חיפוש: "אגודת ישראל"
נמצאו 1,559 תוצאות (מציג 1,026 עד 1,050)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1328 (20 בפברואר 1963), עמוד 10
לפני שנה נכשלה הצבעה זו בגלל בגידתם של אנשי אגודת־ישראל. בכנסת השתרר מצב־רוח פאטא- ליסטי, כשהכל היו משוכנעים כי גם הפעם לא יקשה על מפא״י לקנות את הקולות הדרושים.
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 8
נגד ביטול המימשל הצבאי: מפא״י — 42ח״כים; הדתיים הלאומיים ח״כים: פועלי אגודת ישראל — 2ח״כים; חירות — ח״כ אחד. סך הכל קולות מוצהרים נגד ביטול (הנושן בעמוד )10 • 1בר עומד ליד דוכן הנאשמים, שעה שאב בית הדין, מרדכי * § 8 1קנת מודיע לו כי נדון לעשר שנות מאסר.
גליון 1322 (9 בינואר 1963), עמוד 14
אם ש־ז תיאטרון ס ח״ב מפא״י יזהר סמידנסקי, על הטלביזיה :״זהו ביטוי צרחן לאיש ה־ן צרכן.״ ח״כ אגודת ישראל יערוג1 גרוס :״עבריינות הנוער אינה רק בעייהן חברתית ומוסרית — זוהי בעייה בטחוניתן ממדרגה ראשונה.״ ןןייי ^| ייי ארדין דאד עירום לכבוד היובל מפולס חזה 1322
גליון 1294 (27 ביוני 1962), עמוד 5
.״ מקננים כדאי לקרוא משפטים אלה פעמי־ם ושלוש. וכדאי להרהר בעדותו של ח״ס אגודת־ישראל, שלמה לורנץ, שהעיד כי ״אמנם בנוגע למיסיון הבעתי את דעתי שיש לעשות הכל למען הצלת ילדים, אולם בקשר לירידה לרוסיה אין דעתי כך.
גליון 1294 (27 ביוני 1962), עמוד 6
הילד (אם עודו בחיים) נמצא בידי חוגים קנאייס, השונאים את הדתיים הלאומיים, וגס אינם אוהדים את אגודת ישראל הישראלית, הנחשבת בעיניהם כסוכנת ציונית.
גליון 1292 (13 ביוני 1962), עמוד 7
״ ״ה־ זזג הביגץ גריגד גזשב״ב חטוף (ישראל דיניק) ומשפחתו ידועים היטב למשטרה!״ שני משפטים אלה, שהשמיע יח״כ אגודת ישראל שלמה לורנץ בהזדמנויות שונות, היו עלולות לשמש למשפחה עילה לתביעה על הוצאת דיבה, אלמלא נאמרו על־ידי הח״ב מעל במת הכנסת.
גליון 1336 (14 באפריל 1963), עמוד 7
הם דיברו בשני נושאים: התפטרות ״האיש הקטן״, הממונה על שירותי הבטחון; ומתן חנינה לשלום שטארקס, דודו־חוטפו של יוסלה. כהנא, מנהיג פועלי אגודת־ישראל, הסכים לניתוחים של בן־גוריון בשאלת ההתפטרות.
גליון 1272 (24 בינואר 1962), עמוד 22
מכני נח .9 .חנופה .12 .בעבורי .15 .מתי- סר .16 .חוקר קוטב נודע .18 .עור חיה ממולא קש .21 .אחו .23 .מתחיל .24 .אר התיישבות הכפרלעיר ויכוחים נוקבים מתנהלים בשבועות האחרונים בקיבוץ־ספר של פועלי אגודת־ישראל, שעלבים. מאז הייזסדו ועלייתו על הקרקע כקיבוץ־מישלט מול לטרון לפני 11 שנה, לא ידע המשק משבר כזה.
גליון 1655 (21 במאי 1969), עמוד 17
בל מפלגות המימסד, מהמרכז החופשי וחירות ועד מפ״ם ול״ע, מכחורי־הישיבה של אגודת־ישראל ועד משה דיין, המשחרר אותם מגיוס, כדי שיובלו להתמסר להבאת רופאים ונשים זקנות.
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 22
כזכור׳ לחיה סרדינס סכומי כסף גדולים, לצורכיו הפרטיים — מבנק טין חי ש 7תנועת המושבים • .לא רק חברי מפלגת העבודה מתעסקים בכספים. גם חברי אגודת־ישראל. ח׳׳ב מנחם פרוש, למשל. הוא מתעסק בכספים _ לא רק ב- ארץ.
גליון 1602 (15 במאי 1968), עמוד 13
הכרירה היא בין ליכוד לאומי של מחדל, לבין פעולה לאומית למען השלום. אגודת־ישראל ומק״י הצביעו בעד שתי הצעות הממשלה.
גליון 1625 (23 באוקטובר 1968), עמוד 19
ביום השני השבוע, כאשר נידחה הדיון המדיני שעמד להיערך בכנסת, יצאו הח״כים למיסדרון. סיעת אגודת־ישראל, הכוללת את שלמה לורנץ, מנחם פרוש ויעקב גרוס עמדה באחת הפינות והתלחשה.
גליון 1580 (13 בדצמבר 1967), עמוד 9
אפילו בנק אגודת ישראל. הוא ממשיך עד היום להיות שקט, דיסקרטי, איטי.
גליון 1582 (27 בדצמבר 1967), עמוד 10
הוא נשא נאומים קנאיים, התחרה בדוברי אגודת־ישראל בקיצוניותו. אולם במיזנון הכנסת נראה כ״ץ כאדם שונה לגמרי.
גליון 1542 (22 במרץ 1967), עמוד 10
לעסקנים הדתיים יש כבר הסכמה מצד מפלגות רבות, אולם קשה להם להתגבר על ה מיכ שול ש שמו פועלי אגודת ישראל. סיעה זו, שלא השיגה אפילו שני אחוזי ם מכלל הקולות בב חירות האחרונות, חו ששת שהעלאת אחוז החסימ ה תגרום לחיסולה.
גליון 1544 (5 באפריל 1967), עמוד 10
בצורה זו מקווה הנהגת חרות לרענן את המתכונת ולהתגונן בפני הסענה כי שוב אינה אלא אופוזיציה פורמלית גרידא. 9בממשלה הבאה יהיה, בנראה, שר של פועלי אגודת־ישראל. על־ידי הבטחה כזאת מקווה המפד״ל לשחד את פא״י, שתסכים להקים רשימה משותפת עם המפד״ל בבחירות.
גליון 1548 (3 במאי 1967), עמוד 25
התורכים, שרצו להקדים בעזרת צעד זה את האנגלים ברכישת אהדת יהודי ארצות־הברית, המאיסו את העניין על דיזנגוף וחבריו, כאשר התברר כי במשא ומתן משתתפים גם אנשי אגודת־ישראל, שהציעו לראשות הבית הלאומי, שטרם נולד, רב אגודאי.
גליון 1497 (1 במאי 1966), עמוד 19
ואמנם היה בישיבה חשובה באותה העת: ישיבה במיזנון הכנסת • .באותו דיון דיבר ח״כ אגודת־ישראל שלמה לורנץ על המגמות השונות והמנוגדות המתרוצצות בממשלה בייחס לבעיית האבטלה .
גליון 1574 (1 בנובמבר 1967), עמוד 16
הסיפוח, כך רמז, יבוא אז מעצמו. • שלמה רורנס (אגודת ישראל), הציע בשם דת־ישראל להנהיג עונש־מוות לאנשי אל־פתח, וכן דרש שבכל פירסומי הממשלה יובלט כי אלוהים הוא שניצח במלחמת ששת־הימים. • משה א ונא (דתיים לאומיים) נשא, במפתיע, את הנאום הטוב ביותר של הויכוח.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 10
מפא״י מוכנה לשלם עבורו מחיר יקר. היא תצטרך לודתר על סיעת פועלי־אגודת־ישראל, המשמשת בידיה מכשיר להורדת המחיר של המפד״ל.
גליון 1161 (23 בדצמבר 1959), עמוד 5
יתכן שבזה היה מסתיים הענין לולא נאלץ בן־גוריון, בלחץ נסיבות שונות לגמרי, לוותר על הקואליציה הממשלתית שרצה בה (מפא״י־פרוגרסיבים־ציונים־כלליים־אגודת־ישראל) ולהכניס לממשלה לא רק את השמאל אלא גם את המפלגה הדתית הלאומית.
גליון 1158 (2 בדצמבר 1959), עמוד 12
המתנגדת ׳העיקרית לשיתוף הצ״ב: אחדות־העבודה שמשקלה בממשלה ירד, בעיקר ביוון שתיק התחבורה הוצעלצ״ב• • מפא״י לא תסכים לגהור שלושה ראשי־עיר (מפא״י, אגודת־ישראל ודתיים לאומיים) כירושלים. אס לא יוותרו הדתיים על התביעה להחליף במשך שנתיים את ראש־העיר הדתי בינם לבין עצמם, תג־קוט מפא״י במדיניות של נחכה ונראה
גליון 797 (5 בפברואר 1953), עמוד 14
.״ פסוק עברי אחר חודש על־ידי איש פועלי אגודת־ישראל המזוקן, כגימין מינץ. סי כם הוא את מצב הרוח בר חוב:״אכול ושתה, כי מחר יכסו האמריקאים את הגרעון!
גליון 789 (11 בדצמבר 1952), עמוד 15
אדם הבוגד בעמו (היהודי), יכול לבגוד גם במהפכה !״ כאשר חזר שלמה לורנס, ח״ב אגודת ישראל מביקורו בחוץ לארץ, אמר לעתונאים: ״המטרד, העיקרית לנסיעתי היתד.
גליון 775 (4 בספטמבר 1952), עמוד 7
בכנסת קם סגן היו״ר, נציג פועלי אגודת ישראל בנימין מינץ, דרש מאת שר המשטרה למצוא לא רק את ה״פוש־עים עצמם אלא גם את היד המכוונת (אותם).״ פרסם המודיע, ישראל, אגודת עיתון באש.
