נמצאו 369 תוצאות עבור "אהרון אבו חצירא"

ההסבר שנותנים לכך במפד״ל הוא זה: כאשר הורכבה הממשלה לחצו שני אנשים למען מינויו של זבולון המר כשר־הדתות, נוסף על תפקידו כשר־החינוך. היו אלו אהרון אבו-חצירא, שר־הדתות היוצא, שביקש למנוע את התיק מיוסף בורג ומסיעת למפנה השנואה עליו.

בגין ,פשוט חשש שפרשת שר־הדתות לעבר, אהרון אבו-חצירא, תחזור על עצמה, ומ כיוון שהצטרפות התחיה לממשלה חשובה לו.

אם יביאו בעיותיו המישפטיות של אהרון אבו־חצירא, למשל, לפרי שת תמ״י מן הקואליציה, יש ערך להצטרפות תל״ם.

התנועה של רפול היתה נקראת בכל ארץ מערבית בשם ״ניאו- המדינה כולה ראתה אותו ביום הבחירות. אהרון אבו־חצירא, האסיר מס׳ 1במדינת־ישראל, שהותר לו לרצות את עונשו בעבודת־חוץ במיתקן מישטרתי, ניהל את מערכת מיפלגתו.

המפגינים דרשו או, העמדתו לדין של שר־הדתות, אהרון אבו־חצירא, ונשאו סיסמות שהגנו על המישטרה מפני לחצים פוליטיים.

מאחורי הקלעים ה״אתיקה״ ש ר סממה בישיבת־הבוקר שלמחרת פסק־הדין בפרשת אהרון אבו־חצירא בבית־המישפט העליון והגדלת עונשו, סיפר הכתב הצבאי דן סממה, כמה מ״עוללות אבו־חצירא״ ,מהתקופה שבה שימש סממה ככתב לענייני מישטרה ומישפט.

אחר־כך הצטרף דיין לתמ״י, מיפלגה עדתית שניסתה, לשווא, לעלות על הגל, אך נכשלה וגם היא גוועה, וכמעט שנעלמה מעל המפה. רק אהרון אבו־חצירא, שר־לשעבר ואסיר- לשעבר, נשאר בכנסת כדגל.

שמגר בלט בחדשות כאשר כיהן כראש ההרכב של שלושת שופטי בית־המישפט העליון שאישר פה־אחד את הרשעתו של חבר־הכנסת (והשר־לשעבח אהרון אבו־חצירא. אך בניגוד לשופטת המחוזית, ויקטוריה אוסטרובסקי־כהן, שלא עמדה בלחצים הכבירים ודנה את העסקן העדתי למאסר־על־תנאי בילבד, הטילו שמגר ועמיתיו על אבו־חצירא מאסר של שלושה חודשים בפועל — מעשה שחייב אומץ־לב רב.

כיפה אחת: עוזי ברעם (״מראשי,כוח 17׳); משה שחל (״באחרונה ניכרת אצלו הפשרה״); יעקב צור (״גד יעקובי ב׳ ולא יותר״); חיים רמון (״תומך בגיוס בני ישיבות״); אברהם כץ־עוז(״קיבוצניק״); דויד ליבאי (״תומך בשינוי שיטת הבחירות״); עמיר פרץ(״הצהרות ליברליות מתקדמות׳); מיכה חריש (״חניך בני־עקיבא ששכח את העבר״); בנימין בן־אליעזר (״לא קרוב לשומרי המסורת׳); גדליה גל (״נציג המיגזר החקלאי, שקוע עד מעל לאוזניו באספסת ובתבן״); רענן כהן(״פרווה״); אלי בן־מנחם (״פעיל שכונות״); משה ארנס(״מסוג היהודים שגם חסידי חב״ד לא יצליחו להניח להם תפילין׳); יגאל הורביץ(״אינטרסנט״); אהוד אולמרט (״נהנתן״); פסח גרופר (״על ,אירישקיים׳ אין מה לדבר״); עוזי לנדאו הזהב ו״חוסר עניין מוחלט״); שרה דורון(״לוחמת ותיקה נגד תיקון חוק השבות״); זלמן שובל (״חקיקה דתית היא עבורו נושא לסחר־מכר״); יהושע שגיא(״איש מודיעין״). 2כיפות: יצחק רבין(״מגן בעיקביות על שמירת הסדר דחיית שרותם של בני- הישיבות״); עזר וייצמן(״תמורת שלום הוא מוכן ללבוש גם שטריימל״); מרדכי גור (״תומך בהידברות״); חיים בר־לב(״מפא״יניק טיפוסי״); שימעון שטרית (״שורשים דתיים בלי ענפים״); אלי דיין (״מקפיד להתרחק מדתיים״); מיכאל בר־זוהר(״הזרם המרכזי״); עמנואל זיסמן (״חסר חושים״); משה ניסים (״עמד בתוקף נגד דרישות לחקיקה דתית״); בנימין זאב־בגין(״ברא כרעה דאבוה״) פנחס גולדשטיין(״שוקל כל הצבעה לגוף טובות ההנאה הנשקפות ממנה״) :חיים קורפו(״שכח שורשיו״); יהושע מצא (״משתפר״); יוסי גולדברג (״שיתף פעולה״); גדעון גדות (״איננו מחבב חקיקה דתית״): 3כיפות: ישראל קיסר (״מסורתי״); שושנה ארבלי־אלמוזלינו(״תומכת בחקיקה דתית״); רפי אדרי(״חלק מהדתיים מתגעגעים״); יוסי ביילין (״יד ימינו של שימעון פרס, שהעניקה לח״כים הדתיים כ־ 50 מיליון ש״ח ומוכנה להוסיף עוד כהנה וכהנה״); אפריים גור (״יוצא גרוזיה ממישפחה מסורתית״); עדנה סולודר(״דוגלת בהידברות עם הרבנות״); מיכה גולדמן(״חבר קרוב לרב הרצל מכפר־תבור״); דויד לוי (״יחס חם למסורת ולרבנים״); יצחק מודעי(״בממשלה צרה יהיה הראשון לפקוד את בתי האדמו״רים וגדולי־התורה״); אריאל שרון(״כמעט מועמד ל,אור שמח משה קצב(״דתי ללא כיפה״); אהרון אבו־חצירא (״פעילות מוגברת רק בכספים״); יעקב שמאי (״לקראת הבחירות משפר במרץ את קשריו״); עובדיה עלי(״עם כיפה״); ראובן ריבלין (״עדיין על הגדר״); שימעון פרס(״תקוותן האחרונה של המיפל־שמיר״).

המערך היה זקוק לקול אחד נוסף בכנסת, מסיבות נוהליות, והיא מכרה אותו במחיר מופקע. היא נהגה בדיוק כמו אהרון אבו־חצירא ואהרון אוזן, שדרשו שני שרים תמורת שלושה קולות.

עם התפטרותם של יוסף בורג וזבולון המד מ כנסת, ייכנסו אליה עורך־הדין התל-אביבי חיי בסוק ומי שהיתה חברת־הכנסת התשיעית, שר שטרן־קטן. במקומו של אהרון אבו־חצירא מתנ ייכנס ראש עיריית־אשקלון, אלי דיין.

נדמה לי כי מיקרה זה מוכיח שוב את טענתנו, כי איסור פירסום שמו של חשוד אינו סותר רק את רוח החוק ואת חופש״ המידע — אלא הוא גם יכול להסב נזק חמור לרבים. פרשת אהרון אבו־חצירא מטילה אור על עניין זה מזווית אחרת.

הציבור לא יידע (אם כי תתפתח, מן הסתם, חרושת־שמועות פרועה, אשר תפגע בחפים־מפשע ).אילו היה החוק בתוקפו, לא היינו שומעים זמן רב על פרשת אהרון אבו־חצירא, על הקשר של מישפחת ג׳אבר מועדי עם רצח קודמו, חמאד אבו־רביעה, ועוד ועוד.

לא היה קשה לנחש כי ידיעות אלה באו על רקע המשבר שפקד את מישרד- הדתות, כאשר הדיח השר אהרון אבו־חצירא את שותפו לסיעה במפד״ל, ה־מגכ״ל ישראל ליפל.

-זיכוי שכזה עשב שוטי ף• אחת הישיכות הראשונות במיש־י ״ פטו של השר אהרון אבו חצירא, שו חח אחד הסניגורים עם עוזרתו של פרק ליט המדינה מוסיה ארד במיסדרון.

צוותות! שמתי לב לכך כאשר שמעתי את אהרון אבו־חצירא מסביר בטלוויזיה מדוע הוא רוצה בבחירות מוקדמות.

״ הוועדה מונתה על־פי החלטת הוועד־ מגיע ׳ד ל היו ת ומאמן את אהרון אבו־חצירא כמנהיג המוכר של בני עדות־המיזרח במפד״ל.

בעניין זה כבר התקשרו הגורמים הנ״ל בחשאי עם הגורמים המוסמכים בחשאי, הרב אריאל שרון שליט״א ואלוף( -מיל׳) אהרון אבו-חצירא. בחוגים מסויימים ממתינים בגלוי לחלום הבא.

אפילו אצל ראש־הממשלה. שר-העבודה-והרווחח, אהרון אבו־חצירא, הוא מתייחס כאל מורו ורבו, למרות שאבו־חצירא צעיר ממנו בשנים, ולמרות שיש המטילים ספק ביושרו של השר.

בניו של ג׳אבר מועדי הואשמו ברצח קודמו. לשיא הגיעו הדברים בפרשת אהרון אבו־חצירא. הבירורים בוועדת־הכנסת היו בבחינת חרפה לכנסת.

השנה לא זכר איש את הסיבה, שבגללה נערכה הצבעת אי־האמון, שבה נפלה הממשלה, על חודו של קולו של אהרון אבו־חצירא. שמיר עצמו, כשנשאל על כך, לא זכר• .

במיזנון ניתן לראות אותו יושב, דרוך כקפיץ, בחברתם של אנשיו מסיעת יחד (חברי־כנסת, מזכירות) או בחברתו של אהרון אבו־חצירא, ידידו. לפעמים חוזרים אליו נימוסיו השובבים.

בעיקבות פרשת נחיתתם של מטוסי-קרב בליל־שבת, כן היה מתחזק דימויו של חבר־הכנסת אהרון אבו-חצירא כערמומי. שנון, פיקח ומתוכנן להפליא.

כך זה, על כל פנים, במצריים: אקס־מיניסטר אהרון אבו־חצירא הגיע בראש אלפים מבני־עדתו המארוקאית להתפלל על קבר סבו, שנפטר בדרכו לארץ־הקודש.