חיפוש: "בן גוריון"
נמצאו 6,944 תוצאות (מציג 1,076 עד 1,100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1434 (3 במרץ 1965), עמוד 20
אמר ח״ב חרות אריה בן־אליעזר :״נו, הוא כמו בן־גוריון!״ תיקן אותו בגין :״בן־ גוריון לא רוצה לעמוד איתי אפילו׳ ואילו אדם אחד רוזן אינו רוצה לשבת! … שיטרית, שאינו מסתיר את מורת רוחו מבן־גוריון, אומר :״אז מה אם לא ידעתי בזמנו מה אלמגור ושני במוכרות עתונים לבל גליון — חתימה נעשה בישיבות הממשלה? בשביל זד. צריך בן־גוריון להעליב אותי בפני שלושת אלפים איש איש אחר שוועידת מפא״י עדיין העסיקה אותו הוא ח״ב חרות מ ב באדר.
גליון 1481 (19 בינואר 1966), עמוד 12
(עם אפשרות חחלפה של המכשיר חישן). היפעת בן־גוריון לא הפתיעה. הכל יודעים את דעתו על נחום גולדמן ועל ״מה שקרוי בימינו ההסתדרות הציונית״ .ההפתעה נפלה רק כמחצית השעה אחרי שדויד בן־גוריון סיים את נאומו במליאת־הכנסת. למשרדי הסוכנות היהודית בירושלים, שם שוכנים גם משרדי ההסתדרות הציונית, שנגדה כיוון בן־גוריון את חציו, נכנסה משלחת של אנשי רפ״י. … ,״ חמד, גולדמן ,״באתם לספר לי מה שבן־גוריון אמר היום בכנסת? כבר סיפרו לי זאת לפני דקות אחדות.״ חברי משלחת רפ״י נבוכו, אך לא ויתרו על מטרת ביקורם :״באנו לתבוע כי נציג של רפ״י יצורף להנהלת התנועה הציונית.
גליון 1313 (7 בנובמבר 1962), עמוד 4
היה החוליה המחברת בין תיאודור הרבית הבוכות. בעזרת גוברין התשל בן־גוריון צל ודויד בן־גוריון, הן בזמן והן בהש גבשה סוסית הדיקטטורה קפה. … אולם הכנפיים היו קצוצות צורך בלונדון השוקעת. דויד בן־גוריון — במספריים שגוברין עצמו עזר להשחיז. … למעשה, צבאו הפרטי של חושי. המעבר מוייצמן לבן־גוריון היד״ כשוהו צבא במלוא מובן המלה.
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 6
• הנשיא קנדי לא ייענה לדרישת ישראל, פי יוסר האיסור האמריקאי למשלוח נשק לישראל. • בן־גוריון ימעט להופיע בזמן הקרוב ככנסת. … 103 השנה • פראנץ״יוזף שטראוס, בשיחה עם עיתונאי :״בהשקפותי על מדינה, על בטחון ועל סדר — אני דמוקראט מן הסוג של בן־גוריון ופרם.״ הכל תלו• ב טי ב העיתו• פראנץ־יחף הנערץ לבוא לישראל הוא אץ. … הנשיא קנדי מכריז עליו כעל ״מנהיג דגול של מפלגתו ועמו״. כיצד היו מגיבים דויד בן־גוריון ושמעון פרס במיקרה כזה ז הם היו רואים בכך, בצדק, התגרות אישית בהם, התערבות גלו־ייה וחוצפנית בענייניה הפנימיים של ישראל.
גליון 1143 (26 באוגוסט 1959), עמוד 11
׳ התחיל כמעט לעשות לי ואדי־ ״התמונה הראשונה מראה את מערכת העתון אחדות. רואים את בן־צבי, רחל מאית, בן־גוריון וזרובבל. השמות הם באמת לא בדיוק לפי הסדר, אבל זה בגלל שהאר־כיטקט אמר שרצוי לכתוב את שמו של הנשיא קודם. … הלכו לצלם בינתיים את הברבורים. אחר־כך חזרו ושאלו: למה בן־גוריון עוד לא בא? אמרתי להם שלא בן־גוריון יבוא אלא בן־צבי. אמרו: מי זה בן־צבי? אמרתי: בן־צבי זה הנשיא שלנו, ובן־גיריון זה רק ראש־ד׳,ממשלה. אז הם אמרו: בן־צבי הוא באמת אדם חשוב, אבל לא מספיק חשוב בשביל לחכות לו.
גליון 1226 (22 במרץ 1961), עמוד 4
פרם השהה את התשובה, התקשר עם דויד בן- גוריון, הודיע לבסוף כי הענין סודר. קבורה שד סרן. … מורת־רוח זו גברה, כאשר מצא בגין לנכון, ברוחו האבירית הרגילה, להודות פומבית לבן־גוריון ולפרס, על הזכות הגדולה. בשעה הנוכחית, בפדוס מערכת־הבחי־רות שתעמוד כולה בסימן סכנת הדיקטא־טורה ה״בטחונית״ של בן־גוריון ופרס, היתה הודעתו הפומבית של בגין מעין תעו־דת־הכשר לשני האישים. … רוב חברי חרות שוללים גישה זו מעי קרה, בהיותם סבורים כי עיקר תפקידה של חרות הוא למנוע דיקטאטורד, של בן־גוריון. אך הופעתו של ח״כ גוברין, הקומיסאר ה פוליטי של נערי־החצר, במצודת־זאב, הבליטה את הבעיה.
גליון 1256 (4 באוקטובר 1961), עמוד 4
אחת התוצאות הבלתי־צפויות: מאחר שלא הורגש כל שינוי שהוא במצב, נסתבר כי גם קודם לכן לא היתד, לממשלה הנבחרת של ישראל שום השפעה על העניינים• כעתה כן אז, פעל המנגנון לפי הנחיות בן־גוריון (בשטח המדיני והצבאי) ואשכול (בשטח הכלכלי) .לשרים האחרים לא היתד שום השפעה, מחוץ לתחומים הצרים שהוקצו להם. … היא אופיינית למפלגה בה מתרוצצות שתי נשמות, כפי שנתגלה ביחסה לרכוש הנטוש, לפרשת כפר ברעם ולפרשות רבות אחרות, הסיבה: אחרי שמפ״ם הקימה את הצע* קולק עצמו, כסו רוב נערי־החצר של בן־גוריון, לא שירת מעולם ביחידה קרבית כלשהי. … דבר אחד אינו מטריד את שוקן כלל, כי כל קואליציה מצומצמת תביא לביסוס סופי של הדיקטטורה האישית של דויד בן־ גוריון ושל נערי־חצרו — דיקטטורה העלו לה לסתום חיש מהר את הפה לגרשום שוקן ולשים את ידה על רכוש ״היוזמה החופשית״ .את שני הדברים היא עושה כבר עתה ברחוב הערבי, מבלי שהדבר יפריע להארץ ולשוקן, העולם הזה 1256
גליון 2236 (9 ביולי 1980), עמוד 68
#״אלטלגה של השמאל״ המורדים העמידו מישמרת של הבעייה במלוא חריפותה, וביקשו מבך גוריון להטיל עלי ועל מוע- צת־פועלי־חיפה את תפקיד הפעלת הצי ...בן־גוריון סיכם את הפגישה בקבעו שחובה על כולנו להבטיח את תקינותו של הקשר הימי בין המדינה והעולם, ושומה עלינו לעבוד במשותף להשגת מטרה זו... ...בלב כבד חזרתי לחיפה, והת חלתי לשקול את הצעדים שאנקוט עד שהוועדה המרכזת תקבע רש מית את עמדתה בנושאי המחלו קת. … בדין הדגיש אז פינחס לבון כי במשך כל שבועות הסיב־סוך לא היה מגע של הימאים המורדים עם חברות־הספנות או עם ההסתדרות על תביעה כלשהי, הנוגעת לשכר או לתנאי-עבודה. ואילו בן־גוריון קבע, כי ״נעשה ׳נסיון על־ידי אוייבי המדינה לש תק את הצי העברי.״ ...בשיחות פנים־אל־פנים הסבי רו ראשי־המורדים, כי אין להם סיכסוך עם המעסיקים, אלא עם ההסתדרות, שכן הימאים אינם יכולים להפליג בלי תקנון־עבודה... … את ראשי העיריות והרשויות המקומיות מטעם מפא״י. ...משנתחדדו היחסים בין הצעי רים, שנתמכו על-ידי בן־גוריון, ובין ה״גוש״ ,שנתמך על-ידי הצמרת הוותיקה, הציע שרגא לבן- גוריון להקל עליו את העומס.
גליון 2376 (13 במרץ 1983), עמוד 27
. • בפרסי השיחה על הנשיא יצחק נבון, לא אמרתי כי ״ברפ״י הוא היה מזכירו של בן־גוריון״ .אמנם, נבון הצטרף לבן־גוריון כשפרשו לרפ״י, ונבון היה אז חבר-כנסת. אולם לפני זה היה כמה שנים מזכירו ונאמנו ואיש סודו של בן־גוריון, כאשר בן־גוריון היה ראש־ממשלה.
גליון 2372 (16 בפברואר 1983), עמוד 50
אולם כמעט באותו רגע הוטלה קוביה אחרת. דויד בן־גוריון שיגר מיכתב ממותק לנחום גולדמן, שכיפר על כל העלבונות בעבר. היחסים בין השניים הוטבו במפתיע, ו־גולדמן החל שוב מהסם אם כדאי לו לצאת למילחמה גלויה בבן־גוריון. כך חזר גולדמן כימעט לאותה מישבצת שבה עמד עת הגיע ארצה בפעם שעברה. … כי בעבר הוכשל האיחוד בין הפרוגרסיבים והצ״ב, לפי הצעת גולדמן, דווקא על־ידי קול וחבריו, אנשי האגף השמאלי של הפרוג* רסיבים, שחששו כי באיחוד כזה יתבטלו מאז נתן דויד בן־גוריון פקודת מטכ״ל בלתי־חוזרת לפינחס ספיר להקים תעשיה בנגב בכל מחיר, נעשו כל האמצעים קדושים למטרה זו.
גליון 2522 (1 בינואר 1986), עמוד 4
ומעשה שהיה, כר היה: הכפפה נשמטה מידה ש^ימרי־טרז, עת ליווה אותה בן־גוריון לראש השולחן. היא השתהתה רגע, בציפיה, ומשהבינה שאין לה למה לצפות, היא התכופפה והרימה את הכפפה בעצמה. אגב, זה לא הפרק היחיד בהילכות נימוסים(או חוסר־נימוסים) שאנחנו, המלצרים, היינו עדים לו באותו ערב. בשעת הארוחה נדהמנו לראות כיצד בן־גוריון סוחט את הלימון על הדג במו ידיו. … נכון שבן־גוריון לא חש להרים את הכפפה שנשמטה מידה של מרי־טרז הופואה־בואני.
גליון 671 (31 באוגוסט 1950), עמוד 6
קאי להזדהות אחת לתמיד, והדבר הוא בלתי נוח ביותר. מר בן גוריון, היודע היטב מה מכרסם כיום בלבותיהם של יהודי אמריקה קלע מאד בהגדרה זאת. … במעמד אנשי הועד היהודי האמריקאי ומר י. בלוישטיין, היושב־ראש, קבע מר בן גוריון כי אין ליהודים בעולם כל צורך להיות קשורים קשר מדינתי לישראל׳ הואיל ואין אדם יכול להחזיק ביותר מאשר דרכון אחד, ואין אדם צריך להיות דו־לאומי. … היהודים באמריקה הם אמריקאים אמתיים, אמריקה היא להם בית״. אולם מר בן גוריון לא אמר אותס הדברים כלפי יהודים בארצות אחרות וזה, כפי הנראה׳ מסיבה פשוטה: הללו מבקשים להגר לישראל, ועל כן נחשבת ארצם כארץ גלות .
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 4
ת צ פי ת .מבחן חמור ביותר צפוי ל״שורת המתנדבים״ .בימים האחרונים הופעל לחץ כביר על השורה, כדי להכריחה לסגת מעמדתה ולאפשר לעמוס בן־גוריון לחסל בשקט את המשפט שהוגש נגדה. … הנימוק הרשמי ז הוכחת אשמתו של עמוס בן־גוריון עלולה להמיט קלון גם על אביו. המטרה האמיתית. … נקודת השיא תחיה התקפה חריפה על מדיניות ארצוודהברית מפי דוד בן־גוריון, שיבחר לצורך זח את פתיחת ועידת ההסתדרות בעוד שלושה שבועות• • גס יהדות ארצות־הכרית תירתם למערבה הפוליטית.
גליון 1048 (6 בנובמבר 1957), עמוד 3
מה היה קורה אילו קופחו, חס ושלום, חייו של דויד בן־גוריון? היה קורה משהו שהיה הופך נם את הסיזון וגם את יום אל* אלא שבכל פרלמנט אחר זה קרה אחת למאה שנה, ואילו בכנסת ישראל זהו הנסיון השלישי תוך תשע שנים. … ובמנגנוני-החושך לא היה גם האיש הציני ביותר מעז לשחק ברעיון של פרובוקציה, כשהמדובר במעשר, המסכן את חייו של דויד בן־גוריון. כך׳ בדרך של חיסול הגיוני, לא נשארה אלא אפשרות אחת: שהמעשה בוצע בידי אדם בלתי־שפוי בדעתו, הלהוט אתרי פרסומת, נקמה או פורקן, ללא רקע מדיני או ציבורי. … ובכן, רבותי, מי אשם בכך שמעשה זה קרה? מי סיכן את חייו של דויד בן־גוריון? מי גרם לאסונו של משה שפירא? מי שיחק בקלות־דעת בשלמות אבריהם של עשרות חברי־כנסת?
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 3
וכאשר ראש־הממשלה ווולה, הרי התעמולה חולה יחד עמו, היא שוכבת במיטתו, אומללה וקודחת. כי רק דויד בן־גוריון בכבודו ובעצמו יכול לטפל מוסברת מדינת ישראל. כך, על כל פנים, טבור דויד בן־גוריון. מכל הקינות וההאשמות, מתקבל הרושם שכל כשלונותיה של המדיניות הישראלית אינם אלא כשלונות ההסברה. … הערבים מתמוגגים בתאור ״משטר הדיכוי של בן־גוריון וישראל מטיסה נגד ״ההיסלר של מצריים״ .המסקנות אפס.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 3
שלוחה אחרת היא שורת המתנדבים, שנטפלה לעמוס בן־גוריון, גבר תמים וישר, ומרחה אותו בבוץ כדי להכתים את אביו. … מדוע נרצח דווקא בשעה שמשפטו של עמוס בן־גוריון הגיע לשיאו הבלתי־נעים, משפט שאחד מגיבוריו היה דוזקא אויבו הבולט של קסטנר? … היד השהורה מחזיקה במשטרה באמצעות ראשיה המושחתים והאוזיליים, ולכן היא נאלצת להגן גם על בורג קטן ומשופשף כמו עמוס בן־גוריון. השלטון האמיתי במדינה נמצא מזה כמה חודשים בידי קבוצת אנשים הפועלים בצל גבו הרחב של דויד בן־גוריון.
גליון 1021 (8 במאי 1957), עמוד 3
מאחורי ה ך יוט נורא מהלך אימים מאחורי ה־ל קלעים במדינה: הסיוט של ירידת דויד בן־גוריון מן הבמה המדינית. ביג׳י הוא כיום בן .70 תקופות־מחלותיו הולכות ורבות. … ך* פי כל הסימנים, מנוי וגמור עם /דויד בן־גוריון להוריש כבר עתה בהדרגה את השלטון לקבוצה זו, מעין ״עז־בון בחיים״ ,מבלי לחכות לפרישתו. … כל כוחה תלוי למעשה בקיומו של דויד בן־גוריון. גם כאשר אירגנו חבריה את מבצע־סיני — שצדו הפוליטי היה כולו פרי יצירתם, מן ההתחלה ועד הסוף המר — נאלצו לעשות זאת מאחורי גבו הרחב של ״הזקן״.
גליון 1440 (14 באפריל 1965), עמוד 13
היועץ השלישי היה אסון — אפילו בעיני בן־גוריון והמושלים הצבאיים ששירתו אותו. … לפי המלצתם של הבטחוניסטים שסובבו את בן־גוריון, פנה ראש הממשלה למשרד החוץ בבקשה שיואיל להשאיל לו את עמיר, למלא את התפקיד של יועץ ראש הממשלה לענייני הערבים. … תפקידו של היועץ, כפי שנקבע על־ידי בן־גוריון, יהיה רק לקשט את חזית המיבנה המכוער של.
גליון 1466 (13 באוקטובר 1965), עמוד 11
.״ • גח״ל על דויד כן־גוריון :״פרא- דוכס!״ • מפ״ם על דויד בן־גוריון :״הוא זקן מדי, איש אינו מתייחס אליו ברצינותו• משה דיין על המערך :״אבא אבן נואם — כרמל ואלון מחליטים!״ • גח״ל על המערך :״משטר המערך מפריע לגידול האוכלוסיה. • גח״ל על רפ״י :״לרפ״י לא היתד, מזיקה קצת ענוות.״ • דויד בן־גוריון על מפא״י: ״רק תמים יתיימר שבבחירות לכנסת תמשיך מפא״י לעמוד בראש. … ההתחרות ביניהן היא מי יהיה פקיד טוב יותר בביצוע אותה מדיניות.״ • עורך״הדץ צבי גילאץ, במיפגש מסביב למדורה, ברמת־השרון :״יש לשים קץ למינהג הפסול שתריסר חברי־כנסת מחליטים החלטות הנוגעות לחיי שני מיליון אזרחים נדרוש לשנות את תקנון הכנסת כך, שאפשר יהיה לערוך הצבעות רק בנוכחות 60 חברי כנסת לפחות • אורי אכנרי, שעה שרואיין על־ידי דן בן־אמוץ, בחמאס ביפו :״אינני יודע מה גרוע יותר — רפ״י, בה יש בן־גוריון בלי יכולת לבצע את הבן־ גוריוניזם או המערך, בו יש בן־גוריוניזם בלי בן־גוריון.״ אזהרה־ זה יהיה בומראנג מנגנון המישטר אינו מסתפק כהטלת חרם.
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 2
על כן בא במגע עם הממבלתי־חשוב יחסית, בו מופיע שמו של שלה הסודית שהיתר, קיימת אז בישראל: גלובקה נסשתתף בישיבה בענייני אזרחות קבוצת צעירי בן־גוריון. שמעון פרם הסהיהודים. כים לעיסקה, והוא קבע, בשם בן־גוריון, לישכת 06 לא חקרה את אייכמן גם ביחס את ההנחיות לניהול מישפם אייכמן. … קבלת־הפנים ההפגנתית ל־באה: אולבריכט הסעירה את דעת־הקהל הגרמנית, • ב־ 14 במארס 1960 נפגשו אדנואר הכריחה את ארהארד להגיב באיזו צורה ודויד בן־גוריון במלון ניו־יורקי. בן־גוריון שהיא.
גליון 1428 (20 בינואר 1965), עמוד 9
כלומר: מצידו של אשכול, לצידם של בן־גוריון ותומכיו. בל עוד ניראה כי המפלגה נמצאת בשלב של איחוי קרעים ופשרות, השלימו ראשיה עם מישחק־הנד־נדה של המזכיר הכללי. … מטרתו: לשכנע את החברים כי אין דרך חזרה לימי בן־גוריון, כי המערך עם אחדות־העבודה חייב לקום, כי הדיבורים על שינוי שיטת־ד,בחירות ופרשת־לבון הם דברי־הבל מיותרים. … התשובה תלויה במספר הקולות שיצליח לגייס ב״ג אחר — הוא בן־גוריון. דת אני מצפת, אני מצפת בצפת אין רב ראשי ספרדי.
גליון 1490 (23 במרץ 1966), עמוד 8
לכאורה, באו ההצעות להגיב על ראיון שניתן על־־די שר־החוץ, אבא אבן, לעתון הצרפתי לה מונד, בו השמיץ את שתי המפלגות וייחם לממשלת בן־גוריון תכונות של הרפתקנות צבאית (ראה דו״ח לבוחר). … הוא לא היה אחראי ליחטי־החוץ של ישראל. • בין דברי אבן לא היה זכר להאשמה כלפי ממשלת בן־גוריון. הם התייחסו אך ורק לקו־התעמולר, של שתי המפלגות במל־חמת־הבחירות האחרונה. … איש רפ״־ מושבע, אמנם השתמע כאילו אבן השמיץ את ממשלת בן־גוריון. בן- פורת אף השמיץ אישית את רולו, אותי הוא מכיר היטב.
גליון 1490 (23 במרץ 1966), עמוד 25
על מה גועשת רפ״י? אמר מר אבן :״חסידי בן־גוריון זיעזעו את דעת־הקהל באי־פשרנותם ההולכת, עד־הסוף בשטח הביטחון.״ על מה יצא הקצף של חכר־הכנסת שמעון ובכלל — מי הם המתמרמרים על השמצות בחוץ־לארץ? … ומר לוי אשכול, שהיה שר מרכזי בממשלת בן־גוריון בכל התקופה הזאת — מתי הרגיש הוא שאנחנו צודקים? … ראשית, ספק רב אם היו אז #רק 400 מיפעלים כאלה. בן־גוריון מסר לו את השלטון, מתוך אמונה מוחלטת כי אכן הוא ימשיך במדיניות זו של בטחוניזם עקר?
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 7
אן יצחק היה ונשאר פלמ״חניק. הוא נתן הוכחה לכן לדויד בן־גוריון עצמו, מפרק הפלמ״ח. בשלהי 1949 נערך הכנס הארצי הראשון של לוחמי הפלמ״ח. … אך כאשר הגיעה שעת ההתכנסות, קם וביקש רשות משר הבטחון לשחררו .״מדוע. אתה ממהר?״ היתמם בן־גוריון. ״עלי ללכת לכנס הפלמ״ח,״ השיב יצחק — וקם והלך. … השאלה שהעסיקה קצינים רבים היתה: האם ילך יצחק רבין לכנס האסור? דויד בן־גוריון נהג בעורמתו הרגילה: כדי להבטיח את אי־השתתפותו — הזמינו לשיחה פרטית בביתו.
גליון 1366 (13 בנובמבר 1963), עמוד 6
כך נפלה הירושה לידי אנשים שלא ניראו חיוניים לצה״ל. יחזקאל סהר. עמוס בן־גוריון. אנשים ללא ידע מקצועי כלשהו: ללא כושר־מנהיגות והשפעה חינוכית. … בגלל חולשת־אופי זו הניח לעוזריו ולסגנים, כמו עמוס בן־גוריון, לעשות במשטרה ככל העולה על רוחם חסרת־האחריות. … כזה היה המצב כאשר הצלחנו, סוף־סוף, לסלק את יחזקאל סהר ולחסום את דרכו של עמום בן־גוריון. אני גאה על שאנו רשאים להשתמש במיקרו!
