חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 1,126 עד 1,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1776 (13 בספטמבר 1971), עמוד 13
בן־אהרון למד על כך מייד כששוחרד, באביב ,1945 ונפגש באירופה בבית-מלון עם בן־גוריון. כשראה אותו בן־גוריון, פתח את זרועותיו, חיבק אותו בחוזקה, ואמר :״אתה יודע, יצחק, שיש עכשיו שתי מפלגות...״ היו אלה המילים הראשונות שאמר לשבוי המשוחרר. … עד צווארינו אנו טובלים בשלכת של סתווים שחלפו, ופינו וריאותינו נושמים את אווירם עד חנק.״ צ״ד שיות ושחיתות ץ;*• בחינה אירגונית הציע בן־אהרון אז, בשלהי תקופת בן־גוריון, לאחד את מפא״י, אחדות־העבודה, מפ״ם והעובדים הדתיים הסוציאליסטיים (אז עוד לא חל מו על רפ״י) במפלגה גדולה אחת. … יש להעלות במהלך נמרץ אחד רמת־החיים של 2531 מן האובלוסיה, ויש לגזום את רמת-החיים של ב• * 25 שד האוכלוסיה.״ והסיכום :״המאמין בכוחנו העצמאי לא ישלים עם שקיעה בפשרות וחצאי־דברים קלים, לא ישקוט עד אם ייסתמו התהומות, הפערים, ויקום מחסום להוללות ול- טפילות, ויינתן יד להתנערות מן הדימדומים האידיאיים והמוסריים שהסתננו לעולמנו ...מי שממליץ להיות, מציאותיים׳ ,לשחות עם קילוחי־המים העכורים של הרחוב, להמיר חזון החברה העובדת, המיישבת מיליוני יהודים בארצם, במישטר בצע — הוא נואש מטעמם האמיתי של החיים...״ אם היו הדברים נבונים ב־63ע ,1כמה חודשים לפני התפטרותו של דויד בן־גוריון, הם בשנה —ז מיי — -- ,1--החמישית --ב־71 ענכונים —שבעתיים שלאחר קרבות מלחמת ששת־הימים.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 19
1 * 1 1 1 1 1 אריק, מושיב אותו לידו ומשוחח עימו. בן־גוריון הוא גם שהעניק לאריק את שם משפחתו החדש, אחרי שאילץ אותו להמיר את השם שיינרמן בשרון. … אריק, שירש אדם בודד בטבעו 0היו אלה הוריו שעיצבו את אופיו, הרי בבגרותו ^ היו שני אנשים שהשפיעו על אריק שרון יותר מאחרים, קבעו את השקפת עולמו ואת תפיסתו הפוליטית. היו אלה דויד בן־גוריון ומשה דיין. אל בן־גוריון היתוודע אריק אחרי שהועמד בראש היחידה .101 ביג׳י התאהב בצעיר יפה־התואר, נהג לשוחח עימו ארוכות. בכל הזדמנות, כאשר היו השניים נקרים למקום אחד, היה בן־גוריון מתעלם מכל שאר הקצינים שבסביבה, אפילו היה בתוכם הרמטכ״ל, נוטל את אריק גם קורץ מחומר אחר לגמרי מזה עגורש רון 1״ל 967 ממנו עוצבה שיכבת הפיקוד של צה״ל.
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 55
שער הגיליון עסק בניקמת צלם־המערכת, רוני בר, באו תיות המיפלגות, שהפכו חלום־בלהות של הבוחר, עד שזה אינו ״זוכר עוד כראוי מי מקבץ גלויות, מי מתנגד לשחיתות, לקור־פורציה ולפרוטקציה, מי רוצה שלום וכל טוב במתר ״במדינה״ הופיעו התת־מדורים ״המעמד השני״ ו״המעמד השלישי״ — שני טושגיס העולם־הזהיים שמהם צמחו ההגדרות ״ישראל השנייה״ ו״ישראל השלישית.״ פיזמון בחירות של בן־גוריון ו תלד תן העם * הקאו״וה של אוסר הבובות של סח׳ אבן דויז־׳ל בן־גוריון רוצה להיות פרון, אז פולה קר אה: הניסה — האינני יפה מאוויטה * 1 בניין מינהלי יציב. … שאיפתו נתגשמה לאחר הבחירות לכנסת השניה. *• חואן פרון היה שליט ארגנטינה, ואשתו אודסה היפהפיוז היתה אז היפה בנשות הפוליטיות בזירה העולמית. פולה, אשתו של בן־גוריון, היתה דמות פופולרית בין ׳מחברי־הבדיחות. … על •גג בית־הקפה הוצב רמקול, וממנו בקעו קריאות נרגשות: .״בן־גוריון פושע, רוקח פושע, בגין פושע.״ המושל ניגש לקריין הערבי, שאל מה פשר ההשמצות הללו ,״אלה לא השמצות, יא סידי,״ ענה הערבי .
גליון 1967 (14 במאי 1975), עמוד 21
כפי שהתגלה מיומנו של משה שרת, שראה אור אך לפני שנה, היה עיקוב ובילוש אפילו אחרי שרי ממשלתו של דויד בן־גוריון. הדלפות מדיוני הממשלה או משיחותיהם של שרים״ וראשי המדינה, נחשבו לפשע נורא. … זה ה״שתנה בהדרגה מאז סולק דויד בתהליך בן־גוריון מראשות־הממשלה. ארוך ואיטי של התפכחות, נעלמו לאט לאט סממני מישטר הפחד והחשבון ונתחמו גבולות ברורים בין הרשויות השונות של המדינה. קצב התפכחות זה הואץ מאז מילחמת יום הכיפורים, עם סילוקם מעל הבמה הפוליטית של שרידי שילטונו של דויד בן־גוריון. סייוח דוו ודיקסשרה הפאניקה היא האוייב הנדוד כיותר שד השפיות וצלילות הדעת.
גליון 2176 (16 במאי 1979), עמוד 71
האל פים המשיכו להצטופף מסביבו. דויד בן־גוריון, האזרח הפשוט משדה- בוקר, חגג את ניצחונו. … בנאומו ערב חג־העצמאות סיים משה שרת את דבריו בברכה לדויד בן־גוריון. הוא הזכיר אותו במילים חמות — מסוג המילים שדויד בן־גוריון עצמו היה רגיל להזכיר בהן את חיים וייצמן, אחרי שזה ירד מהבימה. … מנוי וגמור היה עם שרת (לפחות בימי שילטונו הראשונים) להשתרש בתפקידו, להחזיק את הרסן ב ידיו — ולהצליח. כל עוד היה בן־גוריון המנהיג, נודע משה שרת כאדם מתון.
גליון 2183 (4 ביולי 1979), עמוד 27
לבא׳ התחיל עם קום המדינה, כאשר פגע דויד י בן־גוריון באחד האידיאלים העיקריים שהוא דגל בהם. בן־גוריון היה אדם ״ממלכתי״ .הוא פירק את הצבאות המיפלגתיים, והקים את צה״ל כצבא־העם. … כדי לרצות את השותפים הדתיים, שהיו דרושים לו לקואליציות שלו, הקים בן־גוריון את מערכת־החינוך הממלכתית־דתית, לצד המערכת הממלכתית־הכללית.
גליון 2091 (29 בספטמבר 1977), עמוד 11
הוא מבטיח לכל ״יהודי״ את האפשרות לבוא ארצה, בזכות ולא בחסד. כאשר התכונן דויד בן־גוריון לחוקק חוק זה, שאל לדעת היועץ המישפטי ל ממשלה, יעקוב שימשון שפירא. … סעיף זה עבר רק מפני שהדובר הראשי של המערך, חיים צדוק, הכריז מעל דוכן הכנסת, ב־ 10 בפברואר ,1970 כי ״מי שעבר תהליך של גיור בקהילה יהודית כל-שהיא בעולם, אין בודקין בציציותיו, והוא נחשב יהודי.״ אילו קיבל בן־גוריון את עצתו של שפירא, היו נחסמת לממשלות ישראל צרות בלא-ספור. אולם בן־גוריון העקשן לא קיבל את העצה. הוא ראה בחקיקת חוק־השבות אקט סימלי, הפגנתי, התגל מות הדוקטרינה הציונית של מדינת- היהודים.
גליון 2129 (21 ביוני 1978), עמוד 4
״דו״ח מיוחד״ של צוות כתבי השבועון, תהת הכותרת ״המילהמה על יפתח״ הביא את תיאור מיתקפת כוחות מי־שטרת ישראל, בפיקודו של עמוס בן־ גוריון וכפקודתו של דויד כן־גוריון, על קיבוץ יפתח. … בית־המישפט נאלץ, לפי החוק, להאמין ל־בן־גוריון, כי אכן יש טעמים ביטחוניים שאין לגלותם אפילו לשופטי בית־המישפט- העליון, אפילו לא בדלתיים סגורות. נראה כי הפוסק האחרון לגבי חירותו של כל אזרח בישראל הוא עתה דויד בן־גוריון. מכחכים שיחדור זמני העולם הזה ( )789 כתב שאמרתי לסופרו את הדברים הבאים :״כשמועצת פועלי חדרה ביקשה לשחררני מהצבא הבריטי, התקבל על־ידי אחד מקציני מיכתב אלמוני שתיאר אותי כאדם מסוכן שמוטב שלא לשחררו.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 8
כמובן, סיבה פשוטה : כספי רימון באו מהקופה הסודית של שי- רות־ד,ביטחון ועמום מנור הייה, למעשה, המו״ל( .אחרי פרישתו מן השביס הפך מנור מנהל־העסקים הישראלי של טיבור רחנבאום, הנוכל שפשט את הרגל בשווייץ ויחד עם ידידו, עמום בן־גיוריון, הוא מנהל כיום את קונצרן אתא). … מאבק זד, החל בגילוי העולם הזה על מי שהיה אז סגן המפכ״ל, בנו של ראש־הממשלה. בן־גוריון הצעיר לא העז לתבוע לדין את השבועון, אך התחכם ותבע לדין קבוצה קטנה של חובבים, שורת המתנדבים, שיפירסמד, גילויים פחות מרעי שים. … ״טירוף דשע הולך וגובר״ לפני שנה אישר מנחם בגין כי דויד בן־גוריון פנה אליו בתקופה ההיא וביקש את הסכמתו האילמת מראש למעצר זה.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 4
יום לפני כן, בשבת, צילם את דויד בן־גוריון בשעה שהירצה על עתיקות הנגב בבאר־שבע, עומד ליד נשיא־המדינה יצחק בן־צבי וליד איש־המדע האמריקאי, הארכיאולוג אולברייט. … השבוע הבין את סיבת הצלחתו: הוא צי לם את התמונה הראשונה של דויד בן- גוריון אחרי שזה החליט להתפטר מתפ ושר־הביטחון, כראש־הממשלה קידיו, ולהתיישב בנגב. … ״ איש ה מקום השיב לו, שאף אחד לא רצה לבוא. בן־גוריון העיף בו מבט חד :״ומה יהיה אם הורה יחליט לבוא בכל זאת?
גליון 2436 (9 במאי 1984), עמוד 75
כמו במיקרים רבים אחרים, הצליחה קבוצת־החצר של בן־גוריון ליצור מצב שבו קשה לאזרחי המדינה לשמוח את שימחתם המוצדקת על הישגי מדינתם, שהם הישגי האומה כולה. … פיתרון תעלומה זו אופייני לשילטון הקיסרי שהשתרר בישראל. האטום הוא התחביב האישי של דויד בן־גוריון, שאינו מבין בשטח זה יותר מכל אזרח אחר. … התוצאה המדהימה: הפעולה האטומית העיקרית בישראל מוחרמת על־ידי מדעני האטום שלה, ביניהם יואל רקח, עמוס דה־שליט ויגאל תלמי. בן־גוריון ומשרתיו לא כינסו את ועדת־האטום במשר שנים.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 76
יתכן כי זו היתה התוצאה העיקרית של השבוע. בעוד שבמשך עשר שנים הצליח דויד בן־גוריון לטפח את האגדה כאילו מערכת־הביטחון כולה היא מעין חלק של גופו, נתברר לפתע כי דויד בן־גוריון ומערכת־הביטחון של ישראל הם שני גופים שונים. התוצאות הפוליטיות של הבחנה זו עלולות להיות מרחי־קות־לכת לגבי בן־גוריון. תה וסימפאטיה. מעבר לסימפאטיה לשני האלופים, הזדקרה לעיני האזרח שאלה יסודית של המישטר: מה תפקידו של שר־הביטחון, ושר יהא אשר יהא, מלבד שתיית־תה? … כל מישרד מהווה חלק מן העוגה הכללית. לכן פעל דויד בן־גוריון בהגיון רב כאשר פרק מעצמו מראש כל עול של אחריות.
גליון 2457 (3 באוקטובר 1984), עמוד 4
מישרד־החוץ, מישרד־הפנים ולבסוף גם דויד בן־גוריון, שאלו את עצמם :״החסר רמאים אנוכי, כי הבאתם את זה? … על ישראל בר־יהוהה (אז שר־הפנים) ועל דויד בן־גוריון היה להחליט: האם לגרש את גרינוולד על־ידי ביטול אשרת־הכניסה שלו? … מונטיפיורי בתל־אביב. לבסוף בא דויד בן־גוריון. טקס הלווייתו של אריה לייב שנקר 82 נשיא התאחדות בעלי־התעשיה, התחיל,
גליון 2525 (22 בינואר 1986), עמוד 11
הם אומרים: הוא יקיים את הרוטציה. אי־אפשר לסמוך עליו שיפר אותה. בן־גוריון היה מפר. בן־גוריון הפר כל הסכם שעליו חתם אי״פעם, עם הערבים ועם היהודים כם אגז־י ג סזרשה ג רימז־ 41 מערכת הבחירות תימשך ארבעה ער שישה שבועות בלבד, ותקופת תעמולת־הבחירות עצמה (אחרי אישור הרשימות) תצומצם ל־סז ימים או שבועיים, כך שלא תיפגע הכלכלה. … לקראת הבחירות הבאות יוכל צמד זה לפתוח את כל השיברים, על פי הנסיון הבדוק של כלכלת־ארידור. כאחד. בן־גוריון פעל לפי האינטרס הלאומי. כשהיה צורך לרמות, לשקר, להפר אמונים, לקרוע הסכמים — הוא עשה זאת בלי שום היסוס. … ואם יחשוב הליכוד שהעם נתון במצב־רוח לאומני, הוא יהיה נוקשה וקשוח, וכך יסתום את הפה לגאולה כהו(אם אפשר) ויתחרה עם מאיר ואילו פרם אינו אף צל־צילו של בן־ גוריון. הוא עסקן, לא מנהיג. הוא יקיים את הרוטציה, גם אם זה יהיה סוף תהליך־השלום, סוף השיקום הכלכלי ואף סוף המדינה עצמה
גליון 2543 (28 במאי 1986), עמוד 7
במדינה לחלוטין, והשתלב במדינת־החוק. אומנם גם יורשי בן־גוריון לא העזו לחוקק חוק כולל להסדרת פעולתם של שרותי־הביטחון(כפי שדרש אורי אבנרי פעמים רבות בכנסת) ,אך המוסד והשב״כ הוזכרו בכמה חוקים מישניים, כגון החוק להסדרת האזנת־סתר. … בשני התפקידים הוא היה עוזרו העיקרי של בן־גוריון — לצד איסר הקטן, משה דיין, טדי קולק ואחרים. … האימרה המקורית היא של הוגה־הריעות הבריטי, הד״ר סמואל ג׳ונסון: ״הפטריוטיזם הוא מיפלטו האחרון של כל נבל ״.בישראל ניתן להחביא כל דבר אחרי סיסמת ״הביטחון״ — וזה היה אחד מסימני־ההיכר העיקריים של תקופת בן־גוריון. * ת צ לו ם של צלם חדשות, אלכס לי נ ק.
גליון 2445 (11 ביולי 1984), עמוד 71
תיזה נושנה זו, שהיתה אהודה על הצרפתים, עת קיוו בעזרתה לפלג את העם הסורי ולמנוע את ליכודו במילחמת־שיחרור משותפת, ביצבצה בעד דבריו של בן־גוריון. קבע בו״גוריון: על האומה הדרוזית להשיג בהקדם ממלכתיות משלה — כלומר, להקים מדינה דרוזית עצמאית בשטח השייך כיום לסוריה. … בכל זאת היה ביקור זה, כמו הביקור בכפר העררי הגדול באקה אל־ע׳דגיה !!קדם לו, סימן למיפנה בחיי בן־גוריון וכחי•- המרינה. הפוליטיקאי הפיקח, שבמשך 10 שנות קיום המדינה לא ביקר מעולם בכפר ערבי ולא קיבל מעולם מישלחת ערבית, הבחין בעליית מישקלם הציבורי של הכוחות הדוגלים בהשתלבות מרחבית, החליט לע שות כמה מחוות בכיוון זה. כך פתח את דבריו בג׳וליס במישפט ערבי של משורר יהודי. בן־גוריון, שאינו יודע ערבית, קרא את המילים שהיו רשומות אצלו באותיות עבריות, במיבטא לקוי, אך ברצון טוב.
גליון 1102 (12 בנובמבר 1958), עמוד 6
דת קול ממון וקול כל ה בין שאר הבעיות, שדויד בן־גוריון, בתוקף תפקידו החדש כשר הדתות, היה צריך לפתרן בשבועות האחרונים, היתר, גם בעיה שהובאה בפניו על־ידי אזרח חיפאי . … כי אחרי שנבחר כהן כמזכיר מוע־צת־הפועלים במקום, פרצו במקום שביתות אחדות, שעוררו את מורת רוח צמרת ההסתדרות. מזכיר ההסתדרות, דויד בן־גוריון, חש למקום כדי לשכנע את הפועלים לנקוט בקו מתון יותר. … כמעט בכל פעולותיו אלה התנגש באופן ישיר עם הקו של יושב־ראש הנהלת הסוכנות היהודית, דויד בן־גוריון, ושל בני־טיפוחיו הצעירים, שהשתלטו על המחלקה המדינית בסוכנות ועל הש״י בהגנה.
גליון 2064 (23 במרץ 1977), עמוד 17
הפרשן־ר,מדיני שלמה נקדימון, ברשימתו ״אנ טומיה של התמודדות״ ,משווה בין הקאריירות של ראש־הממשלה יצחק רבין ושר־׳הביטחון שימי עון פרס בשנות ה־50׳ ,תוך שהוא מציג את עויינותו של בן־גוריון כלפי ראש־ר,ממשלה ה נוכחי ,,רכין אכן היה קצין בעל יכולת טיקצועית מעולה. … מנהיגה ה ישיש של מפ״ם, מאיר יערי, גילה ל א־ מכבד פרשה פלתי־ידדעה זו בקאריירה של הפין, באומרו , :הוא היה המקור היחידי שנותר לנו בצבא׳. ״קשה לדעת אם בן־גוריון ידע או לא ידע על כף, אבל הקונפליקט כין רכין לבין כן־גוריון על רקע זה התגלע בשילהי ,1949 כשנערף בנם ארצי של הפלמ׳׳ח. … מיכאל בר־זוהר, על שנות ׳ההכרעה הגורליות של בן־גוריון, הוא מתאר מערכת־יחסים שונה בין ראש־המט־שלה דאז לראש־הממשלה 1בהווה, בפי שזו באה לידי בוטו י שעה שבן־גוריון החליט• ,ב־63׳, להתפטר מתפקידו : ״יותר מכל הפניות נגע לליבו ביקורם -ה פתאומי של ׳האלופים יצחק רביו ומאיר עמית.
גליון 2281 (20 במאי 1981), עמוד 69
היכן קמההמדינה? את הצהרת דויד בן־גוריון על הקמת המדינה שמעתי כימעט במיקרה. … נכנסנו לשעה קלה לחדר־האוכל של קבוצת חולדה (אשר לנו, החיילים, היתד׳ הכניסה אליו אסורה) .שמעתי בחצי־אוזן קטעים מן השידור, ולא התרשמתי ביותר. את נוסח המגילה כתב בן־גוריון, ולבן־גוריון פשוט לא היה שום כישרון־כתיבה. … וסביר גם כי בעת נפילת חיפה הערבית, למשל, ביקשו דויד בן־גוריון ועמיתיו באמת ובתמים למנוע את בריחת התושבים הערביים משם.
גליון 2490 (22 במאי 1985), עמוד 15
:אני מוכן להיכנס למשא־ומתן עם ישראל, בלי תנאים מוקדמים. אני מחכה לשיחת־טלפון מבן־גוריון!״ מובן ששום מדינאי בישראל, ובוודאי לא דויד בן־גוריון, לא היה יכול להגיב על הכרזה כזאת. … השלישי: אדנאוור נשא נאום היסטורי בפרלמנט הגרמני. לא בן־גוריון ואדנאוור היה בדבריו אף רמז שהתקיים מגע כלשהו בין הצדדים. … המיבצע של אדנאוור (ואולי יש לומר: אדנאוור־בן־ גוריון) נחל הצלחה מזהירה. הצעתי אז לממשלת־ישראל לאמץ לעצמה טכניקה זו, כדי להשיג שלום עם הערבים.
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 20
אשת ה־ח״ב, כרכה חכם, מי שכתבה פעם ספר תשבחות על בן־גוריון, ששמו, האחד בדורו, הפך לאחר־מכן למושג ישראלי נפוץ — רתחה לשמע דבריו, הפסיקה אותו בהעירה, כי אין זה המקום והזמן המתאימים להשמעת דברים כאלה. … נימוקו: פניו הקודרים של שרת עלולים להכניס דימוראליזציה בקרב תומכי המדינה העברית בדיחת השבוע מסבירה מדוע הקפיד בן־גוריון, בהספדו על שרת באסיפת המיעוט, להדגיש כי המנוח לא התנגד להקמת המדינה: הוא רצה להתחלק עם מישהו באחריות • .ח״כ שמעון פרם, שבילה את השבת האחרונה בקיסריה, ניכנס לסעוד את ליבו במסעדת סטראטון. … מסוק ה ש בו ע • משה קו ל, ח״כ הליברלים העצמאיים, בשיחה עם מערכת דו־השבועון אתגר :״נחוץ לנו לב חם לעניינים הסוציאליים וראש קר לעניינים הבטחוניים.״ • שמע ון פרס, במאמר בהארץ, תחת הכותרת ״מדוע אני תומך בבן־גוריון״ :״אני מוסיף להעריץ את אישיותו שהדבירה את גילו.״ • הנ ״ ל, שם :״אפילו תקף (בן־גוריון) מישהו באופן אישי, אני משוכנע שמעולם הוא לא ראה איש במקום עניין.״ • ה נ ״ ל, שם :״איש שאינו יודע שקט, כסמבטיון שלם.״ • הנ ״ ל, שם :״הוא מייסדה האמיתי של מדינת היהודים.״ • הנ ״ ל, שם :״אפילו ישנה סתירה בין מעשיו לבין דבריו, מעשיו הצטיינו תמיד בהעזה ובריאליזם.״ • הנ ״ ל, שם :״אפילו אין לו מזכיר או כתבנית, ואת שפע מכתביו ומאמריו הוא כותב בכתב־יד צפוף, בפינקס שיש בו נייר־פחם, שאינו מקומט לעולם.״ • חיי ם ויי צ מן, בצראה שפורסמה השבוע :״אני לא הייתי רוצה להיות בחיים באותו יום שבו יחריב בן־גוריון במו ידיו כל אשר בנה במשך ימי חייו.״ ליצור משבר קל מאוד, לצאת ממנו קשה פי כמה.
גליון 1292 (13 ביוני 1962), עמוד 14
הידיעה עוררה אי־רצון רב בחוגי נערי־החצר של בן־גוריון. האוזנר נתגלה כמכשיר מושלם לביצוע מזימותיהם. … וכך התערב בן־גוריון, עיכב את התפטרות האוזנר והפעיל לחץ על דוב יוסף להשאירו בתפיקדו. … מצד שני — שליטי מפא״י האמיתיים, נערי בן־גוריון, המגינים על פקיד ליבראלי־כביכול ותובעים להשאיר בידיו את הסמכויות.
גליון 1134 (24 ביוני 1959), עמוד 2
תון הנקרא את הנקניק, כך העיר פעם מנהיג מהפכני, חותכים פרוסה אחרי פרוסה. נדמה שזו גם השקפת דויד בן־גוריון וחבורת־החצר שלו לגבי חופש־העתונות. … אני יכול לגלות לאותו דובר נכבד מה מקור התופעה: מפקד משטרת תל־אביב, קצין בשם עמוס בן־גוריון, דואג בעצמו לכך שעוזריו לא יעשו צעד ללא רעש עתונאי. … מזה שנים ידוע כי כל חבורת־החצר של בן־גוריון, מכהן ועד כ״ץ, רוצה לחסל חופש זה.
גליון 1194 (10 באוגוסט 1960), עמוד 10
עתה קרא המצב למצביא, מוח אסטראטגי, לדמות שתשרה ביטחון ומון, לדיפלומאס שילכד את הכוחות, לפקד קרבי ממדרגה ראשונה• דויד בן־גוריון מינה את דויד שאלתיאל. גקודת-מיפגש ע 8עבדאדדח י• ? … לשמור על הקיים*לא היה מסוגל לשמור אולם בן־גוריון שנא את שדה אישיות, וגם על הקיים כולו. … :״ ך • יו םהראש ון של ההפוגה הראשו־ —1נר, נפוצה במשרדי המטכ״ל שמועה מחשמלת: ברנאדוט בא לבקר את בן־ גוריון. עובדי המטכ״ל, במדיהם המרושלים וחסרי־הצורה, התקהלו מכל המשרדים כדי לחזות באיש.
גליון 2247 (23 בספטמבר 1980), עמוד 52
ליוויה רוקח טרחה לצרף לסיס־רון, כנספח, את נאומו של דויד בן־גוריון בקול ישראל, שבו פיר־סם שקר זה, בניגוד לדעתו של שרת. … נערכו על כך דיונים נרחבים. בן־גוריון פירט את התוכנית בהרחבה במיכתב לשרת, ושרת ענה במיכתב ארוך, שבו התנגד בתוקף למגמה זו. בן־ גוריון היה מוכן להשקיע הון רב בשיחוד מנהיגים נוצריים ב לבנון.
