חיפוש: "אגודת ישראל"
נמצאו 1,559 תוצאות (מציג 1,501 עד 1,525)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1659 (18 ביוני 1969), עמוד 18
במיקרו, זה, לחמו הטרדנים האלמונים את מלחמתם של החוגים החרדים, השייכים לאגודת ישראל. שכן שבת לפני כן, נערכו אסיפות בכל נתי־הכנסת של החרדים הקיצוניים — השולטים, למעשה, בבני־ברק — והתקבלה החלטה ללחום בהקמת מועצה דתית.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 10
באותו עניין היו לי חילופי־דברים עם שלמה לורנץ מאגודת־ישראל. הוא היה הנואם הקיצוני ביותר בוויכוח ד,בטחוני הגדול (ראה סיסגרת) .הוא מתח ביקורת על דיין מפני שהוא מתון מדי, ודרש פעולות־תגמול מוחצות נגד ירון.
גליון 1505 (6 ביולי 1966), עמוד 27
הוא רצה להיות אפיפיורי יותר מן האפיפיור של הוועד הפועל, להוכיח שהוא שייך ל״תנועת הפועלים״ .בעת נאומו התפתח דו־שיח ער: מי ק וני ס תנועת הפועלים הישראלית יצרה את המדינה הזאת, ואין בכוחן (הכוונה לאגודת ישראל) להחליש אותה. אכנלי: מה ברוסיה?
גליון 1091 (27 באוגוסט 1958), עמוד 11
בקרוב יתחיל משא־ומתן בין המפלגות הדתיות על הקמת חזית דתית מאוחדת, ואגודת־ישראל, אשר תבקש להגדיל את חלקה בשותפות זו, עשויה לפתוח בפעילות מוגברת בקרב הציבור חדתי.
גליון 1162 (30 בדצמבר 1959), עמוד 4
כבר בערב הבחירות גילה בן־גוריון כי הוא מבקש להקים קואליציה של מפא״י עם הימין, שבמרכזה תעמוד הברית בין מפא״י, הציונים־הכלליים ואגודת־ישראל. אולם, ברגע המכריע שמה צמרת מפא״י מחסום בפני שאיפה זו.
גליון 1179 (27 באפריל 1960), עמוד 7
מטרת האגודה היא תיכנון המשפחה, והיא מסונפת לפדרציה הבינלאומית לתיכנון המשפחה, שמושבה בלונדון. לפני שנתיים אף קיבלה האגודה הישראלית הקצבה חד־פעמית של כמה אלפי לירות, שבעזרתה הקימה את מרכז האגודה בבית שטראוס בתל־אביב, וחמישה סניפים בפרברי העיר.
גליון 1243 (12 ביולי 1961), עמוד 21
המפלגה הדתית יכולה לקבל את מאיר ואגודת ישראל יכולה לקבל את בצלאל המשורר חיים גורי, המכסה את משפט אייכמן עבור היומון למרחב, מספר סיפור שהיה, שזיעזע אותו, לדבריו, יותר מהמשפט.
גליון 1235 (17 במאי 1961), עמוד 8
במחלקה תמימה זו הוטל על רב״ט אייכמן להתמחות בשלושה שטחים: ציונים, רביזיוניסטים ואגודת־ישראל. הוא הוכיח מיד שהוא שונה מעמיתיו למחלקה, שעסקו בשטחים כגון ״יהודים מתבוללים״.
גליון 2188 (8 באוגוסט 1979), עמוד 46
שר־הביטחון לא בא לדיון הזה, וגם זה קצת מטיל אור על הביטחוניות של הביטחון הזה שעליו מדובר, ושחבר־הכנסת יעקב גרוס מאגודת־ישראל הוא המטיף העיקרי לו. חכר־הכנסת גרוס מטיף לכולנו, דהיילי צח״ל לשעבר, על קדושת הביטחון.
גליון 2249 (8 באוקטובר 1980), עמוד 30
.״ לפי. גירסה זו, לא רק נטורי־קרתא ואגודת־ישראל הם אנטישמים, אלא גם אישים כמו ברונו קרייסקי היהודי, האפיפיור ורוב גדולי העולם, שאינם מקבלים את התורה הציונית, אך המתנגדים באופן מוחלט לאנטי־שמיות.
גליון 2258 (10 בדצמבר 1980), עמוד 34
ופרט נוסף: שלוש המוסדות שנתנו את הכספים שייכים לאגודת־ישראל. היתכן שהשר יסתכן בהסכמים כאלה עם מוסדות של מפלגה יריבה?
גליון 2114 (8 במרץ 1978), עמוד 30
תוספת שני מנדטים לליכוד תחזק, כמובן, את השילטון. הליכוד לא יזדקק עוד לאגודת־ישראל בקואליציה. הוא יסתפק בעזרתו המובטחת של ח״כ פלאטדשרון וייעזר באחת משתי המפלגות הגדולות — ד״ש או המפד״ל.
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 50
הספר חיייאנוש מאת אנדרה מארלו (העומד לראות אור השנה בהוצאת עס עובד) מתאר התקוממות קומוניסטית בסין בשנת ,1927 שגי-בוריזה המוסווים הם מאו צה טונג וצץ אן לאי, עומד להיות מוסרט בידי -הבמאי פרד זינמאן • באולם הכניסה של מועדון צוותא בתל־אביב מוצגות יצירותיהן של 3אמניות: יהודית לדין, יעל רשף ונעמי שניידר <• הרמטכ״ל ושר המייסחר והתעשייה לשעבר, חים פר־לב, עסוק בימים אלה בכתיבת ספר המתאר -את מעשיו ופגי-ש-ותיו בישנים 77־ ,1967 ומעורר סקרנות רבד- ,בדבר גירסתו שלו ל״קו בר־לב״ • עלי ג׳ונדי, מעורכי היומון הסורי אל בעת, הגדיר במדורו ״שיחת הבוקר״ את המשכילים בני ארצו :״אם הגשמת הסוציאליזם כרובה בוויתור על פיסת קרקע השייכת להם, הם ׳נבונים להילחם בסוציאליזם עד חורמה״ • בתוכניות רדיו בגלי־צה׳׳ל, הציג יוסף לפיד את חנוך כרטוב כ״פרישן מדיני״ .במהלך התוכנית אמר ברטוב :״אם כנין ייהפך לדה־גול, יש תיקווה שמשה שמיר לא ייהפך למאלרו״ (מאלרו, שהחל דרכיו בשמאל־הקיצוני, ולחם יממילחמת- האזרחים בספרד, סיים -את דרסו הפוליטית בגוליזם הקיצוני בוועידת איל״׳ש (אגודה ישראלית לבלשנ-ות שימושית) תקף הד״ר ראובן סיוון כמד, מחידושי־הלשון בתוכנית־הרדיו ״רגע של עיברית״ ,כגון האיסור על הביטוי ״למרגלות הכרמל״ .סיווז טען שביטוי זה הוא חידושו של י״ד ברקוביץ.
גליון 2282 (27 במאי 1981), עמוד 25
מבחינה זו אין הבדל רב בין מפ״ס והמפד״ל, של״י ואגודת־ישראל, רק׳׳ח וחרות. זה עשרים שנה אני דוגל בדיעה כי גם בישראל יו מוטב היה לבצע רפורמה מעין זו.
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 14
רמון כמישנה ליו״ר ועדת־הכספים, שתפקיד היו״ר בה ניתן לליכוד (שמסרו לידיו הנאמנות של שפירא מאגודת־ישראל) ומגן כ־מישנה ליו״ר וערת־החוץ־והביטחון, אבא אבן(עבודה) .
גליון 2336 (9 ביוני 1982), עמוד 50
בשבוע שעבר, כאשר מתוך מהדורת חדשות בת שמונה דקות, הובאה כתבה של קרוב לשלוש דקות מאת כתב־הטל- וויזיה כני ׳לים, שעסקה בטקס פגאני, טקס פטר חמור ושה, שנערך בידי אנשי העדה החרדית בירושלים, היה מי שפטר במחלקת החדשות :״זו חדשה בעלת חשיבות מדינית. ח״כ אברהם שפירא ^מאגודת-ישראל, המשמש גם כראש־הקו- אליציה, יעניק צל״ש לטוביה סער!
גליון 2516 (20 בנובמבר 1985), עמוד 11
הוא דחק את רגליו של יוסף בורג, וש״ס דחקה את רגלי המפד״ל, ככוח הקובע במחנה הלאומי, כמתווך, כלשון־מאזניים, כמי שנותן את הטון. זה יכול לפגוע באגודת־ישראל, שחלמה על חיסול האפיזודה של ש״ס ועל החזרת בוחריה לעצמה.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 55
חסידי הלאומנות הקיצונית של המר הלכו מזמן לתנועת־התחייה — וזו רעדה בסוף תשמ״ג מפני האפשרות שרפאל איתן, המצביא הכושל של מילחמת הלבנון, שהורשע בפשעי צברה ושאתילא, יקים מיפלגה קיצונית חדשה, שתנשל גם אותה. גם באגודת־ישראל הקטנה והקומפקטית, שהיתה דוגמה ליעילות פוליטית־כלכלית, גברו המתחים, כאשר הכתות השונות איימו זו על זו בפילוג ובפרישה.
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 46
״עכשיו דרעי הוריד את עניין הלאום מת־עודת־הזהות, ודרעי הוא מאגודת ישראל, שהתחנך בישיבה ליטאית. תשמע ברמקול, תשמע את הרב עובדיה יוסף, איך הוא מדבר על ענייני הביטחון, ועל המומחים שהוא צריך לשמוע.
גליון 1487 (2 במרץ 1966), עמוד 16
״ ^ ל הפרי ״דך, איתם דיבר העולם ח־זה, ציינו שכך נוהגים כל הקואופרטיבים, עם כל המפלגות .״חוץ מהקומוניסטים ואגודת־ישראל. ומעניין שגם מפ״ם לא לא יכלו להשתלט על המהומה הקולנית שפרצה.
גליון 1612 (24 ביולי 1968), עמוד 11
ואכן, אחרי שהודענו על הגשת הצעתנו, מיהרו ארבעת סיעות אחרות — המ״ח׳ גח״ל, מפ״ם ואגודת־ישראל, בסדר זה — להגיש הצעות משלהן.
גליון 1520 (19 באוקטובר 1966), עמוד 13
* * ביוון *טגח״לורפ ״י החרימו את הוויכוח, הפך נאומנו לנאום האופוזיציוני העיקרי. ( ) כי רק״ח ומק״י חזרו על הדוקטרינות הידועות שלהן, ואגודת ישראל השמיעה פראזות ימניות, שרק חיזקו את הטיעון הממשלתי.
גליון 1164 (13 בינואר 1960), עמוד 11
באחד הימים, בשעת נשף שערכה אגודת החרשים־אלמים בניו־יורק, היא הופתעה למצוא ליד שולחנה מכר ותיק מישראל. היה זה אחד מפעילי האגודה הישראלית של החרשים־אלמים. למחרת בבוקר בא האיש, גבר כבן חמישים, לדירת הדוד, לקחה לטייל.
גליון 1193 (3 באוגוסט 1960), עמוד 6
יהודים רעבים־למחצה הסתובבו ותבעו כי משהו ייעשה. התביעה הופנתה לשני כיוונים: מאגודת ישראל האנטי־ציונית דרשו כי תיישב יהודים חרדים בארץ־ישראל, בדיוק כפי שעשו זאת הציונים.
גליון 1209 (23 בנובמבר 1960), עמוד 10
על דוכן המרצים עלה עזריאל אוכמני, תרבותניק מפ״מי ואחד מחברי האגודה, הסביר כי לא כדאי להסתבך, לחרוג מתחום פעילות האגודה הישראלית. אחריו הלכו מרבית הנאספים.
