו תלמידי גימנסיה שטבי :ג׳יפ וטענו כי עשו זאת מתוך קלות דעת :״הצעיר שהטיל רימון לכנסת עשה | זאת גם כן מתוך קלות דעת.״ שנפסק בעת הטלת • 3״1יצחק רפאל, בהמשיכו את נאומו לכנסת, :הרימון :״עלי להמשיך על פי החלטת הנשיאות, כדי להוכיח ששום מעשה פשע לא !
גליון 1456 (4 באוגוסט 1965), עמוד 10
עת 1מ ת מזוהים בציבור כן־־פורת עם בן־גוריון מי מזהה את מי? חוששים בעיקר מהסעיף השלישי, המאשים את רפאל בקשירת קשר לקבלת שוחד. … טד לוריא, עורך ג׳רווזלס פוסט, ידוע כתומך נלהב של בן־גוריון, ועל כן של רפ״י. מזה חודשים הוא מרגיז את אשכול וחבריו, בקו הפרו־בנגוריוניסטי של עתונו. … ההתרגשות היתד, רבה, שכן עלולה היתד. רשימתו של בן־גוריון לאבד אחת הבמות האחרונות התומכות בה בגלוי.
גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 7
בערמומיות רבה דאג מנגנון מפא״י להביא לאשדוד, ערב הבחירות, את משה דיין ואת ד! יד בן־גוריון, שמשכו שניהם קהל גדול. לולא כן, יכלו ההצי־צעירים לטעון כי התוצאות מוכיחות שאין לאומה אמון בהנהגת אשכול. … הממשלה החדשה לא תוכל להבליג זמן רב, מחשש פן תואשם על־ידי חסידי בן ־גוריון לעומת מעשים כאלה, לא היה ערך למילים שבאו ממצריים. … במאמריו יטפו שרת כי הוא עצמו היוו קורבן אישי למצב זת טעתה, עם פרישת בן־גוריון מתפקידו, הגיעה השעה לחסלו. • לצוות השגרירות הישראלית במוסקבה יצורף!
גליון 1276 (21 בפברואר 1962), עמוד 9
כדי להחדיר להכרת עובדי המשרד כי הוא ובידי הם היינו־הך, סיגל פרס לעצמו ן בקפידה רבה כמה מן הגינונים המובהקים של דויד בן־גוריון. במכתביו, למשל, הוא שוקד להשמיט את המלה ״את״. … מעניין, שעם כל הגיבוי שהוא מוכן לתת לו, ולאחר שהפקיד בידיו תחומים כה רבים וחשובים, שמר דויד בן־גוריון על אחוזת־שלטון אחת, שבה אין דריסת־רגל לשמעון פרם. … את הגבול הזה עוברים לאחרונה דויד בן־גוריון ושמעון פרס לעתים קרובות יותר ויותר.
גליון 1288 (16 במאי 1962), עמוד 5
ורק כאשר קראתיו, הבנתי מדוע כה חשוב לדויד בן־גוריון למנוע את פירסומו לצמיתות, ומדוע חובה לאומית היא להביא לפירסומו לאלתר. … הוא ישפיע בהכרח על כל פרשן רציני, על כל היסטוריון שיבוא בעתיד לסכם את תולדות שני הדורות האחרונים — שנות עלייתו ושלטונו של האיש דויד בן־גוריון וחבר מרעיו. אהרזן כהן: נזה מוגמז כר כף הנואזנייגז? … ספר זה יקטול ללא רחמים את האגדה ההיסטורית אותה טיפח בן־גוריון בשקידה ובהצלחה. ברגע זה יש לבן־גוריון הזקן, בן ה־ ,75 רק עניין אחד בחייו: להבטיח את מקומו בהיסטוריה.
גליון 1647 (26 במרץ 1969), עמוד 11
עוד יש לך הרבה ללמוד מן השועלים הזקנים, כמו בן־גוריון ואשכול. הם סידרו את זה יופי ! … אז תשמע: כשראינו שלא יהיה טוב בבחירות, סידרנו פילוג. בן־גוריון הקים את רפ״י. חצי העם תמך בבן- גוריון, כדי לסלק את זקני מפא״י, וחצי העם תמך במפלגה, כדי להציל את הדמוקראטיה מבן־גוריון. … אז תראה, אתה זוכר מה שקרה ב־ ?1965 כשבן־גוריון פרש, והקים את ר פ ״י... דיין: כן, זה היה שגעון.
