חיפוש: "אגודת ישראל"
נמצאו 1,559 תוצאות (מציג 1,126 עד 1,150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2326 (31 במרץ 1982), עמוד 9
מנחם בגין צועק ׳מציב את המפד״ל בתפקיד החביב עליה, של ״לשון המאזניים״ ,עמדת־סחיטה ש אין שניה לה. אנשי אגיודת־ישראל, שידעו על המהלכים השקטים לקראת הרכבת ממשלת-ליכוד- מערך, הזדרזו מאוד, והגישו את הרשימה האחרונה של ׳תביעותיהם.
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 69
אבל אני מבטיח לך: לא נצטרף לא לאגודת־יישראל ולא לשל״י. איך אתה מרגיש?
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 34
בעיתון הארץ פורסם מיכתב למערכת של הד״ ר אנדרה מנשה, יו״ר האגודה הישראלית נגד ניסויים אכזריים בבעלי־חיים, הוא מדווח בו על 30־ 20 קופים המוחזקים בבית־החולים תל־השומר למטרות ניסויים, בכלובים שבהם אינם יכולים בכלל לזוז.
גליון 643 (9 בפברואר 1950), עמוד 5
הוא יערוך ארבע הרצאות בתל אביב, באולם המוזיאון מטעם אגודת ״ישראל־אמריקה״ ,המטפחת קשרי ידידות בין שתי חמדנות.
גליון 973 (7 ביוני 1956), עמוד 6
כך, למשל, משובצים עד היום הזה כל חברי מערכת העתון המודיע, שהוא דווקא בטאון אגודת־ישראל, במשרד ממשלתי ועובדים על חשבון משלס־המסים.
גליון 968 (3 במאי 1956), עמוד 9
בשעות הבוקר המוקדמות, החלו מתאספים המתפללים, עטופים טליתות ונושאים סדרי תפילה, מוכנים למלאכת הקודש• הם נערכו בשורות, התקדמו לעבר התערוכה. כמה צעירים, חברי אגודת־ישראל, פתחו את הקרב במטח אבנים לעבר השוטרים ששמרו על היעד.
גליון 922 (16 ביוני 1955), עמוד 7
בקולות מפא׳י, שגייסה את כל ח״כיה גיוס מלא, הפרוגרסיבים ופועלי אגודת ישראל, התקבלה החלטה לפיה ״מטילה הכנסת על הממשלה להמשיך במאמציה למניעת מעשי אלימות ופגיעה בחופש הביטוי ולגילוי האשמים
גליון 916 (5 במאי 1955), עמוד 6
• הקיבוצים הדתיים של הפועל המזרחי ופועלי אגודת- ישראל יצטרפו לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, תוך השנה הקרובה. • הקיץ לא יבקרו כל ספורטאים ישראליים בתורכיה: אינודי הספורט הישראליים קיבלו רמז מגבוה כי החרפת היחסים בין שתי המדינות לא תאפשר לספורטאי ישראל לקבל עידוד כלשהו מצד הקהל התורכי, חם־המזג.
גליון 1066 (5 במרץ 1958), עמוד 4
• מתנהל משא-גימתן לאיחוד בין אגודת ישראל לבין פועלי אגודת ישראיל. שני הפלגים של התנועה הדתית חבלתי־ציונית ינסו להקים בצורה זו חזית דתית אחידה, העשויה לאחר־מכן להתאחד עם המפלגה.
גליון 1054 (11 בדצמבר 1957), עמוד 5
הוויכוח מסביב לפרשה זו יצר רושם עגום בעולם הנוצרי, הרואה בישראל מרינה תיא,קראטית קנאית, שאינה סובלת דתות אחדות נימוק זה ישא חשקל רב להסרת הבעיה מסדר־היום הציבור*. • אגודת ישראל תנסה לחדש את המגע עם הקהילות היהודיות כארצות ערב וכרית־המועצות.
גליון 1051 (27 בנובמבר 1957), עמוד 16
הסתבר שמזה מאות שנים אסורה הכניסה ליהודים למועדון זה כאשר ביקרה המשלחת בבית־כנסת ריפורמי באור־גאוי, סירב ח״כ פועלי אגודת ישראל ב ני מין מינץ לבקר בבית־הכנסת, ויעקב ריפתין נאלץ לעלות לתורה בשם המשלחת בעת הוויכוח על התקציב בכנסת אמר שר האוצר לוי א ש כו ל :״אין במדינה זרמים של ביזבוזים, יש רק קילוחים קטנים.״ קרא לעומתו ח״ם הפועל המזרחי מי כאלחז ני :״גם המוסררה היא קילוח דק, ובכל זאת היא מפיצה ריח פורש מפא״י א לי עז ר לי כנה גילה השבוע בשיחה פרטית, כי הוא דור שישי לרב אליהו לנדאו, הגאון מוילנה, שהיד, מראשי המתנגדים.
גליון 1056 (25 בדצמבר 1957), עמוד 8
מול הרבנות הראשית פועלת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. גם בתוך שני מוסדות עליונים אלה מחולקות הדעות!
גליון 1029 (3 ביולי 1957), עמוד 7
סגן אחר של ראש עירית תל־אביב, הרב יהודה מאיר אברמוביץ׳ ,הוא מומחה בשטח איסוף הכספים לטובת רשת החינוך העצמאי של מפלגתו, אגודת ישראל. גם הוא בילה את איו מערימים על החוק -תקציב המדינה לשנת הכספים 1957/58 הוא צנוע מאד בסעיפי הנסיעה לחוץ־ לארץ של המשרדים השונים.
גליון 1024 (29 במאי 1957), עמוד 4
כאשר ביקש ביג׳י להיפטר משותפותו עם אגודת־ישראל, לא מצא שום תרופה. ההזדמנות באה לו רק במקרה.
גליון 1039 (4 בספטמבר 1957), עמוד 4
רבי יודה־צבי עצמו היד, סמל לבעיה שיצרה את התפקיד החדש: ידיעתם של ראשי מבא״י כי בנסתר־רות הכללית מאוגדים יותר אנשים דתיים מאשר בשתי ההסתדרויות הדמיות היריבות — הסתדרות הפחננל המזרחי וחפתורות פועלי אגודת־ישראל. אם גדת היא ביזנס, הירהרו בלבם, הרי אין כל צ!
גליון 980 (28 ביולי 1956), עמוד 7
החודש הותקף העסק הקדוש ממקום בלתי צפוי. המתקיף: ח״כ פועלי אגודת ישראל בנימין מינץ, בעצמו מומחה גדול לעסקים דתיים (העולם תזה .)971 מינץ ארוך הזקן וחובב הסיגאר, השתמש במדור פנים לוטנים בעתון שערים, עליו הוא חותם בשם ״אבישי״ לכבוד בנו, שי מינץ 17 ההאשמה: משרד הדתות הסך את הייצוא של תשמישי־ר,קדושה לביזנס פורח, זנח לחלוטין את כל הצד הדתי של הענין.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 9
היא מסרה כי יושב־ראש הועד הפועל העולמי של אגודת־ישראל, הארי גודמן, נפגש עם גמאל אל־נאצר.
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 13
״ישנם חשדות ימים מעטים גילה את תוכנן האמיתי של נגד אנשים בעמדות חשובות״ ,הזכיר שתי ההצעות, בכתבה שעוררה הד בחוגי ה״כ אגודת־ישראל שלמה לורנץ בקולו המשפטנים. הסעיפים העיקריים : השקט .
גליון 1452 (7 ביולי 1965), עמוד 13
הוא בן למשפחת רבנים, וכאשר עלה ארצה עם קבוצת ילדי בוכנוואלד, נכנס ללמוד בישיבה בפתח־תקווה. שם התרשם ממנו מנהיג פועלי אגודת־ישראל, בנימין מינץ המנוח, אשר מינה אותו כשליח נודד מטעם תנועתו, בענייני עליה באירופה.
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 18
לא האמנתי• כי איטלקים יצליחו להפיק סרט שיציג את בעיות יהדות רומא תחת הכיבוש הנאצי באיפוק כזה״ • ח״כ אגודת־ישראל שלמה לורגץ צריך להיות בצל זכירון קצר ביותר אם נרתם לראש המסע נגד השופט העליון חיים כהן, אחרי שהאחרון השמיע הערה בה הישמר, את חוקי הגזע היהודיים לחוקי הגזע הנאציים.
גליון 1329 (27 בפברואר 1963), עמוד 18
אנשי אךת &י שנ שעדהלמערה בעצם המשא־והמתן, שנציגי מפא״י ערכו עם נציגי אגודת־ישראל, על הימנעותם של האחרונים בהצבעה על ביטול המימשל הצבאי, קם לפתע אחד מאנשי מפא״י, עזב את ההדר.
גליון 1333 (27 במרץ 1963), עמוד 19
אנשים ^זקן לאות ־ תודה בעת הדיון שנערך בכנסת על תקציב משרד־המשפטים, תבע ח״ב אגודת־ישראל שדמה לורנץ לשחרר את דודו של יום־ לה שוחמאבר, שלום שטארקס, בטענו כי הוא ״המוהיקאני האחרון הסובל עדיין מפרשת יוסלה.״ קרא לעברו שר־המשפטים דב יוסף :״הוא מוהיקאניי חשבתי שהוא יהודי סגנו החדש של שר־הפנים, ישראל שדמה כן־מאיר, פתר סוף־ סוף את החידה המטרידה, מדוע החל לגדל זקן עם מינויו החדש.
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 10
או אולי — לא במחיר הגבוה ביותר שאפשר היה להשיג. אגודת־ישראל, למשל, היושבת באופוזיציה, יכולה לסחוט תשלום ממפא״י, כל אימת שזו זקוקה לקולותיה בכנסת — ואילו המפד״ל מכרה עצמה בקבלנות, עם חתימת הסכם הקואליציה.
גליון 1346 (26 ביוני 1963), עמוד 20
.״ • ח״כ מפא׳׳י מאיר ארגוכ, בקריאת ביניים בכנסת, לטענתו של ח״כ אגודת־ישראל יעקב כ״ץ, כי קול־ישראל משדר פרקי חזנות רק בשעת״לילה מאוחרת: ״זה כדי להנעים את השינה.״ • הקומיקאי אורי זוהר, בתוכנית שן ועין בחמאם :״בן־גוריון התפטר בגלל זיון אטומי.
גליון 1291 (6 ביוני 1962), עמוד 16
״ • ח״כ ליברלי יוסך ספיר :״יש יתרון למדברים בסוף הויכוח הכלכלי — ספסלים ריקים לא קוראים קריאות ביניים!״ • ח״ב אגודת ישראל שלמה לורנץ :״אם לא צעקו עדיין אחרי ראש הממשלה, איפה יוסלה?
